ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי בן צור נגד כונס נכסים רשמי תל אביב :

לפני כבוד השופטת מרב בן-ארי

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין:

המבקש/ת / החייב/ת:

מרדכי בן צור

נגד

המשיב:

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.אלון וולך (מנהל מיוחד)
3.החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ
4.ולרי קלייר בן צור (נושה)
5.מעריב הוצאת מודיעין בע"מ

החלטה

1. בקשה מוסכמת מטעם החייב והנושה 4 (להלן: " הנושה") לאישור הסכם תשלום דמי מזונות, חוב המצוי בדין קדימה.

2. ביום 9.12.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

3. לתיק הוגשו 18 תביעות חוב בסך של 3,233,924 ₪. מתוך סכום זה הוגשה תביעת חוב על סך של 492,220 ₪ על ידי הנושה 4- גרושתו של החייב, בשם שני ילדיהם המשותפים, אשר כיום האחד בן 19 והשני בן 14.5.

4. הצדדים הגיעו להסכמות לפיהן החייב ישלם לנושה סך של 335,000 ₪ בגין חוב מזונות עבר וחוב מזונות עתיד אשר ישולם בתשלומים חודשיים על פני תקופה של כשמונה שנים וחצי כך שבהתחלה החייב ישלם 24 תשלומים חודשיים בסך של 2,200 ₪ ולאחר מכן ישלם סך של 3,500 ₪ במשך 80 חודשים . הסכום לא ישתנה והוא כולל ריבית והצמדה.

5. הוסכם שחוב מזונות העבר יעמוד על סך של 200,000 ₪ ותשלומי המזונות העתידיים יעמדו על סך של 100,000 ₪ (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה). עוד הוסכם שהסכום שישולם , ישולם לאחר קיזוז חלק מהתשלומים שבוצעו לידי הנושה עד למועד חתימת ההס כם. כן הוסכם שהנושה תמשוך את תביעת החוב שאושרה בתוך 14 ימים מיום אישור ההסכם.

6. לטענת החייב הסכם זה יטיב עם הנושים שכן החוב בדין קדימה יבוטל והם יוכלו להיפרע מהכספים שיצטברו בקופת הכינוס.

7. בתחילה, המנהל המיוחד התנגד להסכם בטענה שסכום התשלום החודשי שהחייב יצטרך לשלם לנושה גבוה. המנהל המיוחד ביקש מהצדדים להגיע להסכמות לפיהן הסכום ישולם במשך תקופה ארוכה יותר כך שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר.

8. בהתאם לדרישה זו, הצדדים הגיעו להסכמות לפיהם החייב ישלם לנושה סך של 2,000 ₪ למשך 36 חודשים ולאחר מכן סך של 3,200 ₪ לחודש עד לתשלום כולל בסך של 335,000 ₪.

9. למרות ההפחתה בתשלום החודשי כהמלצת המנהל המיוחד, המנהל המיוחד התנגד לאישור ההסכם. המנהל המיוחד ערך חישוב של חוב המזונו ת ביחס לגילם של שני ילדי הצדדים וטען כי חישוב קצבת המזונות השוטף נכון לגילו של הקטין עד הגיעו לגיל 21 הינו על סך של 73,320 ₪. במצב דברים זה טען כי ביחס לאישור תביעת החוב הנוגעת למזונות עבר ההסדר המוצע על סך של 200,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין, אולם לטענתו ההסדר לא צריך לחול על חוב המזונות השוטף. מטעם זה עתר שלא לאשר בשלב זה את ההסדר והציע לצדדים לערוך הסדר חדש ביחס לחוב העבר בלבד .

10. כנ"ר ציין כי הסכמות הצדדים סוטות מסכום המזונות הכולל שנקבע בהסכם הגירושין שנערך ביום 23.6.15 ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. לטענתו, "ויתור" על דמי מזונות הקטינים נכון שיעשה בבית משפט לענייני משפחה. מטעם זה, כנ"ר הצטרף לעמדת המנהל המיוחד לפיה על הצדדים לערוך הסדר ביחס להחרגת חוב העבר בלבד.

11. לטענת הצדדים הם עמלו קשה לייצוב יחסיהם העכורים ולהביא למצב בו הנושה מסכימה לבוא בדברים עם החייב. במשך שנתיים הם ניסו להגיע להסכמות בהם החייב יוכל לעמוד. לטענת החייב מדובר בחוב מזונות שיכול להגיע למעלה מחצי מיליון אשר הופחת לסך של 335,000 ₪ אשר בסופו של יום יוחרג מההליך. התנגדותו היחידה של המנהל המיוחד הייתה בנושא פריסת החוב והנושה הסכימה "לפנים משורת הדין" לפריסה ארוכה יותר.

עוד לטענתם, ככל שההסכם לא יאושר יגרם נזק לחייב ולנושים. החייב בן 51 הקים משפחה חדשה וביטול ההליך בעניינו בהיעדר תוחלת יביא ליצירת מעגל חדש של חובות.

לטענת הנושה לא רק שהיא נושה בדין קדימה אלא היא גם הנושה הגדולה ביותר של החייב. למרות שמעיקר הדין היא אינה חייבת להגיע לפשרה כלשהי שכן ממלא כל תשלום שיכנס לקופת הכינוס יעבור תחילה אליה, היא הסכימה להגיע להסדר ולהביא לכך שגם נושי החייב יוכלו להיפרע ממנו.

הנושה מסרבת בכל תוקף לתקן את ההסדר באופן כזה שתסכים להקטין את חוב העבר ומנגד לא תבטיח את תשלום דמי המזונות השוטפים.

דיון והכרעה

12. למעשה הכול מסכימים שביחס לחוב מזונות העבר ניתן לאשר את הסכמות הצדדים. נקודת המחלוקת היא, ביחס לחוב המזונות השוטף.

13. עיון בהסכם הגירושין מעלה כי בשנת 2005 הצדדים הסכימו שהחייב יישא בתשלום דמי מזונות בסך של 1,300 ₪ עבור כל ילד עד הגיעו לגיל 18 והחל מגיל 18 ועד גיל 21 החייב ישלם סך של 520 ₪.

14. דהיינו, לפי ההסכם, לו החייב לא היה מצוי בהליך פשיטת רגל, החייב נדרש היה לשלם דמי מזונות עבור בנו הקטין בסך של 73,320 ₪ (החל מגיל 14.5 ועד לגיל 21) (1300 ₪ X 12 X 3.5 + 520 X 12 X 3) , כמו כן, נדרש לשלם סך של 12,480 ₪ עבור בנו בן ה-19 וזאת עד לגיל 21 (520 ₪ X 12 X 2).

15. לפי חישוב זה, לו החייב לא היה מצוי בהליך של פשיטת רגל, הוא נדרש היה לשלם לנושה סך כולל של 85,800 ₪ (לא כולל ריבית והצמדה) עבור דמי מזונות השוטפים. אציין כי לא הבאתי בחשבון מקדמי היוון, אך אין לשכוח, שעל פי ההסדר התשלומים ממילא נפרשים לאורך תקופה ארוכה.

זאת, מבלי להביא בחשבון את החובה לשאת בתשלום מחצית מההוצאות הרפואיות החריגות והוצאות טיפול פסיכולוגי לפי הסכם הגירושין , וכן מרכיב שערוך.

16. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה עבור המזונות השוטפים החייב ישלם סך של 100,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית.

בחישוב האמור נראה כי קיימת הלימה בין הסכמות הצדדים לבין ההסכמות עליהן הגיעו בהסכם הגירושין ביחס לתשלום דמי המזונות השוטפים. מדובר בסכומים דומים ואין כל חריגה משמעותית. לכאורה, ההסכם אינו מקפח את הילדים ביחס למזונות השוטפים אולם אני מוצאת טעם בעמדת כנ"ר כי ראוי שהערכאה המוסמכת בנושא זה, תידרש לשאלה זו, שאינה בתחום סמכותו של בית משפט זה.

17. בראי ההליך והעובדה שמדובר בחייב המצוי בפשיטת רגל, עמדתה של הנושה מובנת. מובן שלא תהיה מוכנה לוותר על חלק ניכר מחוב העבר מבלי שתוכל לקבל ערובה לכך שהחייב יעמוד בהתחייבויותיו בהווה ובעתיד לתשלום דמי מזונות הילדים .

18. נוכח האמור, מצאתי ש ביחס למזונות השוטפים, לא רק שההסכם אינו מקפח את הילדים, אלא יש בו כדי ליצור וודאות לתשלום המזונות מעתה ואילך ובכך להבטיח במובן מסוים את טובת הילדים. כמו כן עמדתה של הנושה- לכרוך את חוב מזונות העבר עם התשלום השוטף לצורך הבטחת תשלום מזונות ילדיה, מקובלת עלי וסבירה בנסיבות העניין .

19. אשר על כן, בשים לב לכך שאין מחלוקת ביחס להסכמות הצדדים בכל הקשור לחוב מזונות העבר ו נוכח קביעתי לפיה ההסכמה ביחס למזונות השוטפים סבירה בעיני, אין כל מניעה לאשר את ההסכם.

20. לזאת יש להוסיף שאישור ההסכם יביא תועלת לנושים אשר יוכלו להיפרע מהקופה, בשים לב לכך שחוב הנושה בדין קדימה, לא ייכלל במצבת החובות. מדובר בסכום של כ- 480,000 ₪.

21. אישור ההסכם עולה בקנה אחד עם הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל והמגמה הנוהגת היום בפסיקה אשר נותנת דגש רב יותר על התכלית השנייה להליכי פשיטת הרגל, לסייע לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות, לשוב בנסיבות מתאימות לפעילות כלכלית נורמלית ולפתוח דף חדש בחייו.

22. אם כן, בהיבט של הנושים אני סבורה שההסכם אינו פוגע בהם אלא אף מצמיח יתרונות.

בהיבט של טובת הילדים, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בענייני המעמד האישי.

23. לפיכך, מצאתי לאשר את ההסכם בהיבט ההליך של פשיטת רגל, אולם אישור זה יינתן כפוף לכך שההסכם יאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה, בכל הקשור לתחום סמכותו.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ט, 16 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרדכי בן צור
נתבע: כונס נכסים רשמי תל אביב
שופט :
עורכי דין: