ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מודל הום נגד אמיר חדד :


בפני כבוד ה שופטת טלמור פרס

מבקשת
(נתבעת 2)

מודל הום - מבנים (2007) בע"מ

נגד

משיבים
(תובעים)

  1. אמיר חדד
  2. לילך חדד

החלטה

1. לפניי בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה בסך שלא יפחת מ-150,000 ₪ בקופת בית המשפט לשם הבטחת הוצאות הנתבעת 2 בהליך זה.

עסקינן בתביעה כספית בסך של 929,580 ₪ שהוגשה בטענות לקיומם של ליקויי בניה ולעבודה רשלנית שנעשתה על ידי הנתבעת -המבקשת, עת בנתה את ביתם של המשיבים.
בין הצדדים נחתם הסכם במסגרתו התחייבה המבקשת לבנות את ביתם של המשיבים בתמורה לסך של 572,000 ₪. לטענת המשיבים במסגרת ההסכם בין הצדדים התחייבה המבקשת לבנות את בית התובעים עד גמר כולל יסודות הבית, וכאשר הבית יהיה מוכן תוביל אותו על משאית אל המגרש בו היו מוכנים כבר היסודות.

לטענת התובעים בכתב התביעה, כשנה לאחר כניסתם אל הבית החלו להרגיש תזוזות במבנה, החלו להופיע סדקים והתגלו אי התאמות בין החלונות והדלת. בעקבות התזוזות בבית נשברו מרצפות והתקרה החלה להיסדק. לטענת התובעים מקורן של התזוזות והנזקים שנגרמו בעקבותיהן בעבודה רשלנית של המבקשת, ובליקויי בניה חמורים במבנה.
סכום התביעה כולל עלויות הריסתו ובנייתו מחדש של הבית וכן פיצוי בגין עוגמת נפש ונזקים שאינם ממוניים.
בתחילה הוגשה התביעה על ידי שני המשיבים.
המשיבים הגישו בקשה לפטור אותם מאגרת התביעה וזאת בטענה כי לבני הזוג חובות רבים ותיקים פתוחים רבים בהוצאה לפועל, וכי בהתחשב בגובה המשכורת שלהם ובהוצאותיהם השוטפות כמו גם ברכוש שבבעלותם, אין בידם יכולת כלכלית מספקת לתשלום האגרה.
ביום 11.10.15 נמחק התובע 1 מההליך בשל הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינו .
ביום 19.11.15 נדחתה הבקשה לפטור מאגרה, תוך שניתנה לתובעת אפשרות לשלם האגרה בחמישה תשלומים.

2. ביום 14.12.16 ניתנה החלטת כבוד השופטת אורנה סנדלר איתן, בבקשה קודמת שהגישה המבקשת להפקדת ערובה על ידי התובעת להבטחת הוצאותיה, במסגרתה נקבע כדלקמן:

"בשלב זה, משנשמעו דברי ב"כ התובעת בנוגע להסדר נושים שנערך על ידי בן זוגה של התובעת, וכן בנוגע לבקשה לתיקון כתב התביעה שצפויה להיות מוגשת בעקבות ההסדר האמור, באופן שבן הזוג יחזור להיות אחד התובעים בתיק, סבורני כי נקודת האיזון בשלב זה בין זכות הגישה לערכאות של התובעת (ובן זוגה), לבין זכותם של הנתבעים שלא להיות מוטרדים בהליכי סרק, נוטה לעבר אי היעתרות לבקשה.

על פני הדברים, התביעה שבפניי איננה תביעת סרק ומיעוט היכולת הכלכלית של התובעת ראוי שיישקל לאור שינוי הנסיבות שחל בעניינה, כנטען.

לפיכך, בשלב זה נדחית הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה."

בעקבות בקשת התובעת, תוקן ביום 7.5.17 כתב התביעה והתובע מס' 1, אשר נמחק כאמור מההליך בשל היותו בהליכי פשיטת רגל, צורף בשנית להליך.

3. ביום 8.5.18 מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת מבנים וקונסטרוקציה- מר ניר אנגל. חוות דעתו של המומחה הוגשה לתיק בית המשפט ביום 10.1.19 ובמסגרתה חיווה המומחה דעתו וקבע כי אינו מוצא לנכון מבחינה הנדסית לקבל את טענותיהם ההנדסיות של התובעים כלפי הנתבעים. המומחה הטיל את האחריות לגרימת הליקויים בהכנה לקויה של הקרקע ובפיתוח המגרש על התובעים – "על התובע היה להכין את פיתוח המגרש לעבודות ועליו היה גם לבצע לאחר הצבת המבנה את הפיתוח החוזר וכן הדרישות כמופיע בהנחיות יועץ הקרקע ובהיתר הבנייה וגם בתקן הישראלי הרלוונטי – להרחקת המים מיסודות המבנה. זה לא בוצע".

4. יצוין, כי בקשה שהגישו המשיבים לפסילת חוות דעתו של המומחה, לביטול המינוי ולהחלפת המומחה במומחה אחר, נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 26.2.19 וזאת בין היתר מהטעם שנימוקי התובעים בבקשתם, אינם מצדיקים פסילת המומחה וחוות הדעת, זאת בין היתר בשים לב לכך שחוות הדעת מסורה לבחינתו ולשיקול דעתו של בית המשפט.

ביום 10.4.19 לבקשת התובעים, נמחקה התביעה כנגד מר אבי פרוטיץ, שהיה הנתבע מס' 1 בהליך זה.

עתה מונחת לפניי כאמור בקשת המבקשת להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.

5. טענות המבקשת:

לטענת המבקשת, הגשת התביעה בסכום מלאכותי ומנופח של כמליון ₪ גרמה לה להוצאות רבות לצורך ניהול הגנתה. הוצאות אלה נגרמו גם לנתבע 1 אשר כנגדו הוגשה התביעה בהיעדר יריבות ונמחקה אך לאחרונה.
לגישתה, יש מקום לחייב את התובעים בהפקדת ערובה בפרט בשלב זה של ההליך, לאחר שהוגשה חוות דעתו המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט, אשר הלכה למעשה קבע כי הסיבה היחידה לליקויים הנטענים נעוצה אך ורק ברשלנותם של התובעים ומצויה תחת אחריותם. עניין זה מקבל משנה תוקף נוכח דחיית בקשת התובעים לפסילת חוות הדעת. מכאן, לטענת המבקשת, מדובר בתביעת סרק שסיכוייה קלושים עד אפסיים.

6. עוד טוענת המבקשת, כי מצבם הכלכלי של התובעים, כפי שנטען על ידם לאורך ההליך, לרבות בבקשתם לפטור מאגרה, קשה. התובע עצמו הוכרז כפושט רגל במהלך קיום ההליך ולפיכך נמחק מכתב התביעה.
עוד טוענת המבקשת כי התובעים איחרו בתשלום שכר טרחת המומחה שמונה מטעם בית המשפט וגם בכך יש כדי ללמד על העדר יכולת כלכלית של התובעים.

לאור האמור עותרת המבקשת לחיוב התובעים בהפקדת ערובה וזאת מהחשש פן תמצא עצמה בפני שוקת שבורה עת תידחה התביעה.

7. טענות המשיבים:

המשיבים הסכימו בתגובתם למחיקת הנתבע 1 מהתובענה ולפיכך ניתן כאמור בעניינו פסק דין חלקי ביום 10.4.19. משכך אין מקום לדון בבקשה להפקדת ערובה בכל הנוגע לנתבע זה.

לטענת המשיבים, חוות דעתו של המומחה מנוגדת לחוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידם וחוות דעת מקצועית נוספת שהוזמנה על ידי התובעים לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, מפריכה את קביעת מומחה בית המשפט בחוות דעתו. לפיכך, טוענים המשיבים, סיכויי תביעתם אינם קלושים כלל וכלל וסכום התביעה אינו מנופח אלא משקף את הנזקים שנגרמו להם.

עוד טוענים המשיבים כי היות המבקשת חברה הרי שהיא זו שצריכה להפקיד ערובה שכן בעבר ניסתה המבקשת להגיש בקשה לפירוק, בפרט נוכח מחיקתו של הנתבע 1 מההליך.

המשיבים מכחישים כי התקשו לשלם את שכר טרחתו של המומחה.

8. דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש, אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקשת, בהתאם למפורט להלן.

תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות".

כפי שכבר נקבע, אחת ממטרותיה העיקריות של התקנה, הינה הבטחת תשלום הוצאות הנתבע ככל שנראה לבית המשפט שסיכויי התביעה נמוכים וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק. עם זאת בית המשפט לא יכביד יתר על המידה על מנת לאפשר למגיש התביעה את הגישה לבית המשפט לשם הגנה על זכויות.

(ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר בע"מ; רע"א 2146/04 מ"י נ' עזבון המנוח המנוח באסל ואח' (פורסם במאגרים משפטיים)).

בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה כנגדו. יש להביא במניין השיקולים את סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים ותום ליבם.
הפסיקה גיבשה כללים מנחים בהם יש מקום לעשות שימוש בתקנה או להימנע מכך. כך, כאשר מדובר, בין היתר, במצב כלכלי ירוד של התובע וסיכויי תביעה קלושים, יש נטייה להורות על הפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבע. נקבע כי אין להטיל על אדם הפקדת ערובה בשל עוניו בלבד, וכי יש לעשות שימוש בכלי זה באופן חריג ובמצבים נדירים.

גובה הערובה יקבע בסבירות ובמתינות פן יהא בכך כדי לפגוע פגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות.

9. ברע"א 9934/16 קרמנשהצ'י נ' ביזאן (פורסם ביום 18.1.17 במאגרים משפטיים) נקבע:

"תקנה זו [תקנה 519, ט.פ.] מאזנת בין שני אינטרסים חשובים: מן הצד האחד, זכות הגישה לערכאות של התובע, שהיא זכות בעלת אופי חוקתי (ראו רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח ראסל נעים אברהים פ"ד נח(5) 865, 868 מפי השופט (כתארו אז) א' גרוניס); מן הצד האחר, החובה למנוע תביעות סרק ולהבטיח כי לנתבע יהא ממי להיפרע את הוצאותיו אם תידחה התביעה; וראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית -מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2 תשס"ח-2008), 47 והאסמכתאות שם. איזון זה אינו פשוט, ומחייב את בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת המוענק לו במסגרת תקנה 519 "במתינות, בזהירות ואף בריסון" (רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין, פסקה 7 (13.11.2014) [פורסם בנבו] , מפי השופט נ' הנדל, להלן עניין נעמאת)). על פי ההלכה הפסוקה, ישנן מספר אמות מידה לשם הכרעה בסוגיה: ראשית, נקבע כי ככלל אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור אלא במצבים נדירים ובנסיבות חריגות. גם אין לחייב אדם בהפקדת ערובה בשל עוניו בלבד, שכן אין להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים; והרי משמעות אי הפקדת הערובה להוצאות הנתבע עלולה להיות דחייתה של התביעה ולא מחיקתה (ראו תקנה 519(ב); רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ, פסקה 10 (30.12.2014) [פורסם בנבו] , להלן עניין חאמד)).
...
יג. בדונו בבקשה להפקדת ערובה על בית המשפט לשקול את סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים והתנהלותם וכן תום ליבם (עניין חאמד, פסקה 10). תקנה 519 לתקנות מעניקה איפוא לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בשאלה האם לחייב ליתן ערובה (רע"א 9121/16 פרידנר נ' חברת י.ח.ש יעוץ עסקי בע"מ, פסקה 5 (28.12.2016)[פורסם בנבו] ). לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטה, אלא במקרים בהם ניתנה ההחלטה בניגוד לדין או שמובילה היא לעיוות דין (ראו רע"א 9124/16 דביר נ' JKV BETEILIGUNEGES GmbH, פסקה 7 (29.112016)[פורסם בנבו] ).".

יצוין, כי ככל שבקשה להפקדת ערובה מוגשת בשלב מתקדם יותר של ההליך, כך יש יותר סיכוי שבידי בית המשפט יהיו אינדיקציות טובות יותר שיסייעו בהערכת סיכויי התביעה. מאידך, ככל שהבקשה מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך הרי שההצדקה להטלת ערובה פוחתת שכן ההנחה היא שהנתבע כבר נשא ברוב עלויות ההליך.

10. במקרה דנן, דומה כי אין חולק בדבר מצבם הכלכלי הירוד של התובעים. כך, מהבקשה שהוגשה בראשית ההליך עולה כי מצבם הכלכלי של המשיבים הוא קשה, באופן המעלה חשש של ממש לפיו לא יוכלו לשלם את ההוצאות שיפסקו לטובת המבקשת- ככל שהוצאות מעין אלו אכן יפסקו בסופו של יום.
אציין כי המשיבים בתגובתם לא הכחישו את הנטען בדבר מצבם הכלכלי (מעבר להכחשתם בעניין הקושי בתשלום שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט) ולפיכך אין לי אלא להניח כי מצבם הכלכלי הוא כנטען על ידי המבקשת וכעולה מבקשתם לפטור מתשלום אגרת משפט ומהעבודה כי התובע 1 נתון בהליך פש"ר .

11. אשר לסיכויי התביעה - ההליך מצוי בשלב מתקדם יחסית, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ובטרם קיום דיוני הוכחות. מחוות דעתו של המומחה, אשר כידוע הינו זרועו הארוכה של בית המשפט, עולה באופן ברור למדי כי האחריות למרבית הליקויים הנטענים נעוץ בהכנה לקויה של הקרקע, וכי האחריות לביצוע פיתוח המגרש מוטלת על המשיבים. אף כי אין לקבל את חוות דעתו של המומחה כ"כזה ראה וקדש", וכי היא עדיין נתונה לחקירה נגדית של הצדדים אשר יתכן ותגרום להפרכתה במידה כזו או אחרת, ברי כי יש לה משקל בקביעת סיכויי התביעה להתקבל.

יש להוסיף כי מההסכם שצורף על ידי הנתבעת כנספח א ' לכתב ההגנה, הוא ההסכם שנחתם לכאורה בין הצדדים לביצוע העבודות, לא עולה כי הוטלה על הנתבעת האחריות לפיתוח המגרש ולהכנת הקרקע, דבר המחזק את קביעות המומחה בדבר האחריות המוטלת על התובעים לבצע עבודות אלה.

אף כי אין מקום לקבוע מסמרות בעניין סיכויי התביעה להתקבל בשלב זה של ההליך ובכל הזהירות המתבקשת, הרי שניתן לומר, בעיקר בהתבסס על חוות הדעת כאמור, כי סיכויי התביעה אשר היו בלתי ברורים בתחילת ההליך, מתבהרים ומסתברים היום ככאלה שאינם גבוהים במיוחד.

12. לאור האמור, בשים לב לסכום הנתבע, למצבם הכלכלי של התובעים ולסיכויי התביעה, ותוך איזון השיקולים הדרושים, אני מוצאת לנכון להורות על הפקדת ערובה בת 20,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת ולצורך המשך הדיון בתביעה.

ההפקדה תבוצע תוך 30 ימים שאם לא כן תדחה התביעה.

ב"כ הצדדים יעבירו העתק מהחלטה זו לתיק הפש"ר המתנהל בעניינו של התובע 1 .

משימה למתן החלטה ליום 18.6.19.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ט, 16 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מודל הום
נתבע: אמיר חדד
שופט :
עורכי דין: