ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עז' המנוח חסן עזאיזה ז"ל נגד רשות הפיתוח :

בפני כבוד השופט זיאד הווארי, סגן נשיא

התובעים:

1. עז' המנוח חסן עזאיזה ז"ל ואח'

נגד

הנתבעות:

  1. רשות הפיתוח
  2. רשות מקרקעי ישראל

החלטה

1. מתנהלת בפניי תביעה לביטול הפקעה או לתשלום פיצויי הפקעה שבוצעה במקרקעי המנוחים חסן מחמוד עזאיזה ז"ל ( להלן: "המנוח חסן ז"ל"), עבד אלעזיז חסן עזאיזה ז"ל ( להלן: "המנוח עבד אלעזיז ז"ל") ומוחמד חסן עזאיזה ז"ל ( להלן: "המנוח מוחמד ז"ל").

2. במהלך הדיונים המקדמיים נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשאלה איזה נוהל מנהלי רשות מקרקעי ישראל ( להלן: "הרשות") צריך להחיל בעניינם של התובעים, האם להחיל את נוהל מס' 44.03 (להלן: "הנוהל הקודם") כטענת התובעים על פיו הם זכאים לקבל חלק מהפיצוי בקרקע או שמא יש להחיל את נוהל מס' 35.0513 (להלן: "הנוהל העדכני") כטענת הנתבעת, אשר על פיו זכאים התובעים לקבל אך ורק פיצוי כספי.

3. הצדדים הגיעו לידי הסכמה ביניהם, כי יגישו סיכומים בכתב בשאלה זו ובית המשפט יכריע בה לאחר הגשת הסיכומים.

4. הצדדים אכן הגישו את סיכומיהם כדת וכדין.

5. אין חולק בין הצדדים כי המקרקעין אשר היו בבעלות המנוחים שהם נושא התביעה דנן, הופקעו והועברו לבעלות הנתבעת מכוח חוק רכישת מקרקעין ( אישור פעולות ופיצויים) התשי"ג – 1953 ( להלן: "חוק חר"ם").

6. מעיון בסיכומי הצדדים ומנספחיהם עולה, כי ביום 13/2/08 נתקבל בהנהלת המנהל סיכום דיון פורום לשכת מנהל המנהל מס' 2390, בו נקבע כי הסעיפים בנוהל חר"ם / חנ"ן, המאפשרים מתן פיצוי בקרקע יבוטלו. על פי הסיכום הנ"ל הושמטו הסעיפים בנוהל, המאפשרים מתן פיצוי בקרקע. מועד קבלת החלטת ההנהלה היה ביום 12/3/08 בו נקבע " המועד הקובע" וכן נקבעו הוצאות מעבר בין שני הנהלים.

בסעיף 3.1 להוראות המעבר נקבע:

"מי שנוהל עמו משא ומתן לפיצויים ו/או תמורה לפי נוהל חר"מ / חנ"ן בשלוש השנים שקדמו למועד הקובע, ובמסגרת המשא ומתן קיבל מהמנהל הצעה בכתב לפיצוי בקרקע מסויימת, יראו בכך בסיס להסתמכות ו/או ציפיה לקבלת פיצוי בקרקע בהתאם לנוהל הישן".

7. הנתבעת בסיכומיה הודתה כי המשא ומתן בניה לבין התובע התגבש לכדי הצעת פיצוי בקרקע מסויימת בנוגע לחלקו של המנוח חסן ז"ל ( היינו 16 דונם בחלקה 30), וזאת כעולה מהמכתב מטעם הנתבעת מיום 29/5/02 ( נספח י' לסיכומי הנתבעת), אולם טענה כי היה על התובעים לפנות לרשות בתקופה בה הוראות המעבר היו בתוקף ( דהיינו במשך שלוש שנים מיום 12/3/08 ועד 12/3/11), ולבקש להחיל עליהם את הוראות המעבר. לטענת הנתבעת, התובעים ובכלל זה יורשי המנוח חסן ז"ל זנחו את המשא ומתן ולא פנו למנהל בתקופה בה חלו הוראות המעבר. לשיטתה, פניית התובעים הראשונה אחרי ההתכתבות שקדמה למועד הקובע הייתה ביום 5/6/13, דהיינו שנתיים אחרי שפג תוקפן של הוראות המעבר.

באשר למנוחים האחרים, לגישת הנתבעת, כל ההתכתבויות עד לשנת 2005 התייחסו אך ורק לחלקו של המנוח חסן ז"ל בחלקה 30, ולגבי חלקי המנוחים האחרים כלל לא ניתנה הצעה לפיצוי בקרקע ספציפית. על כן סבורה הנתבעת כי המנוחים האחרים אינם עומדים בתנאי השני והשלישי להוראות המעבר, ומשכך אינם זכאים לפיצוי בקרקע.

מנגד, התובעים טענו בסיכומיהם כי יש לראות במכתב של הנתבעת מיום 29/5/02 בצירוף מכתבה מיום 17/3/03 ומיום 30/11/05 משום הבטחה שלטונית מחייבת שיש לפעול על פיה לגבי זכויותיהם של התובעים בחלקה 30.

אכן במכתב מיום 29/5/02 הייתה הצעה מגובשת בקרקע והנתבעת הסכימה לכך, והמכתב מיום 17/3/03 היווה המשך להצעה שהועלתה במכתב מיום 29/5/02 בו הסכימה מנהלת מחלקת חליפין של המנהל כי לא נפלה כל טעות בהצעתה במכתב מיום 29/5/02, אולם אין במכתב זה כל זכר או התייחסות כלשהי לחלקי שאר המנוחים, ואילו במכתב מיום 30/11/05 אכן מודות הנתבעות כי זכויות התובעים בחלקה 30 מסתכמים בשטח של 46 דונם, אולם אין בו כל הצעה ספציפית מגובשת לפיצוי בקרקע לגבי חלקיהם של שני המנוחים האחרים. עוד צויין במכתב זה כי המנהל בודק את טענות התובעים שהועלו במכתבם מיום 18/8/05 בנוגע למחיקת שמותיהם של התובעים מחלקה 30 ורישומם שלא כדין בשם הנתבעות.

התובעים הוסיפו וטענו בסיכומיהם כי בתקופה בה שלחו לנתבעות את המכתב מיום 18/9/06 ( נספח 18 לסיכומי התובעים) יזמה הנתבעת פעולת חלוקה בחלקה 30, על פיה ביקשה לייחד את הזכויות והחלקים שלה בחלקה נפרדת משאר הבעלים הפרטיים שהיו רשומים באותה חלקה. לטענת התובעים במהלך אותה תקופה המשיכו התובעים לפנות לנתבעת לצורך קידום הטיפול בעניינם והשלמת המתווה שסוכם ביניהם כאשר כל פעם נענו בתירוץ אחר. התובעים הוסיפו כי הגם שאין להם תיעוד בכתב לפניותיהם בתקופה זו לנתבעת, אין לומר כי הם וויתרו על זכויותיהם ועל קבלת פיצוי משולב לפני הנוהל הישן.

התובעים טענו עוד, כי בשום צורה שהיא לא הביאה הנתבעת לידיעתם את דבר השינוי שחל בהוראות הנ"ל, לא בכתב ולא בעל פה, וזאת כמתחייב מהוראות המעבר.

8. מאחר ומסיכומי הצדדים עולה מחלוקת עובדתית ביניהם לגבי ניהול המשא ומתן בתקופה שבה הוראות המעבר היו בתוקף כאשר מצד אחד הנתבעת מתבססת בטענותיה לאי קיומם של כלל התנאים להחלת הוראות המעבר המזכה את התובעים בפיצוי חלקי בקרקע, ומנגד התובעים טענו כי במהלך כל השנים אף בתקופה משנת 2006 ואילך ניהלו משא ומתן עם הנתבעת והיו פניות מטעמם לנתבעת, אולם לפניות אלה אין תיעוד בכתב, הרי שבנסיבות אלה, לא אוכל להכריע בשאלה המשפטית בדבר איזה נוהל משני הנהלים חל בענייננו, וזאת מבלי להכריע בשאלה העובדתית אם אכן היה משא ומתן בין הצדדים גם בתקופה בה היו הוראות המעבר בתוקף ואם כן האם ההצעה שהתגבשה מטעם הנתבעת מתייחסת אך ורק לחלקו של המנוח חסן ז"ל בלבד או מתייחסת גם לשאר חלקי המנוחים האחרים הן בחלקה 30 והן בשאר החלקות.

9. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה לצדדים להמציא לבית המשפט לא יאוחר מיום 23/5/19 רשימת מועדים מתואמת לקביעת התיק לקדם משפט.

למעקב פנימי ליום 23/5/19.

10. להמציא החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ט, 16 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עז' המנוח חסן עזאיזה ז"ל
נתבע: רשות הפיתוח
שופט :
עורכי דין: