ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גל גפן בע"מ נגד גילה משיח סקיזדה :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

תובעת- המשיבה

גל גפן בע"מ

נגד

נתבעת - המבקשת
גילה משיח סקיזדה

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטרות בטענת כשלון תמורה מלא שהוגשה ע"י המבקשת אשר מסרה שיקים לטובת המשיבה בגין התקשרות בין הצדדים.

1. המבקשת חתומה על הזמנות עבודה לפיה רכשה שטחי פרסום במקומון המפורסם ע"י המשיבה. בגין התמורה מסרה המבקשת ש יקים לטובת המשיבה, אשר חוללו והוגשו ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע. ע"פ הבקשה לביצוע שהוגשה ביום 26.6.18, חובה של המבקשת למשיבה בגין שטרות אלה עומד על סך של 21,488.67 ₪.

המבקשת טענה כי ההתקשרות בנושא הפרסום בוצעה על ידה מול מר יוסי נתנאל אשר התחייב בפניה כי המשיבה תפעל לפרסום ולהפצת הגיליונות בהם יופיע הפרסום בתפוצה רחבה. עם זאת הסתבר לה לטענתה כי הפרסום לא בוצע כפי שהוסכם וכי הגיליונות לא הופצו כלל כמובטח ובכך יש להוות כישלון תמורה מוחלט.
עוד טענה המבקשת להעדר יריבות בין הצדדים שכן ההתקשרות בוצעה מול מר נתנאל ולא מול המשיבה. כן טענה המבקשת כי סכום העסקה עמד על 14,917 ₪ ואילו בפועל נגבו ממנה 6,777 ₪ ביתר.

2. בחקירתה אישרה המבקשת כי חתימתה מתנוססת על השטרות וכי חתימתה אף מתנוססת על שני הסכמי התקשרות שהוצגו לפניה ע"י המשיבה. המבקשת השיבה נחרצות כי כלל לא היתה מרוצה מפעולותיה של המשיבה במסגרת ההסכם ביניהן אולם כשנשאלה היכן היא מפרסמת היום השיבה, בשפה רפה, כי היא מפרסמת בעיתון, הוא המקומון המופק ע"י המשיבה.
המבקשת שבה וטענה כי ההתקשרות בוצעה מול סוכן פרסום בשם יוסי נתנאל והוא הציג לה מצגים ביחס לפעולות ההפצה של המשיבה, מצגים אשר לא התקיימו לאור העובדה כי כתוצאה מהפרסום לא נתקבלה ולו שיחת טלפון אחת. עוד ציינה המבקשת כי בסקר שביצעה ברשת הפייסבוק הסתבר לה כי תושבים רבים טענו לפניה כי המקומון כלל אינו מופץ בבתי התושבים באזור. המבקשת גם הכחישה כי חברה בבעלותו של בנה פירסמה במקומון וכי היא שילמה עבור פרסום זה.

זה המקום להעיר כי לתיק ביהמ"ש הוגשה ביום 5.5.19בקשת התנגדות מתוקנת ע"י המבקשת. בתיק ביהמ"ש לא קיימת החלטה המתירה הגשת בקשה כאמור וכל הקיים בתיק הינן החלטות מן החודשים ינואר ופברואר שעניינן גילוי מסמכים שנתבקש ע"י ב"כ המבקשת ע"מ לאפשר לו להגיש בקשת התנגדות מתוקנת.

דיון ומסקנות-

3. נזכיר בקצרה כי עסקינן בבקשת רשות להתגונן, ולפיכך בשלב זה של מתן רשות להתגונן מוטל על הנתבע עול הוכחה מצומם. וראה דברי ביהמ"ש בע"א 5480/98 מנורה נ. אבו, פד"י נב(2) 476 כי בבקשת הרשות " נותן ביהמ"ש דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו.."

הגנת הנתבע, בשלב זה, לפיכך, תבחן מתוך מגמה להרחיב את זכות העמידה של הנתבע ע"מ ליתן לו יומו בבית המשפט. גם הגנה לכאורית, ואפילו בדוחק, תזכה את הנתבע ברשות להתגונן. כידוע, המגמה היא להרחיב את מסגרת המקרים שבהם ניתנת רשות להתגונן, וזאת על ידי בחינה לכאורית של טענות ההגנה, ללא צורך בבדיקת הנתונים הראייתיים המבססים אותן ( ראו לעניין זה ע"א 2827/06 נופשים אלי נופש ותיירות בע"מ נ' ים המלח רויאל הוטל מנג'מנט בע"מ, [פורסם בנבו] (1/6/08) והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם)

זאת ועוד, בענייננו המדובר בצדדים קרובים לשטר, כאשר המשיבה היא נותנת השירות ומבקשת- מקבלת השירות. לפיכך, טענות שיכולה המבקשת להעלות כנגד ההתקשרות הינן טענות אותן היא רשאית להעלות גם כנגד מימוש השטר (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פד"י נה (4) 193)

עם זאת, לא בכל מקרה תינתן רשות להתגונן; " בשלב בו נדונה בקשה לרשות להתגונן לא ייכנס בית המשפט לבירור אמיתותן של העובדות, הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, ודי לה לגירסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר." ( ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י לו(3), 518.

וכן ראה דברי ביהמ"ש העליון בע"א 469/87 יוסף בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מג(3) 113, 121 (1989) הקובע:

"בבוא בית המשפט לשקול מתן רשות להתגונן, עליו להניח, כי העובדות שהמבקש טוען להן אמנם נכונות, ובהנחה זו עליו לבדוק, האם יש באלה כדי להצביע על הגנה אפשרית, ולו אף בדוחק.
אך יש להוסיף ולהדגיש, כי באומרנו " בהנחה שהעובדות נכונות" אין כוונתנו להנחה בעלמא. כך, למשל, יכול שההנחה העובדתית שטוענים לה תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית של המצהיר (ראה: ע"א 102/83 [6], בעמ' 257; זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 619, ופסקי הדין בה"ש 111). כך גם יכול שההנחה העובדתית הנטענת תקרוס אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, וכאשר אין אנו נדרשים להכריע בין גרסאות נוגדות. אלא עניין לנו בגרסה אחת, המופרכת מעצמה".

4. טענת המבקשת ביחס להעדר יריבות בין הצדדים אינה ברורה כלל ועיקר. המבקשת חתומה על הזמנות עבודה הנושאות את שמה של המשיבה, העסקה עניינה בפרסום במקומון המפורסם ע"י המשיבה ושמה של המשיבה אף מתנוסס על השטרות. משכך, המשיבה והמבקשת הינם צדדים קרובים לעסקה ומשכך, כל טענה שיכולה המבקשת להעלות כנגד ההסכם, יכולה היא להעלות במסגרת התנגדותה.

משעה שמסרה המבקשת שטרות לטובתה של המשיבה, טענה לפיה היה על המשיבה לפעול במישור החוזי ולא במישור השיטרי גם היא אינה ברורה. לו סברה המבקשת כי אין מקום ליצירת מערכת יחסים שטרית בין הצדדים, יכולה הייתה לבצע התשלומים בגין הזמנת העבודה בכל אמצעי תשלום אחר. משמסרה בידי המשיבה שטרות, אל לה להלין על מימוש זכותה של המשיבה לפעול למימושם של שטרות אלה.

5. באשר לטענות ההגנה של המבקשת, הרי שהן מתמקדות בטענה ביחס לכשלון תמורה הנובע מאי הפצת המקומון בהתאם להתחייבויות שהוצגו לפני המבקשת. המבקשת לא הבהירה מה מעמדו של מוסר ההתחייבויות, הכיצד יתכן כי חרף אי שביעות רצונה המובהק מפעולות המשיבה לא פעלה לא לביטול העסקה ולא לביטול השטרות (שכן סיבת חילולן ע"פ המצוין ע"ג השטרות היה העדר כיסוי ולאחר מכן- הגבלתו של חשבון התובעת) ואף הגדילה לעשות והמשיכה לפרסם אצל המשיבה (!), סכומי השטרות השונים כפועל יוצא מעסקאות שונות, הביסוס הראייתי לטענה כי המקומון לא הופץ וכי הפרסום לא בוצע בהתאם למוסכם. עם זאת, יתכן ויהיה בסופו של הליך בידי המבקשת להוכיח טענותיה אלה, גם אם בשלב זה לא הוצגו לפני די ראיות לתמוך בטענות אלה.
משכך, אין בידי לשלול לחלוטין את טענת ההגנה שהעלתה המבקשת ביחס לכישלון תמורה מלא, הגם שכאמור לעיל, איני סבורה כי ע"פ מסכת הראיות לפני ניתן לקבוע כי המדובר בטענות הגנה מבוססות. ההפך הוא הנכון, בשלב זה. לפיכך, אני מתירה למבקשת להתגונן ביחס לטענת כשלון התמורה המלא לו טענה. לאור העובדה כי המבקשת לא טענה לא בהתנגדות לא בתצהיר שהגישה היא עצמה, לא בהתנגדות המתוקנת, לא בתצהיר המת וקן ולא בחקירתה כל טענה ביחס למילוי השטרות, הרי שהמדובר בהרחבת חזית עובדתית שהועלתה לראשונה בסיכומי המבקשת ומשאין לה כל זכר בבקשה או בתצהיר, ולאור התנגדות המשיבה, איני מתירה הרחבת חזית זו.

6. תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 210") מאפשרת לבית המשפט להתנות מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה מצד המבקש וזאת כאשר טענות המבקש הינן חלשות, עד קלושות. נטיית בית המשפט הינה לעשות שימוש בתקנה 210 כאשר המקרה שבפניו הינו מקרה גבול וקיים ספק באשר לרצינות ההגנה וביסוסה. כאשר תצהיר המבקש אינו ברור דיו ונעדר פירוט ראוי, או כאשר פרשנות המבקש לפן העובדתי נראית דחוקה, יש לעשות שימוש בתקנה. (ראה- ע"א 508/85 ברק ושות' סוכנויות בע"מ נ' מירות סוכנויות בע"מ פ"ד מב (1) 393, 396 וכן ע"א 507/85 בדר פנון ואח' נ' שטראוס חברה לשווק, פ"ד מג (1) 106). עוד ראה בעמדת כבוד השופטת כהן ברע"א ( ת"א) 18341-03-19 הרצל דביר נ' די.וי.טי טק מוביל סולושין בע"מ (פורסם בנבו, 16.4.19) ביחס להיקף שיקול הדעת הרחב שיש לערכאה הדיונית ביחס לקביעת גובה הערובה.

טענות ההגנה כאמור לעיל הינן קלושות, גם אם אינן בגדר הגנת בדים. משמעות קלישות זו הינה בהיקף הערובה שעל המבקשת להעמיד כתנאי לקבלת הרשות להגן. גם הטענה ביחס לאי פרסום בהתאם להזמנות העבודה עומדת בסתירה לפרסומים אשר צורפו ע"י המשיבה ואשר המבקשת לא התייחסה אליהם לגופם. טענות הנתבעת ביחס לסכום ששלשל מר יוסי נתנאל לכיסו גם הם אינם במסגרת הטענות שבמישור היחסים בין המבקשת למשיבה ומשכך, נותרו טענות ההגנה דלות. עם זאת, יש לשקול את מצבה של המבקשת אשר לפי טענות בא כוחה אינה במצב כלכלי מן המשופרים ולפיכך נאלצה בראשית הדרך להגיש בקשה זו באופן עצמאי (וגם לעניין זה אני מפנה לפס"ד דביר לעיל).

7. סיכומם של דברים- אני מתירה הרשות להגן ביחס לטענת כשלון התמורה כמפורט לעיל אולם מתנה רשות זו בהפקדת סך של 12,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, אשר יופקדו בתוך 30 יום.

ככל ויופקד הסכום- יועבר התיק לעיוני לצורך מתן הוראות ביחס להמשך ההתנהלות בתיק.

ככל ולא יופקד הסכום במועד- תידחה ההתנגדות והליכי ההוצל"פ בתיק ישופעלו כאשר לסכום החוב יתווסף סך של 1,500 ₪ בגין הבקשה וניהולה.
המזכירות תמציא לצדדים ההחלטה ותעקוב בהתאם.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גל גפן בע"מ
נתבע: גילה משיח סקיזדה
שופט :
עורכי דין: