ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמפא קפיטל בע"מ נגד אבגור עבודות מתכת בע"מ :

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובעת/ המשיבה:
אמפא קפיטל בע"מ, 510491707
ע"י ב"כ עוה"ד אייל שני.

נגד

הנתבעת/ המבקשת:
אבגור עבודות מתכת בע"מ, ח.פ. 511784316
ע"י ב"כ עוה"ד ש. גלעד ו/או ר. מרדכי פטל.

החלטה

רקע:
התובעת הגישה לביצוע שטר על כך 80,000 ₪ משוך על ידי הנתבעת. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת (המבקשת) קיבלה את האזהרה לביצוע השטר ביום 22.11.2017. בתיק התקיימו מספר ישיבות ובמסגרתן נחקר מנהל הנתבעת על תצהירו וכן על תצהיר מתוקן שהוגש על ידו בשם המבקשת, לאחר אישור בית משפט. בהמשך לדיון מיום 29.4.2019 הגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב.

שתי מחלוקות עיקריות להכרעה בתיק דנן:
א. האם יש ליתן ארכת מועד למבקשת וזאת בנסיבות העניין.
ב. האם יש ליתן רשות להגן בנסיבות דנן.

דיון והכרעה:
אין מחלוקת בין הצדדים כי מסירה של האזהרה למבקשת בוצעה ביום 22.11.2017. בהתאם לתקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"):
"התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל תוגש תוך 30 יום מיום שהומצאה האזהרה".

המבקשת הגישה ביום 1.2.2018 במסגרת בקשה מס' 21 בתיק ההוצאה לפועל: "דרישה לקבלת מסמכים ועיכוב הליכים". בתצהיר שלווה לבקשה מפרט מר אבי לקן המשמש כמנהל המבקשת, כי המבקשת קיבלה את האזהרה אולם לאזהרה לא צורפה בקשה לביצוע שטר ובהיעדר מסמכים לא תוכל המבקשת למסור תגובתה. עוד ביקש כי: "מועד מסירת האזהרה יחשב מיום מסירת המסמכים על ידי המשיבה".
ביום 11.2.2018 במסגרת בקשה מס' 23, דחתה הרשמת את הבקשה של המבקשת לפיה ביקשה כי מועד מסירת האזהרה יחשב ממועד מסירת המסמכים על ידי הזוכה. כבוד הרשמת קבעה כי פרטי השיק לרבות הסכום והתאריך מפורטים באזהרה ו"בקשת החייבת מהווה ניסיון לזכות ביתרון דיוני ויש לדחותה".

ביום 27.2.2018 הגישה המבקשת התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד. בו ביום קבעה הרשמת כי על פי נתוני המחשב, המועד האחרון להגשת ההתנגדות חלף והחליטה כי: "המזכירות תעביר את ההתנגדות יחד עם הבקשה להארכת מועד לבית משפט השלום תל אביב-יפו". במסגרת זו הובא התיק לדיון בפני וכאמור התקיימו בו מס' דיונים.

המשיבה מציינת כי מדובר באיחור אשר מחייב טעמים מיוחדים. עוד מציינת המשיבה כי בפועל האזהרה לביצוע שטר ניתנה ביום 22.11.2017 וההתנגדות בפועל הוגשה רק ביום 27.2.2018. המבקשת מציינת כי הוגשה על ידה בקשה ביום 1.2.2018 לרבות הבקשה להארכת מועד, ומדובר באיחור של מס' ימים בלבד.

עיינתי בתצהירו של מר לקן שציין כי במועד בו קיבל את האזהרה ומאחר ובאותו מועד אף התנהלו כנגד המבקשת הליכים אחרים בהוצאה לפועל בגין שטרות אחרים אשר ניתנו למר אריה מאירי, הבעלים של חברת אופק בר אנרגיה ירוקה בע"מ, המבקשת סברה כי ייתכן ומדובר באותם שטרות ולכן לא הגישה התנגדות לביצוע שטר במועד, ורק כאשר הועבר הטיפול ליועץ המשפטי של החברה, הוגשה ביום 1.2.2018 הבקשה שצוינה לעיל.

מר לקן נחקר על תצהירו בדיון מיום 20.9.2019 והעיד כדלקמן: "מבנק לאומי התקשרו אלי שיש עיקול על החשבון. אני לא זוכר מתי התקשרו אלי. לא קיבלתי מסירה ליד של מסמכי ההוצאה לפועל וגם לא החברה שלי קיבלה. אם יש אישור מסירה על האזהרה. לא קיבלתי אישור מסירה" (עמ' 7 שורות 19-20 לפרוטוקול). בהקשר זה ציין ב"כ המבקשת כי העביר ביום 28.1.2018 מכתב לחברו לפיו המבקשת קיבלה אזהרה בתיק מבלי שצורפו לבקשה, מסמכי השטר והשטר עצמו.

בפועל 7 ימים לאחר המועד שקבוע בתקנות הוגשה על ידי המבקשת בקשה להוצאה לפועל, בה היא מבקשת פרטים נוספים לעניין השיק וכן בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. כבוד הרשמת, וזאת בשים לב להלכת "בובליל", קבעה כי הפרטים היו מפורטים בבקשה עצמה ובפועל מדובר בניסיון להשיג יתרון דיוני. עיינתי בבקשה, בתצהיר ובעדות והתרשמתי שלא כך הוא הדבר אלא מאחר ובאותה עת הוגשו מס' הליכים נגד המבקשת, המבקשת ביקשה לברר באיזה תיק מדובר. המבקשת לא התחמקה מאימת הדין ובפועל נקטה בהליך שגוי במידה מסוימת, כמו כן מדובר באיחור של 7 ימים. בנוסף לא ניתן להתעלם מהטענה של המבקשת, א שר ביסוד ההתנגדות שהוגשה על ידה, מדברת על "כשלון תמורה מלא", וזאת מאחר ולטענתה, לא קיבלה כל תמורה בעבור השיק שנתנה. כמו כן יצוין כי מלוא סכום התביעה, ואף מעבר לכך , מופקד בידי ו/או עבור המשיבה.

הלכה היא כי בשלב הרשות להתגונן אין על בעל דין להוכיח טענותיו ודי בעצם העלאתן, בתנאי כי אם יוכחו כנכונות, יהוו הן טענות הגנה כנגד התובענה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 804 [מהדורה אחת עשרה, 2013]). כך, די ל נתבע להראות כי הגנה אפשרית בפיו ולו רק בדוחק (י' זוסמן על סדר הדין האזרחי 677 [מהדורה שביעית). בעניין זה ראו גם ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004):

בשלב ביניים זה רשאי צד להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב (ראו לדוגמא ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פ"ד מ(2) 335, וע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 128), ואין בית משפט נכנס בשלב זה לשאלה כיצד יוכיח המבקש טענתו. כמו כן, בית משפט אינו מונע העלאת טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד (ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז).

בפסקי דין מהשנים האחרונות אף צוין כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 15.6.2009), ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.10.2010).

זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית (ראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, בפסקאות 6 ו- 10 לפסק-דינו של השופט גולדברג ובפ סקה 31 לפסק-דינו של השופט חשין;

ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, פ"ד נז(5) 433, בפיסקה 12 לפסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה ומכלול האסמכתאות המובאות שם). מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען כי הוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר (ראו: דברי השופט גרוניס בע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון (טרם פורסם)).

בהתחשב במרכזיותה של הזכות האמורה, נפסק כי בית-המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני בעל-דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל-דין לגישה חופשית לערכאות. ובלשונו של השופט ריבלין: "תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל". (ראו: דברי השופט ריבלין בע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577).

בנסיבות העניין ולמרות שמדובר באיחור של 7 ימים מהמועד בו היה צריך להגיש את ההתנגדות, ובשים לב לטעות המשפטית הנטענת לה נקלעה המבקשת, ולכך שכל הכספים הופקדו בידי המשיבה ו/או מי מטעמה, מצאתי לנכון כי יש מקום ליתן הארכת מועד כמבוקש, וכן להורות על מתן רשות להגן למבקשת . יחד עם זאת, מצאתי לנכון כי יש מקום להטלת הוצאות על המבקשת.

בנסיבות העניין קובע כדלקמן:

א. ניתנת בזאת ארכת מועד כמבוקש.

ב. ניתנת רשות להגן למבקשת שאינה מותנית. התצהירים שהוגשו ישמשו ככתב הגנה.

ג. המבקשת תשלם למשיבה, באמצעות בא כוחה, הוצאות הליך בסך 2,200 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום.

ד. ניתן בזאת צו גילוי מסמכים הדדי. הצדדים יפרטו בתצהיריהם את כל המסמכים והראיות שבידם הנוגעים למחלוקת שבנדון וזאת תוך 60 יום מהיום.

ה. קובע דיון לקדם משפט ליום 14.7.2019 בשעה 11:30. בקשות מקדמיות ו/או אחרות יוגשו עד 10 ימים לפני המועד הקבוע לדיון.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמפא קפיטל בע"מ
נתבע: אבגור עבודות מתכת בע"מ
שופט :
עורכי דין: