ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד תייר נגד מיכאל אדלר :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיב / זוכה

מיכאל אדלר

נגד

מבקש / חייב
דוד תייר

החלטה

הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייב שיק ע"ס 20,000 ₪ זמן פירעון 16/6/2017.

השיק אינו ערוך לפקודה, כי אם שלמו ל...

על פני השיק נרשם בכתב יד "לבטחון בלבד" ובין הקווים המשורטטים מודפס למוטב בלבד.

השיק סורב ע"י הבנק הנמשך בשל העדר כיסוי מספיק, כעולה מהטבעת המילים א.כ.מ ע"י המסלקה הבנקאית.

בקשת הביצוע בפרק העובדות המשמשות עילה לבקשה מציינת, כי הזוכה אוחז בשיק בחתימת החייב, כי לא שולם מאומה על חשבון השיק, כי הוצג לפירעון וכי לא היה צורך במשלוח הודעת חילול. עפ"י סעיף 5 בפרק העובדות האמורות, על הזוכה לנמק מדוע לא היה צורך במשלוח הודעת חילול, אולם הזוכה לא נימק ואף לא ברמז קביעתו זו.

המבקש הגיש התנגדות במועד, הנסמכת בתצהירו ובו העובדות השייכות הבאות:

במהלך שנת 2013 מסר המצהיר את השיק לבתו ולבן זוגה לשעבר, על מנת שישמש כשיק בטחון לצורך הסכם שכירות שחתמו הם עם הזוכה לתקופה של שנה.
יחד איתם מסר גם 12 שקים כל אחד ע"ס 4,000 ₪ עבור שנת השכירות.
להתנגדות צורף הסכם השכירות.
בסעיף 6 מוצהר, כי השוכרים המשיכו להתגורר בדירת הזוכה תקופה נוספת גם לאחר שהסתיימה תקופת החוזה והם נהגו לתת לו דמי שכירות במזומן מדי חודש בחודשו.
תחילת 2014 התקשרה משטרת חדרה אל המבקש וביקשה ממנו לסור אל תחנת המשטרה, שם הוצגו לו השקים שמסר לתשלום דמי השכירות אשר לדברי המשטרה, נמצאו בחיפוש בביתו של המשיב.

ביום 12/4/2014 חתם הזוכה על מסמך לפיו קיבל את כל הכסף עבור שנת השכירות הראשונה והוא מתחייב להחזיר לשוכרים את כל השקים (המסמך צורף עפ"י האמור בסעיף 9 לתצהיר) ואכן מצאתי אותו בין צרופות ההתנגדות הסרוקים בתיק.

בסעיף 12 מוצהר, כי מועד הפירעון בשיק נשוא ההתנגדות נרשם ע"י הזוכה כיום 16/6/2017, באותו יום הופקד השיק בבנק וחזר בשל העדר כיסוי מספיק וביום 20/6/2017 נפתח תיק ההוצל"פ מבלי שהזוכה טרח לפנות אל החייב מאז שנת 2014.

ביום 6/11/2018 עמד החייב לחקירה נגדית על תצהירו העיד, כי מסר שיק באמצעות בתו לשנה אחת וכי לא ראה שום חוזה. הבת ביקשה והאב נתן...
את כל השקים קיבל בחזרה עפ"י עדותו בפני, פרט לשיק נשוא ההתנגדות.

סיכומי המבקש משתרעים על 14 עמודים, לרבות מסמכים שונים שרובם ככולם כבר מצויים בתיק.

הסיכומים מציינים את העובדות שאינן שנויות במחלוקת ביחס לתקופת השכירות והסכם השכירות בין הזוכה לבין בתו ובן זוגה, דאז, כמו גם את מסירת שיק הבטחון נשוא ההתנגדות.

בתום תקופת השכירות חתם הזוכה לשוכרים על מסמך בו הוא מודה, כי קיבל מהם את כל דמי השכירות לשנת השכירות והתחייב להשיב להם את כל השקים השייכים למבקש (נספח ג').

המבקש ביקש מן הזוכה להשיב לו את השיק נשוא ההתנגדות, נוכח נספח ג' הנ"ל, אך הלה מפניותיו ובחלוף כשלוש שנים הציגו לפירעון ואחרי 4 ימים פתח תיק הוצאה לפועל מבלי לפנות אל החייב תחילה.

סיכומי הזוכה מינואר 2019, מציינים, עובדות שזכרן לא היה כלל בדיון בפני, כגון, נטישת הדירה ללא ידיעת הזוכה ביום 27/9/2017, תוך הותרת הרס, לכלוך, חובות, וחוב דמי שכירות.

את טענות החייב, כי שיק הבטחון נמסר אך ורק להבטחת התשלומים עפ"י הסכם השכירות מכנים סיכומי הזוכה, סיפורים פיוטיים וחסרי בסיס.

ההתחייבות הזוכה להשבת השקים, כך קובעים סיכומי הזוכה, ברורה ועולה ממנה, כי ההתחייבות היא אך ורק בהמחאות בגין השכירות.

בסיכומי התשובה מציין החייב, כי גרסת הזוכה מוצגת לראשונה בסיכומיו ולא היה לה כל ביטוי בדיון בהתנגדות. הטענה, כי השוכרים נטשו את הדירה ביום 29/7/2017 אינה מתיישבת עם העובדה כי השיק הופקד בבנק למעלה משלושה חודשים קודם לכן.

עיינתי בהסכם השכירות השייך בניסיון להבין עמדת מי מן הצדדים לעניין השטר הבטחון נכונה מעמדת האחר:

לשיטת החייב השיק נועד להבטיח אך ורק את תשלום דמי השכירות.
לשיטת הזוכה אין כל שחר לקביעה זו.

עיון בהסכם השכירות מלמד, כי בשורתו האחרונה הוסף בכתב יד בחתימת כל הצדדים לצד התוספת, כי השוכרים מסרו שיק בטחון ע"ס 20 אלף ₪ בלבד.
כיון שבהסכם ישנה תקופת ברירה (אופציה) להארכת תוקפו, דומני, מבלי לקבוע מסמרות, כי שיק הבטחון אמור לשמש גם בעבור תקופת הברירה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי השוכרים המשיכו להתגורר במושכר גם לאחר תום תקופת ההסכם, וגם נטען בתצהיר המבקש, כי בתקופה זו שילמו השוכרים לזוכה את דמי השכירות.
מכאן, סביר יותר להניח, כי שיק הבטחון אמור היה להבטיח גם את התשלומים האלה.
מה עוד אמור היה שטר הבטחון להבטיח? נאמר בהסכם, בסעיף 11 א, כי תכלית מסירת הבטוחה האמורה היא "...להבטחת תשלום דמי השכירות ו/או להבטחת תשלום נזקיו של המשכיר..."

תנאי בסיסי להגשת בקשה לביצוע בהוצאה לפועל, הוא, לשלוח הודעת חילול לחייב, על מנת לאפשר לו להיענות לדרישת החילול בטרם נפתח תיק הוצאה לפועל.

עפ"י הבקשה לביצוע שטר, כלל לא נמסרה הודעת חילול משום שהזוכה סבור היה (ואין זה כך – ש.ר) כי לא היה צורך בכך.

הנזקים הנטענים ע"י הזוכה, מן הסתם אינם מפורטים בבקשת הביצוע, אולם אין זאת אומרת, כי שיעורם מגיע כדי סכום הבטוחה שבידי הזוכה כולה או חלקה, ואם בכלל.

עניין זה טעון הוכחה.

בהיות שני הצדדים צדדים קרובים ובהיות השיק נשוא התנגדות שיק שנועד בין היתר לתשלום נזקים ודמי שכירות שלא שולמו (אם אכן לא שולמו) מן הראוי ליתן למבקש הרשות להתגונן וכך יהא.

נתונה למבקש הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 75,000.00 ₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני כבוד הרשמת הבכירה, טלי מירום.

החלטה זו תועבר אל כבוד הרשמת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד תייר
נתבע: מיכאל אדלר
שופט :
עורכי דין: