ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד פרץ נגד שי ישראל לוי :

לפני כבוד השופט יאיר דלוגין

המבקש:

דוד פרץ
ע"י עו"ד גיא נתנאל

נגד

המשיבים:

1.שי ישראל לוי

2.משרד התחבורה/אגף הרישוי
ע"י פרקליטות מחוז ת"א

פסק דין

לפני המרצת פתיחה, במסגרתה המבקש עותר לסעדים הצהרתיים וצווי עשה, הקובעים כי המבקש הנו הבעלים של המשאית מושא התביעה וכי הוא רשאי להירשם כבעליה וכי המשיבה 2 מחויבת למחוק את כל העיקולים הרשומים על המשאית ולהנפיק למבקש רישיון רכב חדש למשאית על שמו הנקי מעיקולים כאמור.

מדובר במשאית שרשומה על שם המשיב 1 מאז 11.1.12. ביום 17.4.12 נרשם עיקול על המשאית. בחודש אפריל 2014 רכש חמו של המבקש את המשאית מהמשיב 1. לאחר מכן סוכם עם המשיב 1 כי המבקש הוא זה שרוכש את הרכב.

לטענת המבקש, המשיב 1 הבטיח להסיר את העיקולים שרבצו על הרכב בעת רכישתו על ידי המבקש . המבקש טוען כי שילם למשיב 1 את כל התמורה המוסכמת עבור המשאית ועדיין לא הסיר המשיב 1 את העיקולים.

המבקש טוען כי קיבל חזקה ברכב בשנת 2015 וכי הרכב מצוי בחזקתו עד היום , אלא שהמשיב 1 , אשר ככל הנראה החזיק עותק נוסף של רישיון הרכב הפקיד אותו במשרד הרישוי והרישיון נרשם בסטטוס "מבוטל-הפקדה", כך שאין בידי המבקש לעשות שימוש ברכב. לפי טענת המשיבה 2, הרישיון אכן הופקד כאמור ביום 10.10.18.

במסגרת סעד זמני שביקש המבקש, בית המשפט הורה למשיב 1 להימנע מכל דיספוזיציה מכל סוג במשאית בין משפטית ובין פיזית, אולם זאת בכפוף לערבויות שלא הופקדו על ידי המבקש, כך שהסעד הזמני לא נכנס לתוקפו.

המשיבה 2 הודיעה לבית המשפט שאין לה עניין בתובענה וכי תכבד כל החלטה שתינתן, בכפוף לכך שיינתנו הוראות מפורטות בדבר ביטול המעמד של רישיון הרכב כ"מבוטל-הפקדה" וכי יוסדרו העיקולים.

המבקש המציא למשיב 1 את התביעה ביום 7.12.18 וביקש פסק דין בהעדר תגובה מצד המשיב 1, שלא הגיש תשובה להמרצה עד היום.

בהחלטתי מיום 24.3.19 ציינתי: "עיינתי בבקשה ובהמרצת הפתיחה. בשלב זה, אין מקום להיעתר לבקשה. יפרט נא בא כוח המבקש, כיצד רכש המבקש זכויות בעלות במשאית, אם היו עיקולים רשומים עליה ואלה לא הוסרו מעולם, גם לא עד היום. לכאורה, מהעבודות שהמבקש עצמו טוען להן, תנאי להעברת הבעלות הנו תשלום החובות שבגינם הוטלו העיקולים על המשאית".

משלא הגיב המבקש ניתנה ההחלטה הבאה: "עד היום לא ניתנה התייחסות המבקש להחלטתי מיום 24.3.19, שאמנם לא קצבתי במסגרתה מועד לקבלת הפירוט מהמבקש. מאחר והדיון קבוע למחרתיים, יתן המבקש את הבהרותיו עד מחר, שמא אין צורך כלל לקיים את הדיון הקבוע וניתן להורות על מחיקת ההמרצה".

ביום 3.4.19 ביקש ב"כ המבקש לדחות את הדיון שהיה קבוע בתיק למחרת היום, עקב לידת אשתו, מבלי שהתייחס להחלטותיי הנ"ל. בהחלטתי בבקשה זו קבעתי: "ראשית ברכות. הדיון מבוטל בזה. עם זאת, אין מקום לקבוע לדיון נוסף בתיק משטרם הגיב ב"כ המבקש להחלטותיי מימים 24.3.19 ו-2.4.19. אני מאפשר ארכה להתייחס לכך תוך 30 יום מהיום ולהביא טעם מדוע אין דינה של ההמרצה להימחק בהעדר עילה". בהחלטה נוספת מאותו היום קבעתי את התיק לתז"פ ליום 5.5.19.

עד היום לא ניתנה התייחסות המבקש. בהתחשב בכך ובהתחשב בכך שלא הוגשה תשובה על ידי המשיב 1 עד היום ולא בקשה מצדו לקיים דיון בהמרצה, הרי שעל פי סמכותי לפי תקנה 256א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יש מקום בנסיבות של תיק זה, לתת החלטה על יסוד ההמרצה בלבד.
בהתחשב בכך שלפי טיעוני המבקש עצמו, היו מוטלים עיקולים על המשאית עוד לפני שרכש אותה מהמשיב 1, הרי שאין עילה לחייב את המשיבה 2 לרשום את המשאית על שם המבקש, כל עוד העיקולים בתוקפם ולא הוסרו.

הסעד היחיד שמן הראוי ליתן למשיב במסגרת המרצה זו ועל רקע אי הגשת תשובה מצד המשיב 1, הנו סעד הצהרתי כי ביחסים שבין המבקש ולבין המשיב 1, שילם המבקש למשיב 1 את מלוא תמורת המשאית וכי ביחסים שביניהם אמנם זכאי המבקש להירשם כבעלים של הרכב, בכפוף להסרת העיקולים. בהתאם לכך, ניתן בזה סעד הצהרתי כאמור.

כמו כן, בנסיבות, ניתן בזה סעד הצהרתי המחייב את המשיב 1 להסיר את העיקולים הקיימים מהמשאית.

המשיבה 2 מחויבת, לאחר שיוסרו העיקולים, לרשום את הרכב על שם המבקש ולצורך כך אני מורה על ביטול הסטטוס "מבוטל-הפקדה" של הרישיון.

המשיב 1 ישלם למבקש את הוצאות התובענה בסך של 7,000 ₪ תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיו.

ניתן היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בלשכתי.


מעורבים
תובע: דוד פרץ
נתבע: שי ישראל לוי
שופט :
עורכי דין: