ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי רייניץ נגד בית מטבחיים בקר טירה בע"מ :

15 מאי 2019
לפני: כבוד השופטת כרמית פלד
התובע:
שי רייניץ
ע"י ב"כ עו"ד לילך אקרמן

-
הנתבעת:
בית מטבחיים בקר טירה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יערה פיקר

החלטה

מבוא
לפניי בקשות הדדיות של הצדדים לגילויי מסמכים ספציפיים וכן בקשת התובע לפיצול סעדים.
התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת להכרה בקיומם של יחסי עובד ומעסיק. הנתבעת מכחישה את טענת התובע לקיומם של יחסי עובד ומעסיק וטוענת כי התובע סיפק שירותים לנתבעת כקבלן עצמאי.
בין הצדדים קיימת מחלוקת מהותית נוספת הנוגעת לתמורה לה זכאי התובע בגין השירותים שסיפק לנתבעת. התובע טוען כי בהתאם לסיכום בין הצדדים הוא זכאי, בין היתר, לתשלום הנגזר מפדיון בגין שירותי שחיטה שסיפקה הנתבעת ומפדיון בגין מכירות (קרי, עמלות בשיעורים משתנים). עוד טוען התובע כי סוכם שהתמורה החודשית לא תפחת מסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת מכחישה את טענות התובע באשר לסיכום בנוגע לתמורה החודשית וטוענת, בין השאר, כי לא סוכם בין הצדדים על תמורה חודשית שנגזרת מעמלות אלא על תמורה גלובלית. הנתבעת הכחישה את חתימתה על הסכם ההתקשרות שצורף לכתב התביעה.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 46 (א)לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
תכליתה המרכזית של התקנה האמורה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (14.05.2008); ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.2005)).
יחד עם זאת, אין מקום ליתן צווים כלליים ורחבים, מבלי שהובהרה הרלבנטיות של המסמכים הנדרשים להליך ומבלי שקיימת זיקה בין המסמכים הנדרשים לבין השאלות שבמחלוקת. זאת על מנת למנוע "מסע דייג" פסול שתכליתו אך פריצת גדרי המחלוקת תוך הטרחת הצד שכנגד שלא לצורך.
במסגרת כלל השיקולים יבחן בית הדין, בין היתר, גם את מידת ההכבדה הכרוכה באיתור המסמכים ומסירתם. בהקשר זה נפסק כי "ככל שגילוי של מסמך מהווה נטל מכביד יותר יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08) ור' גם ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך נגד דניאל צברי (25.3.10)).
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק להלן הכרעתי.
בקשת התובע לגילוי מסמכים
בקשת התובע תוכרע תוך התייחסות למסמכים שהתבקשו במסגרתה כפי שמוספרו על ידו בבקשה ובנספח לה.
(א) פירוט נסיעות בכביש 6 של כל הרכבים שהיו בשימוש הנתבעת בשנים 2017-2016; (ב) מסמכים התקשרות עם חברות שמר, קוסאי ושלמה סיקסט לרכבי החברה לשנים 2016-2017.
התובע טוען כי לאור טענות ההגנה בדבר היקף עבודתו עבור הנתבעת, וטענות ההגנה לפיהן נדרש התובע להחזיר את רכב החברה שהועמד לרשותו ישירות לסוכנות חברת הרכב הרי שבפירוט נסיעות רכבי החברה בכביש 6 יש כדי להצביע על הנסיעות שבוצעו והמועדים בהם בוצעו והכוללים אף את הרכבים בהם נסע התובע. ממסמכי ההתקשרות ניתן ללמוד על הצמדת רכבים לנהג, על המועדים בהם ניתן והוחזר כל רכב, על הגורם אשר ביצע את ההזמנה עבור הרכב והחתום על מסמכי ההזמנה.
הנתבעת טוענת מנגד כי מדובר בדרישה בלתי רלוונטית. הנתבעת לא מכחישה כי התובע השתמש ברכב חברה, אשר הוחלף מעת לעת. אין מחלוקת כי רכבי החברה הוחלפו מעת לעת. לכן, גם אם יומצא פירוט נסיעות בכביש 6 לא יהיה בכך כדי לסייע לתובע להוכיח את טענתו כי החברה, לכאורה, נשאה בהוצאות הרכב בחודשים הראשונים לתקופת ההתקשרות עמו מאחר שעצם העובדה כי החברה שילמה עבור נסיעה מסויימת בכביש 6 אין בה כדי להוכיח כי היה זה דווקא התובע שנסע ברכב באותה נסיעה. לעניין מסמכי ההתקשרות טוענת הנתבעת כי מסמכים אלו אינם נמצאים ברשותה וכי במסגרת הליך גילוי המסמכים המציא התובע מסמכי התקשרות עם חברת שלמה סיקסט שאחד מהם אף נשלח ישירות אל תיבת הדואר האלקטרוני של התובע, עובדה שיש בה להצביע בין היתר כי התובע היה אחראי על השכרת הרכב וכי המסמכים מצויים ברשותו.
באשר לפירוט נסיעות בכביש 6 – בקשת התובע גורפת ורחבה. הבקשה נוגעת לכלל רכבי הנתבעת והתובע לא מצביע על רכב ספציפי ומסויים בו עשה שימוש ואף טוען כי הרכבים בהם עשה שימוש התחלפו מעת לעת.
לא שוכנעתי ברלוונטיות של מסמכים אלו להכרעה במחלוקות בין הצדדים. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע עשה שימוש ברכב הנתבעת לצורך ביצוע עבודתו וכי הנתבעת שילמה את הוצאות אחזקת הרכב למצער, בחלק מתקופת ההתקשרות עם התובע. עיון בכתבי הטענות מלמד כי אין מחלוקת ממשית בין הצדדים בדבר היקף הפעילות של התובע ולא שוכנעתי כי יש במסמכים המבוקשים כדי לשפוך אור על המחלוקות העיקריות בין הצדדים בכלל ועל היקף מתן השירותים בפרט. התובע לא הבהיר כיצד המידע הנוגע לנסיעות כלל רכבי הנתבעת בכביש 6 יסייע לקדם את בירור האמת.
לא נעלמה מעיני המחלוקת בין הצדדים בדבר המועד שבו החלה הנתבעת לשאת בהוצאות הרכב של התובע. מדובר במחלוקת לא מהותית, שכן היא נוגעת למספר חודשים בלבד ומכל מקום, מאחר והתובע אינו מצביע בבקשתו על רכב מסויים וספציפי בו עשה שימוש בחודשי ההתקשרות הראשונים, ומציין בעצמו כי הרכבים הוחלפו מעת לעת, ממילא אין במידע שביקש, הנוגע לכלל הרכבים שהיו בשימוש החברה, כדי להועיל להבהרת מחלוקת זו.
מטעם זה דין הבקשה ברכיב זה להידחות.
באשר למסמכי ההתקשרות עם חברות השכרת הרכב המבוקשים על ידי התובע – מאחר והנתבעת טוענת כי מסמכים אלה ממילא אינם בידיה, די בכך כדי לדחות את הבקשה. זאת מאחר ואין מקום ליתן צו לגילוי מסמכים שאינם נמצאים בידי בעל דין (ר' רע"א 11126/08 לב לבייב נגד רפאלי (7.5.09)). מטעם זה אף אין מקום להידרש לשאלת הרלבנטיות. הנתבעת תעביר בתוך 30 ימים לתובע תצהיר המאשר את טענתה בדבר העדר המסמכים בחזקתה או בשליטתה.
(ג) כרטסת לקוחות לשנים 2016-2017; (ד) דוחות חייבים 2016-2017; (ה) דוחות הדיווח על שחיטה 2016-2017; (ו) אישורי וטרינר על השחיטות; (ז) אישור כשרות; (י) תעודות משלוח 2016-2017 -
בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לשיעור התמורה לה היה זכאי התובע. התובע טוען מחד כי הוסכם עמו על תמורה חודשית הנגזרת משיעור המכירות של הנתבעת ומפידיון השחיטות ואשר לא תפחת מ 20,000 ₪ בצירוף מע"מ לחודש. הנתבעת מנגד מכחישה את טענת התובע וטוענת כי סוכם עם התובע על תמורה קבועה, ללא קשר להיקף המכירות, אשר עמדה בתחילת העסקתו על סך של 10,000 ₪ לחודש ולאחר מכן הועמדה על סך של 25,000 ₪.
לטענת התובע הוא נדרש למסמכים האמורים על מנת לחשב את העלות להן הוא זכאי לשיטתו מהנתבעת ועל מנת להפריך את טענות הנתבעת לפיהן מחזור מכירותיה לא גדל וכן להתמודד עם טענות הקיזוז.
לטענת הנתבעת מנגד אין רלבנטיות למסמכים בשלב זה שכן התובע צריך ראשית להוכיח את טענתו בדבר זכאות לעמלות שנגזרות מהיקף מכירות ורק לאחר מכן יהא עליו להוכיח את גובה העמלות להן הוא זכאי. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הדו"ח היחיד הרלוונטי, היה ויוכיח התובע את טענתו, הינו דו"ח רו"ח המעיד על גובה המכירות. עוד טוענת הנתבעת כי התובע עדיין עוסק בתחום הבשר וקיים חשש ממשי כי התובע יעשה במסמך שימוש לצרכיו הפרטיים שלא לצורך ההליך המשפטי. כך, ביחס למסמכי הנהלת החשבונות של החברה – מדובר במידע פנימי רגיש החוסה תחת הגנת הפרטיות ומהווה סוד מסחרי.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני כי דין הבקשה בנוגע לרכיבים ג', ד', ה', ו', ז', י' להידחות. אפרט טעמיי.
ראשית, המסמכים האמורים אינם רלבנטיים שכן אין בהם כשלעצמם כדי להעיד על מכירות ופדיון בהתקבל אצל הנתבעת בפועל. אין במסמכים הנדרשים בסעיפים הללו כדי להאיר את המחלוקת העיקרית בין הצדדים ולסייע לבית הדין לרדת לחקר האמת בהקשר זה תוך עשיית צדק.
שנית, מדובר בבקשה גורפת ורחבה אשר חושפת מידע מסחרי וחשבונאי רגיש של הנתבעת. נוכח הרלבנטיות הקלושה שיכולה להיות למסמכים האמורים סבורני כי חיוב הנתבעת בחשיפת המסמכים האמורים הינה בלתי מידתית ופוגעת בפרטיותה למעלה מן הדרוש.
הדברים נכונים מקל וחומר שעה שעל התובע, ראשית, לעבור בתביעתו את המשוכה של הוכחת יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, אשר היא השאלה המרכזית הבסיסית והראשונית עליה חלוקים הצדדים.
החלטתי מקבלת משנה תוקף בהתחשב בחלופה שהוצעה על ידי הנתבעת (דוח רואה חשבון באשר לגובה המכירות, כפי שיפורט להלן). מאחר שממילא יומצא לתובע מסמך המהווה חלופה נאותה לנתונים להם הוא זקוק, אין מקום להורות לנתבעת לחשוף מסמכים אלה.
(ח) דוחות פידיון יחידות שחיטה מסוחר; (י) כל תעודות המשלוח לשנים 2016-2017; (יא) כרטסת מכירות מפורטת לשנים 2016-2017; (יב) כל חשבונות המכירה לשנים 2016-2017; (יג) מאזן שנתי מאושר לשנים 2016-2017; (יד) דוח מאזן בוחן בלתי מבוקר לשנים 2016-2017 -
טענות הצדדים בנוגע לרכיבים אלה של הבקשה מפורטות בסעיפים 19-18 לעיל.
לאחר ששקלתי את הטענות סבורני כי יש מקום להורות לנתבעת להגיש תצהיר רואה חשבון באשר לגובה מכירות הנתבעת ולפדיון משחיטות שבוצעו בתקופה הרלבנטית. במהלך דיון ההוכחות יוכל התובע לחקור את רואה החשבון על תצהירו.
לטעמי מדובר בחלופה ראויה, אשר מאזנת בין האינטרסים המתנגשים של הצדדים. אבהיר.
בקשת התובע ברכיבים האמורים היא בקשה גורפת, רחבה ובלתי מידתית. חשיפת מלוא המסמכים הנדרשים אכן תפגע באופן ממשי בפרטיות הנתבעת, שכן יש בה כדי לחשוף נתונים חשבונאיים, פרטיים ומסחריים שלה.
יחד עם זאת, בין הצדדים נטושה מחלוקת בדבר טיב התמורה לה זכאי התובע (האם זכאי לעמלות בגין מכירות/שחיטות וכיוצ"ב או שמא זכאי רק לתמורה כוללת שאינה תלויה במכירות). התביעה אמנם אינה מתנהלת באופן דו שלבי כתביעה למתן חשבונות ומשכך יש להביא את מלוא הראיות במאוחד, אולם מחלוקת זו תוכרע רק אם יוכיח התובע כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים. ככל שלא יוכחו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, בית הדין לא יידרש לשאלת התמורה לה זכאי התובע.
בנסיבות אלה ולאור טיב התביעה, מהות המחלוקות בהן נדרש להכריע וסדר ההכרעה הנדרש בהן סבורני כי תצהיר רואה חשבון, אשר יפרט את גובה המכירות ואת הפדיון משחיטות יהווה חלופה ראויה אשר מחד גיסא תסייע לתובע להוכחת טענותיו ומאידך גיסא תפגע בפרטיות הנתבעת בצורה מינורית.
תצהיר רואה החשבון יוגש לתיק בסטטוס של חסוי לציבור ופתוח לצדדים בלבד. התובע לא יעשה כל שימוש בתצהיר זה ובפרטים הכלולים זו, זולת לצורך ניהול הליך זה ולא יעביר את המידע הכלול בתצהיר לגורמים שלישיים, למעט כאלה הנדרשים לצורך ניהול הליך זה.
(טו) דוחות נוכחות של עובדי הנתבעת-
הדוחות עשויים להיות רלבנטיים לעילות התביעה, שכן הם עשויים ללמד על התנהלות התובע בהשוואה לעובדים שכירים של הנתבעת. הנתבעת צרפה לתגובתה מספר מדגמי של דוחות. על מנת שתפרש מלוא התמונה העובדתית בענין זה הנתבעת תעביר לעיון התובע את דוחות הנוכחות של עובדי החברה לשנת ההתקשרות האחרונה. מטעמי הגנת הפרטיות רשאית הנתבעת להשחיר את פרטי הזהות של אותם עובדים (שמות ופרט מזהה אחר, ככל שקיים). הדוחות יועברו בתוך 30 ימים.
(טז) דוחות שיחות נכנסות ממספר הטלפון 052-XXXX250 לחודשים יוני יולי 2016 -
ככל שהבקשה מתייחסת לדוח שיחות נכנסות ויוצאות ממספר הטלפון הנייד של התובע ואל מספר הטלפון הנייד של התובע לא ברור מדוע התובע נדרש לצו שיפוטי בענין זה ואינו יכול לפנות במישרין לחברה הסלולרית ולבקש דוחות שיחות נכנסות ויוצאות ממספר הנייד שלו. ככל שהתובע לא יוכל להשיג את המסמך מהחברה הסלולרית באמצעות פנייתו שלו – ישוב ויפנה לבית הדין תוך שיבהיר את תשובת החברה הסלולרית.
(ט) תכתובות הדוא"ל בין התובע לבין נציגי הנתבעת לשנים 2016-2017- הנתבעת לא התייחסה לבקשה זו בתגובתה ומשכך מניח בית הדין כי אינה מתנגדת להעברת המסמכים. על כן, הנתבעת תעביר לתובע בתוך 30 ימים את המסמכים האמורים.
בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים
הנתבעת מבקשת לקבל לידיה "את כל המסמכים המתייחסים לדיון טרום משפטי שניהל התובע במסגרת הליכי מו"מ מול חברת תנובה: כל המכתבים שנשלחו במסגרת הליך מו"מ/הסכם פשרה/פסק דין (ככל שקיים) וכן טיוטת הסכמי הפשרה".
התובע אינו מתנגד לגילוי המסמכים, "למעט ההסכם הסופי אשר נחתם על ידי הצדדים ואשר הוחל בו סעיף סודיות ומשכך לא יכול התובע להעביר העתק ממנו לנתבעת". "התובע מותיר לשיקול דעת בית הדין את דבר הסרת הסודיות ממסמך ההבנות הסופי שנחתם בין תנובה לבינו".
אכן, כאשר מדובר בגילוי מידע על בעל דין אשר בחר להגיש את התביעה ננקטת גישה רחבה וליברלית (ר' דב"ע (ארצי) נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל נגד הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה' 429).הנטייה היא להעדיף את ערך גילוי האמת על פני זכות התובע לפרטיות. לעניין זה נקבע מפי כבוד הש' דורנר בענין רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ''ד נה(2) 102 כך:
"ככלל, תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. קנה-המידה שעל-פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא אפוא מידת הרלוונטיות שבמסמכים שגילוים נדרש לבירור המחלוקת".
מאחר והתובע אינו מתנגד עקרונית לגילוי ההסכם הסופי שנחתם עם חברת תנובה והימנעותו מחשיפת ההסכם נובעת רק מסעיף הסודיות שבו סבורני שיש מקום להורות על גילוי ההסכם.
כאמור, כאשר בוחנים גילויו של מידע שנוגע לבעל הדין אשר פתח בתביעה הנטייה היא להעדיף את ערך גילוי האמת תוך חשיפת כל מסמך שעשוי להיות רלבנטי על פני זכות התובע לפרטיות. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שהתובע אינו מעלה נימוקים לגופו של ענין, זולת התחייבותו לסודיות כלפי חברת תנובה.
משכך התובע יעביר לנתבעת עד יום 15.6.19 את ההסכם הסופי שחתם עם חברת תנובה.
ההסכם ייסרק למערכת נט המשפט כשהוא "חסוי לציבור ופתוח לצדדים בלבד" והנתבעת לא תעשה כל שימוש בהסכם זה ובמידע שכלול בו, זולת לצורך ניהול הליך זה.
מאחר וחברת תנובה הינה צד להסכם שנחתם עם התובע – התובע יעביר לחברת תנובה עד יום 22.5.19 את החלטתי זו. חברת תנובה רשאית להגיש לבית הדין את התנגדותה לחשיפת ההסכם עד יום 5.6.19. ככל שחברת תנובה תתנגד לחשיפת ההסכם (תשומת לב חברת תנובה להגבלת השימוש בו לצרכי הליך זה בלבד) יימנע התובע מהעברת המסמך לנתבעת עד להכרעת בית הדין בענין.
בקשת התובע לפיצול סעדים
לטענת התובע, בינו לבין הנתבעת התקיימו יחסי עבודה ותביעתו הוגשה הן מכוח החוזה שנחתם עם הנתבעת והן על יסוד משפט העבודה המגן. עם זאת, ככל שטענות התובע לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים יידחו, עדיין יעמדו לתובע טענותיו מכוח דיני החוזים הכלליים.
בקשה זו הוגשה על ידי התובע מטעמי זהירות נוכח ההלכה הקיימת בדבר פיצול סעדים.
הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי בקשת התובע אינה במקומה. למעשה התובע מבקש כי אם תידחה תביעתו כאן מחוסר סמכות תהיה באפשרותו להמשיך בהליכים כנגד הנתבעת בבית משפט השלום על יסוד אותה עילה בדיוק ובמטרה לקבל את אותו הסעד.
תקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 קובעת כדלקמן:
(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
(ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
(ג) "תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:
(1) התביעה קנטרנית או טורדנית;
(2) התביעה הוגשה שלא בתום לב;
(3) נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות."
על תכליתה של תקנה 26 האמורה עמד בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 485/09 יעקב הרפז נגד אקסלנס צמיחה, ניירות ערך והשקעות בע"מ (18/11/09), עת קבע כי:
"תכליתה של התקנה למנוע בזבוז זמנם של בית הדין, הצדדים והעדים (ראו: דב"ע נו/247-3 כריכית מאירי בע"מ – אברהם בר-אדון, לא פורסם). בהתאם נפסק, כי על התובע לרכז את כלל רכיבי תביעתו בכתב תביעה אחד (ברע (ארצי) 905/05 אברהם פלקסר – נשיץ ברנדס, לא פורסם, 8.5.2006). עם זאת, מתוקף הוראתה של תקנה 26(ג) לתקנות, רשאי בית הדין להתיר לבעל דין לפצל סעדיו, בהתקיים טעם ענייני המצדיק זאת".

בבר"ע (ארצי) 489-12-16‏ ‏ עודד בן שפרוט נ' אוניברסיטה העברית (21.3.17) עמד בית הדין הארצי על החשיבות כי תובענות הנובעות מאותה עילה תתבררנה בהליך ריכוזי אחד ולא תתבררנה לשיעורין. זאת מטעמים של יעילות דיונית והגינות דיונית. משכך נפסק כי לאור תכלית ראויה מתן היתר לפיצול הסעדים ניתן במקרים חריגים בלבד, ולא כדבר שבשגרה. יחד עם זאת, בית הדין חידד את הדברים הבאים:
"הדברים האמורים כאשר המדובר באותה עילה, כשעילה מוגדרת, כמסכת עובדות הדרושות כדי להראות כי התובע זכאי לתרופה המבוקשת" (ראו: דב"ע שן/2-13 נאצר עותמאן נ' חפציבה חברה לבניין בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כב 191 והפסיקה שאוזכרה שם). ואילו, כאשר המדובר בסעדים המתבקשים מעילות שונות – כגון עילה הנובעת מעבודה בפועל לעומת עילה הנובעת מסיומם - אזי מלכתחילה לא חל הכלל בדבר השתק עילה וממילא אין צורך בהגשת בקשה לפיצול הסעדים ".
מכאן שיש לפנות לבית הדין בבקשה לפיצול סעדים בנסיבות בהן מדובר בעילת תביעה אחת, אשר מכוחה ניתן לתבוע יותר מסעד אחד. במצב שבו מתקיימות זו לצד זו שתי עילות תביעה נפרדות, ובפרט כאשר מדובר בעילות תביעה שבסמכות ערכאות משפט נפרדות אין צורך לפנות בבקשה לפיצול סעדים.
דין הבקשה לפיצול סעדים להידחות, באשר לדידי כלל לא מדובר בענייננו בנסיבות המקימות צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים. יחד עם זאת, אבהיר כי אינני מקבלת את טענות הנתבעת בתגובתה לבקשה זו. אבהיר.
העילה הנוכחית מכוחה הוגשה תביעה זו היא עילת קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. ככל שהתביעה תתקבל ובית הדין יכריע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק, הרי שתבחן גם הסכמת הצדדים באשר לתמורה ותוכרע השאלה האם התובע זכאי לקבל מהנתבעת סכומים שונים מכוח התקיימות יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים וסיומם ואיזה סכומים.
ככל שתדחה השאלה המקדמית והבסיסית שעניינה התקיימות יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, הרי שבית הדין לא יידרש לשאלת זכאות התובע לכספים מהנתבעת בגין ההתקשרות החוזית בין הצדדים וסיומה.
התביעה הנוספת אותה מבקש התובע להגיש, אם וככל שתידחה תובענה זו, הינה בגין עילה חוזית המתבססת על התקשרות עסקית בין הצדדים שאינה נשענת על אדני משפט העבודה. מכאן שמדובר בעילת תביעה נפרדת ושונה, שאינה זהה לעילת התביעה דנן, אף שמדובר באותה מסכת עובדתית. משכך אין צורך במתן היתר לפיצול סעדים. אם וככל שתביעת התובע בבית הדין לעבודה תדחה מהטעם שיוכרע כי לא התקיימו יחסי ועבד ומעסיק בין הצדדים ממילא לא יהא התובע מנוע לתבוע את הנתבעת מכוח עילה חוזית או אחרת שאדניה נשענים על התקשרות מסחרית בין הצדדים.
משחלק מהבקשות נדחו וחלקן התקבלו אינני עושה צו להוצאות.
החלטה בדבר מועדי הגשת תצהירים ומועד הוכחות תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, (15 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שי רייניץ
נתבע: בית מטבחיים בקר טירה בע"מ
שופט :
עורכי דין: