ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תמאם מחמד מלחי סרחאן נגד מינהלת התיאום והקישור עזה :


בפני כבוד השופטת גאולה לוין

המבקשת

תמאם מחמד מלחי סרחאן
ע"י ב"כ עוה"ד מוריה פרידמן שריר, עמותת "גישה"

נגד

המשיבים

  1. מינהלת התיאום והקישור עזה
  2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

החלטה

1. המבקשת היא תושבת רצועת עזה. ההליך שבכותרת הוגש לאחר שסורבה בקשת המבקשת להיכנס לישראל לרגל טקס החינה של אחותה, שנקבע ליום 20.3.2019 , ולחתונת אחותה, שנקבעה ליום 22.3.2019, סירוב שנומק בטעמים ביטחוניים.

על פי כתב העתירה, שהוגש ביום 14.3.2019, המבקשת פנתה אל הוועדה האזרחית הפלסטינית ביום 28.2.2019 בבקשה להיכ נס לישראל. ביום 11.3.2019 נעשתה בשמה פנייה אל מת"ק עזה, באמצעות עמותת גישה.
ביום 14.3.2019 נשלח אל המבקשת מכתב הדוחה את בקשתה, מטעמים ביטחוניים. בו ביום הגישה המבקשת – באמצעות עמותת "גישה" - את ההליך שבכותרת.

ביום 19.3.2019, חמישה ימים לאחר הגשת העתירה, הודיעו המשיבים כי לאחר בדיקה נוספת שנעשתה בעניינה של המבקשת, הוחלט להסיר את המניעה הביטחונית ולאשר כניסתה לישראל לצורך השתתפות בחתונת אחותה מיום 22.3.2019 עד ליום 24.3.2019.

בהחלטתי מיום 24.3.2019 נמחקה העתירה.

2. הצדדים חלוקים בעניין ההוצאות. לטענת המבקשת, היא הגישה את בקשתה באמצעות הוועדה האזרחית פלסטינית ובאמצעות עמותת גישה תוך מיצוי הליכים. המבקשת מציינת כי היא הגישה את העתירה ביום בו נדחתה בקשתה, וללא שיהוי.

לשיטת המבקשת, המשיבים שינו את החלטתם על סמך החומר שהיה בידיהם בטרם הוגשה העתירה, ומשכך אין במה לתלות את הסעד המבוקש, זולת הגשת העתירה, שהיא מוצדקת. המבקשת מוסיפה כי רק הודות לכך שהתנהל הליך תחת עינו הפקוחה של בית המשפט, חזרו בהם המשיבים מהחלטת הסירוב.

המבקשת מוסיפה כי אי הגשת "קדם עתירה", הליך שבו נבחנות בפרקליטות הבקשות שסורבו, אינו טעם מספק להימנע מפסיקת הוצאות. לשיטת המבקשת, "קדם עתירה" אינו חלק ממיצוי הליכים ועותרים אינם מחויבים בשום מקרה לנהוג כן.

3. המשיבים טוענים מנגד, כי לא נפל כל פגם בתהליך בדיקת הבקשה. לטענת המשיבים, לאחר הגשת העתירה הוחלט לבצע בדיקות נוספות בעניינה של המבקשת, לפנים משורת הדין, ועצם העובדה שגורמי הביטחון הביעו נכונות לבצע בדיקות נוספות, אין בה כדי לבסס חיוב בהוצאות.

לטענת המשיבים, המבקשת לא פנתה ב"קדם עתירה" אל גורמי הפרקליטות, וזאת בניגוד לפרקטיקה הרווחת שננקטת דרך קבע על ידי עמותת "גישה". לשיטת המשיבים, הפרקטיקה מוכרת על ידי המשיבה והוכחה כיעילה לאורך השנים, ומשכך ייתכן ולו הייתה מתבצעת פנייה במסגרת "קדם עתירה", ההליך כולו היה מתייתר.

המשיבים מציינים כי הבקשה לכניסה לישראל הוגשה ביום 28.2.2019, פחות מחודש לפני החתונה והחינה. לשיטת המשיבים, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובסמוך מאוד למועד היציאה המבוקש - טקס החינה ביום 20.3.2019 והחתונה ביום 22.3.2019. בכך, טוענים המשיבים, העמידה המבקשת את המשיבים בסד זמנים דחוק ביותר, במיוחד נוכח העובדה כי זמן הטיפול בבקשת והיתרים הוא 50 ימי עבודה (בהתאם לנוהל טיפול בבקשות והיתרים).

המשיבים מוסיפים וטוענים כי המשיבה לא פרטה מה היו הוצאותיה בפועל בגין ניהולו של ההליך וכי יש לקחת בחשבון כי לא קוים דיון בעתירה והעותרת לא נדרשה להגיש דבר למעט כתב העתירה עצמו.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה שלפניי אינו מצדיק פסיקת הוצאות.

אמות המידה לפסיקת הוצאות בעתירה שהסתיימה ללא בירור והכרעה לגופה נקבעו בבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פד מח(4) 217. על פי אמות המידה שגובשו בהלכת אל נסאסרה, יש לבדוק האם היה צידוק בהגשת העתירה, האם לא הזדרז העותר בפנייה לבית המשפט ומיצה הליכים, האם היה שיהוי בהגשת העתירה והאם עצם הגשת העתירה היא שהביא לקבלת הסעד.

5. במקרה דנן, לאחר הגשת העתירה קיבלו המשיבים החלטה חדשה המתירה את כניסתה של המבקשת לישראל לרגל חתונת אחותה. משכך ההליך הגיע לסיומו ללא בירור וללא הכרעה שיפוטית.

אכן נראה כי להגשת העתירה הייתה תרומה בקבלת ההחלטה החדשה, שכן הגשת העתירה הביאה את המשיבים לבחון מחדש את עניינה של המבקשת. בנסיבות העניין, כאשר לא ניתן הסבר מפי המשיבים לשינוי בעמדתם לגבי התרת כניסת המבקשת, לא ניתן גם לשלול את הטענה כי היה צידוק בהגשת העתירה.

יחד עם זאת, התנהלות המבקשת במקרה דנן אינה מצדיקה פסיקת הוצאות לזכותה. המבקשת פנתה לראשונה בבקשה להתיר כניסתה לישראל בשלב מאוחר מאוד, באופן שכפה על המשיבים, על הפרקליטות ועל בית המשפט, סד זמנים צפוף. המבקשת לא נתנה שום הסבר לעיתוי הפנייה. יש לזכור כי מדובר באירוע חתונה, ולא בארוע פתאומי. יכול ופנייה מוקדמת יותר של המבקשת אל גורמי מת"ק עזה הייתה מותירה לה די זמן לפנות בקדם עתירה אל גורמי הפרקליטות. דבר זה היה עשוי לייתר הגשת עתירה. פנייה כזו אינה חלק פורמלי מההליך המנהלי ואינה מחייבת, אך מדובר בהליך מקובל, שעשוי לתרום ליעילות ולחסוך משאבים מכל הנוגעים בדבר. אוסיף כי מרגע שהוגשה העתירה פעלו המשיבים באופן מהיר ונמרץ, שאפשר לעותרת להשתתף בחתונת אחותה.

סוף דבר- בנסיבות שפורטו לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו.
משנדרש בית המשפט לשריין מועד דיון ומשנדרשה הכרעה בבקשה לפסיקת הוצאות, לא מצאתי הצדקה להורות על השבת אגרה.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: תמאם מחמד מלחי סרחאן
נתבע: מינהלת התיאום והקישור עזה
שופט :
עורכי דין: