ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיל מילר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט דניאל גולדברג

התובע
גיל מילר

ע"י ב"כ: עו"ד יוסי גיתאי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד יסמין דיגורקר

פסק דין

התובע, מר גיל מילר, הגיש תביעה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 11.1.18, על פיה נדחתה תביעתו להכיר במחלת גב תחתון כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
בהליך טען התובע לאירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה ביום 7.8.17 וכן לפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה. לאחר שמיעת הראיות הודיע התובע ששוב אין הוא עומד על טענתו לאירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, ונותרה המחלוקת בשאלה אם תנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית לבחינת יישומה של תורת המיקרוטראומה לגבי הליקוי בגבו.

רקע עובדתי
התובע הועסק החל מחודש 11/16 כמחסנאי על ידי חברת ב.נ.א. משקאות בע"מ אשר מנהלת חנות למכירת משקאות אלכוהוליים בירושלים (להלן: "החנות") .
שעות העבודה של התובע בחנות היו בימים א'-ה' משעה 9:00 עד 17:30 ובימי ו' עד כשעתיים לפני כניסת השבת.
תפקידו של התובע כלל פריקת סחורה וסידורה בחנות.
החנות מעסיקה במשמרת רגילה שלושה עובדים: מנהל החנות, קופאי ומנהל מחסן.
ביום 7.10.17 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בה טען שביום 7.8.17 הוא הרגיש כאבים חזקים בגב בזמן עבודתו וקיבל טיפול רפואי לראשונה ביום 8.8.17, וכי מר אלון בן דוד היה עד לתאונה.
הנתבע ביצע חקירה במסגרתה נגבו הודעות מהתובע וממר יהונתן שבתיאן, מנהל החנות. תביעת התובע נדחתה בנימוק שלא הוכח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו ולא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו שהביאו לכאבי גב התחתון מהם הוא סובל.

העדים
התובע העיד לעצמו והזמין לעדות את מר אלון בן דוד, מנהל הרשת של החברה המעסיקה. מטעם הנתבע העיד מנהל החנות, מר יהונתן שבתיאן.

גרסת התובע
בתצהירו טען התובע שבכל יום היו מגיעות למחסן בין שתיים לחמש משאיות של סחורה – ארגזים של בקבוקים של משקאות אלכוהוליים. הארגזים היו מורדים מהמשאית בעזרת ג'ק חשמל כשהם מסודרים על משטחים שהורדו לרצפת החנות, והוא היה פורק את המשטחים ומרים את הארגזים למקומם על גבי מדפים במחסן. הארגזים מכילים בין שישה לעשרים וארבעה בקבוקים ושוקלים בין חמישה לחמישה עשר ק"ג כל אחד, וכל יום הוא פרק מאות ארגזים.
התובע טוען איפוא שביצע בכל יום אין ספור פעולות של כיפוף ויישור הגב תוך כדי נשיאת ארגזים. התובע מפנה לעדותו בהודעתו לחוקר מיום 5.12.17 , ולכך שמנהל החנות העיד לפני החוקר שב-80% מזמנו מילא התובע את תפקידיו כמחסנאי בפריקה, העמסה וסידור סחורה.

האם התובע הרים את הנטל להוכיח את גרסתו?
בית הדין סבור כי בחינת מכלול הראיות מעלה שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח שתנאי עבודתו כללו ביצוע תנועות חוזרות ונשנות זהות או זהות במהותן, בתכיפות וברציפות הנדרשים על פי תורת המיקרוטראומה. במה דברים אמורים?
עדות התובע בתצהירו, לפיה בכל יום הגיעו לחנות בין שתיים לחמש משאיות של סחורה – לא הוכחה. מנהל החנות, יהונתן שבתיאן, העיד בחקירתו הנגדית שלא כל יום מתקבלת סחורה בחנות, וכי הדבר תלוי בצרכי החנות. עדות זו מתיישבת עם גרסתו של העד בהודעתו לפני החוקר שלפיה תדירות קבלת הסחורה היא אחת לשבועיים "מהמחסן שלנו" ואילו מספקים אחרים "לפי הצריכה, פעמיים בשבוע, משתנה". עד התובע מר אלון לא נשאל בחקירתו הראשית על תדירות הספקת הסחורה לחנות.
התובע תיאר את עבודתו כמחסנאי בהודעתו לחוקר, ככזו שכוללת הזמנת סחורה וסידורה במדפים וסידור העודפים במחסן . הוא טען שבביצוע עבודה זו הוא מבצע תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב.
ואולם, הטענה שהתובע ביצע אינספור פעולות רצופות של התכופפות ויישור של גבו בכל יום –לא הוכחה. מהראיות עולה שהתובע ביצע עבודות נוספות בחנות, חוץ מעבודת סידור סחורה במדפים ובמחסן, וכי את פעולת סידור הסחורה על מדפי החנות התובע לא ביצע לבדו:
התובע אישר בהודעתו לחוקר שהוא גם מבצע עבודות ניקיון של החנות, המדפים והשירותים כחלק מתפקידו. כמו כן, התובע אישר שהוא ביצע גם עבודה של שירות לקוחות "כי הלקוחות אצלנו לפני הכול אז אם צריכים אותי אני עוזב ונותן שירות".
מעדותו של מנהל הרשת, מר אלון שחר, עולה שהיה מחסנאי נוסף בחנות. יתר על כן, גם העובד השלישי במשמרת (שאינו הקופאי) היה מסדר את הסחורה על המדפים. מר שחר הבהיר שתפקידו של התובע היה לקבל את הסחורה מהספקים לחנות ולמחסן ולהוציא את הסחורה מהמחסן. מחקירתו הנגדית של מר שחר עולה שככלל, העובד השלישי בחנות סידר את הסחורה שהתובע הוציא מהמחסן, והתובע עשה זאת אם אותו עובד לא היה פנוי. מר אלון הסביר שרוב הזמן "כולם עוסקים בסידור סחורה ולא בקבלת סחורה".
בית הדין סבור שיש לתת משקל מיוחד לעדותו של מר אלון לגבי היותו של התובע "ברירת המחדל" בעניין סידור הסחורה. בית הדין ער לכך שמר שבתיאן היה מנהל החנות והיה נוכח בחנות עם התובע יותר ממר אלון, והוא העיד לפני החוקר ש-80% מפעילות התובע הינה פריקת סחורה. אך בית הדין סבור שיש להבין עדות זו בכפוף לעדותו של מר שחר, שלפי עדותו נכח בחנות לא מעט – לפחות פעמיים בשבוע לפי עדותו - ועולה ממנה שלפחות חלק משמעותי מהזמן שבו התובע עסק ב"פריקה", המדובר הוא, בין היתר, בפיקוח על עבודות סידור הסחורה ובמתן הנחיות לעובד הנוסף.
מכלול הראיות מצביע, איפוא, על כך שתנאי עבודתו של התובע כללו פעולות שונות, וגם אם ניתן לבודד מתוכן את הפעולה של התכופפות למשטח לצורך הרמת ארגז משקאות ונשיאתו למדף או למחסן והנחתו שם, הרי שבהיעדר אפשרות לאמץ את גרסת התובע לגבי תדירות הספקת הסחורה, כמו גם את גרסתו לפיה הוא לבדו ביצע את העבודה האמורה - ובשים לב לעדות מר אלון שהיה מחסנאי נוסף וכן עובד אחר במשמרות שהיה "ברירת המחדל" לביצוע עבודה זו – יש לקבוע שתנאי עבודתו של התובע לא כללו ביצוע תנועות חוזרות ונשנות ברציפות הנדרשת להקמת תשתית עובדתית מיקרוטראומטית .
אשר על כן בית הדין מחליט לדחות את התביעה.

סוף דבר
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים.

ניתן היום, י' אייר תשע"ט, (15 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: גיל מילר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: