ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבנר זינגר נגד אן רות אברהמי :

המבקש

אבנר זינגר
ע"י ב"כ עו"ד שירי קוברסקי

נגד

המשיבה

אן רות אברהמי
ע"י ב"כ עו"ד עדי כהן

פסק דין

1. כללי
עניינן של התובענות שלפני הוא מינוי בורר לפי חוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). אקדים ואציין שלאחר שהושגה בדיון במעמד הצדדים הסכמה להצעת בית המשפט למינוי בורר, הסתבר שלבורר קיימת מניעות מלדון בסכסוך. משכך, הוגשה בקשה למינוי בורר חליף, שלה הוגשה התנגדות של המשיבה.

2. רקע
2.1 בין כל אחד מהמבקשים, משרדי עורכי-דין, לבין המשיבה רות אברהמי (להלן: "המשיבה") נחתם הסכם שכ"ט בקשר למתן שירותים משפטיים למשיבה בסכסוכים שבינה לבין בעלה לשעבר (להלן: "הסכם שכ"ט"). נוכח חילוקי דעות שהתגלעו בין הצדדים בנוגע לתשלום שכ"ט עתר כל אחד מהמבקשים למינוי בורר וכמתחייב בהסכם שבינו לבין המשיבה.

2.2 בכל אחד מהסכמי שכ"ט נקבע כי בגין הטיפול המשפטי ישולם שכ"ט גם בדרך של אחוז מסוים מתוצאות ההליכים המשפטיים. עוד נקבע בהסכמי שכ"ט שבמקרה של חילוקי דעת בין הצדדים בקשר להסכם שכ"ט, יפנו הצדדים לבוררות בפני המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין לאמור:

" 8. מוסכם כי היה ויתגלעו בינינו חילוקי דעות כלשהם בקשר להסדר שכר טרחה זה, משמעותו, פרשנותו וביצועו, הרי שבמקרה כזה נפנה בענייני מחלוקת אלו לבוררות בפני המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין."
2.3 המבקשים ייצגו את המשיבה בהליכים המשפטיים השונים שנוהלו בינה לבין בן זוגה ובני משפחתו ואלה הסתיימו בפסקי דין. לעמדת המבקשים, כל אחד מהם זכאי לשכ"ט המתחייב מתוצאות פסקי הדין ובהתאם להסכם שכ"ט. המשיבה התנגדה לתשלום ואף לא השיבה עניינית לפניות בעניין ומשכך הגיש כל אחד מהמבקשים תובענה למינוי בורר, כמפורט להלן:

2.4 המבקש 1 (להלן "עו"ד זינגר") הגיש תובענה לבית המשפט למינוי בורר בתיק הפ"ב 37693-10-18 (להלן: " תביעת זינגר");

המבקש 2 (להלן: "משרד עו"ד גולדפרב") הגיש את תובענה לבית המשפט הבקשה בתיק הפ"ב 16051-01-19 (להלן: "תביעת גולדפרב").

2.5 המשיבה התנגדה לבקשות ממספר טעמים שעיקרם:
תניית הבוררות הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד השולל את זכות הגישה לערכאות; אין טעם בקיום בוררויות נפרדות עם כל אחד מהמבקשים נוכח ההשקה שבין הנסיבות של כל הליך; המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין שנקבע למנגנון הבוררות לא קיים יותר ולכן אין כל נפקות לתניית הבוררות, שכן היא בטלה מחמת היעדר אפשרות לפעול על פי המנגנון הקובע. לחלופין וככל שימונה בורר, עליו להתנהל בהתאם לתקנון המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין על כל תנאיו.
נטען בנוסף שאם בית המשפט ימנה בורר בין המשיבה לבין המבקש זינגר, הרי שתמנע מהמשיבה האפשרות להגיש נגדו תביעה שכנגד בגין הפרת הסכם שכ"ט על ידו (סעיף 49 לתגובה); נטען שבמסגרת הבוררות לא יתאפשר בידי המשיבה לשלוח הודעת צד ג' למשרד גולדפרב (סעיף 51 לתגובה). לגישת המשיבה, פסקי הדין אינם קובעים חד משמעית מהן הזכויות המגיעות לה ומשכך התובענה למינוי בורר מקדימה את זמנה. המשיבה גורסת שרק לאחר שייקבע בבית המשפט מהן הזכויות שמגיעות לה מכוח פסקי הדין, ניתן יהיה להעביר את המחלוקות ככל שתהיינה, לבוררות. המשיבה גם מפנה למצבה הנפשי קשה נוכח הליך גירושין ממושך שחוותה והיותה אם חד הורית שגרמו לאי הבנת הסכם שכ"ט ולתניית הבוררות שכלולה בו לא כל שכן המבקשים לא פעלו להסביר לה כדבעי את משמעות תניית הבוררות כך לא היתה לה את גמירות הדעת הדרושה להסכמה להתדיין בבוררות.

2.6 המבקשים חולקים על עמדת המבקשת. לעמדתם, אין מניעה לברר את המחלוקות בשני התיקים ובכך לייתר את טענות המשיבה באשר לפיצול והיעדר יכולת להגיש הודעת צד ג'. עוד נטען שהמשיבה היא אשת עסקים מנוסה ובעלת רכוש והיתה לה תובנה מלאה באשר למהות הסכם שכ"ט ולתניית הבוררות בעת ההתקשרות בהסכמי שכה"ט; המבקשים גם מכחישים את עובדת היות הסכם שכ"ט חוזה אחיד ולגישתם אין כל מניעה לברר את המחלוקות כבר עתה בבוררות ובניגוד לטענת המשיבה.

3. לאחר הגשת תביעת זינגר ובטרם הגשת תביעת גולדפרב, נכנס לתוקף תיקון מספר 4 לחוק הבוררות שלפיו הסמכויות של בית המשפט לפי חוק הבוררות יהיו אלה שלפי חוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. משכך, הסמכות לדון בשני התיקים מוקנית לבית משפט השלום. הואיל ותביעת זינגר הוגשה טרם התיקון, אזי הסמכות לדון בתיק שהגיש מוקנית לבית המשפט המחוזי וזאת בהבדל מתביעת גולדפרב;

4. ביום 17.3.19 התקיים דיון במעמד הצדדים בשני התיקים. בתום הדיון התקבלה הצעת בית המשפט שלפיה יתמנה כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן כבורר (להלן: "הבורר") בסכסוכים שבין הצדדים כאשר הבוררות תתנהל לפי התקנון של המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בשינויים המחויבים. בנסיבות אלה ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים למינוי הבורר בתביעת זינגר. בתביעת גולדפרב נרשמה הסכמת הצדדים למינוי הבורר, אך לא ניתן לה תוקף של פסק דין נוכח היעדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בהליך, כמפורט לעיל.

בהמשך הודיע הבורר כי לאחר התלבטות ומחמת מראית עין בלבד נבצר ממנו לכהן כבורר נוכח היכרות רבת שנים עם אחד הצדדים בהליך. בנסיבות אלה הגישו המבקשים בקשה למינוי בורר חליף לפי סעיף 12(א) לחוק הבוררות.

המשיבה התנגדה לבקשה ואף עתרה למחיקתה על הסף. בהמשך התקבלה הצעת בית המשפט שלפיה תגיב המשיבה לגופה של הבקשה.

5. תמצית הבקשה וטענות הצדדים
נטען כי נוכח מניעות הבורר לדון בתיקים, מתבקש בית המשפט למנות בורר חליף וכסמכותו לפי סעיף 12(א) לחוק הבוררות; במענה להחלטתי הציעו המבקשים שלושה בוררים חלופיים.
לשיטת המשיבה, דין הבקשה להידחות בהינתן שעסקינן בתביעה חדשה שעל עו"ד זינגר להגיש, שכן התביעה הקודמת הסתיימה בפסק דין. לטענתה, הואיל ועל התביעה החדשה חל תיקון 4 לחוק הבוררות, הסמכות לדון בה מוקנית לבית משפט השלום. עוד נטען לחוסר תום לב בהתנהלות המבקשים שעה שהסתירו את היכרותם עם הבורר ולא הביאו אותה לידיעת בית המשפט והמשיבה טרם מינויו. בנוסף נטען שאין מקום למנות בורר חלופי שכן יש להניח שלכל בורר פוטנציאלי קיימת היכרות עם המבקשים או מי מהם ומשכך יש לברר את המחלוקות בבית משפט. המשיבה טענה כי הסכימה למינוי השופט בדימוס יעקב כהן כבורר אקסקלוסיבי ולא הסכימה לבוררות שתאפשר מינוי בורר חליף במקרה המתאים.

בתגובה לתשובה, הבהיר עו"ד זינגר כי המשיבה היא זו המתנהלת בחוסר תום לב עת מנסה בכל דרך למנוע קיומה של בוררות. מוסיף עו"ד זינגר כי היכרות על רקע מקצועי גרידא אינה מצריכה גילוי מוקדם וכי גם עם הבוררים החלופיים שהוצעו יש לו קשר מקצועי בלבד. עוד נטען, כי שעה שבית המשפט מינה בורר וזה האחרון פסל עצמו שומה על בית המשפט שמינה אותו לקבוע תחתיו בורר חליף. לגישתו: שעה שעסקינן במינוי בורר חליף לבורר אותו מינה בית המשפט, הרי שהטענה כי לבית המשפט אין סמכות לעשות כן משום שבין לבין שונה החוק בעניין הסמכויות הינה טענה שגויה מיסודה.

לאחר הגשת עמדות הצדדים כאמור נתבקש ב"כ המשיבה להבהיר האם מבוקש לקבוע דיון בבקשה או שמא ניתן להכריל בסיס כתבי הטענות בתיק. ב"כ המשיבה הודיע כי בית המשפט יכול להכריע על בסיס כת בי הטענות וללא צורך בקיום דיון לרבות חקירות הצדדים.

6. דיון והכרעה
אחלק את הדיון לשני שלבים: בשלב הראשון, אדון האם יש מקום לקבל את הבקשה ולמנות בורר חליף כעמדת המבקשים ובניגוד לעמדת המשיבה. ככל שמסקנתי תהייה שדין עמדת המשיבה להתקבל, יהיה מקום להכריע בתובענה לגופה על יסוד האמור בכתבי הטענות ודברי הצדדים בדיון שהתקיים במעמדם.

7. הבקשה למינוי בורר חליף
האם יש מקום למנות בורר חליף נוכח הודעת המניעות של הבורר ולפי סעיף 12(א) לחוק הבוררות.
טענה מקדמית;
השאלה הראשונה שלה אני נדרש במסגרת בקשה זו היא האם על המבקשים להגיש תובענה חדשה לבית המשפט המוסמך למינוי בורר חליף כעמדת המשיבה או שמא ניתן להגיש את הבקשה במסגרת התובענה הקיימת.

סבורני שדין טענתה המקדמית של המשיבה להידחות ודוק; עסקינן בהליך שבו מונה בורר על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים אך המינוי לא נכנס הלכה למעשה לתוקף לנוכח הודעת הבורר על מניעות. אין מדובר במצב שבו הבורר החל לדון ולו דיון טכני שכן הבורר לא קיבל על עצמו את המינוי מלכתחילה. שונה הייתה התוצאה אילו הבורר היה פועל ככזה ואז היתה מתעוררת בעייתיות בכשירותו לכהן כבורר. במקרה האחרון היה מקום לנקוט בתובענה חדשה לבית המשפט המוסמך, בהליך חדש למינוי בורר חליף ושלא במסגרת התובענה הקיימת.

ולעיצומה של הבקשה למינוי בורר חליף;

בורר אקסקלוסיבי
טענת המשיבה שהמינוי של השופט בדימוס כהן היה של בורר ייחודי כך שאם נבצר ממנו לכהן כבורר, לא ניתן למנות בורר חליף במקומו.

ברע"א 853/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, פ"ד מח(1) 775, 780- 781 (1994) נקבע:
"כשכוונת הצדדים לייחד לבורר מסוים, ולו בלבד, את הסמכות לשמש בורר, יש לצפות ולהניח שהם יציינו זאת בדרך כלל במפורש... כדי שכוונה כאמור תשתמע מן ההסכם, צריך שנסיבות העניין יהיו כאלו, שמרכז הכובד של הסכם הבוררות הוא זהותו של הבורר ולא עצם הבוררות כדרך של פתרון הסכסוך בין הצדדים. צריך שהבורר שמונה יהיה מיוחד בתכונותיו ושתכונות מיוחדות אלו יהיו חשובות לצדדים יותר מעצם הפנייה למוסד הבוררות."

במקרה שלפני ברור על פני הדברים שעסקינן בבורר אקסקלוסיבי. לעניין זה אפנה לעמדת הצדדים להצעת בית המשפט למינוי הבורר כדלקמן:
" אנו מקבלים את הצעת בית המשפט שלפיה ימונה השופט בדימוס יעקב כהן לבורר במחלוקת שבין הצדדים. הבוררות תתקיים לפי התקנון של המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, בשינויים המתחייבים."(עמ' 4 ש' 1-3 לפרוטוקול)

למקרא ההסכמה, אין ספק שעסקינן בהסכמה להתדיין לפני בורר מסוים בלבד. הצדדים לא הסכימו למנות בורר כעקרון אלא את כבוד השופט בדימוס כהן.

משכך, צודקת המשיבה בטענתה שלפיה הסכמת הצדדים היתה מוגבלת למינוי של השופט בדימוס כהן לבורר ולא ניתנה הסכמה עקרונית למינוי בורר, כך שאם נבצר מהשופט בדימוס כהן לשמש בורר, לא ניתן למנות אחר במקומו.
8. התובענה למינוי בורר
לאור המסקנה שאליה הגעתי, יש מקום לבחון את טענות הצדדים לגוף התובענות למינוי בוררים.

ככלל, הואיל וקיימת כאמור תניית בוררות, שומה על בית המשפט לכבד את רצון הצדדים ולמנות את הבורר. ככל שמי מהצדדים לחוזה מתנגד לבוררות בניגוד לתניית הבוררות, להוכיח כי התקיימו התנאים שלפיהם אין לכבד את תניית הבוררות ואין לפעול לפיה. ובהקשר לכך נקבע ברע"א 7166/09 איזנברג נ' מנדל פס' 27 להחלטתו של כבוד השופט דנציגר (פורסם במאגרים המשפטיים, 31.1.10):
"במקרה של ספק יש לפרש את תניית הבוררות המחייבת פניה לבוררות בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים בין הצדדים באופן רחב וזאת על מנת ליתן תוקף לכוונת הצדדים לברר את הסכסוכים ביניהם באמצעות בוררות..."

אקדיש את הכרעתי רק לתובענה של עו"ד זינגר, שכן אין סמכות לבית המשפט המחוזי לדון בבתביעת גולדפרב מהטעמים שפורטו לעיל.

אבחן את טענות המשיבה שלפיהן אין מקום להיעתר לתובענה למינוי בורר;

9. הסכמה שלא מדעת
המשיבה טענה כאמור שהיא לא הבינה את משמעות ההסכמה להתדיין בבוררות ובהינתן מצבה הקשה בעת הרלוונטית וכאמור לעיל.

אין בידי לקבל את הטענה וזאת ממספר טעמים:

המשיבה עצמה ערכה שינויים בהסכם שכ"ט כעולה מהמסמך עצמו, ואפנה לשינויים בכתב יד בהסכם שכ"ט בנוגע לתשלום השכר ופריסתו. קל וחומר שליד כל תיקון בכתב יד, חתמה המשיבה. קרי, חתימותיה מתנוססות מספר פעמים על גבי הסכם שכר הטרחה. עריכת שינויים בהסכם, לא כל שכן, שליד כל אחד מהם הטביעה המשיבה את חתימתה מצביעים על גמירות דעתה להתקשר בהסכם וכן הבנת משמעותו. ככל שהייתה במצוקה כטענתה או לא הבינה את המשמעות, חזקה עליה שלא הייתה עורכת שינויים בהסכם.

על המשיבה היה לתמוך את תגובתה באסמכתא רפואית באשר לכך שהיא היתה נתונה במצב נפשי קשה בעת הרלוונטית, ושהיה בכך כדי להשפיע על התובנה שלה ועל גמירות דעתה, אך גם בכך כשלה המשיבה. אוסיף שלא ניתן כל הסבר בתגובת המשיבה להעדר אסמכתאות שמצופה היה שיצורפו לתגובה.

המשיבה לא הכחישה את עמדת עו"ד זינגר שהיא אשת עסקים ותיקה, ואין היא חסרת ניסיון שלא מורגלת בהתקשרויות חוזיות. הדבר אף עולה מפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, בתביעות ההדדיות של המשיבה ובן זוגה לשעבר (תמ"ש 19224-01-14 ותמ"ש 40093-02-14 - נספח 3 לתשובת המשיבה).

מעל ומעבר; המשיבה התקשרה במועד מאוחר יותר בהסכם שכ"ט עם משרד גולדפברב , הסכם שאף בו תניית בוררות. כך שגם אז עמדה בפניה האפשרות להבין את משמעות תניית הבוררות וככל שהסתייגה מכך, שומה היה עליה לא להסכים לה.

10. תנאי מקפח בחוזה אחיד
לטענת המשיבה, תניית הבוררות היא תנאי מקפח בחוזה אחיד שנועדה לשלול את זכות הגישה לערכאות משפטיות ואבאר;
חוק החוזים האחידים, תשמ"ג 1981 (להלן: "חוק החוזים האחידים") מגדיר בסעיף 2 מהו "חוזה אחיד" :
"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם".

בדיון הבהיר ב"כ המשיבה את טענתה בהקשר זה באופן ששני הסכמי שכר הטרחה זהים.
אין בידי לקבל את הטענה שכן אין עסקינן בהסכם שעונה על הגדרת חוזה אחיד. מדובר בהסכם פרטני, "תפור" לשירות המשפטי שניתן למשיבה וכעולה כחוט השני מהוראותיו. אין ההסכם מהווה נוסח אחיד לכל תיק שבו ניתנים שירותים משפטיים. בהקשר זה אפנה לכך שההסכם מגדיר את היקף השירותים המשפטיים שניתנים למשיבה, השירותים המשפטים שאינם כלולים בטיפול המשפטי, זהות נותן השירותים המשפטיים. גם רכיבי השכר הם ייעודים לטיפול המשפטי הרלוונטי ואינם מתאימים לכל שירות משפטי. אף נקבעו הוראות ייעודיות באשר להפסקת הטיפול המשפטי על ידי המשיבה ואשר גם הם אינם בגדר הוראות שיכולות לשמש בחוזים רבים בין אנשים בלתי מסוימים כלשון הוראת החוק.

מעבר לדרוש; סבורני כי גם אם היה מדובר בחוזה אחיד, אין בהסכמה להתדיין בבוררות משום קיפוח. אמנם חוק החוזים האחידים קובע חזקת קיפוח באשר לבוררות, כאשר המשיבה מפנה לסעיף 4 (8):
"תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות;"

אוסיף שעניין חזקת קיפוח קבועה גם בסעיף 4(10) לחוק החוזים האחידים שמורה:
"תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפסקה (8) אינה מקפחת;"

באשר להוראת סעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים; הוראה זו תוקנה ביום 17.12.14 (תיקון מס' 5 ס"ח 2484, תשע"ה 2014) ואילו ההסכם נחתם ביום 20.8.13. משכך, ובהתאם לסעיף 15(ב) לתיקון לפיהן "...על חוזה אחיד שנכרת לפני יום הפרסום ימשיכו לחול הוראות החוק, כנוסחו ערב יום הפרסום", יש לבחון את הוראות הסעיף כפי שהיה בתוקף בעת חתימת ההסכם בין הצדדים.

נוסח הסעיף במועד הקובע קבע ש"תנאי השולל או מגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם בוררות מקובל", הינו תנאי מקפח. ללמדך, כי נוסח הסעיף הקודם שחל על ענייננו, מחריג הסכם בוררות מקובל כתנאי מקפח. בהינתן שמדובר בתניית בוררות המפנה לבוררות מקום בו יתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות בקשר למשמעות, פרשנות וביצוע ההסכם כך שלא נקבע באופן גורף כי כל סכסוך באשר הוא יידון בבוררות ובהינתן שהמשיבה לא הוגבלה בטענות אותן תוכל להעלות ובכך שזהו מנגנון ידוע ומוכר שנועד לייעל את ההליכים ולשמור על יחסי הכוחות בין הצדדים, לא ניתן לסבור כי מדובר בתנאי מקפח. (ראה בהקשר זה את פסק הדין בת.א 21342-10-15 גדעון ענאקי נ' מרקמן טומשין חברת עורכי דין, פורסם במאגרים המשפטיים, 11.11.15 ).

באשר להוראת סעיף 4(10); לא הוכח כי יש יתרון כלשהו לעו"ד זינגר על פני המשיבה בכל הנוגע להליך הבוררות.

11. מוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין
לעמדת המשיבה הואיל ומוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין שנקבע בתניית הבוררות אינו פעיל, אין תוקף לתניית הבוררות.

לא ראיתי ממש בטענה. לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, שעה שהצדדים קבעו כי פלוני ימנה את הבורר ופלוני אינו יכול למנות, רשאי בית המשפט למנות את הבורר במקומו. המחוקק נתן דעתו גם למקרה בו הבורר צריך היה להתמנות על ידי צד שלישי וזה האחרון אינו יכול לעשות כן, קרי כאשר התברר כי המנגנון המוסכם אינו ניתן להפעלה. משכך, מקום בו הגוף שנבחר מלכתחילה על ידי הצדדים אינו קיים עוד קרי "אינו ניתן להפעלה", בין אם לצורך קיום בוררות במסגרתו ובין אם לצורך מינוי בורר על ידו, הרי שבית המשפט יהיה רשאי למנות את הבורר. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"א 6353/17 אלברט פוני נ' אופק פיננסים (2014) בע"מ (פורסם המאגרים המשפטיים, 29.10.17): "דומני, כי המסקנה המתבקשת מלשון הסעיף ותכליתו היא קביעה לפיה מנגנון מוסכם למינוי בורר 'אינו ניתן להפעלה' צריכה להיות קשורה בנסיבות הנוגעות לאותו מנגנון עצמו-למשל אם הגוף שנבחר למינוי בורר אינו קיים עוד;"

באשר לטענה החלופית של המשיבה שלפיה יש להחיל על הליך הבוררות את תקנון המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין. יש להניח שם הייתה מתנהלת הבוררות לפני המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, היו חלים כללי התקנון. ברם, שעה שהמוסד לא ממנה את הבורר אזי לכאורה אין מקום להחיל את כללי המוסד והבוררות. עם זאת, לאור ההסכמה בדיון מיום 17.3.19 שלפיה הבוררות לפני השופט בדימוס כהן תנוהל לפי התקנון של המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, תקנון שצורף אף הוא לכתבי הטענות, תנוהל הבוררות לפי תקנון המוסד לבוררות, בשינויים המתחייבים.

12. חלות תנית הבוררות
טענה נוספת בפי המשיבה היא שתניית הבוררות לא חלה על זכויות שיגיעו למשיבה מכוח פסקי הדין שיינתנו ופרשנותם וזאת מאחר שלטעמה פסק הדין אינו קובע באופן חד ומפורש את שמגיע לה. סבורני שאין בטענה ולא כלום. תניית הבוררות מושתתת על קיומן של מחלוקות בין הצדדים בין היתר באשר למגיע לעו"ד זינגר. המגיע לו, הוא ששנוי במחלוקת בין הצדדים וזאת לגישתו של עו"ד זינגר לאור תוצאת פסקי הדין והשלכתם על שכר הטרחה כקבוע בסעיף 4 להסכם שכ"ט שמחייב את המשיבה לשלם לעו"ד שכר טרחה לפי תוצאות הטיפול המשפטי, תוך שנקבע בין היתר שתוצאות הטיפול המשפטי הם גם מה שייקבע בפסק דין. אין כל מניעה שהמשיבה תטען במסגרת הבוררות שלא ניתן לכמת במסגרת ההתדיינות בבוררות את שהיא זכאית לקבל לפי פסקי הדין וכנגזר מכך את שיש לשלם לפי שכר הטרחה, זאת מבלי שיהיה בדברי אלה כדי להביע עמדה לגוף הטענה.

לא ראיתי ממש גם ביתר טענותיה של המשיבה. כך הטענה שלא יתאפשר בידה להגיש תביעה שכנגד, אינה רלוונטי ת בהינתן שאין מניעה שתגיש תביעה כאמור במסגרת הבוררות. דין טענתה שאין ביכולתה להגיש הודעת צד ג' נגד משרד עו"ד גולדפרב על מנת שניתן יהיה לברר את כל המחלוקות כמכלול, להידחות. לעניין זה אציין שמשרד עו"ד גולדפרב הסכים להיות צד להליך הבוררות ובכך מתייתרת הפגיעה הנטענת על ידי המשיבה של אי יכולתה להגיש הודעת צד ג' נגד משרד עו"ד גולדפרב. ללא קשר, פתוחה לפני המשיבה גם הדרך לבקש את צירוף המשרד כצד לבוררות.

13. מיהות הבורר
לא ראיתי לקבל את עמדת ב"כ משיבה שאין מקום למנות בורר מחמת חוסר תום לבם הנטען של המבקשים או מחמת הטענה של היכרות אפשרית בין כל בורר פוטנציאלי לבין מי מהמבקשים. לעניין זה אפנה לכך שהבורר המוצע לא סבר שקיימת היכרות עם אחד הצדדים שמונעת את יכולתו לכהן כבורר שכן המניעות היא משום מראית עין בלבד. גם לא ראיתי ממש בטענה שקיימת אפשרות שכל בורר יהיה בעל קשרים עם המבקשים. הדעת נותנת שימצא בורר אשר אין לו היכרות עם הצדדים אשר עלולה למנוע את כשירותו לכהן כבורר. קבלת עמדת המשיבה משמע שלעולם לא ניתן לברר מחלוקת בין עורך דין לבין לקוח בבוררות, וכזאת אין לקבל.

14. לאור כל הטעמים האמורים הגעתי לידי מסקנה שדין התובענה להתקבל ודין ההתנגדות להידחות.

אני ממנה את כבוד השופטת בדימוס חנה רוטשילד לבוררת בתביעת עו"ד זינגר, כפוף לאישור העדר ניגוד עניינים.

המשיבה תשא בהוצאות ההליך בסך 17,550 ₪.

באשר לתביעת משרד עו"ד גולדפרב; הואיל ואין בסמכות בית המשפט המחוזי לדון בתיק, אין מנוס אלא להורות על העברתו לבית משפט השלום. עם זאת, מוצע לצדדים לתיק 16051-01-19, להסכים למינוי השופטת בדימוס רוטשילד לבוררת גם בתיק זה, על מנת לחסוך בעלות התדיינות ובהינתן שמדובר באותו עניין ובמסכת הסכמים דומה.

יודיעו הצדדים בתיק 16051-01-19 את עמדתם להצעה זו עד ליום 2.6.19. ככל שלא תהייה הסכמה, תעביר המזכירות ביום 3.6.19 את התיק לבית משפט השלום בתל אביב -יפו.

מעקב מזכירות ליום 2.6.19.

המזכירות תסרוק את ההחלטה גם לתיק 16051-01-19.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ולבוררת.


מעורבים
תובע: אבנר זינגר
נתבע: אן רות אברהמי
שופט :
עורכי דין: