ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נציגות הבית המשותף רחוב ארתור רובינשטיין... נגד הראל חברה לביטוח בע"מ :

23
לפני כבוד השופטת רונית אופיר

המבקשות:

  1. נציגות הבית המשותף רחוב ארתור רובינשטיין 3 תל אביב
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

המשיבות:

  1. הראל חברה לביטוח בע"מ
  2. י.ד. לוי אלברט (2000) בע"מ

החלטה

בפני מונחת בקשה מטעם המבקשות, הנתבעות 1- 2 (להלן: "המבקשות"), להאריך את המועד להגשת תצהירים מטעמן, באופן שיאפשר למבקשות להגיש תצהירים נוספים מטעמן. הבקשה הוגשה ביום 30.4.2019 והתצהירים שאת הגשתן מבקשות המבקשות להתיר הם תצהיריהם של יו"ר ועד הבית רובינשטיין 1 ומי שבשעתו היה בעלים של חברת הניהול של הבית המשותף- הנתבעת 1.
לטענת המבקשות, התברר להן רק כעת כי המצהירה מטעמן- גב' אלמור- לא הכירה את מכלול העובדות בתיק זאת מאחר שבעת האירוע לא כיהנה בתפקיד של יו"ר ועד הבית רובינשטיין 1. כפי שהתברר למבקשות, יו"ר ועד הבית רובינשטיין 1 היה מר עובד גלעדי וחברת הניהול של הבית המשותף בעת האירוע היתה "חברת 24" ולא כפי שנמסר על ידי המצהירה מטעם המבקשות.
לטענת המבקשות, העתרות לבקשה לא תגרום נזק למי מהצדדים וזאת מאחר שטרם התקיים הליך הוכחות בתיק והדיון בתיק "עתיד להתקיים רק בעוד מס' חודשים" (כך בבקשה) . המבקשות אינן מתנגדות כי יוגש תצהיר עדות ראשית משלים מטעם מי מהצדדים כתוצאה מהגשת התצהירים הנוספים מטעמן.
המשיבות מתנגדות לבקשה. המשיבה 1- היא התובעת- מתנגדת הן מטעמים פרוצדוראליים והן לגופם של דברים. מבחינה פרוצדוראלית טוענת המשיבה 1 כי דיון הוכחות בתיק עתיד להתקיים ביום 5.6.2019 ולא "בעוד מס' חודשים" ובהתאם הענות לבקשת המבקשות תגרור את דחיית דיון ההוכחות. לטענת המשיבה 1, המבקשות הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמן לפני למעלה משלושה חודשים והיה עליהן לגלות את העובדות הנטענות בעת הגשת התצהירים מטעמן. אין מדובר בבקשה המועלית "בהזדמנות הראשונה" אלא ברגע האחרון. על כך מוסיפה המשיבה 1 כי בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 27.11.18 כי "באחריות ב"כ הצדדים להקפיד על הגשת התצהירים במועד, שכן לא [יגלה] סובלנות כלפי עיכובים נוספים בתיק". מבחינה מהותית טוענת המשיבה 1 כי המצהירה מטעם המבקשות הצהירה במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמה כי היא כיהנה כיו"ר ועד הבית ברחוב ארתור רובינשטיין 3, ובהתאם היה על המבקשות לדעת כבר בעת הגשת התצהיר מטעמה כי היא ככל הנראה לא כיהנה בוועד הבית של הבניין הסמוך. לטענת המשיבה 1 נראה כי כל כולה של הבקשה נעוצה בחוסר רצונה של המצהירה מטעם המבקשות להשתתף בדיון ההוכחות ולהיחקר על תצהיריה.
המשיבה 2- היא הנתבעת 3- אף היא מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה 2 אין מדובר בבקשה המועלית בהזדמנות הראשונה, אלא העובדה כי המצהירה מטעם המבקשות אינה מכירה את מלוא העובדות היתה ידועה למבקשות, כפי שעולה מעדותה של גב' אלמור בדיון מיום 26.2.2018. עוד טוענת המשיבה 2 כי הבקשה עמומה ואינה מפרטת פרטים נדרשים כגון, מתי נודע למבקשות אודות חברת הניהול שניהלה את הבית המשותף בעת האירוע, מדוע הדבר לא נבדק קודם וכיצד יהיה בתצהירים המבוקשים לתרום ל חקר האמת. עוד טוענת המשיבה 2 כי התצהיר שצורף לבקשה אינו חתום ומאומת כדין ולא ניתן ללמוד ממנו אם הגב' אלמור הוזהרה כדין ומכל מקום מדובר בתצהיר שסותר את תצהיר עדותה הראשית של העדה ולא ניתן ליתן בו אמון. לחילופין, טוענת המשיבה 2 כי במידה שבית המשפט ייעתר לבקשה, עליו להתנות את הגשת התצהירים המשלימים בתשלום הוצאות ולאפשר למשיבה 2 להשלים את תצהיריה או להגיש תצהירים משלימים מטעמה ובהתאם יש לדחות את מועד ההוכחות בתיק.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבות ובתשובת המבקשות, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות והגשת תצהירים משלימים מטעם המשיבות, כפי שיפורט להלן.
תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") קובעת כי: "לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין, הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות". כפי שנקבע לא אחת, בבוא בית המשפט לבחון האם אי הגשת התצהירים במועד נבעה מ"סיבות מוצדקות", שומה עליו לשקול את מידת אחריותו של המבקש לאי הגשת התצהירים כאמור ואת מידת הפגיעה הצפויה לבעלי הדין שכנגד כתוצאה מקבלת הבקשה להגשת התצהירים באיחור, בשים לב לאינטרס הלגיטימי שיש להם בסיום ההליך ובהסתמכותם על אופן ניהול ההליך עד אותו שלב. בהקשר זה יש חשיבות לא מבוטלת למשך הזמן שחלף בין המועד שבו נדרשה הגשת התצהירים למועד שבו מתבקשת הגשתם למעשה, וככל שניהולו של המשפט מתקדם והולך תפחת נכונותו של בית המשפט להיעתר לבקשה, אלא אם כן יש בידי בעל הדין מבקש הארכה להראות כי התקיימו נסיבות המצדיקות את האיחור בפנייתו.
בצד כל אלה על בית המשפט לבחון האם אי היענות לבקשה להאריך את המועד להגשת התצהירים עלולה לגרום לעיוות דין, וכן עליו לשקול שיקולים "מערכתיים" הנוגעים לאופן ניהולם היעיל והסדיר של הליכים משפטיים (וראו לעניין זה בע"א 10687/07 שלמשרק חברה לביטוח בע"מ- רמאללה נ' מוחמד חג'וג' ואח' (5.8.2010); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה כרך ב' 1179- 1181 (2007)).
כפי שנקבע בע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נה(4) 577, "כאשר בית המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, אכן בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל דין ובנסיבות מסוימות אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור" (שם בעמ' 578). יצויין, כי באותו מקרה התבקש בית המשפט להתיר הבאת ראיות לאחר שלב ההוכחות.
בהתאם, ובמסגרת שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט בעניינים אלו הוא רשאי לשקול שימוש באמצעים "מידתיים", כגון בדרך של הארכת מועד תוך חיוב בהוצאות (רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו(4) 61, 65 (8.4.2002).
בענייננו, אכן קיים צדק לא מבוטל בטענות המשיבות כי היה על המבקשות לברר את העובדות אותן הן מבקש ות כעת להביא עוד קודם להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמן. גם הסברי המבקשות לפיהן רק כעת התברר להן כי "המצהירה מטעם ועד הבית הגב' אריאלה אלימור לא הכירה את העובדות בתיק זה" לרבות את זהותה של חברת הניהול שניהלה את הבית המשותף בעת האירוע, אינם מהווים הצדקה של ממש. שומה על בעל דין, בבואו לפרוש את הגנתו בפני בית המשפט לברר את העובדות לאשורן עוד בטרם הגשת כתב הגנה מטעמו, קל וחומר בטרם הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמו בתיק.
יחד עם זאת, ועל אף מחדלן זה של המבקשות, לא מצאתי מקום לדחות את הבקשה. כפי שגם ציין המותב הקודם (כבוד השופטת נויבירט) בהחלטתו מיום 26.2.2018 "הצדדים חלוקים בשאלה מי אחראי להצפת הגג, האם מדובר ביוזמה של נציגות הבית המשותף או שמא של הקבלן? השאלה העובדתית הזו היא לב התיק". שאלה עובדתית זו עומדת במרכז המחלוקת ובירורה נדרש על מנת להגיע לחקר האמת. בהתאם, עדותם של הגורמים שפעלו בבית המשותף במועדים הרלוונטיים לתביעה, מי שכיהנו בעת הארוע כיו"ר ועד הבית רובינשטיין 1 ומי שבשעתו היה בעלים של חברת הניהול של הבית המשותף יש בה כדי לסייע לבירור שאלה עובדתית מהותית זו.
אומנם אנו מצויים בשלב מתקדם בהליך (ובייחוד בשים לב לכך שכתב התביעה המתוקן הוגש עוד ביום 1.5.2017) אולם טרם החל הליך ההוכחות. על כן גם אם מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המבקשות בהגשת הבקשה בשלב זה, הרי אין מדובר בפגם שאינו ניתן לריפוי באמצעים מידתיים יותר מאשר חסימת דרכן של המבקשות להביא את כלל הראיות הנדרשות לבירור המחלוקת מטעמן.
סיכומם של דברים, אני נעתרת לבקשה ומתירה את הגשת תצהיריהם של יו"ר ועד הבית ומנהל חברת האחזקה, כמפורט בבקשה. התצהירים יוגשו עד ליום 26.5.19.
ככל שיבקשו המשיבות להגיש תצהירים משלימים, או לתקן את תצהירים- אלו יוגשו עד ליום 26.6.19.
נוכח קבלת הבקשה, הדיון הקבוע ליום 5.6.19 יתקיים כדיון קדם משפט, ולא ישמעו ראיות הצדדים במסגרתו.
בשל התנהלות המבקשות והגשת הבקשה בשלב זה, אני מחייבת את המבקשות בהוצאות המשיבות בגין בקשה זו, בסך של 2,500 ₪ לכל אחת מהמשיבות. ההוצאות ישולמו ללא קשר לתוצאות ההליך, תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נציגות הבית המשותף רחוב ארתור רובינשטיין 3 תל אביב
נתבע: הראל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: