ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בל שלטים בע"מ נגד אילנה לוי :

לפני כבוד השופט עזריה אלקלעי

התובעת:

בל שלטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שמעון גנון.

נגד

הנתבעת:

אילנה לוי
ע"י ב"כ עו"ד אסף לוטן.

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעת בסדר דין מקוצר לתשלום סך 114,660 ₪, וזאת כתשלום עבור עבודה שביצעה התובעת, לטענתה, בבית הנתבעת.

טענות התביעה:
התובעת הינה חברה בע"מ, העוסקת בביצוע עבודות קונסטרוקציה ובזמנים הרלוונטיים לתביעה היא ביצעה עבודות קונסטרוקציה בבית הנתבעת.
הנתבעת, שהינה אחותו של מר גבריאל בל (להלן : "גבריאל"), מנהלה של התובעת, הזמינה אצל התובעת, לפני יום 20.3.14, ביצוע עבודות הקמת תקרת קונסטרוקציה בביתה שבמושב זיתן, וזאת על פי הזמנה 223.
בתמורה לביצוע העבודה בבית הנתבעת התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת תמורה בסך כולל של 98,000 ₪ בתוספת מע"מ.
בסמוך לאחר ביצוע ההזמנה אצל התובעת, ביצעה התובעת בבית הנתבעת את מלוא העבודות על פי ההזמנה.
לאחר ביצוע העבודה, ביקשה הנתבעת מגבריאל אחיה לשלם את התמורה במועד נדחה מאחר ולא התאפשר לה לשלם את התמורה בסמוך לאחר גמר ביצוע העבודות . מאחר , שכאמור , מנהל התובעת הינו אחיה של הנתבעת , הוא אפשר לנתבעת לדחות את מועד התשלום.
לאחר שחלף הזמן והנתבעת לא שילמה את התמורה, וזאת גם לאחר פניות חוזרות ונשנות , שלחה התובעת ביום 29.6.16 מכתב דרישה לתשלום החוב על סך של 114,660 ₪.
הנתבעת לא שילמה לתובעת את תמורת העבודה חרף הדרישה.

טענות הנתבעת:
טענות הנתבעת פורטו בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן, שהפך לכתב הגנה בהתאם להחלטה מיום 9.7.17.
לטענת הנתבעת, התביעה באה לעולם אך ורק בעקבות סכסוך ירושה שבין האחים, וזאת נוכח עמדת הנתבעת במסגרת סכסוך זה וכוונתה לפעול למימוש צו הירושה של הוריה . כל זאת , לאחר שגבריאל ע שה בעיזבון ההורים כבשלו, תוך הדרת אחיותיו מכספי העיזבון ומפירות נכסי העיזבון.
הנתבעת מתגוררת ביחד עם בעלה במושב זיתן בבית צמוד קרקע. בבית קיימת תקרת רביץ , שבמרוצת השנים שקעה ו"קיבלה בטן" באזור פינת האוכל ובמסדרון הכניסה לבית.
לנוכח שקיעה זו בתקרה, הנתבעת ובעלה הזמינו ביום 9.2.14 את מהנדס הבניין מר קרנץ , אשר המליץ על ביצוע תמיכה לתקרה באמצעות פרופיל T הנתמך בש ני מוטות ברזל, הצמודים לקירות.
בהתאם לחוות דעתו של המהנדס, פנו הנתבעת ובעלה למספר בעלי מקצוע וקיבלו הצעות מחיר לביצוע עבודה זו, כאשר לטענת הנתבעת, הצעות המחיר עמדו על אלפי שקלים בודדים ועלות החומרים עמדה על כ-2000 ₪.
בסמוך למועדים האמורים, ביקרה הנתבעת בביתו של גבריאל וסיפרה לו על המלצות המהנדס והצעות המחיר שקיבלה. בתגובה לאמור, הודיע גבריאל כי יגיע לדירת הנתבעת כדי לראות אם יוכל לסייע. בביקורו זה, התנדב גבריאל לעזור בביצוע העבודה ולקח מידות לצורך הזמנת חומרי גלם.
בנוסף, נתן גבריאל הנחיות לבעלה של הנתבעת בדבר הכנת התשתית לעבודה, שכללה חצי בה בחגורות הבטון משני צידי הקיר וכן חציבת מרצפו ת הרצפה כדי לחשוף את שכבת הבטון. בהתאם להנחיות אלו, ביצע בעלה של הנתבעת את החציבות.
ביום שישי, מספר ימים טרם ביצוע העבודות, ביקרה הנתבעת בביתו של גבריאל והביאה עמה כ-5000 ₪ במזומן מתוך מטרה לשלם לגבריאל עבור חומר הגלם והעבודה. בתגובה לשאלתה של הנתבעת בדבר העלות, אמר לה גבריאל: "תעזבי.... העבודה זה ממני מתנה. אני אקח רק 2000 ₪ בעבור עלות הברזל". הנתבעת צרפה לתצהירה תדפיס משיכת מזומנים מיום 2.3.14, שלדבריה , שימשו , בין היתר, לביצוע ה תשלום לגבריאל.
ביום 10.3.14 הגיע גבריאל עם פועל נוסף, ויחד עם בעלה של הנתבעת ביצ עו השלושה את עבודות ההתקנה.
לצורך ביצוע העבודה, הוזמן מנוף להעלאת פרופילי הברזל והכנסתם לבית. בגין המנוף, שילמו הנתבעת ובעלה 400 ₪ במזומן.
בנוסף, עם סיום העבודה, שילמו הנתבעת ובעלה לפועל שהביא גבריאל 600 ₪ במזומן.
לטענת הנתבעת, החל מיום ההתקנה ועד למועד שבו התחילה לעמוד על זכויותיה כיורשת בירושת הוריה, וזאת במכתבה מחודש 5/16, לא העלו גבריאל או התובעת כל טענה בדבר חוב הקשור לעבודה זו וזאת במשך למעלה משנת יים.
לטענת הנתבעת, אין כל יריבות משפטית בינה לבין התובעת שכן היא מעולם לא הזמינה עבודה מהתובעת, והעבודה שבוצעה, בחלקה על ידי גבריאל , נעשתה כעזרה הדדית בין בני משפחה ובהתאם להצעתו שלו.
לטענת הנתבעת, היא מעולם לא חתמה על כל הזמנת עבודה ולא הזמינה כל עבודה מהתובעת, ולהבנתה של הנתבעת, הזמנת העבודה נוצרה על ידי התובעת בדיעבד . עוד טוענת הנתבעת, כי עד למועד הגשת התביעה היא לא ראתה את ההזמנה, שמעולם לא נשלחה לה או נמסרה לה על ידי גבריאל או התובעת.
עוד טוענת הנתבעת, כי התביעה נופחה לסכומים מוגזמ ים בלא קשר להיקף העבודה שבוצעה או לעלותה האמתית והריאלית, וזאת גם בהתחשב בכך כי הנתבעת שילמה בגין חומרי העבודה, שילמה בגין המנוף, ושילמה לפועל, כאשר גבריאל עצמו הגדיר את עזרתו בביצוע העבודה כמתנה.
לטענת הנתבעת, גבריאל אינו מורשה לבצע עבודות בהיקף סכום התביעה שהוא תובע, שכן התובעת או גבריאל אינם רשומים בפנקס הקבלנים. ולפיכך, הם אינם מורשים לבצע עבודות בסכום העולה על 43,865 ₪. היות ומדובר בעבודת קונסטרוקציה להקמת תקרה, הרי שבהתאם לתקנות רישום קבלנים, התובעת כלל אינה רשאית לבצע עבודות אלו.

דיון והכרעה:
בתביעה זו עלי להכריע בשאלה האם הנתבעת חייבת לשלם לתובעת את סכום התביעה, או סכום אחר, בגין ביצוע העבודה בביתה של הנתבעת.
אין חולק, כי גבריאל ביצע בפועל את העבודה בבית הנתבעת, אם כי לטענת הנתבעת הוא ביצע את העבודה בסיוע בעלה.
נטל ההוכחה להוכיח את הזמנת העבודה ואת תמורתה מוטל על התובעת. להוכחת הזמנת העבודה צרפה התובעת לתצהירה הזמנת עבודה מספר 223 מיום 20.3.14 על סך 98,000 ₪ בתוספת מע"מ.
בתצהירו טען גבריאל כי בסמוך לפני יום 20.3.14, פנתה אליו הנתבעת וביקשה ממנו לבצע את העבודות לחיזוק התקרה. לדבריו , טרם ביצוע העבודה הוא הגיע לביתה של הנתבעת ביצע מדידות ותכנן כיצד לתקן את הגג. לדבריו , אחותו אורנה , שהינה גם אחותה של הנתבעת, הוציאה הצעת מחיר בהזמנה 223 בגין ביצוע העבודה.
לטענת גבריאל בתצהירו, נדרשו לצורך ביצוע העבודה, עבודות הכנה בבית המלאכה שלו, כאשר עבודות ההכנה ארכו יומיים. לאחר ההכנות, הגיע גבריאל , לדבריו, לבית הנתבעת עם צוות עבודה שמנה ארבעה עובדים, ועבד במשך 4 ימי עבודה. בנוסף, לטענת גבריאל, נשכרה משאית לצורך העבודה .
לטענת התובעת, כפי שהועלתה בתצהירו של גבריאל, המחיר בגין ביצוע העבודות בבית הנתבעת הינו מחיר הסכמי, המגלם את מרכיבי העבודה, את שכר הפועלים, את התקורה בחברה ובנוסף רווח קבלני.
בעדותו בבית המשפט אישר גבריאל כי הצעת המחיר לנתבעת, לא ניתנה בהכרח לפני ביצוע העבודה, אלא עקב דחיפות העבודה יתכן שקודם בוצעה העבודה ורק לאחר מכן הוכנה הצעת המחיר (עמ' 11 לפרוטוקול שורה 7 ואילך).
למרות שבסעיף 15 לתצהירו הצהיר גבריאל כי צוות עבודה מקצועי , שמנה 4 עובדים , עבד במשך 4 ימי עבודה עד לסיום ביצוע התקרה, בחקירתו בבית המשפט השיב בעמ' 12 שורה 7 ואילך כי בביתה של הנתבעת עבדו שני אנשים, כי לא צריך יותר. עוד השיב, כי הוא לא צרף כרטיסי עבודה של העובדים, שכן , להבנתו, לא היה צורך לצרף כרטיסים מסוג זה.
כאמור, הנתבעת הכחישה כי קיבלה בשלב כלשהו את הזמנת העבודה מספר 223, וזאת הן בהגנתה והן בסעיף 37 לתצהירה. בעמ' 16 לפרוטוקול, החל משורה 23, נשאלה הנתבעת והשיבה כדלקמן :
"ש. את הכחשת את הזמנת העבודה,
ת. כי לא הזמנתי מעולם.
ש. אנו רואים שגם הטענה שלך כפי שאת טוענת שב2.3. מ שכת כסף וב10.3. בוצעה העבודה, וב20.3. יצאה הזמנת עבודה .
בעצם זה לא מופרך שקיבלת לידייך את ההזמנה הזו. ההכחשה שלך היא הכחשה שקרית ת. אני רוצה לענות. אני קיבלתי את ההזמנה שנתיים לאחר ביצוע העבודה בעקבות כך שעמדתי על זכויותיי בקיום צו הירושה, שאומר שמגיע לנו כל אחד את חלקו אנו 10 אחים".
הנתבעת הצהירה, כי התביעה הוגשה רק בעקבות סכסוך ירושה, ובעקבות מכתב ששלחה לאחותה אורנה ביום 15.6.16. לדבריה , בעקבות פנייתה לאחותה בעניין ירושה, השיבה לה אחותה בהודעת דוא"ל מיום 15.6.16: "אוציא לך חשבונית חיוב, תהיה לך עוד התעסקות", וביום 19.5.16, הודעה נוספת לפיה : "תקבלי חשבון על עבודת הבית שבוצעה, אין מתנות חינם לכפויי טובה". תכתובת הדוא"ל צורפה כנספח 1 לתצהיר.
החשבונית בדבר ביצוע העבודה הוצאה לאחר מועד משלוח הודעות הדוא"ל לנתבעת וזאת רק ביום 7.6.16, מועד שבו הוציאה התובעת חשבונית על סך של 114,660 ₪ . בעקבות הפקת החשבונית, נשלח אף מכתב דרישה מאת ב"כ התובעת ביום 29.6.16, כאשר הן החשבונית והן מכתב ההתראה הוצאו ע"י התובעת, שנתיים לאחר ביצוע העבודה.
במחלוקת העובדתית שבין התובעת לנתבעת, העדפתי את גרסת הנתבעת והאמנתי לגרסתה לפיה העבודה בוצעה על ידי גבריאל אחיה כעזרה בתוך המשפחה . עוד האמנתי לנתבעת כי היא שילמה לגבריאל סך של 2,000 ₪ בגין החומר, כי שילמה 600 ₪ לפועל וכי שילמה סך של 400 ₪ למנוף. עדותה זו של הנתבעת נתמכה בתדפיס משיכת מזומנים מיום 2.3.14 (מועד הסמוך לביצוע העבודה) שצורף לתצהירה כנספח 3 (העבודה בוצעה ביום 10.3.14).
האמנתי כי הדרישה לביצוע תשלום עבור העבודה נולדה רק לאחר תחילת סכסוך הירושה בין האחים, טענה הנתמכת בתכתובת הדוא"ל שצורפה על ידי הנתבעת. מתכתובת זו עולה כי אין מדובר בדרישה עניינ ית לתשלום, אלא כי מדובר בדרישה עקב הסכסוך, כאשר בדבר הדוא"ל מיום 19.5.16 התייחסה האחות אורנה לנתבעת כ"כפוית טובה".
נראה, כי החשבונית והדרישה לתשלום הוצאו לנתבעת כ"עונש" על כי עמדה על זכויותיה בעניין הירושה, בעוד מלכתחילה ביצע גבריאל את העבודה עבור הנתבעת כמתנה לאחותו, דבר סביר ומקובל, ובמיוחד לאור שווי העבודה, שווי לא גדול, כפי שיפורט להלן.
באשר לשווי העבודה, הוציאה התובעת חשבונית על סך של 114,660 ₪ כולל מע"מ. לטענת הנתבעת, בטרם ביצוע העבודה היא קיבלה הצעות מחיר בסך אלפי שקלים בו דדים והערכת עלות החומר של 2,000 ₪.
מיניתי מיוזמתי מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר דן אורמן, לצורך הערכות שווי העבודה. המהנדס אורמן קבע בחוות דעתו, לאחר מענה על שאלות ההבהרה, כי סך שווי העבודה לאחר הפחתת הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת עבור החומר והרתך הינה בסך של 5,090 ₪ כולל מע"מ.
יש לציין, כי התובעת לא שלחה שאלות הבהרה מטעמה למומחה ואף לא זימנה אותו לעדות בבית המשפט. לפיכך , חוות דעתו של המומחה בעניין שווי העבודה, חוות דעת שלא נסתרה , מקובלת עלי . חוות הדעת מוכיחה כי גם סכום התביעה היה מופרך מיסודו ובלא כל קשר ל שווי העבודה האמיתי .
זאת ועוד, התובעת טענה בתצהירה כי בביצוע העבודה עסקו ארבעה עובדים, בעוד הנתבעת טענה כי את העבודה ביצעו גבריאל, פועל אחד נוסף ובעלה של הנתבעת, כאשר העבודה הסתיימה ביום אחד . התובעת לא הביאה כל ראיה כדי להוכיח את כמות העובדים או את מספר ימי העבודה.
בעניין זה נקבע בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 בעמוד 658:
"אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. בע"א 240/77 [3], בעמ' 705, אומרת השופטת (כתוארה אז) בן-פורת, כי "אי הזמנתם להעיד (של עדים רלוואנטיים - א' ג') יוצרת הנחה שאילו הובאו היתה עדותם סותרת את גרסת המשיבה....וכי "על הכלל שאי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, עמד בית-משפט זה בע"פ 112/52 בע' 254 מול האותיות ב-ג, מפי השופט זוסמן (כתוארו אז), ובע"א 373/54, גם הוא מפי השופט זוסמן" (שם). וכן ראה דברי השופטת בן-פורת בע"פ 437/82 [4], בעמ' 97-98, כי:" הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..."
דברים אלו יפים גם לענייננו. כך, בהתאם להלכה חלה החזקה, לפיה משנמנעה התובעת להביא עדים או ראיות להוכחת טענתה בדבר כמות העובדים או היקף העבודה, הרי שמחדל זה נזקף לחובתה . בעניין זה יש לציין את התמונות שצלמה הנתבעת, אותן צרפה כנספח 2 לתצהירה, מהן עולה כי רק שני עובדים ביחד עבדו בביצוע העבודה.
אציין עוד, כי לא האמנתי לעדותה של אורנה שהי נה צד לסכסוך הירושה בין האחים ועל כן הינה בגדר "עד מעוניין". מכל מקום , עדותה אינה יכולה לתמוך בגרסת גבריאל באשר להתקשרות לביצוע העבודה, שכן אורנה אך הפיקה את מסמך ההזמנה, מסמך אשר לא הוכח בכל צורה שהיא כי הומצא לנתבעת. כמו כן, אורנה הפיקה את החשבונית שנתיים אחרי ביצוע העבודה וכתבה את דברי הדוא"ל.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל, ומאחר והעדפתי את גרסת הנתבעת ובעלה על פני גרסת התובעת ועדיה, לא עלה בידי התובעת להוכיח את התביעה.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך של 15,000 ₪.

ניתן היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בל שלטים בע"מ
נתבע: אילנה לוי
שופט :
עורכי דין: