ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דורון תירם נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

תובע

דורון תירם

נגד

נתבעים

1.הכשרה חברה לביטוח בע"מ

2.אמבר מכון לתערובת ח.פ. 570015362

3.סעיד כנאענה

פסק דין

רקע

1. בתאריך 4.5.18, בצומת הרחובות הנשיא-תרנ"א בחדרה (להלן: "הצומת"), ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג יונדאי מ.ר. 24-349-73 בו נהגה באותה עת בת זוגו הגב' אביבה ירמיהו (להלן: "רכב התובע"), לבין רכב הנתבעת 2 מסוג רנו מ.ר. 86-496-37 בו נהג נתבע 3 והוא מבוטח על ידי נתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבעים").

2. התובע עותר לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך כולל של 14,243 ₪ ו טוען כי התאונה ארעה בעקבות כניסת רכב הנתבעים אל הצומת באור אדום, ואילו הם טוענים להגנתם כי רכבם נכנס אל הצומת באור ירוק וכי היה זה דווקא רכב התובע שנכנס לצומת כשהאור ברמזור שבכיוון נסיעתו היה אדום.

העדים והראיות מטעם התובע

3. מטעם התובע העידו מי שנהגה ברכבו בעת התאונה - בת זוגו הגב' אביבה ירמיהו (להלן: "הנהגת ברכב התובע"), עדת הראיה הגב' לאה חרתי (להלן: "עדת הראיה") והוא עצמו.

4. הגב' ירמיהו - נהגת רכב התובע, תיארה את שארע כך: "... זה היה ביום שישי בשעה חמש... זה רחוב שקט, היה לי רמזור אדום, נעצרתי ברמזור. התחלף לירוק, אני מכירה את הרמזור הזה בעל פה... התחלתי לנסוע לאט, הגעתי עד מעבר החציה והסתכלתי, לא ראיתי שום רכבים. האדון בא במהירות והתנגש בי. הוא הגיע מימיני בעוד שאני רציתי להמשיך ישר בצומת. הרכב שלי סטה, אני עפתי והייתי מבוהלת... דיברתי עם הנהג והוא אמר לי "אני אשם", "אני יודע שאני אשם". היה איתו עוד אחד והנוסע שהיה לצדו אמר שהוא התעסק בווייז ולא שם לב והוא התנצל. הוא ראה אותי מבוהלת והוא אמר לי הכל יהיה בסדר...".

5. גם התובע, שהגיע אל מקום התאונה זמן קצר לאחר שארעה, תיאר את תגובת נתבע 3 וחברו באופן דומה, באמרו: "... אני הגעתי אחרי התאונה. היה כל הבלגאן הזה של הלחץ של התאונה והגיע אמבולנס. אני הלכתי גם להרגיע את נתבע 3 ואת הבחור שישב יחד איתו. הם אמרו שהם מצטערים ושהתעסקו בווייז. אחר כך בא אבא שלו והרגענו אחד את השני ובסוף אנחנו מגיעים לפה. נתבע 3 אמר לי במפורש שהוא אשם...".

6. עדת הראיה, הגב' לאה חרתי, סיפרה: "... עברתי במעבר חציה ובדיוק הוא בא ונכנס בה ושמעתי בום וראיתי רמזור אדום. אני גרה בסביבה וחציתי את הכבי ש מכיוון כיכר התשעה לרח' הנשיא... כשאני עברתי את מעבר החציה היה לי אור ירוק. הנתבע הגיע משמאלי והתובעת יצאה מתרנ"א לנשיא, בדיוק באמצע הצומת היא קיבלה את הבום. הלכתי לאט לאט, היה לי משעמם. זה היה יום שישי אחה"צ, הכל היה "מת" מסביב. ראיתי את הבום, זה הכל. הרמזור היה אדום לכיוון פרדס חנה, לכיוון כיכר התשעה, שהנתבע נסע בו. הגברת כבר עברה את הרמזור שלה והיתה בצומת...". בתשובותיה לשאלות נציג נתבעת 1, הבהירה עדת הראיה באמצעות השרטוט ת/1 כי שמעה את ה"בום" בשלב שבו עלתה מן המחצית השניה של מעבר החציה המסומן על הכביש אל המדרכה, כי התאונה ארעה מאחוריה וכי היא הסתובבה במהירות לאחור כדי לראות מה קרה.

גרסאות נתבע 3 והעד מטעמו

7. נתבע 3 תיאר את הנסיבות בהן ארעה התאונה, כך: "... אני הייתי עם חבר שלי, היינו בדרך הביתה. היה רמזור ירוק. לא היה אף אחד לפניי. פתאום באמצע הצומת בא האוטו של הגברת ואני עברתי בירוק...". בתשובותיו לשאלותי ביחס לגרסת הנהגת ברכב התובע השיב נתבע 3 כי "מה שהיא אמרה לא קרה" ו לשאלתה האם אינו זוכר כי אמר לה שהוא אשם, השיב בשלילה ואמר: "...אני רק אמרתי לך שתירגעי. אני לא הסתכלתי בווייז".

8. מוחמד עסלי, חברו של נתבע 3 שהיה עמו ברכב, טען גם הוא כי "ראה רמזור ירוק" והוסיף:
"... אני הייתי עם הווייז, אני ולא הנהג. עברנו רמזור ירוק וקרה מה שקרה ואז ירדנו ושאלנו אחד את השני... שאלנו את האישה אם נגרם לה משהו... וזהו". עסלי גם הכחיש כי נתבע 3 ו/או הוא אמרו לה שהם אשמים.

ממצאי חקירת המשטרה

9. לאחר ששמעתי מהצדדים כי ארוע התאונה נחקר על ידי המשטרה הוריתי על הגשת העתק חומר החקירה שנאסף על ידה לתיק זה.

10. מבחינת תיק החקירה (שנסגר בסופו של דבר ע"י המשטרה בעילה של "חוסר ראיות"), עולה התמונה כדלקמן:
נהגת רכב התובע, עדת הראיה והנוסע ברכב הנתבעים מסרו גרסאות דומות לאלו שנמסרו על ידם בבית המשפט. עם זאת ובתוך כך, לשאלה מתי לראשונה הבחינה ברכב הנתבעים, השיבה נהגת רכב התובע: "לא ראיתי אותו בכלל לפני התאונה ולא הבנתי מאיפה הוא נכנס בי".
כונן מד"א שלא ראה את התאונה עצמה סיפר כי "נהג הרנו (נתבע 3) התחנן על חייו ואמר שהוא מצטער".
בשיחה שהתקיימה בינו לבין השוטר רס"ב שאדי ארכאב מיד לאחר התאונה אמר נתבע 3 כי נסע על רח' הנשיא מכיוון מערב למזרח וכאשר הגיע לצומת הרמזור היה צהוב מהבהב וכי לפי מה שלמד ממורה הנהיגה אזי כשהרמזור מהבהב יש להמשיך בנסיעה ולא לעצור, ואז רכב שהגיע משמאלו פגע בו.
בחקירתו באזהרה טען נתבע 3 כי ראה אור ירוק ברמזור שבכיוון נסיעתו וכשהועמד על הסתירה בין גרסה זו לבין הדברים שאמר לשוטר במקום, השיב: "אני לא זוכר מה אמרתי כי הייתי מבוהל ומבולבל מהתאונה".
מדו"ח הבוחן רס"ב שי נטל עולה כי שדה הראיה בכיווני הנסיעה של שני הנהגים היה פתוח לכיוונים הרלבנטיים למרחק של כ- 150 מ', וכי לפי תכנית הרמזורים אין אור ירוק משותף בשני הרמזורים וגם אין צהוב מהבהב בכיוון נסיעת רכב הנתבעים. לנוכח נתונים אלה והסתירה בגרסת נתבע 3, קבע הבוחן כי הגורם לתאונה היה אי ציות לאור אדום.

דיון והכרעה

11. לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני , מסקנתי היא כי את האחריות העיקרית לגרימת התאונה, בשיעור של 85% יש להטיל על נתבע 3 וכי נהגת רכב התובע צריכה לשאת ב- 15% האחריות הנותרים.

ואלה הם נימוקי:

א. גרסאות נהגת רכב התובע, עדת הראיה והתובע בעצמו נשמעו לי מהימנות יותר מגרסאות נתבע 3 וחברו והן מתיישבות עם התמונה העולה מחומר החקירה בתיק המשטרה היטב. גרסת נתבע 3 בנוגע לאור שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו לא היתה עקבית, חברו אישר עיסוק מסוים ב"ווייז" ושוטר להגיע למקום מיד לאחר התאונה שמע מפי נתבע 3 אמירה העולה בעיני כדי "ראשית הודיה" באשמתו.

ב. לנוכח כל האמור והמפורט לעיל הסקתי כי היה זה נתבע 3 שנכנס לצומת כשהאור בכיוון נסיעתו היה אדום.

ב. תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 אמנם קובעת כי: "נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט במקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר", ואולם לצד תקנה זו, קובעת תקנה 65 כי: "לא יכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל, אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת, או למפגש כאמור".
משמעות הדברים היא כי גם מי שיש לו זכות קדימה להיכנס לצומת, חב חובת זהירות כללית בכניסתו אליה. נהגת רכב התובע הודתה בהגינותה כי לא הבחינה ברכב הנתבעים עד לרגע פגיעתו בה, ובכך לטעמי כשלה גם היא בפרה מסוימת של חובת הזהירות הכללית הנ"ל.

12. סוף דבר, התביעה מתקבלת ברובה המכריע.
הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 11,640 ₪ המהווה 85% מסך נזקיו המוכחים (13,693 ₪) בתוספת הוצאות בסך 600 ₪ ובסה"כ 12,240 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעים שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ט, 14 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דורון תירם
נתבע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: