ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוגב זריהן נגד מנופי אבי תובלה ושירותים בע"מ :

15 מאי 2019
לפני: כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר

התובע:
יוגב זריהן

-
הנתבע:

  1. מנופי אבי תובלה ושירותים (1991) בע"מ
  2. יוחנן הילה

החלטה בבקשה לפיצול סעדים

בפני בקשה מטעם התובע למתן היתר לפיצול סעדים, באשר לטענתו שתיים מעילות התביעה דנן ראויות לבירור במסגרת של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בעת שעילות התביעה האחרוות יתבררו בהליך התביעה האישית דנן .

עיקר העובדות הצריכות לעניין:
הנתבעת 1 היא חברה הפעילה בענף המנופים ועיסוקה בין היתר באספקת שירותי מנוף [להלן: "הנתבעת"]. הנתבע 2 הוא הבעלים והמנהל של החברה.
התובע עבד אצל הנתבעת במשך כחמש שנים.
יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 31/1/17, וביום 18/5/18 התובע הגיש כנגד הנתבעת כתב תביעה.
בכתב התביעה [בנוסחו הראשון] התובע טען כי נפלו פגמים שונים באופן בו הועסק ובכלל זה כי לא נמסרה לו הודעה לעובד, וכן מנה ליקויים שונים שנפלו לטענתו באופן בו חושב שכר עבודתו, שלא על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ובסטיה מצווי הרחבה / הסכמים קיבוציים שחלים על הצדדים. בנוסף תבע הפרשים בגין פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי חגים.
לאחר הגשת כתב ההגנה, הצדדים החליפו בינייהם מסמכים והתייצבו לישיבת קד"מ במהלכה הודיע ב"כ התובע כי בדעתו לבקש לתקן את כתב התביעה לאחר ביצוע תחשיבים שיבוססו על דוחו"ת הנוכחות שהומצאו לו, וכן הודיע כי בדעתו לבקש לנהל חלקים מהתביעה כתובענה ייצוגית.
הבקשה לאישור שתיים מעילות התביעה כ"תביעה ייצוגית" נגעה לחלק מצומצם מסכום התביעה והתמקדה בעילות התביעה הבאות–
א. תביעה בגין הפרת חוק הודעה לעובד.
ב. פיצוי בגין גריעת שעה אחת (נוספת) מסך השעות השבועיות (לטענת התובע, על פי ההסכמים הקיבוציים / צווי ההרחבה החלים על הנתבעת זכאים כלל עובדיה לשבוע עבודה מקוצר בשעה).
ביום 18/2/19 ניתנה החלטתי , במסגרתה דחיתי את הבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של בקשה לאישור חלק מעילות התביעה כעילות תביעה ייצוגיות, לאחר שקבעתי כי אין לכרוך בהליך אחד את עילות התביעה האישיות של התובע עם עילות תביעה המשותפות לו ולעובדים אחרים, וזאת בעיקר מחמת החשש מפני ניגוד עניינים בעת ייצוג עניינם של חברי הקבוצה וכן מטעמים דיוניים . ולפיכך קבעתי כי בהליך דנן יתבררו רק עילות התביעה האישיות של התובע.
על רקע האמור, ביום 13.3.19 התובע הגיש כתב תביעה מתוקן וכן בקשה ל היתר פיצול סעדים, במסגרתה ביקש להפריד מהדיון בהליך דנן את עילות התביעה המשותפות לטענתו לחברי הקבוצה כמפורט לעיל . על מנת שיוכל לפתוח הליך נפרד, שאותו יבקש לנהל כתובענה ייצוגית.
הנתבעת מתנגדת לבקשה לאישור פיצול סעדים. באשר לטענתה הן בהליך האישי והן בהליך הייצוגי מתעוררות שאלות זהות לעניין תחולת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ומחשש שבהליך האישי יווצר מעשה בי-דין אשר יחסום אותה מלהעלות טענות בהליך הקיבוצי .
אשר על כן, לטענתה, יש לדחות את הדיון בתביעתו האישית של התובע עד לסיום הבירור בתביעה הייצוגית, אשר מעורר ת שאלות דומות, וזאת אף בשים לב לכך שבתביעה הייצוגית יתברר עניינם של עובדים רבים, ולא רק עניינו של התובע בלבד.
הנתבעת אף רואה קושי בכך שהתובע סבור כי יוכל לתקן את תביעתו האישית בתיק דנן מקום שהבקשה לאישור תדחה.
הנתבעת מפנה להליכים שונים בהם נקבע כי יעוכבו ההליכים בבירור התביעה האישית עד לסיום הדיון בתובענה הייצוגית.

הכרעה

בהחלטתי מיום 18/2/19 בתיק זה עמדתי על כך שחוק תובענות ייצוגיות העניק לתובע אפשרות יוצאת דופן, להפעיל את כח התביעה בשם עובדים רבים, באופן שחושף את המעסיק לסיכון כלכלי חריג בהיקפו, וחושף את העובדים האחרים לסיכון שמא עניינם לא ייוצג באופן מייטבי.
בתי המשפט עמדו על כך שהתובע המייצג מצוי לא אחת במצב של ניגוד ענינים מול חברי הקבוצה האחרים, ולפיכך נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה, לצורך אישור כל הסכם פשרה.
לנוכח האמור, כמו גם משיקולים הנוגעים ליעילות דיונית - דחיתי את בקשתו של התובע לתקן את כתב התביעה בתיק דנן באופן שבכתב תביעה אחד (ובהליך אחד) יתבררו הן עילות תביעה אישיות של התובע והן עילות תביעה בהן מבקש התובע לייצג את עניינם של עובדים אחרים של המעסיק.
לדידי, גם מצב שבו תובע מנהל במקביל, כנגד אותו מעסיק, שני הליכים משפטיים (אחד אישי והאחר ייצוגי), מעמיד אותו במצב של "ניגוד עניינים" בין עניינו האישי ובין עניינם של חברי הקבוצה האחרים. בפרט בשים לב ליחס בין הערך הכספי הגבוה של התביעה האישית שהגיש התובע לבין עילות התביעה המשותפות לחברי הקבוצה שהן צנועות יותר מבחינת ערכן הכלכלי.
מן הראוי להזכיר בהקשר זה את הוראות סעיף 8 לחוק תובענות יצוגיות הקובע כדלקמן:

8. (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) ....
(2)
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

על רקע האמור לעיל יובהר כי במקרים רבים, ב מהלך יחסי העבודה כמו גם בסיומם עומדות לתובע הן עילות תביעה אישיות והן עילות תביעה לסעדים שעשויים להיות משותפים לעובדים נוספים של המעסיק. ודוק, אינני סבורה כי יש לשלול מתובע את האפשרות להגיש בקשה לאישור "תביעה ייצוגית" ולשרת את עניינם של כלל חברי הקבוצה, אך מן הטעם שעומדות לו גם עילות תביעה אישיות כנגד המעסיק.
עם זאת, מצב שבו תובע מנהל בבית הדין שני הליכים במקביל, באחד הוא מייצג את האינטרסים האישיים שלו, ובשני הוא מבקש לייצג את עניינם של כלל חברי הקבוצה מעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים בין עניינו האישי לבין עניינם של כלל חברי הקבוצה ואין להרשותו. לדידי, ניגוד עניינים מהותי זה איננו בא לידי פתרון בדרך של "עיכוב הליכים" דיוני בהליך האישי עד לסיום הדיון בהליך הייצוגי.
לכך יש להוסיף את ההתרשמות הקיימת , כי לא אחת הפרקטיקה של הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית במקביל לקיומה של תביעה אישית תלויה ועומדת נועדה מלכתחילה לשרת את עניינו האישי של התובע, בדרך של הפעלת לחץ חריג על המעסיק.
אשר על כן, לדידי, כל אימת שתלויה ועומדת בבית הדין תביעה אישית של עובד כנגד מעסיקו, יש קושי של ממש לראות את אותו עובד ככשיר לייצג את עניינם של עובדים אחרים כנגד אותו מעסיק בדרך הולמת ובתום לב לפי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות , וזאת בשל היותו במצב של "ניגוד עניינים".
אותו עובד יוכל לייצג עובדים אחרים לאחר שיסתיים הדיון בעניינו האישי (ובכפוף לכך שבינתיים לא הוגשה בקשה לאישור על ידי עובד אחר) .
עוד יובהר, כי הפרקטיקה של עיכוב הדיון בהליך ה"ייצוגי" התלוי ועומד, עד לבירור ההליך האישי אף היא איננה ראויה לטעמי, שכן בהיותו של ההליך הייצוגי תלוי ועומד לא מוסר החשש מפני קיומו של "ניגוד עניינים" ו יתרה מכך – אינני סבורה כי חברי הקבוצה צריכים להפגע מכך שההכרעה בעניינו האישי של התובע עשויה להתעכב למשך חודשים ארוכים ואף שנים, כאשר הדעת נותנת כי בתקופה שבה התובע מנהל את עניינו האישי, יוכל תובע מייצג אחר להגיש בקשה לאישור בגין העילות המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
לנוכח האמור מצאתי ליתן לתובע היתר ל"פיצול סעדים" כמבוקש, וזאת ב כפוף לכך שהתובע יוכל להגיש את הבקשה לאישור רק לאחר סיום הדיון בתביעה דנן, וככל שלא תוגש עד אז בקשה על ידי אדם אחר. אין באמור בהחלטה זו כדי להאריך את תקופת ההתישנות הקבועה בדין.
המזכירות מתבקשת להשיב את התיק לחברתי כבוד הרשמת ר. שמר בגס להמשך טיפול/מעקב.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, (15 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יוגב זריהן
נתבע: מנופי אבי תובלה ושירותים בע"מ
שופט :
עורכי דין: