ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לשכת המסחר תל אביב נגד קנה והצלח סחר 2006 בע"מ :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' נורית אלון
נציג ציבור (מעסיקים), מר אסי מזרחי

התובעת
לשכת המסחר תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד בכור
-
הנתבעת
קנה והצלח סחר 2006 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חי

פסק דין

1. בתובענה זו נתבעים דמי טיפול ארגוני - מקצועי בהתאם להוראות סעיף 33 ז' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 ותקנות הסכמים קיבוציים ( תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים), התשל"ז – 1977 (להלן ובהתאמה – החוק, התקנות).

2. התובעת היא ארגון מעסיקים יציג בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים.

התובעת חתמה על ההסכם הקיבוצי בענף היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות שהוראותיו הורחבו בצווי הרחבה שפורסמו בי"פ 2412, תשל"ה עמ' 1161 (13.2.78) ובי"פ 3539, תשמ"ח, עמ' 133 (מיום 7.3.88, להלן – הצו או צו ההרחבה ).

3. על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעת היא חברה העוסקת בשיווק ציוד שרברבות ואביזרים. בתצהירי הנתבעת תואר ביתר פירוט כי הנתבעת עוסקת בשיווק ציוד שרברבות ואביזרים, מסחר קמעונאי ללקוחות פרטיים שונים והיא רוכשת את הציוד מספקים בארץ. עוד צוין בתצהירי הנתבעת כי בשנים 2008 עד 2010 הנתבעת ניסתה את מזלה ביבוא קרמיקה, אך ללא הצלחה ומטעמים כלכליים הפסיקה לפעול בתחום.

הנתבעת הוסיפה וטענה שמדובר בעסק משפחתי, שהעסיק במועדים הרלוונטיים כשני עובדים וכיום מעסיק כארבעה עובדים. מנספח 3 לתצהירי הנתבעת עולה כי רוב העובדים בנתבעת הם בני משפחה ( ששה או חמישה) ובתקופות שונות הנתבעת העסיקה עוד שני עובדים.

4. בהתייחס לגרסתה העובדתית של הנתבעת, יש לציין כי מטעמה העיד בבית הדין מר גואטה, שהוא מנכ"ל הנתבעת מאז הקמתה בשנת 2006. למרות שמדובר במי שמנהל את הנתבעת בפועל, העד לא מסר פרטים בסיסיים לגבי החברה, כגון מחזור הכנסות, שמות של לקוחות, נתונים לגבי מכירות, טען שאינו בקיא בהנהלת חשבונות של החברה, לא הכיר הזמנות רכש שצורפו לתצהירי הנתבעת וגם לא ידע למסור פרטים לגבי הוצאות שכר של הנתבעת. ניתן היה להתרשם כי מדובר בעדות מתחמקת והעד קימץ בפרטים בתשובה לשאלות שהוצגו לו.

למרות זאת, ניתן היה להבין מתשובות חלקיות שנמסרו על ידי העד, כי אין מדובר בעסק קטן, היינו חנות לצרכנים פרטיים בלבד. זאת נלמד הן משטח העסק (2 דונם; עמוד 16, שורות 34 - 35), גם מהעובדה שהנתבעת מחזיקה משאית ומעסיקה נהג ( עמוד 18, שורות 2 – 9), היינו עוסקת בהובלת סחורה בהיקפיים משמעותיים והן מאחר שהעד אישר כי חלק מהלקוחות הם קבלנים הרוכשים סחורה באלפי שקלים בחודש ( עמוד 15, שורות 23 – 29, עמוד 16, שורות 18 – 23), היינו לקוחות הרוכשים מוצרים בהיקפים משמעותיים, בשונה מרכישה למשק בית בודד.

אשר על כן ובשים לב להתרשמות מעדותו של נציג הנתבעת, נדחית הטענה כי מדובר בעסק קטן העוסק במסחר ללקוחות פרטיים בלבד.

מסקנה זו גם מתיישבת עם פרסומים של הנתבעת במרשתת, שהתובעת הציגה ( נספח 2 לתצהירה), לפיהם הנתבעת מעידה על עצמה כמי ש"מציעה מלאי של מוצרי קרמיקה, אביזרי אינסטלציה וכלים סניטריים. החברה מייבאת את מוצריה מהמותגים המובילים בעולם ומשווקת אותם לכל קהל יעד: לקוחות פרטיים, קבלנים, אדריכלים, מעצבים ועוד".

5. אמנם אין אבחנה אחת וחד משמעית בין מסחר קמעונאי ובין מסחר סיטונאי ( ר' דט ( ת"א) 13058-07-14 לשכת המסחר תל אביב – אחים כהן ד.א. יבוא ושיווק מזון בע"מ, 17.1.16), אך אחת האבחנות המקובלות היא היקפי המסחר וכמות הסחורה הנמכרת ללקוח ומבחינה זו, הגענו למסקנה כי הנתבעת אכן עוסקת בשיווק סיטונאי.

6. בתקנה 1 לתקנות נקבעה המסגרת מכוחה ניתן לחייב מעסיקים בתשלום דמי טיפול:
"(א) מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי המסדיר את שכר העבודה למעט תוספת יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי דמי טיפול ארגוני-מקצועי ( להלן - דמי טיפול) כאמור בתקנה 2.
(ב) מעביד שתקנת משנה ( א) לא חלה עליו וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום, ומפעלו עוסק בענף שקיים בו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי ענפי - ישלם דמי טיפול לאירגון המעבידים שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי כללי ענפי, ובלבד שאותו ארגון מעבידים הוא גם צד להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום שהורחב כאמור."
7. בנספח לצו ההרחבה משנת 1978 פורטה רשימת הענפים עליה חל הצו. בין השאר נקבע שהצו חל על " אינסטלציה סניטרית" (סעיף 5), " פלסטיק מוצרים" (סעיף 150) וכן " קרמיקה - חומרי גלם" (סעיף 197).

מכאן נובע שפעילות הנתבעת היא בתחומים בהם חלים צווי ההרחבה של ההסכמים הקיבוציים עליהם הנתבעת חתמה.

8. מאחר שהגענו למסקנה לפיה הנתבעת עוסקת במסחר סיטונאי, די באמור לעיל על מנת לקבל את התביעה. לכך יש להוסיף כי גם אלמלא היתה עוסקת במסחר סיטונאי, היה מקום לקבל את התביעה וזאת לאור הנפסק בפרשת ליטוס מחשבים ( ע"ע ( ארצי) 2580-03-11 נגר - ליטוס מחשבים, 1.3.15).

בפרשת ליטוס מחשבים בית הדין הארצי נדרש לשאלת תחולת צווי ההרחבה של הסכמים קיבוציים שהתובעת חתומה עליהם, בהקשר של תביעתו של עובד בעסק בתחום שירותי המחשב. בית הדין הארצי דן בשאלה כיצד יש לקשר בין הענפים שפורטו בנספח לבין התחומים הכלכליים של יבוא, יצוא, מסחר סיטונאי ושירותים הנזכרים בכותרת הצו ( סעיף 13 לפסק הדין).

בית הדין הארצי הגיע למסקנה לפיה את צווי ההרחבה משנת 1978 ומשנת 1984, בהם נכתב במבוא כי הם יחולו " על כל העובדים והמעסיקים בענפי יבוא, היצוא והמסחר בסיטונות, בשירותים ובענפים שבנספח 1 להסכם הקיבוצי", יש לפרש כחלים על רשימת הענפים שבנספח לצו ההרחבה, ללא כל קשר וזיקה למסחר בסיטונות ( ר' במיוחד סעיפים 38-39 לפסק הדין).

הדברים הבאים שנפסקו על ידי בית הדין הארצי, מהווים גם תשובה לטענת הנתבעת ( סעיף 6 לסיכומיה), כאילו צו ההרחבה אינו חל על עסק שאינו עסק של יבוא או של יצוא או של מסחר בסיטונאות, גם אם הוא פועל בתחום המנוי בנספח לצו ההרחבה:
"אמנם, נוסח המבוא של צו ההרחבה הקובע את היקף תחולתו קצת פחות ברור מנוסח המבוא בהסכם הקיבוצי הקובע את היקף תחולתו, אך כאמור, מופיעות בו עיקר הקטגוריות שבהסכם הקיבוצי, וברור, גם על פי הנוסח שבצו ההרחבה, שמדובר בקטגוריות נפרדות ועצמאיות כאלה שבהסכם הקיבוצי. את סעיף היקף התחולה בצו ההרחבה יש לפרש כחל בענפי היבוא, בענפי היצוא, בענפי המסחר בסיטונות ובענף השירותים ללא כל קשר וזיקה למסחר בסיטונות. גם אם היה איזה ספק לגבי פירוש הדברים, לא מצאנו לפרש את סעיף היקף התחולה בצו ההרחבה בשונה מסעיף היקף התחולה בהסכם הקיבוצי, שלגבי פירושו אין צל צילו של ספק. אומד דעתם של הצדדים היה אחד, ואין בסיס לפרש את הדברים אחרת."

9. לא מצאנו יסוד לטענות הנתבעת בנושא אי גביה ממעסיקים קטנים. ראשית ובהתייחס לפסק דין אליו הנתבעת הפנתה בסיכומיה , הציטוט שהובא הוא של טענות הנתבעת באותו הליך וסוגיה עובדתית זו כלל לא נדונה במסגרת פסק הדין. ממילא אין בפנינו, במסגרת הליך זה, כל ראיה לגבי מדיניות של התובעת לגבי גביית דמי טיפול. שנית, הטענה לפיה הנתבעת אינה מעסיקה עובדים, למעט 2-3 בעלי מוגבלויות, אינה מתיישבת עם המסמך שהוצג מטעם רו"ח של הנתבעת, לפיו חמישה או ששה בני משפחה שונים עובדים בעסק. הטיעון הנ"ל גם אינו מתיישב עם חלקים אחרים בעדות מנהל הנתבעת, לפיהם הנתבעת מעסיקה נהג ויש לה גם משאית. היינו, מתנהלים מסחר והובלת סחורה בהיקפים משמעותיים, המצדיקים הוצאות משמעותיות על רכב הובלה.

10. סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת דמי טיפול ארגוני מקצועי בסך 16,310 ₪ בצירוף מע"מ כחוק והפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה בגינה הוגשה התביעה (1.1.2010) ועד התשלום בפועל.

כמו כן תשא בהוצאות הנתבעת לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ט, (29 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נורית אלון,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת

אסי מזרחי,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: לשכת המסחר תל אביב
נתבע: קנה והצלח סחר 2006 בע"מ
שופט :
עורכי דין: