ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לב פרידקין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד הנשיא מירון שוורץ
נציג ציבור (עובדים): מר עאטף טאטור
נציגת ציבור (מע סיקים): גב' אורנה כבירי

התובע:
לב פרידקין
ע"י ב"כ: עו"ד אבשלום דואק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

פסק דין

1. תביעתו של התובע להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 6.1.16 , בין היתר בטענה כי התנאים הקבועים בסעיף 84א' ל חוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), לעניין ירידה בשמיעה, אינם מתקיימים אצל התובע.

כנגד החלטה זו, הוגשה התביעה שלפנינו.

העובדות הרלוונטיות:

2. התובע יליד 1949, עובד החל משנת 1995 ועד היום כפועל ייצור במפעל פוליגל תעשיות פלסטיקה בע"מ בקיבוץ רמת השופט. לטענתו, הוא חשוף במהלך ביצוע עבודתו לרעש מתמשך ומזיק באופן אש ר גרם לפגיעה בשמיעתו. בכתב התביעה טען התובע כי הוא עומד בתנאים להכרה בירידה בשמיעה ובטנטון כ"פ גיעה בעבודה" ועל כן דחיית תביעתו על ידי הנתבע, נעשתה שלא כדין.

3. בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובע אינו עונה על תנאי סעיף 84א' לחוק. בין ה יתר, טען הנתבע כי התובע לא נחשף לרעש מזיק בעבודתו כדרישת סעיף 84א(א)(1) לחו ק, כי הירידה בשמיעה ממנה סובל התובע אינה תוצאה של חשיפה לרעש וכי כושר השמיעה לא פחת בשיעור הממוצע הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק, בתדירויות הדיבור.
לעניין הטנטון נטען, כי מאחר שתביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה נדחתה, הרי שלא נבחנה התביעה להכרה בטנטון, וזאת בהתאם להוראות סעיף 84א(ב) לחוק.

4. ביום 28.6.16 התקיים דיון מקדמי במהלכו טען ב"כ התובע טען כי "במהלך תקופה של כשנתיים לפחות הוא עבד על מכונה שמספרה 80/60 ובהתאם לנתונים הרי שמדובר בסביבת עבודה בעלת רעש מזיק.
אני אפעל על מנת לקבל אסמכתאות לטענה עובדתית זו, מטעם המעסיק ואדאג להעביר אותן לעיונה של חברתי על מנת שהנתבע ישקול מחדש עמדתו בהליך".
הנתבע לא התנגד לבחינה מחודשת של התביעה , לאחר שיומצאו האסמכתאות האמורות, ועל כן ניתנה לנתבע ארכה כדי שישקול את עמדתו מחדש, וזאת לאור אסמכתאות שיומצאו לנתבע, המאשרות את טענותיו של התובע בכל הנוגע לעבודה בסמיכות למכונות בעלות רעש מזיק.

5. הצדדים ניהלו ביניהם דין ודברים על רקע טענת התובע לחשיפה לרעש מזיק, ואולם משלא הגיעו לה בנות, ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.

6. ביום 12.3.18 התקיימה בהליך ישיבת הוכחות. התובע נחקר על תצהיר עדותו הראשית וכן העיד ו מטעמו מר איגור ז'בז'ינסקי ומר רוני חכם , אשר עובדים עמו ומשמשים כאחראים עליו במקום העבודה. מר ז'בז'נסקי משמש בתפקידו כמנהל ייצור, ואילו מר חכם משמש בתפקידו כמנהל משאבי אנוש.

7. בסיום הישיבה, על רקע נתונים חדשים שעלו בנוגע לתובע, ניתנה לבקשת הנתבע החלטה ולפיה הופנה צו לחברת פוליגל להמצאת מסמכים הנוגעים לסידורי עבודת התובע במהלך השנים 2012-2015, בדיקות שמיעה ובדיקות מפלסי רעש שבוצעו לתובע במהלך תקופת עבודתו.

8. לאחר קב לת מסמכים חדשים , הודיע הנתבע ביום 3.1.19, כי הוא "מכיר בכך כי התובע נחשף לרעש מזיק בעבודתו בתקופה מחודש 12/12 עד לחודש 12/15 זאת בעבודתו בקו 80+60, הנתבע מכיר בליקוי בשמיעתו של התובע בהתאם לבדיקות השמיעה מיום 6.9.15 (מכון גל) ומיום 22.12.15 (אוניברסיטת חיפה) כפגיעה בעבודה".
באשר לסוגיית הטנטון, הודיע הנתבע כי "אינו מכיר בליקוי טנטון לנוכח כך שנוצר לפני חשיפת התובע לרעש מזיק ולכן לא קיים קשר סיבתי בין הטנטון לבין חשיפה לרעש".

9. ביום 30.1.19 הגיש התובע תגובה להודעה כאמור, במסגרתה הודיע כי הוא מבקש לדחות את הודעת הנתבע, מאחר שלטענתו התובע היה חשוף לרעש מזיק וכי בהתאם לסעיף 84א' לחוק לא נדרש כי התובע יהיה חשוף באופן רציף לרעש מזיק אלא לרעש התקפי ומתמשך . לפיכך, סבר התובע, יש להכיר גם בטנטון כפגיעה בעבודה.

10. לנוכח המחלוקת שנותרה בין הצדדים, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

טענות הצדדים בסיכומים מטעמם:

11. במסגרת סיכומי התובע שנתקבלו בבית הדין ביום 3.3.19, עמד התובע על טענותיו ולפיהן הטנטון ממנו סובל , נובע מתנאי עבודתו במהלכם נחשף לרעש מזיק. התובע ציין כי במועד הדיווח לראשונה על הטנטון, קרי ביום 29.11.05, לא פחת כושר שמיעתו בשיעור של 25 דציבל לפחות כדרישת סעיף 84א(ב)(2) לחוק, ועל כן באותו מועד עדיין התובע לא עמד בקריטריונים שנקבעו באשר להכרה בירידה בשמיעה ובטנטון (סע' 13 לסיכומי התובע) . בהתאם לכך נטען, נשללת האפשרות כי הטנטון נוצר לפני חשיפת התובע לרעש מזיק כפי שהנתבע טוען. עוד נטען כי אין מקום להגדיר תלונה אחת בודדת כמייצגת טנטון וכי עסקינן אפוא בחשד לטנטון ש לא הוכח (סע' 14 סיפא לסיכומי התובע).
לחילופין נטען, כי בהתאם לסעיף 84א' לחוק, לא נדרש כי התובע יהיה חשוף באופן רציף לרעש מזיק אלא לרעש התקפי ומתמשך, והתובע עמד בקריטריונים אלו (סע' 15 לסיכומי התובע).

12. במסגרת סיכומי הנתבע שנתקבלו בבית הדין ביום 14.3.19, עמד הנתבע על עמדתו בעניין דחיית התביעה ככל שהיא נוגעת לסוגיית הטנטון, לצד הסכמתו כי התובע נחשף לרעש מזיק בתקופה מחודש דצמבר 2012 עד דצמבר 2015 ובהתאם הסכים להכיר בליקוי בשמיעתו של התובע, כמפורט בסע' 5 לסיכומיו.

נטען, כי לפי הרישום הרפואי מיום 29.11.05, הרי שהתובע סבל מטנטון עוד בטרם החל את עבודתו ברעש מזיק. בהתאם לכך נטען , כי לא קיים קשר סיבתי בין הטנטון לבין החשיפה לרעש. כן נטען, כי אין רלוונטיות לשאלה האם התובע עמד באותה עת (בחודש 11/05) בתנאים הנדרשים לצורך הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה אם לאו, הואיל ומעת שלא הוכר ליקוי השמיעה באותה העת כנובע מחשיפה לרעש הרי שגם הטנטון אינו יכול להיות מוכר.

דיון והכרעה:

13. כאמור בהודעת הנתבע מיום 3.1.19, הוא "מכיר בכך כי התובע נחשף לרעש מזיק בעבודתו בתקופה מחודש 12/12 עד לחודש 12/15 זאת בעבודתו בקו 80+60, הנתבע מכיר בליקוי בשמיעתו של התובע בהתאם לבדיקות השמיעה מיום 6.9.15 (מכון גל) ומיום 22.12.15 (אוניברסיטת חיפה) כפגיעה בעבודה".

14. מטיעוני התובע המפורטים בסיכומים מטעמו, ניתן להבין כי התובע מקבל את הסכמת הנתבע בעניין זה, לרבות התקופה בה נחשף לרעש מזיק. מסקנתנו זו, נובעת מכך שהתובע אינו טוען במפורש דבר מה אחר, ואף מבקש לבסס את טיעוניו לעניין הטנטון, על תקופות אלה (ראה לדוגמא סע' 13 סיפא לסיכומי התובע).

מכל מקום, ולמען הסר כל ספק, נציין כי אכן יש לאמץ את עמדת הנתבע בכל הנוגע לתקופות החשיפה לרעש כפי שהוכרו לקראת סיומו של ההליך, בהעדר ראיות מבוססות הנוגעות לתקופות מוקדמות יותר.

15. בהתבסס על האמור לעיל, נותר לבחון את הסוגיה שנותרה במחלוקת והיא סוגיית הטנטון.

16. סעיף 84א(ב) לחוק קובע את התנאים להכרה בטנטון. וכך הוא קובע:

"(ב) רעש תמידי באוזניים ( להלן – טנטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן ( א), וכן כל אלה:
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשנייה;
(2) הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

על מנת להכיר בטנטון כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, צריך שהטנטון יהיה "עקב חשיפה לרעש", וכי בראש ובראשונה יוכר ליקוי השמיעה בהתאם לסעיף 84א(א) לחוק . לאחר מכן, צריכים להתקיים יתר התנאים לעיל.

17. במקרה שלפנינו, הטנטון תועד ברשומה רפואית ביום 29.11.05, היינו שנים ארוכות לפני תקופת עבודתו של התובע ב רעש מזיק (מחודש 12/12 ועד 12/15). באותו רישום רפואי מיום 29.11.05, תועדות תלונות התובע בגין "צפצופים בשתי האוזניים מעל לשנתיים. מפריע לו מאוד במיוחד בלילות ".

18. בסיכומיו, מבקש התובע לבסס טיעוניו על בחינת התנאים הנדרשים להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה, תוך שהוא מציין כי בתקופה הרלווטית בשנת 2005 לא עמד התובע בקריטריונים הנדרשים בחוק ובפסיקה להכיר בו כמי שלוקה בטנטון, ועל כן, לשיטת התובע, יש לקבוע כי הטנטון ממנו סובל הינו תוצר ישיר של החשיפה שלו לרעש מזיק במועדים הרלוונטיים (סע' 17 סיפא לסיכומים).

19. אין בידינו לקבל את עמדת התובע בהקשר זה. כאמור, על מנת להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה צריך שיתקיימו מספר תנאים מצטברים אשר אינם מתקיימים במקרה הנדון. כך לדוגמא, צריך שהטנטון יהיה "עקב חשיפה לרעש". בשים לב לתלונתו של התובע בשנת 2005 אודות טנטון שנמשך שנתיים, ובשים לב כי אין בידינו לקבוע קיומה של חשיפה לרעש באותה עת, אלא רק מספר שנים מאוחר יותר, אין בידינו לקבוע כי התקיים התנאי של הופעת הטנטון עקב חשיפה לרעש. לא זו אף זו, במקרה הנדון אף לא מתקיימים תנאים הכרחיים נוספים כדוגמת יתר התנאים בהתאם לסעיף 84א(א) לחוק , כדרישת סע' 84א(ב) רישא לחוק.

20. סוף דבר – אנו נותנים תוקף של פסק דין להסכמת הנתבע להכיר בכך כי התובע נחשף לרעש מזיק בעבודתו בתקופה מחודש 12/12 עד לחודש 12/15, ובהתאם לכך להכיר בליקוי בשמיעתו של התובע בהתאם לבדיקות השמיעה מיום 6.9.15 (מכון גל) ומיום 22.12.15 (אוניברסיטת חיפה) כפגיעה בעבודה.

תביעת התובע להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה – נדחית.

21. בהתחשב בתוצאה, במסגרתה התקבלה תביעת התובע לעניין ליקוי השמיעה אולם נדחתה בנוגע לטנטון, תוך שהתובע עומד על תביעתו בעניין זה, שלא לצורך, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

22. לכל אחד מן הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד בניסן תשע"ט (29 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

5129371
54678313מר עאטף טאטור
נציג עובדים

מירון שוורץ, נשיא
אב"ד

גב' אורנה כבירי
נציגת מעסיקים


מעורבים
תובע: לב פרידקין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: