ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיל קלמקין נגד עמותה לאימוץ בין ארצי "טף" :

בפני כבוד ה שופט אלדד נבו

תובעים

1.גיל קלמקין
2.עדה חן קלמקין

נגד

נתבעים

1.עמותה לאימוץ בין ארצי "טף"
2.אנדריי וולוביץ'

נגד

צד ג'
מדנס סוכנות לביטוח בע"מ

ב"כ התובעים: עו"ד דקלה ברנס
ב"כ נתבעת 1: עו"ד אלכסנדר קלמפף
ב"כ נתבע 2: עו"ד יהודה חימי
ב"כ צד ג': עו"ד צבי יעקובוביץ

פסק דין

הליך אימוץ ילד מחו"ל שהחל, אך לא הסתיים בהצלחה, עורר סכסוך כספי בין הצדדים.
התובעים, בני זוג שהיו מעוניינים באימוץ ילד מחו"ל , הנתבעת 1 – עמותה העוסקת במתן שירותים לישראלים המעוניינים באימוץ כאמור, הנתבע 2 – רופא הקשור לעמותה הנ"ל ומספק להורים המיועדים שירותי אבחון רפואי לילד המועמד לאימוץ וצד ג' - סוכנות ביטוח אשר הנתבע 2 טוען כי ביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית.
טענות הצדדים בקצרה
לטענת התובעים, הנתבעים לא קיימו את התחייבויותיהם החוזיות, לא סיפקו להם מידע רלוונטי אודות הילד המועמד לאימוץ [להלן: "הילד"], לא ביצעו את הבדיקות הדרושות בנוגע למצבו הרפואי של הילד והסתירו מהם מידע שהיה ברשותם אודותיו. כל זאת, לצורך קבלת כספים שהתובעים התחייבו לשלם במסגרת החוזה.
בכך, אף התרשלו כלפיהם והפרו את הוראות חוק אימוץ ילדים, תשמ"א – 1981, הפרה המהווה עוולה בנזיקין.
כתוצאה מכך, נודע להם ברגע האחרון, בסמוך לדיון בבית המשפט ברוסיה, כי הילד סובל מפגיעה מוחית בלתי הפיכה. בעקבות הגילוי, נאלצו להפסיק את הליך האימוץ ולחזור ארצה.
התובעים דורשים החזר התשלומים ששילמו לנתבעת 1 ופיצוי בגין נזקיהם כתוצאה מכישלון הליך האימוץ.
הנתבעים מכחישים את טענות התובעים. הנתבעת 1 טוענת כי השירותים אותם התחייבה לספק הם שירותים לוגיסטיים בלבד, כי אין לה מידע מלא אודות המועמדים לאימוץ, את כל המידע שהיה בידיה העבירה לתובעים ולרופא מטעמם – הנתבע 2.
לטענת הנתבעים, אין כל בסיס לטענת התובעים כי הילד סבל מפגיעה מוחית. לטענתם, התובעים קיבלו מידע לא מבוסס מגורמים בלתי מקצועיים ועל בסיס מידע זה, העדיפו להפסיק את הליך האימוץ על דעת עצמם ולחזור ארצה, מבלי לברר כראוי את מצבו הרפואי של הילד.
כישלון ההליך, כך לטענת הנתבעים, הוא תוצאה של התנהלות פזיזה מצד התובעים שהתחרטו לקראת סיומו ולכן התובעים בעצמם הם האחראים הבלעדיים להפסקתו.
במסגרת ההודעה לצד ג' טוען הנתבע 2 כי הוא מבוטח על ידי סוכנות הביטוח "מדנס סוכנות לביטוח בע"מ " בביטוח אחריות מקצועית המכסה את אחריותו כלפי התובעים ככל שתיקבע אחריות שכזו.
צד ג' מכחישה יריבות בינה לבין נתבע 2 ולטענתה היא אינה חברת ביטוח אלא סוכנות ביטוח ולכן היה על הנתבע 2 להגיש את ההודעה נגד חברת הביטוח שביטחה אותו.
הדין במקרה זה הוא עם צד ג' שאינה מהווה גורם מבטח. סוכנות הביטוח אינה חברת הביטוח שביטחה את הנתבע 2 ואינה האישיות המשפטית אליה היה צריך הנתבע 2 לשלוח הודעה לצד ג'.
מכל מקום, פוליסת ביטוח לא הוגשה כראיה ולכן דין ההודעה לצד ג' להידחות.
השאלות הדורשות הכרעה
כבר עתה אקדים ואציין כי התובעים לא הביאו כל ראיה בנוגע למצבו הרפואי של הילד בתקופה בה התנהל הליך האימוץ. שאלת קיומה או אי קיומה של פגיעה מוחית היא שאלה שברפואה וכידוע, הוכחת עניין שברפואה נעשית באמצעות חוות דעת רפואית ערוכה כדין.
הימנעות התובעים מהבאת חוות דעת רפואית להוכחת מצבו הרפואי של הילד לא מאפשרת דיון בשאלת קיומה של פגיעה מוחית. על כן, עניין זה אינו עומד על הפרק.
עניין נוסף שאינו עומד על הפרק בהיעדר חוות דעת רפואית הוא טענת התובעים לרשלנות מצד הנתבע 2 בביצוע הבדיקות הנדרשות ובפיענוח הבדיקות שבוצעו במסגרת אבחון מצבו של הילד. לתמיכה בטענה זו היה על התובעים להביא חוות דעת רפואית לפיה היה על הנתבע 2 לבצע בדיקות שלא ביצע או שנפלה טעות מצידו באבחון מצבו של הילד. זאת בנוסף לחוות דעת שהוזכרה לעיל.
התובעים בחרו שלא לעשות זאת.
נותר אפוא לדון בשאלת קיום התחייבויותיהם החוזיות של הנתבעים ובסיבות להפסקת הליך האימוץ והמשמעות החוזית של סיבות אלה .
ההסכם
ביום 9.5.2014 נחתם בין התובעים לנתבעת 1 הסכם שתנאיו הרלוונטיים לצורך הכרעה במחלוקת הם אלה:
הנתבעת 1 התחייבה לספק לתובעים שירותי איתור ילד, הדרכה וליווי לוגיסטי מול הרשויות בכל הנוגע לדרישות הכרוכות בהליך האימוץ, שירותי תרגום מסמכים ושירותי תרגום בארץ המוצא של הילד. [ס' 4.1 – 4.5 להסכם].
הנתבעת 1 התחייבה למסור לתובעים כל מידע שיתקבל אצלה אודות הילד לרבות מתן חוות דעת ראשונית בנוגע למצבו [סעיפים 4.6.2 ו – 4.8 להסכם]. התחייבות למסור כל מידע אודות הילד נקבעה גם בסעיף 7 להסכם.
בסעיף 4.6.4 להסכם נקבע כי המבקשים רשאים להפסיק את הליך האימוץ לאחר בדיקת הילד על ידי רופא מטעמם בשני מצבים:
4.6.4.1 – אם הרופא המליץ שלא לאמץ את הילד – הביטול יהיה ללא החזר התשלום הראשון [בתנאים שנקבעו בסעיף קטן זה].
4.6.4.2 – אם הרופא המליץ להמשיך בהליך האימוץ – הביטול יהיה ללא החזר התשלום הראשון, אך אם שולם כבר התשלום השני – הוא יוחזר לתובעים בניכוי הוצאות העמותה.
בסעיף 10.4 נקבע כי במקרה של ביטול או הפסקת הליך האימוץ על ידי התובעים, לא תהיה חובת השבה של כספים ששולמו לעמותה, אולם סעיף זה הוא מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 4.6.4.2 דלעיל.
בנוסף, נקבע בסעיפים 10.3 + 10.5.2 כי במקרה בו נקבע על ידי בית המשפט כי העמותה הפרה את ההסכם – זכאים התובעים להחזר התשלומים ששילמו, מלבד התשלום הראשון ובניכוי הוצאות העמותה.
בסעיף 7 להסכם צוין כי ידוע לתובעים שלעמותה אין את המיומנות לקבוע ממצאים בנוגע למצבו הרפואי של הילד ולכן רשאים התובעים לבדוק אותו באמצעות רופא מטעמם. עוד נקבע, כי אין לעמותה כל אחריות בנוגע למצבו הרפואי של הילד.
אם נסכם את אומד דעת הצדדים על פי לשון ההסכם, והדבר נדרש לצורך המשך הדיון, ניתן לקבוע כי:
אמנם העמותה מצהירה כי אין לה מיומנות ביחס לקביעת מצבו הרפואי של הילד ואין לה אחריות בנוגע למצבו – אולם עליה לספק לתובעים את כל המידע שבידיה ועליה לסייע להם לקבל כל מידע רלוונטי בכדי שניתן יהיה לברר כראוי את מצבו הרפואי.
בכל מקרה, בין אם הרופא המליץ על המשך הליך האימוץ ובין אם לאו, התובעים רשאים להפסיק את ההליך ולקבל החזר התשלומים ששילמו, מלבד התשלום הראשון ובניכוי הוצאות העמותה.
מנגנון החזר כספי זה חל גם אם נקבע כי העמותה הפרה את התחייבויותיה החוזיות.
הראיות שהובאו והעובדות שהוכחו
התובעים העידו בעצמם, אך לא הביאו עדים נוספים. מטעם נתבעת 1 העידו הגב' טטיאנה פוירינג עובדת העמותה ומי שעמדה בקשר עם התובעים ומר לאוניד ברודסקי – זימננקו, מנכ"ל העמותה. הנתבע 2 העיד בעצמו.
הצדדים הציגו את הסכם ההתקשרות בין התובעים לנתבעת 1, מסמכים רפואיים שונים, מסמכים המעידים על תשלומים שבוצעו. התובעים אף הגישו הקלטות של שיחות שערכו עם נציגי הנתבעת 1 ועם הנתבע 2.
התובעים הגישו מסמך ערוך על ידי הנוירולוג ד"ר אלי היימן, אשר אינו מהווה חוות דעת רפואית ואין לו כל משקל ראייתי. מסמך זה מבוסס ברובו על "תרגום של תיק רפואי" בכתב ידה של מתורגמנית שהתלוותה לתובעים בעת שהותם ברוסיה ואף צויין בו במפורש שאינו מהווה מסמך משפטי.
כאמור לעיל, בעקבות פניית התובעים אל הנתבעת 1, ביום 9.5.14 נחתם בין הצדדים הסכם שתנאיו הרלוונטיים כאמור לעיל.
לאחר כשנה וחצי ממועד חתימת ההסכם, פנתה הנתבעת 1 אל התובעים בהצעה לאימוץ 2 אחים מרוסיה. כבר בחוות הדעת הראשונית היה ברור כי האח הבוגר סבל מבעיות רפואיות קשות [בין היתר פיגור] ולכן התובעים הביעו נכונות לבחון את האפשרות לאמץ את הצעיר מבין האחים.
כאן המקום להבהיר, כי למרות שבשום מקום בהסכם לא צוין כי הילדים המועמדים לאימוץ אינם ילדים בריאים, הדבר הובהר לתובעים והנחת המוצא שלהם היה כי הם עומדים לאמץ ילד שאינו בריא. לעניין זה העיד התובע בעמוד 9 שורות 27-34 לפרוטוקול:
"ש. למה החלטתם להתמקד בילד הקטן?
ת. אולי הוא יותר בריא
ש. ההנחה הייתה ששניהם חולים, אחד פחות ואחד יותר וללכת על הילד שפחות?
ת. בדיוק
ש. הנחת המוצא הייתה שיכול להיות באמת שתאמצו ילד עם בעיות?
ת. בעיות התפתחות לא נזק מוחי.
ש. אתה יודע להגיד שלילד הגדול יש נזק מוחי?
ת. לא. אין לי ראייה"
בחודש פברואר 2016 טסו התובעים לרוסיה על מנת לפגוש את הילד. לתובעים התלווה נתבע 2, רופא אליו הופנו התובעים על ידי העמותה.
על אף שבהסכם צוין כי הרופא הוא רופא אובייקטיבי מטעם התובעים, הרי שהצורך באישור העמותה לזהות הרופא, מתן הדרכה מטעם העמותה על ידי הנתבע 2 והפניית התובעים [כמו גם מבקשי אימוץ נוספים] אליו על ידי עמותה, יצר אצל התובעים את הרושם כי מדובר ברופא מטעם העמותה.
אני סבור כי בנסיבות מקרה זה, ולנוכח הקשרים ההדוקים בין הנתבע 2 לנתבעת 1 – המדובר בהסקת מסקנה סבירה.
ביום 26.2.16, הנתבע 2 בדק את הילד ובחוות דעת שנתן ביום 28.2.16 קבע כי הוא ממליץ על אימוצו [נספח ב' למוצגי התובעים].
בחוות דעתו, תיאר הנתבע 2 את מהלך הבדיקה והתרשמותו מהילד, את המסמכים שעמדו בפניו ואת העובדה כי ערך שיחה עם הרופא המטפל של הילד.
בחוות הדעת צוין כי במסמכים הרפואיים הוזכר כי במהלך ההריון נחשף הילד לצריכת אלכוהול ולעישון. יחד עם זאת, אין תיעוד על תחלואה חריגה או צריכת תרופות מאז הלידה ועד למועד הבדיקה.
בנוסף, אובחן על ידי נוירולוג כסובל מעיכוב בהתפתחות שפה ורופא עיניים אבחן אותו כסובל מפזילה בעין שמאל.
לאחר תיאור מפורט של ממצאי בדיקותיו, ציין הנתבע 2 כי הילד סובל מעיכוב התפתחותי שמקורו בתנאי שהותו במוסד אך לא התרשם כי הוא סובל מתסמונת אלכוהול עוברי, על אף שצוינה במסמכים חשיפה לאלכוהול.
כאמור לעיל, אין כל ראיה לכך שנפל פגם בהליך הבדיקה או בממצאיה.
ביום 18.10.16 בוצעה לילד בדיקת C.T. הסיבה לביצוע הבדיקה וממצאי הבדיקה לא הובהרו כנדרש, כאמור, בהיעדר חוות דעת רפואית.
אולם, בעקבות הבדיקה התעורר חשד כי הילד סובל מנזק מוחי [מסוג מיקרוצפליה]. ראו לעניין זה עדותה של הגב' טטיאנה פוירינג בעמ' 25 שורות 27-36 לפרוטוקול.
בעקבות פנית התובעים בהודעת טקסט , השיב להם הנתבע 2 כי איכות הצילומים אינה טובה והפיענוח שהתקבל אינו ברור. לדבריו, העמותה ביקשה פירוט נוסף על מנת שניתן יהיה להתייעץ עם מומחים אך עדיין אין תשובה [עמ' 54 למוצגי התובעים].
התכתבות נוספת בין התובעים לנתבע 2 מחודש נובמבר 2016 מצביעה על כך לתובעים היה חשש כבד כי הילד סובל מפגיעה קשה [עמ' 56 לתיק המוצגים מטעמם].
ההתכתבות האחרונה מיום 16.11.16 הייתה בעת שהתובעים היו ברוסיה לצורך השלמת הליך האימוץ.
תוך כדי שהותם ברוסיה, בעת שנפגשו עם מתורגמנית מטעם הנתבעת 1, ציינה זו בפניהם כי לדעתה, מעיון בתוצאות בדיקת ה – T.C , הילד סובל משלל בעיות מוחיות חמורות, בלתי הפיכות.
גם בעת שישבו מול וועדה רפואית שנועדה לבחון את מסוגלותם לאמץ את הילד, נמסר לתובעים כי הילד סובל מפיגור שכלי.
בעקבות המידע שנמסר לתובעים על ידי המתורגמנית והוועדה הרפואית, החליטו להפסיק את הליך האימוץ, לא התייצבו לדיון בבית המשפט שהיה קבוע מספר ימים לאחר מכן וחזרו ארצה. מעדות התובע:
"ש. התשובה של אנדרי הרגיעה אותך?
ת. לא. הוא בעצמו כתב שהפענוח לא ברור ושהוא לא יודע להסביר מה כתוב ש. מה הייתה הבעיה? שזה לא היה ברור?
ת. זה מה שהוא אומר
ש. אם היית רוצה לוודא סופית, למה לא דחיתם את הדיון?
ת. ביקשתי את הפענוח. למה אני צריך לדחות?
ש. הוא טוען שעל סמך מה שיש שם אין מקום לדאגה, למה אתה בשלב הזה לא עוצר ואומר שאתה דוחה את הדיון עד שיש פענוח ברור יותר?
ת. הוא היה צריך לבקש משהו ברור. הוא המלווה שלי וצריך לספק לי מידע רפואי ש. ואם הוא אמר לך שזה לא קריטי, אם אתה מאמין לו אתה מתקדם עם התהליך ואם לא אתה מבקש משהו ברור ביותר.
ת. אני כבר כמה ימים לפני בית משפט.
ש. אז דוחים את בית המשפט
ת. אני סומך גם על הוועדה הרפואית, הם לא נוכלים כמו העמותה"
[עמ' 13 שורות 7-20 לפרוטוקול]
וכן-
"ש. אם הרגשת לא נוח עם התשובות של אנדרי, למה לא הלכת לנוירולוג אחר?
ת. אני ברוסיה לפני דיון בבית משפט. מה אני אחזור לארץ?"
[עמ' 14 שורות 34-35 לפרוטוקול]
ומעדות התובעת:
"ש. האם בוועדה הסוציאלית הוצג בפניכם מסמך שמאשר שלילד יש פיגור בלתי הפיך?
ת. לא
ש. הוקרא לכם המסמך?
ת. לא
ש. למה לא ביקשתם לדחות את הדיון כדי לבדוק דברים?
ת. אנחנו נבהלנו מהוועדה ורצינו רק ללכת משם. לא חשבנו על זה"
[עמ' 20 שורות 21-26 לפרוטוקול]
העובדות הבאות חשובות במיוחד:
למרות פניות התובעים, בשום שלב לא נמסר להם מידע מוסמך וחד משמעי בעקבות ממצאי בדיקת ה – T.C מיום 18.10.16. הן הנתבעת 1 והן הנתבע 2 לא הצליחו לברר לאשורו את המצב הרפואי של הילד ולשלול באופן חד משמעי את קיומה של פגיעה מוחית.
התובעים, על אף שהיו מודעים לקיומה של הבדיקה הנ"ל טסו לרוסיה על מנת להשלים את הליך האימוץ ואת המידע בדבר נזק מוחי קיבלו מאותה מתורגמנית ומהוועדה הרפואית. המתורגמנית מטעם הנתבעת 1 – לא הובאה לעדות וזהותה ומומחיותה בפיענוח בדיקות רפואיות לא הובהרה.
מסקנות
אין ראיה לכך שהילד אכן סובל מפגיעה מוחית בלתי הפיכה, אך באותה מידה אין ראיה לכך שבדיקת ה – T.C הייתה תקינה.
ההתחייבות של הנתבעת 1 היא לספק לתובעים את כל המידע המצוי בידיה אודות מצבו הרפואי של הילד. אין לה אחריות למצב כשלעצמו.
לא הובאה ראיה לכך שהנתבעת 1 החזיקה בידיה מידע רלוונטי שלא הועבר לידי התובעים.
התובעים מסתמכים בין היתר על הקלטת שיחות שערכו עם נציגי הנתבעת 1 ועם הנתבע 2 [סעיפים 23-30 לתצהיר התובע].
אמנם, משיחות אלה נוצר הרושם כי נציגי הנתבעת 1 והנתבע 2 משתדלים להרגיע את חששות התובעים בנוגע למצב הרפואי של הילד אך אין באמור שם כדי להצביע על כך שקיים מידע ספציפי שהוסתר מהם.
התובעים הלינו כי לא נמסרו להם מסמכי הוועדה שהתקיימה ברוסיה אולם כשהתובעת נשאלה בעניין זה השיבה:
"ש. האם המידע שנמצא אצל הוועדה הסוציאלית של רוסיה נמצא בידי העמותה?
ת. לא יודעת"
[עמ' 20 שורות 27-28 לפרוטוקול]
לא הובאה כל ראיה לכך שהנתבע 2 התרשל בתפקידו, כי לא ביצע את הבדיקות הנדרשות או שלא פענח כראוי את הבדיקות שעמדו בפניו. הנתבע 2 נהג בזהירות הנדרשת והבהיר לתובעים כי צילומי ה – T.C והפיענוח לא מאפשר מתן תשובה ברורה לחשש מפני פגיעה מוחית.
אמנם, ניתן לטעון כי בנסיבות אלה היה מצופה מהרופא להמליץ שלא להמשיך בהליך האימוץ עד אשר יתברר המצב הרפואי לאשורו, אך מכיוון שממילא התובעים החליטו על הפסקת ההליך, אין לכך משמעות רבה.
למרות הערתי הנ"ל, אינני סבור כי היעדר המלצה כנ"ל עולה כדי הפרת חובת הזהירות מצד הנתבע 2 כלפי התובעים, זאת בהיעדר פיענוח חד משמעי של בדיקת ה – C.T.
לאור האמור לעיל, אינני סבור כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם, בין אם חוזיות ובין אם חובות זהירות, כלפי התובעים.
מן העבר השני, אינני סבור כי ניתן לבוא בטענה כלשהי אל התובעים שהפסיקו את הליך האימוץ לנוכח הממצאים שהעבירו להם אותם גורמים ברוסיה. לא ניתן לצפות מהתובעים, שמקבלים מידע בדבר פגיעה מוחית בלתי הפיכה, מידע שלא נשלל על ידי הנתבעים – להמשיך בהליך האימוץ שאמור היה להסתיים בתוך כמה ימים במסגרת דיון בבית המשפט.
בנסיבות המקרה כמפורט לעיל, הפסקת הליך האימוץ על ידי התובעים הייתה מוצדקת והתובעים זכאים להחזר הכספים ששילמו לנתבעת 1 בהתאם לתנאי ההסכם מיום 9.5.14.
סעיף 4.6.4.1 להסכם קובע כי במקרה בו הביטול הוא לאחר המלצה שלילית מטעם הרופא, זכאים התובעים להחזר התשלומים ששילמו, מלבד התשלום הראשון. הואיל והמידע שנמסר לתובעים היה על ידי גורם מטעם הנתבעת 1 [המתורגמנית] ומכיוון שטוב היה אילו הנתבע 2 היה ממליץ לתובעים שלא להמשיך בהליך, אני סבור כי הוראות סעיף קטן זה בחוזה הוא הסעיף המתאים לקביעת מנגנון הפסקת ההסכם והשבת הכספים. אזכיר, כי מנגנון דומה נקבע אף בנסיבות שונות של הפסקת הליך האימוץ.
על פי ההסכם, התשלום הראשון הוא בסך 7,000 יורו והיתרה בסך 15,000 יורו משולמת לחשבון נאמנות [סעיף 8 להסכם]. התשלום הראשון בסך 33,670 ₪ שולם ביום חתימת ההסכם [5.9.14 - ראו עמ' 48 למוצגי התובעים].
בנוסף, התובעים שילמו לנתבעת 1 57,070 ₪ ביום 10.3.16 ו – 8,640 ₪ ביום 10.10.16 [עמ' 50 – 51 למוצגי התובעים]. התובעים זכאים להחזר סכומים אלה.
הנתבעת 1 לא הביאה ראיה כלשהי להוצאות שהוציאה במסגרת ההליך ולכן אין מקום להורות על קיזוז הוצאות העמותה מההחזר הכספי, כאמור בהסכם.
אינני סבור כי התובעים זכאים להחזר סכומים נוספים כגון הוצאות שהוציאו במסגרת ההליך או לפיצוי בגין עוגמת נפש.
כאמור לעיל, לתובעים היה ברור מלכתחילה שמדובר באימוץ ילד שאינו בריא וכי יש קושי בקבלת מידע מהימן אודות מצבו הרפואי.
התובעים בחרו להתקדם בהליך האימוץ ולטוס בפעם השנייה לרוסיה על אף שהיה ידוע להם שבוצעה בדיקת T.C מעוררת חשד ועל אף שלא ניתנה להם אבחנה חד משמעית בעקבות בדיקה זו.
התובעים בחרו להפסיק את הליך האימוץ ולחזור לארץ מבלי לברר עד תום את מצבו הרפואי של הילד. אמנם אינני סבור שניתן לבוא אליהם בטענה כלשהי בעקבות כך [בשל לוח הזמנים הקצר עד לדיון בבית המשפט], אך אין משמעות הדבר שהנתבעים הם אלה שגרמו להם להוציא את ההוצאות הכרוכות בטיסה ובתשלומים הכרוכים בהליכי האימוץ שלא לצורך.
התוצאה
התוצאה היא שהתביעה מתקבלת באופן חלקי וכנגד הנתבעת 1 בלבד.
הנתבעת 1 תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
57,070 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.3.16 ועד לתשלום בפועל.
8,640 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.10.16 ועד לתשלום בפועל.
הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪ [כולל מע"מ].
התביעה כנגד נתבע 2 נדחית. לנוכח הערתי שבסעיף 32 דלעיל, אין צו להוצאות לטובת הנתבע 2.
ההודעה לצד ג' נדחית אף היא כפועל יוצא של דחיית התביעה כנגד נתבע 2 אולם מכיוון שדינה של ההודעה לכישלון מלכתחילה הואיל וצד ג' אינה הגורם המבטח – הנתבע 2 ישלם לצד ג' הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ [כולל מע"מ].
את סכומי ההוצאות ושכה"ט קבעתי, בין היתר, בהתחשב בהיקף ההליכים שנוהלו, לרבות בקשה לסילוק התביעה על הסף שנדחתה ובסכומים שנפסקו.

ניתן היום, ו' אייר תשע"ט, 11 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גיל קלמקין
נתבע: עמותה לאימוץ בין ארצי "טף"
שופט :
עורכי דין: