ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסי לובק נגד כלל פנסיה וגמל :

לפני:

כבוד השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי

התובע
יוסי לובק
ע"י ב"כ: עו"ד דוד אור חן
-
הנתבעת
כלל פנסיה וגמל - מיטבית
ע"י ב"כ: עו"ד סהר שכטר

פסק דין

1. לפנינו תביעת התובע למתן סעד הצהרתי על זכאותו לפנסיית נכות.
התובע הגיש תביעה לתשלום פנסיית נכות בתאריך 19.12.11. תביעתו זו נדחתה בתאריך 8.2.17 משום שלטענת כלל פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "הנתבעת"), מנהלת קרן פנסיה חדשה בשם "מיטבית עתודות" (להלן: "קרן הפנסיה") לא עמד בתנאי תקופת האכשרה:
"אנו מבקשים להודיעך, כי לאחר בדיקת כל המידע והמסמכים הנדרשים שהתקבלו בידינו עד למועד מכתבנו זה, אנו נאלצים לדחות את תביעתך לפנסיית נכות מקרן הפנסיה "כלל פנסיה" (להלן - "הקרן") לאור הנימוקים המפורטים להלן:
סעיף 42(א) לתקנון הקרן קובע כי עמית פעיל יהיה זכאי לפנסיית נכות במקרה של מחלה קודמת, אם הפך נכה לאחר שחלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותו לקרן או ממועד חזרתו לאחרונה למעמד עמית פעיל.
הצטרפותך לקרן חלה ביום 11/01/2008. בהסתמך על המסמכים שהגשת, נקבע כי סבלת מחרדות. סקרואיליטיס, כאבי גב תחתון וכאבי מפרקים. בחילות וסחרחורות החל מ- 2007 טרם הצטרפותך לקרן. לפיכך ומאחר וטרם חלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותך ועד למועד קרות הארוע המזכה. קבעה הועדה הרפואית לערעורים כי אינך זכאי לפנסיית נכות מהקרן".

2. מכאן התביעה שלפנינו.
טענות התובע
3. התובע הצטרך כלקוח לנתבעת בתחילת חודש נובמבר 2003, כאשר עבד בחברת סלקום (להלן: "סלקום").
בתאריך 1.11.06 הפסיק התובע עבודתו בסלקום. במשך מספר חודשים כיסה את התובע ביטוח ריסק אוטומטי, וכשזה הסתיים המשיך להפריש לטובת קרן הפנסיה במסגרת "עמית עצמאי חדש" בחודשים אפריל עד יולי 2007.
4. בתאריך 1.11.07 החל התובע לעבוד בחברת רדויז'ן (להלן: "החברה" ו/או "רדויז'ן"), אז חזר להפריש לקרן באופן מלא באמצעות החברה.
ביום 17.10.11 הפסיק התובע לעבוד ברדויז'ן בעקבות נכות נפשית קשה.
5. כבר במהלך שנת 2009 קבעה הפסיכיאטרית ד"ר אורית שטיין רייזנר (להלן: "ד"ר שטיין רייזנר") כי התובע סובל מחרדות. על אף הגילוי, המשיך התובע לעבוד עד שהרגיש כי אינו מסוגל לכך בשל הקשיים הנפשיים. נוכח דברים אלה, הגיש ביום 19.12.11 תביעה לנתבעת לתשלום פנסיית נכות מלאה.
6. בתאריך 18.2.13 תביעתו אושרה, אך לאחר מכן החליטה הנתבעת לדחות את התביעה בטענה שחלה במחלתו בדצמבר 2007 ורק ביום 11.1.08 חזר להיות עמית פעיל, מועד בו טרם חלפה תקופת אכשרה בת 5 שנים הנדרשת בתקנון הקרן, ועל כן הוא אינו זכאי לתגמולי פנסיה.
לגישת התובע, מכתב קבלת התביעה מהווה הודאת בעל דין וכי הנתבעת אינה יכולה לחזור בה.
7. לטענת התובע הרצף הביטוחי לא נקטע מאז שנת 2003 והנתבעת טועה הן באשר למועד חזרתו כעמית פעיל והן לגבי מועד גילוי מחלתו.
8. משנת 2003, עת הצטרף התובע לקרן פנסיה לראשונה, ועד מועד הפסקת עבודתו בחברה, היו 2 תקופות בהן לא הפריש כספים לקרן הפנסיה - האחת, לאחר סיום עבודתו בסלקום מחודש דצמבר 2006 ועד אפריל 2007, 5 חודשים; והשנייה, מחודש אוגוסט 2007 ועד לחודש דצמבר 2007, 4 חודשים. שתי תקופות אלה אינן עולות על 5 חודשים, ולכן בהתאם לסעיף 14 לתקנון קרן הפנסיה נשמר לו הכיסוי הביטוחי לפנסיית נכות שאירים כעמית פעיל ולא נקטע הרצף הביטוחי.
9. הואיל ולא נקטע הרצף הביטוחי, גם אם גילוי המחלה התרחש בשנת 2007, כפי שטוענת הנתבעת, זכאי התובע לדמי הפנסיה.
10. לחילופין טוען התובע, שגם אם נתעלם מכל ההפרשות שבוצעו על ידי התובע החל מחודש נובמבר 2003 ועד התחלת עבודתו בחברה בנובמבר 2007, לכל המאוחר הצטרף לקרן הפנסיה בתאריך 16.12.07 (אז התחייב מעסיקו להפריש כספים לטובת קרן הפנסיה) ולא כפי שטענה הנתבעת, 11.1.08.
יכול להיות שהנתבעת קיבלה את התשלום עבור הפרמיה רק בתאריך 11.1.08, אך היא שולמה בגין חודש דצמבר 2007. לחיזוק טענתו מציין התובע את סעיף 19 (ד) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958:
"הסכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לעניין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו".

וכך סעיף 12(ב) לתקנון הקרן, לפיו עמית שכיר יהפוך לחבר בקרן בטרם העביר דמי תגמולים בתנאי:
"שמעבידו של העמית מסר לחברה המנהלת את פרטיו, התחייב לשלם עבורו את דמי הגמולים, ואלו הועברו לחברה המנהלת לא יאוחר מ- 30 יום מיום מסירת פרטי העובד".

11. הנה כי כן, לטענת התובע אם הוא החל להיות עמית פעיל כבר בחודש דצמבר 2007, אין צורך לערוך דיון בנוגע למועד גילוי המחלה, שכן גם אם חלה באותו החודש, הוא חזר להיות עמית פעיל טרם הגילוי.
12. לחילופי חילופין טוען התובע , כי גם אם חזר להיות עמית פעיל רק בתאריך 11.1.08 ולא במהלך חודש דצמבר 2007, מועד גילוי המחלה על פי הפסיקה הוא המועד בו אובחנה המחלה על ידי מומחה רפואי, גילוי שנעשה במקרה שלו רק בשנת 2009.
לנתבעת אין כל ראיה על כך שההפרעה ממנה סובל התובע פרצה כבר בשנת 2007 ולטענתו בתקופה זו סבל ממצב רוח ירוד ומחוסר מוטיבציה, אך מחלתו טרם התגבשה. דיכאון קל ממנו סבל בעקבות דלקת בקיבה וטופל בכדורי ציפרלקס, אינו קשור בשום אופן להתפרצות הדיכאון הקשה שהתחיל רק בשנת 2009.

13. העובדה שהתובע היה תם לב וכתב בתביעתו כי מועד פרוץ המחלה היה מועד הופעת סימפטומים ראשונים של דיכאון קל, אין בה כדי להוות ראיה לכך שמועד זה הוא מועד גילוי והתפרצות המחלה. התובע אינו מומחה רפואי ואין באפשרותו לסווג את מועד גילוי המחלה על דעת עצמו.
14. מחלת התובע אובחנה לראשונה על ידי ד"ר שטיין רייזנר במהלך שנת 2009, ורק אז החל לקבל טיפול מתאים.
15. בסיכום פרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 30.1.17, אשר צורף למכתב הנתבעת מיום 25.4.17, הוחלט כי התובע אינו כשיר לעבודה וכי בהתאם לרישומים מחלתו הנפשית החלה לפני כניסתו לקרן בשנת 2008 אבל הוחמרה משמעותית משנת 2011 ולכן הוחלט כי אינו כשיר לעבודה מיום 1.11.11 ועד סוף דצמבר 2018.
16. החרדות הקלות מהן סבל לפני תחילת הכיסוי הביטוחי אינן קשורות להחמרה ואי מתן כיסוי במקרה של חרדות מסוג זה, מהן סובלים מאות אלפי אנשים מתפקדים, תרוקן את הכיסוי של קרן הפנסיה לחלוטין.
17. בהתאם, מבקש התובע מבית הדין שיתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא זכאי לקבל פנסיית נכות מיום 17.10.11, כל עוד מצבו הרפואי לא משתפר, וכי ממועד זה יהיה פטור מתשלום פרמיה.
טענות הנתבעת
18. כטענה מקדמית טוענת הנתבעת כי דין כתב התביעה להיות מסולק על הסף, שכן על פי תקנון קרן הפנסיה היא אינה מחויבת לקבל ממצאי בדיקתם של מומחים אחרים שלא מטעמה (כאשר אין נפקות לשאלות זהותו של מזמין חוות הדעת) וקביעתו של רופא מטעמה רק היא לבדה מחייבת אותה.
על החלטת רופא הקרן או הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני הוועדה הרפואית לערעורים, שהינה גוף עצמאי בלתי תלוי המורכב משלושה רופאים שאינם רופאי קרן הפנסיה. ניתן גם להגיש תביעה לערכאה שיפוטית מוסמכת מנימוקים משפטיים בלבד (חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי) ולא ניתן לערער על החלטות מקצועיות.
19. במקרה הנדון תביעת התובע נבחנה לעובי הקורה על ידי מוסדותיה הרפואיים של קרן הפנסיה, רופאי הוועדה הרפואית בדקו את התובע וטענותיו בדיקה יסודית ומקיפה, ובניגוד מוחלט לנטען בכתב התביעה, מועד קרות האירוע מסתמך על מסמכים רפואיים רלבנטיים לבחינת זכאותו שעמדו בפני הגורמים הרפואיים ולא על הצהרת התובע, לפיהם כבר בשנת 2006 סבל ממחלתו וביום 30.4.07 החל טיפול פסיכיאטרי. נוסף על כך, ההחלטה נומקה כדבעי.
נקבע בפסיקה לא אחת כי אין זה תפקידו של בית הדין להחליף את שיקול דעתה של ועדה רפואית, אלא לפקח על פעילותן בלבד, וכי אינו בוחן שאלות רפואיות ואין הוא בעל הסמכות להצהיר על נכותו של התובע.
20. התובע לא העלה טענות לפגמים בהתנהלות הוועדה הרפואית ולמעשה מבקש הוא מבית הדין להחליף את שיקול דעת הוועדה בעניין רפואי, על אף שהחלטותיה וקביעותיה מפורטות, מנומקות וברורות ונסמכות על חומר רפואי מתיקו של התובע - ועל כן יש לסלק את תביעתו על הסף.
21. על פי רישומי הנתבעת, התובע צורף כעמית בקרן הפנסיה החל מיום 15.12.03 וסיים את עבודתו בסלקום ביום 30.10.06. בהתאם לסעיף 14 לתקנון הקרן ממרץ 2005 ( שהיה בתוקף במועד זה), משהופסק תשלום דמי הגמולים לתקופה שאינה עולה על 150 ימים והעמית לא ביקש למשוך את כספיו, ישמר לעמית הכיסוי הביטוחי לפנסית נכות ושארים למשך אותם 150 ימים. כלומר: החל מחודש נובמבר 2006 ועד לחודש מרץ 2007 היה לתובע כיסוי ביטוחי לפנסיית נכות ושארים, לאחריה שילם התובע את ההפרשות באמצעות הוראת קבע, עד ליום 8.8.07, אז ביקש להפסיק את הגבייה.
מהמועד בו ביקש להפסיק את הגבייה חדלו ההפרשות לקרן הפנסיה ועל כן בהתאם להוראות סעיפים 15-16 לתקנון הוא חדל מלהיות עמית פעיל.
22. רק בינואר 2008 חזר התובע למעמד של עמית פעיל וממועד זה מתחיל מניין הימים לקביעת זכויותיו ונקבעת תקופת האכשרה. בהתאם להוראות התקנון (סעיף 12) נקבע מועד תחילת החברות על המועד הראשון שבו הועברו הכספים לקרן.
במועד תחילת נכותו, 17.10.11, טרם השלים התובע את תקופת האכשרה התקנונית למחלות קודמות (סעיף 42 לתקנון).
23. סעיף 12 לתקנון קובע מפורשות כי מועד הצטרפותו של אדם לקרן הפנסיה הוא המועד בו התקבלו דמי הגמולים החודשיים.
לעניין זה, אין חשיבות אם הכספים שהופקדו לקרן הפנסיה בינואר 2008 הופקדו בעבור חודש נובמבר 2007, שכן בכל מקרה הכיסוי הביטוחי של התובע הופסק בחודש אוגוסט 2008. לכן, ולמרות שאין זה המצב, גם אילו יוכרע שהתובע שב למעמד של עמית פעיל בחודש נובמבר 2007, הוא לא עומד בתנאי האכשרה של 60 חודשים רצופים.

24. בהתאם למסמכים הרפואיים של התובע, מועד התחלת הפרעת החרדה קדם להצטרפותו לקרן הפנסיה בינואר 2008: בחודש אפריל 2007 הוחל טיפול, ששונה בנובמבר 2007; בהתאם לחוות הדעת של ד"ר ברוך סגל, שהוגשה מטעם התובע עצמו, סבל מהתקפי חרדה כבר בשנת 2006; סיכום בדיקה מיום 28.7.11 מתעד התקפי חרדה שהחלו 4 שנים קודם לכן.
25. בתחילה, עקב טעות אדמיניסטרטיבית נשלחה לתובע הודעה לפיה תביעתו אושרה, אולם תקלה זו התגלתה במועדה ונשלחה הודעה מתוקנת.
26. לבסוף, אין להחיל על הנתבעת, כמנהלת קופות גמל, הלכות מתחום הביטוח.
27. הנתבעת מציינת, כי במסגרת עדותו העלה התובע לראשונה גרסה לפיה החל מינואר 2007 הועסק בחברת כח אדם וכי במהלך תקופה זו הופקדו עבורו כספים לחברת הראל. אם כך, לתובע כיסויים ביטוחיים נוספים שהוסתרו מעיניי בית הדין ואין ליתן אמון בגרסתו.
במהלך דיון הוכחות נוהלה שיחת טלפון עם נציגי החברה, על פיה התברר כי הופקדו כספים בין החודשים ינואר ונובמבר 2007 - תגמולים ופיצויים - אך הנציגה לא ראתה שיש כיסוי לאובדן כושר עבודה ופטירה. הוצע לתובע כי יברר עם הסוכן שפתח לו את הפוליסה ויבחן מה היא כוללת ומה מהותה וכי ככל שיהיה בידיו מידע נוסף תבחן הנתבעת את עמדתה בנוגע להליך. התובע הודיע בתאריך 9.12.18 כי בחברת הראל הוא אינו מכוסה על אובדן כושר עבודה אלא רק במקרה מוות ובית הדין הורה על הגשת סיכומים.
28. התובע לא עמד בנטל להוכיח כי מחלתו אינה מחלה קודמת וכי עומד לו רצף ביטוחי בקרן הפנסיה.
29. טענת התובע כי מכתב אישור התביעה מהווה הודאת בעל דין היא טענה שעלתה לראשונה במסגרת סיכומיו ומהווה הרחבת חזית אסורה. יתר על כן, אותו מכתב הוא למעשה הכרה בכך כי קיימת נכות רפואית, אולם יש צורך בהשלמת מסמכים על מנת לבחון את זכאות התובע או היעדרה. לא קמה לתובע זכות משפטית להנצחת טעות, אשר ממילא תוקנה בהודעת דחייה פנסיית הנכות.
גם טענת התובע כי קרן הפנסיה לא התריעה בפניו על קטיעת הרצף הביטוחי (סעיף 20 לסיכומיו) היא טענה שהועלתה לראשונה בסיכומיו ומהווה הרחבת חזית אסורה. למעלה מן הצורך, טוענת קרן הפנסיה כי התובע נועץ לכל אורך הדרך באנשי מקצוע מטעמו שהסבירו לו היטב את זכויותיו, מה גם שהוכחת טענה זו הייתה צריכה להיות באמצעות סוכן הביטוח שערך עבור התובע את מסמכי העזיבה ובקשת תשלום הריסק (שלא נתן עדות) והעלאת טענה זו בשלב בה היא מועלית מדגישה את חוסר תום ליבו של התובע.

תאור ההליכים
30. ביום 30.11.17 התקיים דיון מקדמי בתיק בפני חברתי כבוד הרשמת עציון פלץ. במסגרת דיון זה ניתנה החלטת כבוד הרשמת על העברת התיק לקביעת דיון הוכחות בפני מותב מוסמך.
31. תצהיר עדות ראשית מטעם התובע הוגש בתאריך 15.1.18, ותצהיר עדותו הראשית של מר אלעד יעקובוביץ, מנהל צוות תביעות בקרן הפנסיה, הוגש מטעמה בתאריך 22.2.18.
32. דיון ההוכחות התקיים בתאריך 25.11.18 ולאחריו הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
השאלה שבמחלוקת
33. לטעמינו יש לחלק את השאלה שבמחלוקת בעניין שלפנינו לשלוש פרקים:
א) האם לתובע רצף ביטוחי מאז הצטרפותו לקרן הפנסיה בשנת 2003?
ב) במידה ולא, מהו מועד שינוי מעמדו של התובע בקרן הפנסיה לעמית פעיל?
ג) מהו מועד גילוי המחלה ממנה סובל התובע?
דיון והכרעה
הרקע הנורמטיבי והוראות התקנון
34. אין מחלוקת שהנתבעת הנה קרן פנסיה כמשמעותה בתקנות מס הכנסה ( כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל), התשס"ה-2005, הפועלת על פי תקנון שאושר על ידי הגופים המוסמכים. על פי ההלכה הפסוקה " זכויות התובע, כמו יתר מבוטחי הקרן, תלויות בהוראות התקנון אשר היו בתוקף במועד קרות האירוע המזכה" (בג"צ 932/91 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות נ' בית הדין הארצי לעבודה, 16.4.92).
אין גם מחלוקת בין הצדדים כי נוסח התקנון הרלוונטי לצורך הדיון בתביעה שבפנינו הינו מהדורת מרץ 2005, שצורף כנספח ב לכתב ההגנה.
35. סעיף 4 2 לתקנון, הוא הסעיף שעליו מבססת הנתבעת את החלטתה לדחות את התביעה, קובע כך:
"עמית פעיל יהיה זכאי לפנסיית נכות, לרבות עקב מום או מחלה שלקה בהם לפני מועד הצטרפותו לקרן או לפני מועד חזרתו האחרונה למעמד של עמית פעיל (להלן: "מחלה קודמת"). הזכות לפנסיית נכות במקרה של מחלה קודמת תקום לעמית אם הפך נכה לאחר שחלפו שישים חודשים ממועד הצטרפותו לקרן או ממועד חזרתו האחרונה למעמד של עמית פעיל."

מתן כיסוי ביטוחי בשל לקות רפואית שארעה לפני הצטרפות המבוטח לקרן הפנסיה, או טרם חזרתו למעמד עמית פעיל - מהווה למעשה רכישת ביטוח בדיעבד, ולכן תקנוני הקרנות כוללים תנאי של תקופת אכשרה במהלכה לא יהיו הוא עצמו או שאריו, זכאים לכיסוי ביטוחי בשל אותו עבר ביטוחי.
36. תקנון קרן הפנסיה הוא הקובע את מערכת היחסים וזכויות הצדדים. כל סטייה של קרן הפנסיה מהתקנון פוגעת פגיעה אסורה בכלל עמיתי הקרן, שכן תוביל להפליה אסורה בין העמיתים ולהפרת חובת הנאמנות של קרן הפנסיה כלפי עמיתיה (בג"צ 6460/052 משה אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה, דינים עליון, כרך עו, 474, סעיף 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל), תשס"ה-2005).
37. סעיף 14 לתקנון דן בהפסקת תשלום דמי הגמולים לתקופה של עד 150 יום:
"(א) הופסק תשלום דמי גמולים לקרן לתקופה שאינה עולה כל 150 יום, ולא נתבקשה הוצאת דמי הגמולים שנצברו בה, יישמר לעמית הכיסוי הביטוחי לפנסיית נכות ושאירים כעמית פעיל במשך פרק זמן מה, באמצעות תשלומים מופחתים לרכישת ביטוח נכות ושאירים, המפורטים בנספחים ב' ו- ג' לתקנון."

38. סעיף 15 מתייחס לתקופה שלאחר 150 הימים:
"(א) בתום 150 יום ממועד תשלום דמי הגמולים לקרן, בהם שולמו תשלומים מופחתים כאמור בסעיף 14, יהיה העמית זכאי להאריך את התקופה בה יובטחו זכויותיו לפנסיית נכות ושאירים, באמצעות תשלום מופחת לרכישת ביטוח נכות ושאירים בלבד, לפי המפורט בנספחים ב' ו- ג' לתקנון...."

39. סעיף 16 מתייחס להפסקת התשלומים לקרן וקובע:
"(א) הפסקת התשלומים לקרן בגין עמית, לרבות הפסקת התשלום המופחת לרכישת ביטוח נכות ושאירים כאמור בסעיפים 14 ו- 15, מבלי שהעמית משך את כ יתרת הזכאות הצבורה, מביאה להפסקת הכיסוי הביטוחי לנכות."

האם לתובע רצף ביטוחי מאז הצטרפותו לקרן הפנסיה בשנת 2003?
40. כמתואר לעיל בהרחבה, התובע הצטרף לראשונה לקרן הפנסיה בנובמבר 2003, עת החל עבודתו בסלקום. עם פיטוריו, בחודש נובמבר 2006 פסקה חברת סלקום מהעברת דמי הגמולים לקרן הפנסיה והחלה, באופן אוטומטי, תקופת הריסק האוטומטי למשך 150 ימים.
41. עם תום תקופת הריסק האוטומטי, פנה התובע לקרן הפנסיה וקנה תקופת ריסק נוספת: אין מחלוקת בין הצדדים כי בין החודשים אפריל ועד יולי 2007 הפקיד התובע דמי ריסק בלבד, תשלום מופחת, על מנת שלא לקטוע את רצף הביטוח.
בתאריך 8.8.07 העביר התובע בקשה לקרן הפנסיה במילים אלו:
"שלום רב, בהמשך לשיחה עם נציג שלכם אני מבקש לבטל שמירת זכויות פנסיה בעתודות (RISK)"

אם כך, מחודש יולי 2007, אז העביר התובע בפעם האחרונה את התשלום המופחת, לאור בקשתו המצוטטת לעיל ונוכח מילותיו של סעיף 16 לתקנון - חברותו בקרן הפנסיה הופסקה עם הפסקת התשלומים, קרי בחודש יולי 2007.
42. בהתאם לתקנון קרן הפנסיה, תשלום הריסק (להבדיל מהעברת דמי גמולים מלאים) שהעביר התובע בין החודשים אפריל עד יולי 2007, מהווה תשלום של חודש בחודשו ואינו קונה זכויות נוספות. אם כך, מחודש יולי 2007 לא הועבר כל תשלום ולא נרכש כיסוי.
43. לסיכום, סעיף 14 לתקנון קובע מנגנון ריסק זמני אוטומטי במשך 150 ימים לאחר שהופסק תשלום של דמי גמולים לקרן הפנסיה (במידה ולא התקבלה בקשה למשיכת הכספים). התובע האריך את תקופת הריסק באמצעות תשלום מופחת לרכישת ביטוח נכות ושארים, אך התשלום בתקופת הארכה זו אינה מהווה תשלום דמי גמולים ולכן הפסקתה אינה מזכה בתקופת ריסק זמני אוטומטי נוספת. סעיף 16 לתקנון מבהיר כי הפסקת התשלום המופחת מפסיק את הכיסוי הביטוחי לנכות לאלתר.
44. נוכח דברים אלה, התובע עצמו קטע את הרצף הביטוחי שלו בקרן הפנסיה ויצר נתק החל מחודש יולי 2007.
מהו מועד שינוי מעמדו של התובע בקרן הפנסיה לעמית פעיל ?
45. סעיף 17 לתקנון מתייחס לחידוש החברות בקרן הפנסיה וחזרה למעמד של עמית פעיל:
"נפסקה חברותו של העמית בקרן, מכל סיבה שהיא, בהתאם להוראות התקנון, וביקש לחדש את חברותו בקרן, יהיה דינו כדין עמית חדש בקרן לכל דבר ועניין. למען הסר ספק מובהר בזה, כי הקרן תנהג לגביו לפי האמור בסעיף 12 לתקנון..."

סעיף 12 קובע:
"(א) אדם המבקש להצטרף לקרן כעמית יחיד שלא במסגרת קבוצת עמיתים (להלן: "עמית יחיד") יהפוך לעמית בקרן, אם יתמלאו לגביו כל התנאים המפורטים להלן:
(1) הגיש בקשה להתקבל כעמית בקרן, מילא את כל טפסי ההצטרפות והציג את כל המסמכים כנדרש על ידי הקרן.
(2) בקשתו להתקבל כעמית לקרן, אושרה על ידי הקרן.
(3) הקרן רשאית באישור רופא הקרן לקבוע, כי הכיסוי הביטוחי לא יחול על מחלות או מומחים שלקה בהם לפני מועד הצטרפותו לקרן, או לקבוע מגבלות נוספות על מחלות כאמור.
(4) התקבלו בעבורו דמי גמולים חודשיים...
(ב) על אף האמור בסעיף קטן א' לעיל מי שמבקש להצטרך לקרן כעמית יחיד (שכיר ו/או עצמאי), יהפוך לעמית בקרן לאחר שהתמלאו לגביו התנאים המפורטים בסעיפים 12(א)(1) ו- 12(א)(2), ואף בטרם העביר לקרן דמי גמולים, ובכפוף לאמור להלן:
(1) עמית עצמאי...
(2) עמית שכיר יחיד - מעבידו של העמית מסר לקרן את פרטיו, התחייב לשלם עבורו את דמי הגמולים, ואלו הועברו לקרן לא יאוחר מ- 30 יום מיום קבלת טפסי ההצטרפות בקרן..."

46. בהתאם לסעיף 12(א)(4), מועד חידוש העברת הכספים (11.1.08) הוא מועד הצטרפותו הקובע של התובע לקרן הפנסיה. יחד עם זאת, סעיף 12(ב)(2) מאפשר תקופת גרייס בת 30 ימים להעברת הכספים במידה והקרן קיבלה ואישרה את בקשתו של אדם להצטרף לקרן הפנסיה ואת התחייבות מעסיקו להעברת דמי הגמולים.
47. במקרה שלפנינו התובע צירף כנספחים ח4 ו- ח5 לכתב תביעתו בקשת הצטרפות לקרן הפנסיה החתומה בתאריך 16.12.07, כמו גם את תלוש השכר שקיבל בחודש דצמבר 2007 (נספח ט' לכתה התביעה) בו נרשם כי תאריך תחילת עבודתו ברדויז'ן הוא 1.11.07 ונצפית הפרשה כפולה לקרן הפנסיה.
יחד עם זאת, הכספים הועברו לקרן הפנסיה לראשונה בתאריך 11.1.08.
48. לאור הקבוע בסעיף 12(ב)(2) לתקנון, ניתן לקבוע כי לכל המוקדם תאריך בקשת ההצטרפות לקרן הפנסיה הוא התאריך המוקדם ביותר בו ניתן לראות את התובע כעמית פעיל, זאת נוכח העובדה כי הכספים הועברו פחות מ- 30 יום לאחר ההודעה ועל אף שאין לנו כל אינדיקציה לגבי אישור קרן הפנסיה את בקשה ההצטרפות.
49. בהנחה שזהו תאריך שינוי מעמדו לעמית פעיל, 16.12.07, עדיין חל ניתוק ברצף הביטוחי של התובע החל מחודש יולי 2007 ועד לתאריך זה.
מהו מועד גילוי המחלה ממנה סובל התובע?
50. על פי ההלכה הפסוקה, מועד תחילתה של " מחלה" לצורך הכרעה בשאלה אם מדובר ב"מחלה קודמת", אם לאו, הינו המועד שבו החלה המחלה לתת את ביטויה במבוטח, אפילו טרם אובחנה ככזו ( פיסקה 28 לחוות דעתו של כבוד השופט אילן איטח ( כתוארו אז) בע"ע 28489-06-12 אבו נסאר - מנורה מבטחים פנסיה, 1.3.15 (להלן: " עניין אבו נסאר").
השאלה מהו רף התסמינים הנדרש לצורך קביעת מועד תחילת המחלה, הושארה בצריך עיון בעניין אבו נסאר ( ע"ע 10082-10-17 יחיאל - מנורה מבטחים פנסיה וגמל, 13.5.18), אך הודגש כי למרות שמדובר בשאלה ש"היא קודם כל רפואית" הרי ש"לא מן הנמנע כי יהיו לה היבטים משפטיים שיצטרכו להיבחן במקרה המתאים".
51. אם כן, עצם העובדה שהתובע לא אובחן כסובל ממחלת הנפש טרם מועד תחילת הביטוח, אינה מעלה ואינה מורידה, והשאלה שאותה יש לבחון היא האם המחלה כבר החלה לתת בה את ביטויו.
52. מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות נראה כי התובע החל לסבול מתסמיני המחלה לכל המאוחר בתחילת שנת 2007 - כך, בחוות דעתו של ד"ר בלן סילביו מיום 4.1.13 נקבע כי התובע סובל מעל 6 שנים מבעיות רפואיות ופחדים רבים; במכתבה של ד"ר מירית שני-סלע מיום 26.6.14 נכתב כי פנה לראשונה למרפאתה בינואר 2011 עם התקף פאניקה, פעם שניה בשנת 2013 עם חרדות מתמידות; במכתבו של ד"ר ירדן לוינסקי מיום 21.2.12 נכתב כי סובל מזה 5 שנים מחרדות.
53. לנגד עיניי הוועדה הרפואית לעררים עמדו המסמכים הבאים: סיכום אשפוז מבית החולים מיום 4.9.16, מסמך מד"ר לוין מיום 2.11.16, מסמך ד"ר שניידר מיום 6.12.16, מסמך פרופסור הווארד עמיטל מיום 3.1.17, חוות דעתו של ד"ר ברוך סגל מיום 17.3.16, מסמך מד"ר דמבינסקי מיום 3.6.16 והחלטות רופא הקרן בשנים 2012-2013.
בהתבססם על מסמכים אלה ועל בדיקת התובע, הגיעו רופאי הוועדה לעררים למסקנה כי התובע סובל מ chronic anxiety disorder with agoraphobla ומ- somatization disorder, וכי מחלתו החלה כשנה טרם הצטרפותו לקרן והוחמרה עם השנים.
54. בית הדין לעבודה מוסמך לדון בערעורים על החלטות הוועדות לעררים רק בשאלות משפטיות ואין הוא מתערב בקביעותיהן הרפואיות . במסגרת סמכותו, בוחן בית הדין אם נפלו פגמים בקביעת הנכות ע"י הועדה, לרבות בעניינים הנוגעים להרכבה, אופן התנהלותה והשיקולים עליהם הסתמכה ( בג"צ 570/09 אלכסנדר וינאפל - שר האוצר משרד האוצר, 18.11.09).
אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה ( דב"ע ( ארצי) ם/1318-01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). אשר לחובת ההנמקה, עליה להיות ברורה ומפורשת אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק ( דב"ע ( ארצי) מג/1356 - 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).
55. ועדה רפואית, מעצם טיבה, הינה ועדה של מומחים, בבחינת גוף מקצועי - רפואי, המוסמך לקבוע את מצבו הרפואי של הנפגע. ועדה רפואית אינה גוף שיפוטי כהלכתו ואינה מכריעה בסכסוך הבא בפניה או בערעור המוגש לה. הוועדה הרפואית בודקת את התובע וקובעת ממצאים רפואיים - מקצועיים, על יסוד בדיקתה ועל יסוד החומר הרפואי המוגש לה.
"מן האמור עולה, כי הועדה הרפואית וכמוה גם הועדה לעררים, מתאפיינות בהיותן טריבונל מקצועי - רפואי, במסגרתו נלמדים הנתונים, הרפואיים והעובדות הרלבנטיות. תפקיד שתי הועדות כאחת הוא - לנתח עובדות ונתונים אלה ולתרגם את הפגימות והליקויים שנמצאו, לאחוזי נכות (דב"ע לה/165-1 יהושע זינגר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז' 213,218).

56. בענייננו, טענות המערער באשר לתאריך תחילת מחלתו מכוונות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הוועדה, אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. על פי ההלכה, בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע מהי דרגת הנכות שיש לקבוע למערער או מה התאריך בו החל התובע לסבול מאותות המחלה ממנה הוא סובל .
57. בהתאם, קביעת הועדה לעניין גילוי מחלתו של התובע היא עניין רפואי המבוסס על שיקול דעתה ובית הדין לא יתערב בקביעות מסוג זה. יתר על כן, הנמקת הועדה ברורה ומנומקת דיה, מסקנותיה ברורות ואין כל קושי לעמוד על הלך רוחה.
58. אם כך, הוועדה קבעה כי מחלתו של התובע החלה כשנה טרם הצטרפותו לקרן הפנסיה (11.1.08), קרי בתחילת שנת 2007.
סוף דבר:
59. לתובע לא קיים רצף ביטוחי בשל הנתק בהעברת התשלום לקרן הפנסיה מיולי 2007.
60. לכל המוקדם ניתן לקבוע כי התובע שינה מעמדו לעמית פעיל בקרן הפנסיה עם קבלת ההודעה מטעם מעסיקו שנחתמה בתאריך 16.12.07.
61. גילוי מחלתו של התובע נקבע על ידי הוועדה הרפואית בתחילת שנת 2007, קרי בכל מקרה טרם שינוי מעמדו לעמית פעיל בקרן הפנסיה. בהתאם לדברים, מחלתו היא מחלה קודמת הדורשת תקופת אכשרה בת 60 חודשים לצורך תשלום פנסיית נכות.
62. התובע יצא לאי כושר בתאריך 17.10.11, כ- 46 חודשים מאז שונה מעמדו לעמית פעיל בקרן הפנסיה, ועל כן אין הוא עומד בתנאי תקופת האכשרה.
63. בנסיבות אלה, אין לנו אלא לדחות את התביעה.
64. נוכח נסיבותיו האישיות של התובע - אין צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ט, (07 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור, עובדים,
מר אמיר אופיר

תומר סילורה, שופט
נציג ציבור
מעסיקים, מר אברהם גלאי


מעורבים
תובע: יוסי לובק
נתבע: כלל פנסיה וגמל
שופט :
עורכי דין: