ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי. דיי. איי. חברה לביטוח בע"מ נגד נרי נדר :

לפני כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל

התובעים

1.איי. דיי. איי. חברה לביטוח בע"מ
2.איתי גרינבוים

נגד

הנתבע
נרי נדר

פסק דין

לפני תביעה בסך 7,575 ₪ שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 29.3.17 באיילון דרום מחלף אוניברסיטה בין רכב מספר רישוי 624-49-76 (להלן: רכב התובעים) לבין רכב מספר רישוי 887-18-64 (להלן: רכב הנתבע).

עיקר טענות הצדדים
לטענת התובעים, התאונה התרחשה כאשר הגיע הנתבע מנתיב ימני המשתלב מהמחלף וסטה שמאלה לנתיב השמאלי בו עמד רכב התובעת בפקק תנועה, ושרט את צדו הימני של רכב התובעת.

הנתבע מכחיש את טענות התובעים. לטענתו, האחריות המלאה והבלעדית לקרות התאונה רובצת על נהג רכב התובעים אשר התרשל בנהיגת ו.

לטענת הנתבע התאונה התרחשה בזמן שהוא נהג בנתיב הימני של שד' רוקח בכיוון מזרח, ופנה לעלות לנתיב איילון דרום , נתיב זה לטענתו הוא הנתיב היחידי לתנועה של כלי רכב. לטענת הנתבע, התאונה התרחשה מאחר ונהג רכב התובעים רצה להתחמק מהפקק בנתיב בו נסע, חצה עם הרכב את אי-התנועה בניגוד לדיני התעבורה, חדר עם רכבו לנתיב שבו נסע הנתבע ופגע עם הדלת הקדמית הימנית של רכבו, בפינה הקדמית שמאלית של רכב הנתבע ואילץ את הנת בע לרדת לשולים הצרים של הנתיב.

הנתבע טען גם כן כי לא נגרם כל נזק לרכבו ואילו לרכב התובעים נגרם נזק קל בדלת הקדמית הימנית וזאת בניגוד למה שכתוב בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה.

התקיים לפני דיון הוכחות בו העידו, שני הנהגים.

דיון והכרעה

אין חולק כי אירעה התאונה אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה . השאלה הטעונה הכרעה היא מי מבין הנהגים אחראי לקרות התאונה.

במקרה שלפני מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר במסלול נסיעה עם שני נתיבים או רק אחד. ב"כ התובעים הגיש תצלום האווירי (ת/3), ממנה עולה כי קיים נתיב אחד שמתחיל ממזרח למערב ובהמשך אותו נתיב מתחבר לאיילון. לטענתו המסלול הזה מורכב משני נתיבים שמתמזגים לנתיב אחד, מבלי שקיים אי-תנועה. התובע 1 (להלן: " נהג התובעים") העיד בעניין זה כי הוא הגיע משד ' רוקח ולא יתכן כי הוא ישתלב לנתיב של רוקח ויעבור על אי - תנועה , כשהוא בעצמו הגיע משד' רוקח. מאידך, הנתבע טען כי מדובר בנתיב אחד שהוא ארוך ולא שני נתיבים והגיש סקיצה ( צורפה לכתב הגנה ). אם כן, גם בעניין זה קיימת מחלוקת : מאיזה כיוון הגיע רכב התובעים והאם בכלל הוא עלה על אי-תנועה כדי להשתלב במסלול שמגיע משד' רוקח או המשיך בנסיעה ישירה .

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מוקדי הנזק ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, אני סבורה כי גרסת התובעים לאופן קרות התאונה מסתברת והגיונית יותר מגרסת הנתבע בנסיבות, ואנמק.

עדותו של נהג התובעים לפני הייתה מהימנה מאוד, סדורה, עקבית והיא לא נסדקה בחקירתו הנגדית. בעדותו הראשית והספונטנית העיד לפני כי:
"לפני שמשתלבים באיילון יש 2 נתיבים, אני הייתי בנתיב השמאלי. היה בעצם פקק בשעותה בוקר. אני עמדתי והנתבע פשוט נכנס בי מהכיוון הימני, לא ראיתי אותו, והוא שפשף לי את הרכב לאורך בצד ימין של הרכב שלי. (העד מדגים ומסביר) כנראה בא מאחורה, לא ראיתי אותו ופשוט נכנס בי מהאמצע, קצת תחילת הדלת האחורית" (עמ' 1 שורות 16-19 לפרוטוקול).

עדותו זו עולה בקנה אחד עם טופס ההודעה שמסר נהג רכב התובעים (צורף לכתב התביעה), שם כתב כי :
"רכב צד ג' שהיה בנתיב ימני בהשתלבות שמאלה, למחלף אוניברסיטה פנה לנתיב השמאלי בו עמדתי בפקק ונכנס עם חלקו השמאלי הקדמי בצד הימני לאורך כל הרכב שלי כאשר עמדתי בפקק" .

לעומתו, הנתבע העיד כי הוא נסע משד' רוקח מכיוון מערב למזרח, לדבריו, עלה בנתיב היחידי שממנו אפשר לעלות לאיילון, נתיב אשר לדבריו הוא גם הנתיב היחידי שפתוח לתנועה, עד הנקודה שהוא מתמזג לנתיבים של איילון. הנתבע תיאר את התרחשות התאונה כדלקמן:
"תוך כדי שאני נוסע, הרכב של התובע 2 כנראה כדי לצאת מהפקק ולנסות להתקדם קדימה, עלה על אי-התנועה, שזו עבירה בפני עצמה, נכנס לנתיב שלי שזה נתיב אחד וסימנתי באיקס איפה היתה הפגיעה ברכבים אחד בשני. אני טוען שהוא פגע בי ולא אני בו. הוא פגע בי בדלת הימנית שלו בפינה שמאלית קדמית של הרכב שלי. ברגע שהיתה פגיעה, שנינו זזנו ימינה, מה שאני קורא שוליים, ונעמדנו בשוליים והחלפנו פרטים ואח"כ כל אחד המשיך לדרכו. הפגיעה בכלל לא היתה עוצמתית כמו בתיאורים שהציג העד.
הוא פגע בי ואני פגעתי בו בדלת הימנית. אני למרות הפגיעה בדלת בפינה קדמית שמאלית לא היה נזק. שמעתי את צליל של חיכוך של מתכות ומיד זזתי ימינה לשוליים, וגם הוא בא לשוליים". (עמ' 2 שורות 21-28 לפרוטוקול).

מעדות הנתבע עולה כי "לא ראיתי אותו אבל הוא הגיע אלי בהפתעה מכיוון האי". עוד הוסיף, כי הוא לא ראה את רכב התובעת עד ששמע "חיכוך". על כן, אין ביכולתי לקבל את גרסת הנתבע כי נהג התובעים הגיע לנתיב שלו לאחר שהוא עלה על אי תנועה, אם הוא בעצמו העיד כי ראה את רכבו רק כששמע את החיכוך כשהוא הפתיע אותו כשהגיע מנתיב שמאל. בחקירתו הנגדית, נתבקש לתאר את מנח הרכבים והדגים פגיעה בפינה של רכב הנתבע לבין דלת רכב התובעים. כאשר נשאל אם רכב התובעים היה בצד שמאל, אישר זאת אך טען כי הוא נסע מעבר לאי-התנועה.

לאחר שבחנתי את שתי הגרסאות, מצאתי להעדיף את גרסת נהג רכב התובעים, אשר לפיה המשיך במסלול נסיעה ואז רכב הנתבע פגע ברכבו לאורך. עיון בתמונות של רכב התובעים שהוגשו לבית המשפט ( ת/2) מלמד כי לרכב התובעים נגרם נזק של שפשוף שמתחיל מכנף אחורית עד דלקת קדמית ימין והיא מתיישבת עם פגיעה שנגרמת לרכב שהיה בעמידה ונפגע מרכב התובע ים שהתחכך בו.

משקבעתי כי מהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, הרי שעתה יש לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעים.

התובעים תמ כו את נזקיהם בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק, וזו לא נסתרה. משכך, התובעים הרימ ו את הנטל להוכחת הנזקים האמורים שנגרמו בעקבות התאונה שבענייננו.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, הנתבע ישלם לתובע ים סך של 7,575 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, אגרת בית משפט מלאה, ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

הסכומים הכוללים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 02 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי. דיי. איי. חברה לביטוח בע"מ
נתבע: נרי נדר
שופט :
עורכי דין: