ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמין אלזיאדנה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

התובע:
אמין אלזיאדנה
ע"י ב"כ: עו"ד סמיר אבו עאבד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הילה גולן

פסק דין

1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר באירוע מיום 28.11.14 כ"תאונת עבודה" על פי משמעותה ב חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2. לטענת התובע, במהלך י ום עבודתו בטחנת הקמח עלה על משאית כדי לתקן את המכסה של המשאית "ואז לפתע איבד שיווי משקל ונפל על ראשו, דבר שגרם לאיבוד הכרה".

3. לאחר קיום מסכת ראיות, סיכם התובע את טענותיו בכתב , ואחר כך ענה בעל פה לטענות הנתבע שסוכמו גם הן בעל פה.

4. לטענת התובע, נפגע הוא פגיעה חמורה ביום 28.11.14, עת הועסק כעובד אחזקה בטחנת הקמח אלפרדוס בע"מ, הממוקמת באזור התעשייה ברהט. טענת התובע לא נסתרה על ידי הנתבע , שבחר שלא להגיע לחקר האמת ולבדוק האם קיימת בטחנת הקמח משאית, האם ישנם תיקונים בגג המשאית וכו'.
ממסכת הראיות עלה, כי "היה אירוע פיזי מיוחד בעבודה שניתן לקשור אותו לנפילה מגובה, בכך שעלה לגג המשאית על מנת לבדוק הגג מחשש לנזילות לקראת מועד החורף...".
עדות התובע והעד מטעמו לא נסתרו. מעיון בעדויות שנשמעו עלה, כי נשמעו מספר גירסאות לעניין התאונה, אשר מכולן עולה כי מדובר בתאו נה שארעה באתר טחנת הקמח.
המסמך הרפואי מיום 28.11.14, מועד קרות האירוע, נרשם בשעה 17:26 בסמיכות לשעות העבודה של התובע, וממנו עולה כי מדובר בנפילה מגובה עם חבלת ראש ואיבוד הכרה. בהקשר זה הוסיף התובע וטען, כי נפילה מסוס אינה גורמת לחבלת ראש לאור הפרשי הגובה אלא לכל היותר לשפשופים, שריטות וכו' ולא חבלה נקודתית כפי שנג רמה לתובע.
מדו"ח מד"א עלה, כי התובע הובא לתחנת מד"א על ידי העובדים לאחר שנפל מגובה של 2 מטר באתר בנייה , ולא על ידי רוכבים או חובבי סוסים.
לסיכום, טען התובע כי יש לקבל את התובענה ולחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

5. לטענת הנתבע, לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי ביום 28.11.14 או בכל יום אחר תוך כדי ועקב העבודה. ביום 4.12.14 (נ1) תיאר התובע כי עלה למשאית לתקן מכסה גג שלה ונפל, תוך שהוא מציין כי לא נכחו עדים. ביום 1.2.16 (נ/2) שנערך שנתיים אחר כך ציין, כי נכחו עדים וכן שעלה לגג המשאית לצורך בדיקת נזילות לחורף ; בעוד שבנספח נ/5 נרשם כי נפל מסוס, וכן שהתובע מסר גירסה בעצמו תוך שהוא מתהלך לאחר הנפילה . מנגד, בדו"ח מד"א נרשם שהתובע הובא לתחנה לאחר שנפל באתר בנייה. בהודעה לחוקר לא היו לתובע הסברים לרישומים השונים. העד ג'מאל, בעל הטחנה, העיד כי כלל לא נכח בעסק במועד התאונה, וזאת בניגוד לגירסת התובע; וכן העד מר עסאם טען (נ/10) כי הוא לא עובד בעסק אלא מגיע מ די פעם לבקר.
לסיכום, טען הנתבע כי לאור האנמנזה וריבוי הגירסאות השונות, יש לדחות את התובענה.

דיון והכרעה

6. לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהירי התובע, בסיכומי הצדדים, כמו גם בעדויות שנשמעו, הגעתי למסקנה כי דין התובענה להדחות, ואפרט.

7. בנסיבות המקרה דנן לא הוכח על ידי התובע כי נפגע בעבודתו.
די היה באנמנזה שניתנה ביום הפגיעה (נ/7) כדי להוביל לדחיית התובענה. המדובר באנמנזה סותרת , ולפיה התובע נפל מגובה של 2 מטר באתר בנייה. אומנם, גירסה זו נמסרה על ידי העובדים שליוו אותו לתחנת מד"א , אך התובע עצמו היה בהכרה מלאה כשנמסרה ההודעה למד"א ואף מסר את תלונותיו על הכאבים.
המדובר בגירסה שנמסרה בסמוך לפגיעה, ויש בה כדי לסתור כליל את טענת התובע, לפיה נפל ממשאית.
כמו כן, במסמכים הרפואיים שנערכו בביה"ח סורוקה ביום התאונה, 28.11.14, ,יש כדי לאיין את גירסת התובע, ואפרט.

בשעה 17:54 נבדק התובע על ידי ד"ר ריבין מיכאל, אשר ציין מפיו של התובע כי נפל מגובה של 2 מטר. בשעה 21:33 נערכה לתובע בדיקה על ידי ד"ר אביטן, לו מסר התובע כי נפל מסוס , ואת זאת מסר בזמן שמצבו הכללי טוב והוא מתהלך בכוחות עצמו.

הנה כי כן, בפני בית הדין שלוש גירסאות לעניין נסיבות התאונה.
לטענת התובע בת ובענה דנן נפל הוא מגג המשאית בזמן העבודה, בעוד שבדוח מד"א נרשם מפי העו בדים שהביאו את התובע לתחנת מד"א כי הוא נפל באתר בנייה, ובבית החולים מסר התובע כי נפל מסוס.
עולה לפיכך, כי המידע שנמסר לגורמים הרפואיים בזמן אמת שונה מגירסת התובע בתובענה דנן.

בנושא זה נפסק לא אחת כי:
"יש ליתן משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבי"ח ימסור את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון".

ראו:
דב"ע מט/23-0 המוסד לביטוח לאומי - הירשהורן, פד"ע כ (1) 349 (פיסקה 7).

כן נפסק כי:
"ההזקקות לרישומי בית החולים באה מתוך הידיעה, פרי הנסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים".

ראו:
דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 281 (פיסקה 2).

לאור ההלכה ביחס לחשיבות האנמנזה, הרי שיישומה בהליך דנן מוביל לתוצאה לפיה יש לדחות את התובענה.

8. עוד יצויין, כי גם ביחס לנסיבות קרות התאונה הוצגו מספר גירסאות מטעם התובע .
בטופס מיום 4.12.14, טופס התביעה שהוגשה לנתבע, נטען כי ה תובע עלה על גג המשאית לתקן מכסה; בעוד שבסיכומיו בהליך דנן טען כי עלה כדי לבדוק ולתקן נזילות לקראת החורף, וכן שלא היו עדים לתאונה.
מנגד, בטופס התביעה האחר מיום 1.2.16 טען התובע שמר ג'מיל אלזיאדנה היה עד לתאונה; בעוד שמר ג'מיל (אחיו של התובע ובעל העסק) בתצהירו ציין כי לא נכח בזמן התאונה (סעיף 7 לתצהירו).
גם באמור לעיל יש כדי להביא לדחיית התובענה.

9. לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי עדות התובע בבית הדין לא תמכה בגירסתו בהליך דנן לעניין נסיבות קרות האירוע.
ראשית ייאמר, כי בית הדין התרשם כי לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים בהסתמך על עדותו של התובע, שהיתה מתחמקת ורוויית סתירות ואף עירפול מכוון.
לתובע לא היו הסברים מדוע מסר גירסאות סותרות לעניין העדים שנכחו באירוע, תוך שהוא מוסר תירוץ שאינו רלוונטי, לפיו חשב שאין ביטוח למשאית ממנה נפל.
כמו כן, לא היה לתובע הסבר ביחס לכך שבטופסי התביעה ציין שעלה לגג המשאית כדי לתקן את המכסה, בעוד שבהודעה לחוקר הנתבע ובתצהירו ציין כי עלה לגג המשאית כדי לעשות בדיקת נזילות (הכנה לחורף).
התובע גם לא ידע להסביר את פשר האנמנזות השונות שניתנו לגורמים הרפואיים, ואף את האבחנות שכתבו הגורמים הרפואיים, לפיהן התובע היה בהכרה מלאה כאשר שוחחו עימו. התובע ניסה לייחס לבני משפחתו את הסתירות השונות , וזאת ללא פירוט מצידו לגבי אלו בני משפחה מתכוון הוא; וזאת בשים לב כי בחר משיקוליו שלא להביא לעדות את מר עיסאם ומר עטא אשר לטענתו לקח ו אותו לתחנת מד"א.

10. מכל האמור לעיל עולה, כי לא הוכח שהתובע נפגע בזמן העבודה ועקב העבודה, ולמעשה גירסתו נסתרה כליל על ידי הנתבע.

אחרית דבר

11. לאור כל שפורט לעיל, דין התובענה להדחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

12. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, (03 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אמין אלזיאדנה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: