ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפרים לוי נגד מנשה דז'נשוילי :

בפני כבוד הרשם הבכיר ערן אביטל

תובע/משיב

אפרים לוי
באמצעות ב"כ עוה"ד ש' טובול

נגד

נתבע/מבקש

מנשה דז'נשוילי
באמצעות ב"כ עוה"ד מ' דזנא

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר בסך 10,000 ₪ עליו חתם המבקש כערב. השטר הוגש לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון במסגרת תיק מס' 519001-02-18. מושך השיק לא פרע את השטר (השטר חולל מסיבת אין כיסוי מספיק), ומשכך הוגשה בקשה לביצוע שטר נגד הערב – המבקש.

מפני בקשת הביצוע, טען המבקש בתצהירו שנפלו פגמים יסודיים בביצוע השטר, שכן המשיב עוסק דרך קבע במתן הלוואות חוץ בנקאיות ובנדון דידן, לא עמד המשיב בהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 ובכלל זה לא מסר לידי המבקש את ההלוואה שהוא העניק למושך השיק - אותו מר אשר.

עוד נטען בתצהיר, כי בין המבקש למשיב הייתה הסכמה מאוחרת לחתימת הערבות, לפיה ערבות המבקש תהיה לפרק זמן קצר ולכל היותר עד למועד פירעון השיק. לטענת המבקש, מאחר שהמשיב נהנה מריביות גבוהות בגין מתן ההלוואה למושך, אזי המשיב הפקיד את השיק ממש "ברגע האחרון" ולאחר כחצי שנה ממועד זמן הפירעון. המבקש טען, כי ביקש לתחום את ערבות עד למועד הפירעון וכי אילו המשיב היה עושה כן השטר היה נפרע כנדרש.

בתצהיר נטענו טענות נוספות ביחס לדרך המצאת האזהרה לידיו, ויש בטענות אלו, לסברתו – משום עמידה בתנאים שנקבעו בתקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 וכן בתקנה 528 סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 המאפשרות הארכת המועד להגשת ההתנגדות – אליבא דמבקש .

היום נערך לפני דיון ובמסגרתו נחקר המבקש על תצהירו בידי באת כוחו המלומדת של המשיב. לאחר עיון בכתבי הטענות ופרוטוקול הדיון, מצאתי לנכון להורות על הארכת המועד להגשת ההתנגדות וכן על מתן רשות להתגונן למבקש. להלן אבאר טעמיי.

חקירת המבקש התמקדה (וטוב שכך) בטענות ההגנה שנטענו ביחס לערבות גופא, חלף בטענות הצדיקות הארכת מועד. משכך, למצער יש להניח, כי אין בפי המשיב טענות השוללת את אמרותיו של המבקש ביחס לדרך המצאת האזהרה לידיו ולכן, יש ליתן למבקש את הארכה המבוקשת.

מחקירת המבקש עלה שאדם בשם "אשר" (מושך השיק), קיבל מידיו של המשיב הלוואה והמבקש ערב לקיומה של אותה הלוואה.
אף על פי, שהמבקש הודה בפה מלא שהוא ערב לשטר, עדיין בחקירתו נטען שאילו המשיב היה פורע את השטר במועד שצוין בשטר ("זמן פירעון") השיק היה נפרע כדבעי בידי אותו אשר וערבותו לא הייתה משתכללת.

אמנם בחקירה לא ציין המבקש את כלל הטענות הנרחבות שצוינו בתצהירו ביחס למעמד המשיב כמעניק הלוואות חוץ בנקאיות, אולם המבקש ציין בחקירה כי הוא הודיע למשיב בדבר הצורך להפקדת השטר בזמן פירעונו (עמוד 3 שורות 3-5 לפרוטוקול מהיום). אמרה זו של המבקש מצביעה לכאורה על דיאלוג שהיה בינו לבין המשיב ביחס לדרך ביצוע השטר וביחס לדרך מימוש ערבותו של המבקש כלפי המשיב. מדובר בטענה הרחוקה אמנם מן הטענה הגורפת שצוינה בתצהיר בדבר תיחום מוגדר וברור של תקופת הערבות "לזמן קצר בלבד", אולם מאילו נהיר, כי העלאת הטענה בעל פה מספיקה, בשלב זה, כדי להוות את ההגנה הדרושה, ולו בדוחק, כדי להעניק רשות להתגונן.

על כגון דא עמד בית המשפט העליון מפיו של כבוד השופט שמגר בע"א 89/248 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 וקבע "כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר ".
אני סבור שיש ליישם הלכה זו אף לענייננו.

יתר על כן, כבר נקבע שבשלב זה, די לנתבע להראות שלכאורה יש לו טענות הראויות להישמע, ואפילו אם נחלשת גרסתו באופן רציני כתוצאה מהחקירה הנגדית, אין מונעים רשות להתגונן, כאשר קיימת אפשרות קלושה שאחריי גביית הוכחות מלאות יתברר שיש יסוד לטענות ההגנה. (ראו: ע"א 519/65 ברזילי נ' קשת ואח' פ"ד כ (2) 141,142).

לכן, המועד מוארך וניתנת רשות להתגונן.

התובענה נקבעת לישיבה מקדמית ולשמיעת ראיות (הוכחות) לפניי ליום 4.12.19 שעה 11.00 . על הצדדים להתייצב באופן אישי לדיון. התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, עד ליום 1.5.19 את כל המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 14 2 ג ו- 214 ח לתקנות, שאם לא כן יהא בית המשפט רשאי למחוק את התביעה ללא הודעה נוספת. הנתבע (המבקש) ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, עד ליום_1.6.19_ את כל המסמכים שיש לצרף לכתב הגנה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 214 ג ו- 214 ח לתקנות או כתב הגנה מתוקן. יש לצרף המסמכים שעל בעלי הדין לצרף בהתאם לתקנות 214ג' ו – 214ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

כתבי הטענות המאומתים בתצהירים, בהתאם לטופס 17א', מהווים תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין. בעלי הדין יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים עד ליום 1.11.19 . המועד להגשת תצהירי העדים חל בו זמנית על כל בעלי הדין בתובענה. לתצהירי העדים יצורפו כל המסמכים עליהם מסמך העד בתצהירו. תצהירי העדות הראשית יהיו ערוכים בהתאם להוראות תקנה 214 ט לתקנות.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, 03 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפרים לוי
נתבע: מנשה דז'נשוילי
שופט :
עורכי דין: