ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד צבי כהנא נגד עו"ד דוד אור-חן :

14

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

המבקשים (הנתבעים) :

  1. עו"ד צבי כהנא
  2. עו"ד רחל בר
  3. כהנא – בר, משרד עורכי דין

כולם ע"י ב"כ עוה"ד צבי כהנא ו/או רחל בר ו/או אח'.

נגד

המשיב (התובע) :
עו"ד דוד אור-חן
ע"י ב"כ עוה"ד ד. אור-חן ושות' – משרד עורכי דין.

החלטה

1. המבקשים, הנתבעים בהליך, הגישו בקשה לתיקון פרוטוקול ולהוספת ראיה חדשה מטעמם. בכל הנוגע לתיקון הפרוטוקול, הבקשה היא לתקן טעויות הקלדה שנפלו בפרוטוקול ישיבת הוכחות מיום 15.1.2019. בעניין זה, הסכים התובע לבקשה. אשר על כן מורה על תיקון הפרוטוקול כמפורט בסעיף א' לבקשה של הנתבעים בנושא.

2. הראיה שאותה מבקשים להציג בשלב זה של ההליך, כאשר הסיכומים בכתב מוגשים ע"י הצדדים, היא צירוף פרוטוקול דיון שהתקיים בת"א (שלום ת"א) 39648-02-14 ד"ר יצחק הרץ נ' עו"ד דוד אור - חן (להלן " תיק הרץ"). לטענת הנתבעים מהפרוטוקול בתיק הרץ עולה כי התובע העיד, במסגרת התצהיר: "כי לא נכרת הסכם בכתב בין הצדדים, כפי שהיה מקובל ביני לבין כהנא משך כל תקופת הקשר ביננו וגם לאחר שנותק". בפרוטוקול הדיון נשאל עו"ד דוד אור-חן לעניין הניסוח בתצהיר והשיב: "יכול להיות שטעיתי בניסוח בתצהיר".

3. בנושא הבקשה לצרף את הפרוטוקול בתיק הרץ היא בהתאם לדוקטרינה של ההשתק השיפוטי וזאת כמפורט ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ולפיה בעל דין מושתק מלטעון טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים וזאת על מנת למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאימון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט (שם, עמ' 633).

4. בהתאם להלכה הנוהגת, ניתן להגיש ראיה מהותית גם לאחר מתן פסק הדין, קל וחומר לאחר הליך ההוכחות ובשלב הסיכומים. מדובר על ראיה אשר לא הייתה קיימת, לא הייתה ידועה ולא ניתן היה לגלותה בשקידה סבירה (ראה תקנה 257 לתקסד"א). מבחינים בין ראיות על עובדות שהתרחשו לפני פסק הדין ובין עובדות שהתרחשו לאחר פסק הדין, בעניין זה ראה ספרו של גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 12 עמ' 1038; כן ראה בעניין זה, רע"א 9114/16 משה טיסונה נ' אבי כהן (נבו, 26.3.2017).
המבחן הוא האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת, ידע או לא ידע על קיומה של הראיה מוקדם יותר וכן תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת.

5. עוד ראה לעניין זה, רע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מנהל מקרקעי ישראל, מפי כבוד השופט נ. הנדל, לפיו: " לצד זאת, ישנם מקרים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת בה רב עד כדי להביא להטיית הכף לכיוון קבלת הראיה הנוספת, גם במחיר של פגיעה מסוימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים. הפסיקה הצביעה על כמה מבחנים אשר עלינו להביא בחשבון בבחינת השאלה האם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור או אם לאו. למשל: תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת. יש לבחון האם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים? בכדי להכריע בשאלה, בין המשפט יתחשב בין היתר בשלב בו נודע לצד המבקש הבאת הראיה דבר קיומה. במילים אחרות, האם הצד ידע או יכול היה לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר".

6. אין ספק כי בהתאם לכללים שצוינו לעיל, מדובר בראיה חדשה אשר לא הי יתה בידי הצד הרלוונטי עובר להגשת הסיכומים. יחד עם זאת, יש לבחון האם מדובר בראיה אשר הוספתה מתבקשת לגילוי האמת ולמחלוקת שבתיק. כפי שנקבע בהחלטות קודמות בתיק, הדיון מתנהל במישור העובדתי והראיתי הצר המתייחס לאירוע הנוכחי וזאת גם כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 4.11.2018:
"מדובר באירוע ספציפי ומוגדר כמפורט בכתבי הטענות. אין מקום וצורך להרחיב מעבר לכך ולהביא ראיות בנוגע לאותם תיקים חיצוניים. תצהירי הצדדים יתייחסו אך לאירוע זה, הוא הדין בהליך ההוכחות שנקבע".

7. בית משפט דן באירוע ספציפי ואינו מתייחס לכלל ההתנהלות בין הצדדים בתיקים אחרים. אין לגזור גזירה שווה מפרוטוקול בתיק הרץ, הגם שיש לו רלוונטיות מסוימת לעניין ההסכמים בין הצדדים. ההחלטה בתיק זה תינתן על סמך הראיות שהוצגו בתיק עובר לסיכומים. דוחה הבקשה לצרף הפרוטוקול בתיק הרץ כמבוקש.

8. בנסיבות העניין, דוחה את הבקשה לצירוף ראיה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד צבי כהנא
נתבע: עו"ד דוד אור-חן
שופט :
עורכי דין: