ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כרים בולוס נגד חאתם פארס :


בפני כבוד ה שופטת עידית וינברגר

מבקש/נתבע 1

כרים בולוס

נגד

משיב/תובע
חאתם פארס

החלטה

בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 11.09.17 ב מעמד צד אחד.
ביום 30.04.17 הגיש המשיב תביעה כספית נגד המבקש ונתבעת נוספת (להלן: "נתבעת 2") בגין לשון הרע.
ביום 11.09.17, בהיעדר כתבי הגנה מטעם המבקש ונתבעת 2, ניתן פסק דין כנגד הנתבעים.
ביום 21.11.17, לבקשת נתבעת 2 בוטל פסק הדין נגדה.

לטענת המבקש, כתב התביעה מעולם לא הומצא לו כדין, שכן הוא מתגורר בבריטניה מזה 15 שנה , ועובדה זו ידועה למשיב , כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 31.8.16 ש התנהל במסגרת הבקשה למתן צו מניעה שהגיש המשיב במסגרת ת"ט 52458-08-16. מוסיף המבקש כי יש לו אזרחות ישראלית ולפיכך הוא רשום במשרד הפנים בישראל אך בפועל אינו גר בישראל אלא בחו"ל, שם הוא מנהל את עסקיו ולמעשה לא שהה בארץ מאז שיצא אותה ביום 26.9.16. לפיכך, היה על המשיב לפנות לבית המשפט בבקשה בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי אך הוא לא פעל כאמור. עוד טוען המבקש כי המשיב אף מסתמך על תחליף המצאה בהדבקה על דלת בעל הדין ולא על המצאה רגילה. זאת ועוד, היה על המשיב, שידע כי המבקש אינו תושב ישראל, להגיש תצהיר לפיו ידוע לו שהמבקש נמצא בארץ ומפרט את האמצעים שנקט בכדי לאתרו ולהמציא לו את כתב התביעה במסירה. לפיכך, עסקינן בביטול מחובת הצדק, בהיעדר המצאה כדין. עוד טוען המבקש, כי יש לבטל את פסק הדין משום שיש בידיו טענות ראויות וסיכויי הגנתו גבוהים , שכן עומדת לו הגנת אמת דיברתי . מעבר לכך, למשיב אשם תורם בנזקיו המוכחשים ומדובר בפרסום החוסה תחת הגנת תום הלב הקבועה בחוק איסור לשון הרע וכל היותר מהווה עניין של מה בכך. כתב התביעה לוקה בחסר עובדתית ומציג תמונה שונה מהמציאות שכן מדובר בסכסוך משפחתי בו המשיב מטריד חודשים רבים את משפחת המבקש.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, ביום 4.5.17 שלח בדואר רשום עותק מהתביעה אל כתובת הנתבעים, שהם אחים, הרשומים במשרד הפנים באותה כתובת מגורים אולם התביעה לא נדרשה ע"י מי מבעלי הדין וגם ניסיון נוסף להמציא את התביעה לנתבעים בדואר רשום מיום 6.6.17, לא צלח אף הוא. לטענת המשיב, אותן טענות שמעלה המבקש, הועלו זה מכבר ע"י נתבעת 2 בבקשה דומה שהגישה ונדחו ע"י כבוד הרשם בהחלטתו מיום 21.11.17 למרות שפסה"ד בוטל תוך חיובה בהוצאות. המשיב דוחה את הטענה לפיה ידע כי המבקש מתגורר בחו"ל. לטענתו מה שידע הוא שהמבקש נע בין מקום מושבו בחו"ל ומקום מושבו בארץ כאשר המבקש ידע לתבוע ולהופיע לדיונים בהליכים אחרים שהתנהלו בין הצדדים. מוסיף המשיב כי יש מקום לייחס ידיעה פוזיטיבית ממשית למבקש על קיומו של ההליך שכן אחותו נתבעת בהליך. זאת ועוד, המבקש לא טרח לציין איך ומתי ידע על פסק הדין שניתן נגדו כאשר מחד הוא טוען כי בפועל כתב התביעה מעולם לא הומצא לו ומאידך טוען כי כתב התביעה לא כלל טופס פתיחת הליך והזמנה לדיון וגם יודע להרצות את הגנתו ולאמוד את סיכויי הגנתו. לחילופין, טוען המשיב כי יש להטיל על המבקש ערובה כתנאי לביטול או חיוב בהוצאות.

דיון
שתי שאלות ניצבות בפנינו בבואנו לדון בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה: האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו שומה להורות על ביטולו מחובת הצדק ולחילופין, האם חרף היעדר פגם יש מקום להורות על ביטולו מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 836-835).

קיימות ראיות לכאורה, לכך שהמבקש מתגורר בחו"ל מזה שנים רבות (15 שנים לטענתו), וכי המשיב ידע על כך (כפי שעולה מפרוטוקול הדיון). המבקש לא שהה בארץ תקופה ארוכה טרם הגשת כתב התביעה וביצוע המסירה.
כתובתו הרשומה במשרד הפנים היא הכתובת האחרונה בה התגורר בארץ, אך כאשר התובע יודע שהנתבע אינו מתגורר בארץ, ספק אם ניתן לבצע מסירה בכתובת זו.
מכל מקום, אף אם לא היה מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בשל פגם במסירה, היה מקום לעשות כן מחמת סיכויי ההגנה.

זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חוקתית:
"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט"... ועניינו בקביעה כי תינתן לצד במשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות במחלוקת"

(רע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000(3), 2132).
וכן:
"בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות, ככל הניתן, ולפצות בהוצאות על אי הנוחות שנגרמה" (רע"א 1119/05, גולדסייל בע"מ נ' ביליה רוברט נכסים לבניין בע"מ)

השיקול המכריע בבקשה לביטול פסק דין עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש, הוא אם יכולה לצמוח למבקש תועלת מהביטול ומכך שהתובענה תתברר לגופה. בית המשפט לא ייעתר לבקשה לביטול פסק דין, אם התרשם כי ממילא, אין למבקש הגנה מפני התביעה (ראו: רע"א 9565/09 רינה מרגוליס נ' איגור גנץ ואח' (10.08.10).
המבקש מעלה טענות הגנה העומדות לו מכוח חוק איסור לשון הרע ומבלי להביע עמדה בשלב מקדמי זה של הדיון, טענות אלה, טעונות בירור וליבון עובדתי ומשפטי ועשויות במידה ויוכחו להוות הגנה .
יוזכר כי "...על מנת לבסס סיכויי הגנה די למבקש הביטול כי יראה קיומה של הגנה לכאורית (עניין אפל, שם; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, 2009))" (רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ, יונתן שרייבר נ' אוניפארם בע"מ (14/12/2010).

הלכה היא כי בית המשפט יעדיף לעשות משפט צדק על פני שמירה קפדנית על כללי הפרוצדורה, כאשר האיזון יימצא בפסיקת הוצאות. ראו: רע"א 9572/01, דדון נ' ווייסברג, פ"ד נו (6), 918.

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין.
כתב הגנה יוגש בהתאם לתקנות.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כרים בולוס
נתבע: חאתם פארס
שופט :
עורכי דין: