ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טויסט עמית יבוא ושיווק בע"מ נגד או.סי ליינס בע"מ :

לפני כבוד השופטת הדס פלד

המבקשת/התובעת:

טויסט עמית יבוא ושיווק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דרעי ראובן ועו"ד יהודה ברמי

נגד

המשיבות/הנתבעות:

1.או.סי ליינס בע"מ
2.או. סי ליינס עמילות מכס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בכר ועו"ד רוזן

פסק דין

זוהי המרצת פתיחה לסעדים הצהרתיים כדלקמן:
צו המצהיר כי לא ניתן לחייב או לשייך לתובעת את חובותיה הנטענים של טובישי סחר בע"מ (להלן: "טובישי") ו/או של צד ג' אחר;
במקור התבקש צו הצהרתי נוסף לפיו על הנתבעת 1 למסור לידי חברת סי.וי. (להלן: "סי.וי.") את שטר המטען נשוא התובענה ולא להתנות את מסירתו בפירעון חובותיה הנטענים של טובישי, אולם הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו שטר המטען שוחרר כנגד תשלום והפקדת ערבות בנקאית על סך 48,000 ₪ בקופת בית המשפט.

רקע וטענות הצדדים

1. התובעת עוסקת במכירה ייבוא ושיווק של מוצרי צעצועים. הנתבעת 1 עוסקת בשילוח בינלאומי והנתבעת 2 עוסקת במתן שירותי עמילות מכס.

2. בחודש יוני 2014 נחתם בין הצדדים הסכם להעמדת אשראי, נספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם"). הצדדים פעלו החל מאותה עת במסגרת ההסכם.

3. במהלך שנת 2015 התקשרה התובעת בהסכם ייבוא עם חברה מסין, אשר סיפקה לתובעת מוצרים שונים בתמורה לסך 27,628 דולר השווה בערכו ל-105,000 ₪. ביום 27.5.2015 קיבלה התובעת הודעה ולפיה הסחורה שהוזמנה הגיעה לנמל באשדוד. התובעת פעלה לתשלום ההזמנה וקיבלה אישור המופיע על גבי שטר המטען (נספח ג' לכתב התביעה) ולפיו שילמה את התמורה עבור הסחורה.

4. ביום 2.6.15 פנתה התובעת לסי.וי. וביקשה לבצע עבורה שירות עמילות מכס לסחורות נשוא שטר המטען ובמקביל פנתה לנתבעת 1 כי תקבל את פקודת המסירה מחברת סי.וי. לצורך שחרור הסחורה. ביום 3.6.2015 התקבל אצל התובעת מכתב מסי.וי. ולפיו מסרבת הנתבעת 1 למסור את שטר המטען בטענה כי על התובעת להסדיר יתרת חוב אצל הנתבעת 1 (נספח ד' לכתב התביעה) .

5. לפניית התובעת השיבה הנתבעת 1 כי לתובעת יתרת חוב בסך כ-60,000 ₪ וכי עליה להסדיר את החוב בטרם שחרור שטר המטען. לתמיכה בטענותיה העבירה הנתבעת 1 לתובעת חשבונית מס ייבוא מיום 31.5.2015 ע"ס 59,658 ₪ וכן דו"ח תנועות אחרונות בכרטסת הנהלת חשבונות של הנתבעת מיום 2.6.2015 וכן כרטסת הנהלת חשבונות של הנתבעת 2 (נספחים ה' ו-ו' לכתב התביעה בהתאמה).

6. לאחר קבלת המסמכים גילתה התובעת כי הנתבעת חייבה אותה שלא כדין בסך של 48,000 ₪ ולאחר מכן בוטל סכום זה ובמקומו נרשמה פעולת חיוב בסך 59,658 ₪. במענה לפניה של התובעת לפשר החיוב, נענתה התובעת ע"י נציג הנתבעת 1 כי מאחר ושיק של טובישי בסך של 48,000 ₪, אשר הגיע לנתבעת 1 מצד ג' חולל, משייכת הנתבעת את חילול השיק לתובעת. התובעת הבהירה לנתבעת 1 כי השיק שחולל אינו קשור אליה ולא נמסר על ידה, אולם דרישותיה לשחרור שטר המטען לא נענו.

7. לטענת התובעת אין כל עילה לחייבה בחוב של טובישי או של צד ג' ואין כל עילה לעכב את שחרור שטר המטען ולהחזיק בתובעת כבת ערובה בשל חובות נטענים של חברה אחרת נפרדת רק משום שאביו של בעל המניות בתובעת הינו בעל מניות באותה חברה.

8. מנגד, טוענות הנתבעות, כי שטר המטען עוכב כדין בהתאם לסעיף 13 להסכם; כי החוב בגינו עוכב שחרור שטר המטען, נובע ממתן שירותי שילוח ועמילות מכס לטושיבי, שהינה חברה הקשורה ל תובעת; כי עפ"י המידע המצוי בידי הנתבעות פעלה התובעת ו/או סייעה בידי טובישי להבריח נכסים כאשר כל הפעילות העסקית של טובישי התמזגה בתוך התובעת. נציג התובעת ונציג טובישי שהינם אב ובן פעלו לרוקן את טובישי מנכסיה על מנת להשתמט מתשלום חובותיה לנושים, לרבות לנתבעות.

9. לטענת הנתבעות יש לראות בתובעת כלי להברחת נכסי טובישי. התובעת מעניקה פלטפורמה תאגידית ניהולית ועסקית לפעילותה של טובישי. כתובת הדומיין זהה; כתובת משרדי החברה זהה.

10. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי כאשר חברה מנסה להתחמק מפירעון חוב כספי באמצעות הקמת חברות חדשות ו/או להתמזג ו/או להבריח נכסים לתוך חברה אחרת, ניתן להרים את מסך ההתאגדות בין החברות ולנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה החדשה. ביחס לחברה משפחתית יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת מסך. הנתבעות טוענות כי הוכח על ידן ייסוד "המרמה המרוכך" הנדרש לצורך הרמת מסך ההתאגדות עת הקמתה של חברה חדשה ו/או הברחת נכסים לתוך חברה אחרת עשויה להעיד על כוונה לקפח נושים ולחמוק מתשלום חובות החברה ולהצדיק הרמת מסך ההתאגדות.

11. לציין כי סיכומי התובעת הוגשו ביום 6.12.18 ואילו הנתבעות לא הגישו סיכום טענותיהם בכתב , לא עתרו להארכת מועד ואף לא הגיבו להחלטת ביהמ"ש מיום 13.3.19.

דיון והכרעה

12. בתום שמיעת הראיות עלה, כי לא עמדה לנתבעות כל עילה לעכב את שחרור שטר המטען נשוא התובענה כפי שיפורט להלן;

13. הנתבעות טענו בכתב התשובה כי החוב נשוא עיכוב שטר המטען נובע ממתן שירותי שילוח ועמילות מכס לטובישי שהינה חברה הקשורה לתובעת וכי התובעת פעלה ו/או סייעה בידי טובישי להבריח נכסים כאשר כל הפעילות העסקית של טובישי התמזגה בתוך התובעת .

14. מהראיות עלה כי אין בטענותיהן של הנתבעות כל ממש. טענות הנתבעות נטענו באופן סתמי ובעלמא ולא הונח להן כל יסוד עובדתי או משפטי.

15. טובישי לא קיבלה שירותים מהנתבעות. בדיון מיום 1.12.15 אישר ב"כ הנתבעות כי השיק ע"ס 48,000 ₪, בגינו ביקשו הנתבעות לעכב את שחרור שטר המטען, אינו נובע מחוב של טובישי בגין שירותים אשר סופקו לה ע"י הנתבעות. השיק שחולל ניתן לנתבע ות ע"י חברה בשם דורי מעיין גנים אשר היא שקיבלה שירותים מהנתבעות. כך אף עלה מחקירתו הנגדית של מנהל הנתבעות ולפיה, דורי מעיין גנים היא אשר קיבלה את שירותי הנתבעות ובגינם שילמה בשיקים של לקוחותיה ובין היתר בשיק של טובישי; "ש. דורי מעיין אמרת בשלב מסוים נקלע לקשיים וחייבת לך כסף אז במקום לשלם כסף היא הביאה כסף של לקוחות? ת. נכון." (פ' ע' 21 ש' 3-5; ע' 17 ש' 10-11; ע' 18 ש' 7-9; ע' 20 ש' 17-28). מנהל הנתבעות אישר בחקירתו הנגדית כי בירור זה נעשה על ידו לאחר שאחד העובדים הפנה תשומת ליבו כי השיק של טובישי חולל (עמ' 22 ש' 13-23).

16. די בכך כדי לדחות את טענת הנתבעות לפיה טובישי התחמקה משלום חובה לנתבעות. לא הונח כל יסוד לטענה לפיה ההזמנה בוצעה ע"י התובעת דווקא, במטרה להונות את הנתבעות.
הנתבעות לא העניקו שירותים לטובישי ולטובישי לא היה חוב לנתבעות בגינו ביקשה להבריח נכסים. השיק של טובישי סוחר לנתבעות ע"י צד ג' והוא אשר קיבל את השירותים מנתבעות.

17. אין בקשרי המשפחה בין בעל המניות בתובעת לבעל המניות בטובישי , כשלעצמם, כדי לבסס את טענות הנתבעות להברחת נכסים והרמת מסך.

18. תחום עיסוקה של טובישי ותחום עיסוקה של התובעת שונים, עת טובישי עסקה בייבוא ושיווק מוצרי חשמל ואילו התובעת עסקה בייבוא ושיווק צעצועים.
מחקירתו הנגדית של מנהל התובעת עלה כי החברה הוקמה על ידו כאשר השתחרר מהצבא והחל לייבא מסין צעצועים ולשווקם לחנויות. לדבריו, אביו עסק בייבוא מוצרי חשמל. אכן, מנהל התובעת אישר כי אביו הקצה לו חדר במשרדו וכי נעזר במנהלת המשרד ג'ודי, אולם חזר והדגיש כי לאביו לא היה קשר לתובעת (פ' ע' 9 ש' 14-17).

19. העסקה נשוא התובענה אינה העסקה הראשונה שנעשתה ע"י התובעת לייבוא צעצועים מסין לצורך שיווקם בישראל ואף אינה הראשונה בה התובעת הסתייעה בשירותי הנתבעות. לשאלת בית משפט, השיב מנהל התובעת, כי החל משנת 2014 עסקה התובעת בייבוא צעצועים מסין ושיווקם בחנויות והשתמשה בשירותי הנתבעות וכי העסקה נשוא התובענה אינה העסקה הראשונה שנעשתה (פ' ע' 6 ש' 24-26; ע' 8 ש' 28-32; ע' 9 ש' 4).

20. טענת הנתבעות לפיה טובישי היא שביצעה את ההזמנה נשוא התובענה מבוססת על הודעת דוא"ל מג'ודי ובהן כתובת הדוא"ל הינה כתובתה של טובישי סחר בע"מ " אני מתכוון למייל מג'ודי. הכתובת של המייל היתה טובישי ואני ידעתי שזו עובדת של טובישי כי אני הכרתי אותה ואת המשכורת קיבלה מטובישי אז בתפיסה שלי היא טובישי. בדקתי עם המשרד בסין ואושר עם הסוכן שההזמנה היא של טובישי" (פ' ע' 22 ש' 9-12). יש לדחות טענה זו. מהודעות הדוא"ל שצורפו (נספח א' לתשובה) עולה כי אמנם בכתובת הדוא"ל של ג'ודי מופיעה טובישי ([email protected]) אולם בתאור השולח והחתימה מופיע בכיתוב בולט כדלקמן:
Best regards
Judy dimant
Manageress, Import Dept. for
Twist Amit Import and Traid ltd.

21. מנהל הנתבעות טען כי הכיר רק את אביו של מנהל התובעת, אלא שמחקירתו הנגדית עלה כי עובר לחתימת ההסכם נספח א', עליו חתומה התובעת, החתימו הנתבעות את מנהל התובעת, עמית דמארי, על ערבות אישית וכנגדה ניתן האשראי לתובעת. ללמדנו כי ההסכם נחתם עם התובעת וכי לא האב אמציה דמארי הוא אשר חתם על הערבות האישית אלא הבן עמית דמארי (ר' מב/1; ע' 16 ש' 1-4; ע' 19 ש' 16-21). מנהל הנתבעת התקשה להסביר כיצד מתיישבת טענת הנתבעות , עם דרישתן כי מנהל התובעת (ולא אביו), הוא שיחתום על ערבות האישית תשובתו לפיה מדובר בנוהל של המחלקה המשפטית (ע' 16 ש' 2-4), אינה יכולה ליישב את הסתירה עם טענתן לפיה המדובר בעסקה של האב.

סוף דבר

22. לטענות הנתבעות להברחת נכסים בניסיון להשתמט מתשלום חובות, ולהרמת מסך בין החברות, לא הונחה כל תשתית עובדתית.

23. משנדחו כל טענות הנתבעות זכאית התובעת לסעד ההצהרתי נשוא סעיף 1א' להמרצת הפתיחה ותגיש בקשה לפסיקתא בהתאם .

24. משהגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הפקידה התובעת סך של 48,000 ₪ בקופת בית המשפט כתנאי לשחרור שטר המטען, זכאית התובעת לקבל חזרה את הפיקדון שהופקד על ידה בהתאם להסדר הדיוני כאמור .

25. הנתבעות יישאו בהוצאות התובעת בגין אגרת בית משפט ובשכ"ט עו"ד התובעת בסך 12,500 ₪ בתוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, 01 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טויסט עמית יבוא ושיווק בע"מ
נתבע: או.סי ליינס בע"מ
שופט :
עורכי דין: