ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון סימן טוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

31 מרץ 2019
לפני: כבוד השופט אורן שגב

התובע:
שמעון סימן טוב ת.ז XXXXX360
ע"י ב"כ: עו"ד רונן גביש
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל

החלטה

על בסיס הסכמת הצדדים, הריני ממנה את ד"ר אנג'ל דוד, מומחה לכירורגיה אורטופדית, לשמש מומחה יועץ רפואי, (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן, בהחלטה זו, והמתייחסות לתובע.
המומחה מתבקש לעיין בכל המסמכים הרפואיים המצורפים וליתן חוות דעתו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. אם וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש אותו צד הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד , תוך 5 ימים מהיום.

מסמכים רפואיים:
רצ"ב תיק ובו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לעניינו של התובע.

העובדות:
התובע יליד 1950.
התובע עבד כנהג חלוקה במאפיית "אילת" ומאפיית "אנג'ל" בין השנים 1980-2013 (כאשר בין השנים 1996-2006 עסק בנהיגה במשאית בלבד, ללא העמסה ופריקה וכפי שיפורט בהמשך).
עבודת התובע מאפיית "אילת" הייתה כדלקמן –
התובע עבד כנהג חלוקה במאפיית "אילת" בין השנים 1996-1980.
התובע עבד במשרה מלאה, 6 ימים בשובע החל משעות הבוקר המוקדמות (2:00-3:00) ועד לשעת הצהריים (12:00-13:00).
התובע היה מגיע לעבודה במהלך הלילה ומעמיס 60-100 קרטונים של לחמים. כל קרטון שקל בממוצע 12-15 ק"ג. כמו כן העמיס התובע כ- 50-60 קרטונים של לחמניות, כל קרטון במשקל של כ-3.750 ק"ג.
התובע היה מעמיס את הארגזים כאמור למשאית במשך כשעה ורבע בממוצע ביום, ופורק את הסחורה הנ"ל אצל הלקוחות במשך כ-3-4 שעות ביום ממוצע. ביתר הזמן, נהג התובע במשאית ממקום חלוקה אחד למשנהו, בממוצע 25 נקודות חלקוה ביום.
עבודת הפריקה והטעינה נעשתה בעזרת עובד נוסף; כאשר התובע והעובד הנוסף היו פורקים את הארגזים מהמשאית לעגלה אותה היו סוחבים לחנויות השונות מרחק של 8-10 מטר. התובע היה מרים את הרגזים לחנות.
ב-15 נקודות חלוקה (ברשתות השיווק) התובע נדרש לסדר את הלחמים על המדפים; החל מגובה נמוך ועד לגובה של 1.70 מטר בממוצע. התובע היה מסדר את הלחמים (כל כיכר לחם במשקל של 700-700 גרם, וכל שקית לחמניות במשקל של 75 גרם.
בין השנים 1996-2002 ביצע התובע עבודת נהיגה בלבד, ללא הרמת משאות כלל.
עבודת התובע מאפיית "אנג'ל" הייתה במתכונת הבאה –
התובע עבד במאפיית "אנג'ל" בין השנים 2002-2013. התובע עבד במשרה מלאה 5 ימים בשבוע.
בעבודה זו היה התובע נהג חלוקה של פיתות. משקלו של כל קרטון פיתות עמד על 5 ק"ג. בכל משטח אותו נדרש התובע להעמיס היו 56 קרטונים של פיתות, במשקל 280 ק"ג. בכל חלוקה נהג התובע להעמיס על המשאית כ-8 משטחים של קרטוני פיתות.
במסגרת העבודה התובע לא נדרש להעמיס ולפרוק סחורה מהמשאית, שכן למשאית הייתה דופן הידראולית. לאמור, המחסנאי היה מעמיס את הסחורה למשאית באמצעות מלגזה. יחד עם זאת, היה על התובע לגרור את הסחורה בתוך המשאית באמצעות עגלה, ולסדר את הסחורה בהתאם לחלוקה בתוך המשאית. גובה הסחורה במשאית היה כ-1.6 מ'.
בנוסף, התובע נדרש להרים באופן עצמאי עוד 56-90 קרטונים של פיתות ביום, כך שהיה עליו להתכופף על מנת להרימן ולסדר אותן בתוך המשאית.
לתובע היו בממוצע 22-23 נקודות חלוקה ביום עבודה. 15 מתוכן היו רשתות שיווק ועוד 6-8 לקוחות פרטיים.
את המשטחים היה התובע מושך לתוך רשתות השיווק באמצעות עגלה (30 קרטונים של 5 ק"ג) למרחק ממוצע של כ-10 מ'.
ב-8 מרשתות השיווק, נדרש התובע לסדר את הסחורה במקררים (מדובר בממוצע של 30 קרטונים כאשר גובה המדפים היה נמוך ולכל היותר 1.2 מטר).
אצל הלקוחות הפרטיים, 7-8 לקוחות ביום כאמור, היה על התובע לפרוק 10-15 קרטוני פיתות בממוצע. התובע היה מניח על הדופן הידראולית ומעביר את הסחורה הלקוח באמצעות עגלה.
עבודת ההעמסה והפריקה נעשתה במשך 4-5 שעות מתוך יום העבודה.
במאפיית "אנג'ל" התובע עבד לבדו ללא סיוע.
מצבו של התובע כפי העולה מתיקו הרפואי.

השאלות עליהן ישיב המומחה:
מהו ליקויו של התובע בגבו, זאת כפי העולה מהחומר הרפואי שלפניך?
האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו ?
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות .)
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת בחיוב, האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

התיק יובא לעיוני ביום 1.5.2019.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים ולידי המומחה, בתוספת החומר הרפואי.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, (31 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שמעון סימן טוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: