ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שושנה טשלי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובעת:
שושנה טשלי
ע"י ב"כ עו"ד טל ביבר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נעמה נוה

החלטה

1. בפני תביעה להכיר במחלת הכבד (להלן: הפגיעה) שבה לקה כרמל טשלי ז"ל (להלן: המנוח) כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".

2. הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של המנוח כרמל טשלי ז"ל ובעניין העובדות המפורטות להלן:

א. המנוח יליד 1937.
ב. המנוח עבד כשומר במפעל קורנס מ-3/05-5/15 מטעם חברת י. שקד ביטחון כוח אדם ושירותים בע"מ.
ג. מפעל קורנס עוסק בין היתר בייצור עופרת ו/או מטילי עופרת ו/או התכת עופרת.
ד. המנוח עבד במשמרות של 6-9 שעות בהיקף של כ-19 יום בחודש. במסגרת עבודתו נדרש המנוח לבצע אחת לשעה סיור במתחם המפעל כאשר סיור אחד נעשה סביב גדר המפעל מצידו החיצוני וסיור אחד נעשה מצידו הפנימי של המפעל, בכל המחלקות, כאשר המנוח לא נדרש להיכנס למחלקות עצמן והסיור נעשה בשטח לא מקורה, למעט מחלקת המגרסה שה יה לה גג שנבנה בתקופה האחרונה.
ה. במסגרת הסיור נדרש המנוח לאשר באופן דיגיטלי את הסיור בתוך לחיצה על נקודות ביקורת מסוימות במסלול הסיור. משך הסיור הוא בין רבע שעה לעשרים דקות. הסיור נעשה כאשר המנוח חבש מסיכה מסוג ffp3. המנוח החזיק גם במכשיר קשר כאשר השימוש בו נעשה לפי הצורך. במקרה כזה, הוריד המנוח את המסיכה.
ו. פעם אחת במשמרת המנוח אכל בחדר האוכל. פעם אחת במשמרת נכנס המנוח למשרדים במפעל.
ז. בין הסיורים ישב המנוח בבודקה המצוי במרחק של כ-10 מטר מהמגרסה, 20 מטר מהאחזקה וכעשרות מטרים מהדוודים והתנורים. דלת הבודקה הייתה לעיתים פתוחה ו לעיתים סגורה.
ח. המנוח נדרש לפתוח מעת לעת את המחסן של החומרים הרעילים שבו היו ארסן מתכתי בחביות אטומות , סלניום בחביות אטומות, בדיל מטילים מוצקים, קלציום מתכת בחביות אטומות עם מילוי ארגון, תערובת קלציום/אלומיניום בחביות אטומות עם מילוי ארגון , אנטימון מוצק לא אבקתי, סודה קאוסטיק וגופרית אבקה בשקים סגורים . העובדים נטלו את החומר הנדרש להם.
ט. במפעל היו ריכוזים שונים של עופרת כמפורט בדוחות הניטור המצורפים להחלטה זו . במפעל הותקנו מנדפים ואולם לא ידוע באיזו תקופה. דוחות הניטור שבהן מוזכר "שומר" מתייחסות לניטור של שומר במפעל שעבד ביום ונותר בעמדת הבודקה בלבד ולא נדרש לסיור בתוך המפעל כמו המנוח אשר היה עובד קבלן חיצוני (חברת אבטחה) ואשר הועסק במשמרות ערב ולילה בהן נדרש הסיור המפורט לעיל. לא נערך ניטור למנוח ולא נערך כל ניטור בשעות הערב והלילה .

3. הנני ממנה את ד"ר מרק אלן לוי , כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתו בעניינו של המנוח כרמל טשלי ז"ל , בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4. עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית יש לבחון - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח ובין המחלה ממנה הוא סבל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המנוח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המנוח או להחמרתו, בסבירות של 50% ומעלה.

בשלב השני, ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת מיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

5. על רקע ההבהרה כאמור, מתבקש המומחה היועץ הרפואי להשיב על השאלות הבאות: -

א. מהו המחלה ממנה סבל המנוח בכבד?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של המנוח לליקוי ממנו הוא סבל? דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת, על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת המצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

ג. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של המנוח עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (דוגמת טפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על ליקויו של המנוח ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)?
ה. במידה שהמצב הקיים נגרם בגין תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של המנוח החמירו מחלותיו ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה בגין החמרת מצב רפואי?

המזכירות תעביר למומחה הרפואי את כל החומר הרפואי שיוגש לבית הדין ע"י הצדדים תוך 21 יום.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר, טרם העברת החלטה זו והחומר הרפואי למומחה.

ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, (02 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שושנה טשלי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: