ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד דבורית פרייפלד :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד בודה

נגד

נתבעים

  1. דבורית פרייפלד
  2. זאב פרייפלד
  3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד צעירי

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 10.07.2017, בין כלי רכב, מ"ר 23-299-30 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 59-656-79 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעים 1 ו-2, נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעת טוענת כי בעת שרכבה הוסע כדין בתוך חניון, הגיח רכב הנתבעים במהירות סטה לעברו ופגע בו. התובעת טוענת כי התאונה נגרמה ברשלנותה של נהגת רכב הנתבעים. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעם התובעת, אשר התובעת נשאה בעלות תיקונם ובעלות שכ"ט השמאי, ועתה תובעת התובעת את הפסדיה מהנתבעים.

מנגד טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת רכב התובעת, אשר סטתה עם רכבה לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעים במטרה להשתלב בו. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק והיקפו.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה על מי מוטלת האחריות לקרות התאונה ולעניין הנזק הנטען שנגרם לתובעת בגין התאונה.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה: הדיווח מטעם נהגת רכב התובעת לגבי התאונה (ת/1), תמונות הנזק לרכב התובעת (ת/2) והדיווח מטעם נהגת רכב הנתבעים לגבי התאונה (נ/1).

כמו כן, העידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה ונחקרו בחקירה נגדית.

4. עתה, נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, זאת מהנימוקים המובאים להלן:

5.1. נהגת רכב התובעת העידה כי התאונה ארעה בהצטלבות בין שני נתיבים, כאשר היא נסעה על נתיב הימיני המתעקל ימינה ואילו רכב הנתבעים הגיח מהנתיב השמאלי הישר, כאשר המפגש בין הרכבים ארעה בסיבוב של נתיב נסיעתו של רכב התובעת (עמ' 1, שורות 18-16 לפרוטוקול).

נהגת רכב התובעת העידה כי רכבה נפגע בפינה הקדמית השמאלית ואינה ידעה לומר מה היה מוקד הנזק ברכב הנתבעים מאחר שלטענתה נהגת רכב הנתבעים מיהרה מאוד וביקשה להחליף פרטים במועד אחר ומאחר שנהגת רכב התובעת התמקדה בנזקים ברכב שלה (עמ' 1, שורות 21-19 לפרוטוקול).

נהגת רכב התובעת העידה כי היא הסתכלה שמאלה וימינה טרם פנייתה ימינה, לפני הצטלבות הנתיבים, ולא ראתה כל רכב (עמ' 1, שורה 22 – עמ' 2, שורה 1 לפרוטוקול).

נהגת רכב עונה לשאלת ב"כ הנתבעים ואומרת כי אינה יודעת מה הייתה מהירות נסיעתה במדויק, הגם שרשמה בדיווח על התאונה (ת/1) מהירות של 30-25 קמ"ש, אך יודעת לומר כי דובר על מהירות איטית (עמ' 2, שורות 31-29 לפרוטוקול).

5.2. לעומת זאת, נהגת רכב הנתבעים העידה כי היא מודעת לעובדה כי התאונה ארעה ב"צומת" בתוך החניון תת-קרקעי, וטוענת כי דובר על "צומת" ללא תמרורים (עמ' 3, שורות 15-13 לפרוטוקול). נהגת רכב הנתבעים העידה עוד כי מודעת היא כי זכות הקדימה היא למי שמגיע מימין, אך לטענתה בנסיבות העניין רכבה כבר היה בתוך "הצומת "כאשר רכב התובעת רק נכנס אליו (עמ' 3, שורות 17-15 לפרוטוקול), ולכן לטענתה זכות הקדימה הייתה שלה.

נהגת רכב הנתבעים תיארה כי כל חזית רכב התובעת פגעה בכל הדופן הימינית ברכב הנתבעים (עמ' 3, שורות 20-19 לפרוטוקול), אולם מעיון התמונות ברור הוא כי מוקד הנזק ברכב התובעת הוא בפינה השמאלית הקדמית (ת/2). כאשר נשאלה נהגת רכב הנתבעים כי תיאורה אינו תואם את מוקד הנזק ברכב התובעת, טענה כי אינה יודעת איפה נפגע רכב התובעת, מאחר שהתרכזה בנזק ברכב שלה (עמ' 3, שורות 24-20 לפרוטוקול). על פי מוקדי הנזק כפי שמתארת נהגת רכב הנתבעות אזי ניתן להבין כי התאונה ארעה כאשר רכב התובעת הגיח מימינו של רכב הנתבעים כאשר רכב התובעת ניצב לרכב הנתבעים. אולם, על פי מוקד הנזק ברכב התובעת ועל פי תיאור התאונה על ידי נהגת רכב התובעת עולה כי אין זה המקרה.

זאת ועוד, נהגת רכב הנתבעים העידה כי לאחר התאונה היא צילמה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שהיה ברשותה את מוקדי הנזק ברכבה, אך היום טלפון זה אינו עוד ברשותה לכן לא יכולה הייתה להציג את תמונות הנזק ברכבה (עמ' 3, שורות 26-25 לפרוטוקול).

עוד העידה נהגת רכב הנתבעים כי לאחרונה תיקנה את רכבה, מאחר שרק אז היה לה הממון לתקן את הרכב (עמ' 3, שורות 27-26 לפרוטוקול), יחד עם זאת, לא הציגו הנתבעים את חשבונית התיקון או את דוח השמאי ככל שנערך לגבי נזקי רכב הנתבעים כדי לעמוד על מוקדי הנזק ברכב הנתבעים. מה גם, שלא ברור מדוע לא תוקן רכב הנתבעים עוד קודם לכן באמצעות הפעלת הכיסוי הביטוחי ותחת זאת התעכבו הנתבעים 1 ו-2 עד שישיגו כביכול ממון לתשלום עלות התיקון.

נהגת רכב הנתבעים העידה כי מאחר שהפגיעה ברכבה הוא בגלגל הימיני הקדמי ומאחר שרכב התובעת הגיח מימינה והאחרון היה צריך להשתלב לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעים אזי רכב הנתבעים היה לפני רכב התובעת בכניסה לצומת (עמ' 4, שורות 8-6 לפרוטוקול).

נהגת רכב הנתבעים שוללת בחקירתה הנגדית כי סטתה מנתיב נסיעתה. נהגת רכב הנתבעים מסבירה כי בטופס ההודעה על התאונה אמנם כתבה כי סטתה שמאלה, אולם היא מסבירה כי סטתה כדי לחמוק מהמפגש עם רכב התובעת ולא סטתה באמצע נסיעתה שכתוצאה ממנה נגרמה התאונה (עמ' 23-17 לפרוטוקול).

5.3. אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהייתה מהימנה עלי מאוד, על פני גרסתה של נהגת רכב הנתבעים, שהייתה מהוססת, מתחמקת, מתפתחת, ולא הקרינה אמינות.

5.4. מדובר בתאונה שארעה בחניון, בהצטלבות בין שני נתיבים, בין הנתיב עליו הוסע רכב התובעת לבין הנתיב עליו הוסע רכב הנתבעים, כאשר רכב התובעת מגיח מימינו של רכב הנתבעים.

הצטלבות נתיבים זו היא למעשה 'צומת' המוצב בתוך חניון.

משכך, הבחינה של המקרה צריכה להיעשות באספקלריה של 'תאונת צומת'.

5.5. מאחר שדובר על צומת שכללי הכניסה אליו אינם מוסדרים על ידי שלטים או רמזורים הרי שחלים הכללים לפי תקנה 64(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961:

"לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:

(1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;
...."

5.6. הוראה זו קובעת כי מקום שהכניסה לצומת לא הוסדרה על ידי תמרורים או רמזור זכות הקדימה בכניסה לצומת היא לרכב המגיח מימין. אין חולק כי רכב התובעת הגיח מימין לרכב הנתבעים. איני מקבל את טענתה של נהגת רכב הנתבעים, לפיה רכב הנתבעים נכנס ל"צומת" עוד לפני כניסתו של רכב התובעת לצומת, וכראיה לכך מפנה למוקד הנזק ברכבה בדופן הימינית הקדמית. הנתבעים לא הביאו כל אסמכתא אובייקטיבית בדבר מוקד הנזק ברכב הנתבעים, הגם שיכולים היו להביא על נקל, בין באמצעות הפקת תמונות ממכשיר הטלפון הקודם של נהגת רכב הנתבעים ובין על ידי הוצאת חשבונית תיקון נזקי רכב הנתבעים.

בהקשר זה, חל הכלל, לפיו אי הבאת ראיה שהיה באפשרות הצד להביאה פועלת לרעתו. לא מן הנמנע כי אם תמונות הנזק ברכב הנתבעים וחשבונית התיקון של רכב הנתבעים היו מובאות, הרי שניתן היה לראות כי מוקדי הנזק דווקא מחזקים את גרסתה של נהגת רכב התובעת.

ראו: ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736, 760 (16.12.1980).

5.7. זאת ועוד, האמנתי לנהגת רכב התובעת כי רכב הנתבעים הוסע במהירות גבוהה. נהגת רכב התובעת העידה כי נהגת רכב הנתבעים ביקשה לדחות את החלפת הפרטים ביניהן מאחר שהיא נורא ממהרת. ובכן החיפזון שאחז בנהגת רכב הנתבעים עשוי להשליך על מהירות שבו רכב הנתבעים הוסע על ידי נהגת רכב הנתבעים.

5.8. לא מצאתי כי היה באפשרותה של נהגת רכב התובעת לנקוט בכל פעולה למניעת התאונה. משכך, האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהגת רכב הנתבעים.

5.9. באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי רכב אשר בדק את רכב התובעת כשבוע ימים בלבד לאחר התאונה, ומאחר שהנזק נתמך באסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא הודיע על רצונו לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, בהתאם לתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

לפיכך, התביעה מתקבלת במלואה.

6. אשר על כן, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בסך של 10,418 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

6.2. הוצאות משפט – ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד – בסך של 3,000 ₪.

6.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 3 תשלם שכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג אדר ב' תשע"ט, 30 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: דבורית פרייפלד
שופט :
עורכי דין: