ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירון רודה נגד ויטה פרי הגליל בע"מ :


לפני כבוד ה שופטת עידית ברקוביץ

תובע

ירון רודה
ע"י ב"כ עו"ד פדלון ו/או עו"ד לופו

נגד

נתבעת

ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רימברג

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת לאשר הסתלקות התובע מהתובענה הייצוגית וכן להורות על דחיית תביעתו האישית של התובע נגד הנ תבעת (להלן: "בקשת ההסתלקות").

עניינה של התובענה הייצוגית - טענה להפרת הוראות הדין מצד הנתבעת, עקב מצג מטעה של תיאור וכינוי המופיע על גבי אריזת מותג שימורי התירס, באופן החורג מהקבוע בהוראות הדין .

הבקשה מוגשת על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" ), וזאת לאחר שניתנה החלטה המאשרת את התובענה כתובענה ייצוגית בעילה של הפרת חובה חקוקה וקובעת כי לכאורה נגרם נזק ממוני (להלן: "החלטת האישור").

רקע
ביום 16.11.2014 הגיש התובע (להלן: "התובע"), תובענה (לעיל ולהלן: " התובענה") ובקשה לאישור ה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), כנגד הנתבעת (להלן: "הנתבעת").

התובע הוא צרכן שרכש את מוצריה של הנתבעת.

הנתבעת היא מענקיות המזון בישראל, הפועלת בתחומים מגוונים, בין היתר משווקת קופסאות שימורים של תירס.

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת התובע, לפיה הנתבעת הפרה את הוראות הדין, כשהציגה על גבי שימורי התירס של המותג "גרין ג'אינט" (להלן: " המוצר"), כינויי איכות האסורים לסימון על פי ת"י 705-שימורי תירס (להלן: "התקן") וכתוצאה מכך נגרם לתבוע ולקבוצה הנטענת נזק ממון.

כך, על גבי המוצר צוין , כי הוא נארז מתירס איכותי וכי המדובר ב"גרעיני תירס בלעדיים" ו"תירס מתוק ורך". הצרכן, הקורא את התיאור, סובר כי המדובר במותג שונה מהתירס הרגיל המשווק על ידי הנתבעת, עלול להיות מוטעה ולחשוב כי המדובר במוצר מעולה.

הסעד שנתבקש בבקשת האישור היה מתן פיצוי על הנזק הממוני ושאינו ממוני שנגרם, לתובע על סך 13.5 ₪, ולחברי הקבוצה, על סך 3,000,000 ₪.

בתשובתה, דחתה הנתבעת טענות התובע. בין היתר, טענה כי ייצור המוצר הופסק בשנת 2014 וכי המוצרים שנותרו על המדף הינם ישנים; אותו זן תירס מיוחד אכן עומד בדרישות התקן לסימונו כ"מעולה" וכל התכונות המיוחסות לו קיימות. מכל מקום, לא נגרם כל נזק לקבוצה או לתובע.

ביום 27.10.2016, ניתנה החלטת בית המשפט (כבוד השופטת אלמגור), המאשרת את התובענה כייצוגית בעילה של הפרת חובה חקוקה. עוד נקבע כי נגרם לכאורה נזק ממוני (לעיל ולהלן: "החלטת האישור").

על פי החלטת האישור, התקן אוסר שימוש בתיאורים המופיעים על גבי אריזת המוצר, אפילו שאינם מופיעים בשם המוצר ולכן, לכאורה, הם אסורים בשימוש. עוד נקבע כי משעה שלא הונחו בפני בית המשפט ראיות לכך שהמוצר הינו ייחודי ואיכותי יותר ממוצרי תירס מתחרים, הוכח לכאורה, נזק ממוני.

עוד נקבע בהחלטת האישור כי :
"יכול להיות- ואינני קובעת שום קביעה בענין זה- שאילו הוכיחה כי המוצר מעולה או איכותי יותר מדומים לו, הייתה יכולה להצדיק את פערי המחיר ולהקשות על הוכחת קיומו של נזק"(החלטת האישור, פסקה 4).

כפועל יוצא, הגישה הנתבעת כתב הגנה ב-18.6.2018, אליו צורפה חוות דעת של מומחה בתחום גידולי מספור ותירס, ד"ר אפרים צוקרמן, מי ששימש שנים רבות כמרכז מקצועי ראשי של גידולי מספוא ותירס במשרד החקלאות ( להלן בהתאמה : "ד"ר צוקרמן" ו " חוות הדעת"). חוות דעתו של ד"ר צוקרמן נתמכה במבחני תירב ארציים שנערכו בישראל ע"י משרד החקלאות בשנים הרלוונטיות לתובענה.

על פי חוות הדעת, זן התירס של המוצר גרין ג'אינט מתאפיין במדדי איכות גבוהים ביחס לזני תירס מתוקים אחרים, באופן התומך בטענת הנתבעת לעניין הצדקת התיאורים שעל גבי אריזת המוצר וכן את מחירו הגבוה.

בקשת ההסתלקות
לאחר שהוגש כתב ההגנה בצירוף חוות הדעת ולאחר שהתקיימו שתי שיבות מקדמיות, ערך התובע בדיקות נוספות אשר בעקבותיהן הוא הגיע למסקנה כי איננו מעוניין להמשיך בהליך המשפטי נגד הנתבעת.

בבקשת ההסתלקות צוין, כי בנסיבות האמורות, באיזון שבין הסיכויים והסיכונים שבניהול ההליך, ובהתחשב בכך כי מטרתה העיקרית של התובענה הושגה וכי במסגרת זאת ייעשה שירות לציבור, ותוך חסכון בזמן ובמשאבים שיפוטיים, מבוקש לאשר את בקשת ההסתלקות מבקשת האישור ולדחות את תביעתה האישית של התובע, ללא צו להוצאות או לקבלת גמול כלשהו.

בנסיבות העניין, מבקשים הצדדים לפטור אותם מפרסום בעיתונות אודות הגשת הודעת הסתלקות וכן מאיתור מבקש או בא כוח חלופי, שכן, לטענתם, השיקולים שהובילו את התובע להסתלק תקפים גם כלפי יתר חברי הקבוצה, ובשים לב לכך שהמוצר אינו משווק עוד, יהא זה נכון, צודק ויעיל לפטור הצדדים מהמשך העיסוק בנושא.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי במכלול החומר, לרבות בתובענה, בבקשת האישור, בהחלטת האישור , בכתב ההגנה ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית
הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות:

סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט...".

סעיף 16(ד)(1) לחוק קובע:
"אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור;

הנה כי כן, הליך ההסתלקות מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:
בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות.
בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

אם כן, תחילה יש לדון בבקשת ההסתלקות, ולאחר מכן להידרש לסוגיית הפרסום.

אישור בקשת ההסתלקות
במקרה הנדון, הצדדים עותרים בהסכמה לבקשת הסתלקות, בלא תשלום גמול או שכר טרחה.

כאמור, עניינה של התובענה ובקשת האישור , בטענה כי הנתבעת הפרה הוראות הדין כשציינה כינויים ותיאורים על גבי מוצר של שימורי תירס, באופן הנוגד את הוראות הדין.

הבקשה מוגשת לאחר כבר ניתנה החלטה המאשרת את ניהול התובענה כייצוגית בעילה של הפרת חובה חקוקה ומחמת קיומו של נזק ממוני.

נוכח האמור, על פני הדברים, היה מקום להמשיך בניהול התובענה, לשם השגת המטרה של אכיפת הוראות הדין ופיצוי חברי הקבוצה בגין הנזק שנגרם להם.

עם זאת, לאחר שניתנה החלטת האישור, הנתבעת הציגה ראיות, לרבות חוות דעת מומחה בעל שם, המלמדות, לכאורה, כי המוצר אכן מתאפיין במדדי איכות גבוהים, באופן המצדיק את התיאורים שעל גבי אריזתו, וכן מחירו.

עוד יש להביא בחשבון את העובדה כי המוצר אינו משווק עוד.

במצב דברים זה, אינני רואה לנכון לכפות על התובע, אשר אינו חפץ בכך, את המשך ניהול ההליך.

היעתרות לבקשת ההסתלקות אינה גורמת נזק לחברי הקבוצה שכן היא אינה מהווה מעשה בית דין, וממילא ניתנת האפשרות למי מחברי הקבוצה, אשר יהא מעוניין בכך, להיכנס לנעלי התובע.
לאור האמור, הריני נעתרת ל בקשת ההסתלקות.

הפרסום

במסגרת בקשת ההסתלקות, עותרים הצדדים לפטור אותם מהמשך עיסוק בהליך, ובכלל כך מפרסומו. הצדדים מציינים כי התכלית העומדת מאחורי הצורך בפרסום ו/או משלוח הודעות בעניין הסתלקות, הינה איתור מבקש או בא כוח חליפי, אלא שבמקרה זה תכלית זו אינה רלוונטית, שכן השיקולים שהובילו את התובע לה סתלק תקפים גם כלפי יתר חברי הקבוצה, מה עוד שהמוצר כבר אינו משווק.

לאחר ששקלתי בכובד ראש את בקשת הצדדים, והגם שהבאתי בחשבון את העלות הכרוכה בכך, לא מצאתי, כי ניתן להיעתר לבקשתם. ואנמק.

14. בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות הבחין המחוקק בין שני מצבים, לפי השלב הדיוני בו מצויה התובענה:

א. בקשת הסתלקות טרם אישור התובענה כייצוגית – במצב דברים זה קובע סעיף 16(ד)(1) לחוק כי "רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא-כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור". ההוראה המשלימה הסדר זה היא סעיף 25(ב) לחוק, הקובע כי "בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעות, נוסף על ההודעות המפורטות בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם הבטחת ניהול ההליך וייצוג הקבוצה באופן הוגן ויעיל". במילים אחרות, כאשר ההסתלקות היא טרם אישור התובענה כייצוגית ניתן לבית המשפט שיקול דעת להחליט האם יש מקום לפעול לאיתורו של מבקש או בא-כוח מייצג חלופי, וכנגזר מכך לפרסם הודעות מתאימות.

ב. בקשת הסתלקות לאחר אישור התובענה כייצוגית – במקרה זה, קובע סעיף קטן 16(ד)(2) לחוק כי אם כל התובעים הייצוגיים או כל באי כוחם ביקשו להסתלק מהתובענה הייצוגית, "ולא הוגשה לבית המשפט, בתוך תקופה שקבע, בקשה למינוי תובע מייצג או בא-כוח מייצג במקומם, לפי הענין, יורה בית המשפט על פרסום הודעה על כך, בהתאם להוראות סעיף 25 ".

סעיף 25(א)(2) לחוק משלים הסדר זה בקובעו חובת פרסום הודעה לחברי הקבוצה בדבר "החלטת בית המשפט לאשר את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או של כל באי הכוח המייצגים מתובענה ייצוגית ... כאמור בסעיף 16(ד)(2)".

במילים אחרות, כאשר ההסתלקות היא לאחר שהתובענה אושרה כייצוגית, חובה על בית המשפט לפעול לאיתורו של תובע או בא-כוח חלופיים, וזאת, בין אם מקרב המועמדים המציעים את עצמם ובין אם על דרך של פרסום ה ודעה בהתאם לפרוצדורה שקובע החוק ( ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו , 22.12.2010), להלן: "עניין הר-עוז").

15. האבחנה שעורך חוק תובענות ייצוגיות בעניין השלב הדיוני בו מוגשת בקשת ההסתלקות היא ברורה הן מבחינת נוסח החוק והן מבחינת תכליתו.

בטרם אישור התובענה כייצוגית, מן הראוי להותיר לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם יש הצדקה למאמץ לאתר תובע חלופי, או שמא המדובר במהלך, אשר איננו צפוי להניב תועלת של ממש לחברי הקבוצה.

לעומת זאת, לאחר אישור התובענה כייצוגית, קרי לאחר שנמצא כי מדובר בתובענה שיש אפשרות סבירה שתוכרע לטובת הקבוצה, ואשר הדרך הדיונית היעילה וההוגנת להכריע בה היא כתובענה ייצוגית, מן הראוי לשאוף שהסתלקות (או נבצרות) של הגורמים המייצגים (התובע או בא הכוח המייצג) לא תסכל את בירור ענייניה של הקבוצה באופן שנקבע כי הוא היעיל וההוגן (קרי, על דרך ניהול התובענה כייצוגית). ( ראו ענין הר-עוז).

16. במקרה הנדון, בהינתן כי בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר שניתנה החלטת האישור המאשרת את התובענה כייצוגית, קיימת חובה לפרסם את ההסתלקות.

17. בענייננו, הצדדים הודיעו, כי אינם מעוניינים לאתר תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם ועל כן, מתייתר הצורך לקצוב מועד בכדי לאפשר להם להגיש בקשה בעניין זה.

18. על כן, מחובת הצדדים לפרסם הודעה בדבר מתן פסק הדין.

סוף דבר
19. הריני מאשרת את הסתלקות התובע מבקשת האישור .

התביעה האישית של התובע, נדחית, ללא צו להוצאות.

בהתאם לאמור ב-ס' 16(ד)(2), (4) לחוק תובענות ייצוגיות, הריני מורה לצדדים לפעול לפרסום פסק הדין, תוך ציון האפשרות להגשת בקשה למינוי תובע מייצג חלופי וכן בא כח מייצג חלופי, וזאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

ב"כ התובע תמציא העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

הצדדים יגישו נוסח הודעה לפרסום, בתוך 10 ימים.

ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, 01 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ירון רודה
נתבע: ויטה פרי הגליל בע"מ
שופט :
עורכי דין: