ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אייל שמיר נגד בריטיש :

המבקשים

  1. אייל שמיר
  2. מידאס גלובל הולדינגס בע"מ
  3. מידאס קורפוריישן בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד זהר לנדה ועו"ד בעז בן צור

נגד

המשיבה
בריטיש - ישראל השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יגאל דורון

החלטה

בפני בקשת המבקשים, הם התובעים בתובענה העיקרית העוסקת בשאלת זכאותם לתשלום בגין עסקת מיזוג שיזמו, לדחות את מועד העיון בהקלטות ובתמלילי שיחות, על קיומם הצהירו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמם, וזאת עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה, היא הנתבעת בתיק העיקרי, ועד לאחר קיום חקירות נגדיות של עדי המשיבה.

לטענת המבקשים, תכלית בקשה זו הינה חשיפת האמת ומניעת אפשרות של נציגי המשיבה להתאים את עמדתם ו/או גרסתם לפי המסמכים והראיות שבידי המבקשים. לטענתם, המשיבה בחרה שלא להעמיד גרסה עובדתית חד משמעית בנוגע לנטען כלפיה והציגה בכתב הגנתה, בניגוד לדין, מספר גרסאות עובדתיות סותרות וזאת מתוך כוונה, כך נטען על ידי המבקשים, "לירות לכל הכיוונים" על מנת שתוכל לדלות בהמשך ההליכים את הגרסה הנוחה ביותר מול הראיות שיציגו התובעים, ולבחור ברגע האמת בגרסה "שתסתדר" עם המסמכים והחומרים שיגלו התובעים במסגרת שלב גילוי המסמכים.

לביסוס טענה זו, הפנו המבקשים לדוגמא לסעיפים 9 , 10 , 34, 48 , ו-49 לכתב ההגנה שהוגש מטעם המשיבה, כדי להראות שישנן סתירות שלטענתם לא יכולות לדור בכפיפה אחת.
מטעם זה ועל מנת שהאמת תוצג במלואה בפני בית המשפט, ביקשו שלא להעביר לעיון המשיבה את ההקלטות ואת תמלילי השיחות עליהם הצהירו בתצהיר גילוי המסמכים.

המבקשים תומכים בקשתם בהלכת סוויסה (רע"א 4249/98 שמעון סויסה נגד הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ה (1) 515), בה נפסק כי לערכאה הדיונית נתון שיקול הדעת להורות על דחיית העיון במסמכים ובראיות וזאת מקום בו דחיית העיון היא צודקת ויעילה בנסיבות העניין, ובפרט כאשר חשיפת המסמכים בשלב מוקדם עלולה להביא לשיבוש ראיות או להתאמה או שינוי גרסאות של בעל הדין שכנגד ועדיו.

המבקשים הבהירו, כי ייאותו להגיש לעיונו של בית המשפט את המסמכים, וזאת על מנת שיוכל בית המשפט לעיין בעצמו במסמכים וללמוד על הפער הקיים בין גרסאות הנתבעת המשתנות לבין המסמכים הרלוונטיים.

המשיבה בתשובתה התנגדה לבקשה זו ודרשה לחייב המבקשים בהעברת תמלילי השיחות וההקלטות עצמן וכן עתרה לחיוב המבקשים בהוצאות הבקשה.
לגופו של ענין טענה המשיבה, כי המדובר בפגיעה קשה בהליכי גילוי ועיון במסמכים ובתכלית של הליך זה אשר נועד להבטיח שקיפות ראייתית, להגביר את ההגינות הדיונית והיעילות המשפטית ולהוביל לחקר האמת.
בנוסף, נטען כי הבקשה נועדה לשנות את סדר הבאת הראיות ובהתאם, ת מנע מעדי המשיבה להתייחס לנאמר בהקלטות. על כן נטען, כי הליך הגילוי חייב להיות רחב ככל הניתן באופן שמאפשר לכל צד להתמודד עם המס ד הראייתי הכולל ועם הטענות של הצד שכנגד, כך שבעל הדין רשאי לקבל מידע אודות מסמכים וראיות רלוונטיים שבידי הצד שכנגד, בין שהם מועילים ובין שהם מזיקים , ואין , להעמיד במבחן את זיכרונם של העדים, כפי שמבוקש לעשות על ידי המבקשים.
לעניין זה הפנתה המשיבה לת.א. (תל אביב) 48086-05-16 ליאב בכרך נגד זיקה תעשיות בע"מ (פורסם בנבו 28.10.18), אשר ניתן על ידי כבוד השופט גונטובניק (להלן" פרשת זיקה").

בתגובה לטענות אלה חזרו המבקשים וטענו, כי המשיבה נמלטת ממסירת גרסה עובדתית קוהרנטית. לכן, ובהעדר גרסה עובדתית חד משמעית מצד המשיבה, יש מקום לקבל הבקשה ולאפשר עיון בהקלטות ותמלילים של המבקשים רק לאחר הגשת התצהירים וקיום חקירות נגדיות , לעדי המשיבה.

בהמשך להחלטת בית המשפט העבירו המבקשים לעיון בית המשפט את תמלילי השיחות הרלוונטיים, במעמד צד אחד ובמעטפה סגורה, תוך הפנייה למספר מובאות מתוך התמלילים. התובעים סבורים כי די בדוגמאות אלו על מנת ללמד על הצורך בדחיית העיון בתמלילי השיחות עד למועד קיום חקירות נגדיות של עדי המשיבה.

אקדים ואומר, כי לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, וקראתי בעיון את תמלילי השיחות, בשים לב להפניית המבקשים לתשומת לב מיוחדת לאמירות ספציפיות בתמלילים, ראיתי לנכון לדחות הבקשה. לא מצאתי כי מתקיימות בענייננו זה נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מסדרי הדין ודיני הראיות.

הליכי גילוי המסמכים והעיון בהם מוסדרים בתקנות 112–122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן: התקנות). מטרתם של הליכים אלו היא להבטיח, כי המשפט יתנהל בשקיפות ראייתית, כך שערכים נעלים כהגינות דיונית, יעילות משפטית וכמובן – חקר האמת, יקבלו את מקומם הנכבד במשפט. על גילוי המסמכים להיות רחב ככל האפשר, כך שהצדדים יתמודדו עם היריעה הראייתית בכללותה, המבססת את טענות הצד שכנגד .

מעבר לאמור, עיקרון יסוד הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה, והמבקשים, בהיותם תובעים, נדרשים לפרוש את כל התשתית הראייתית שברשותם, לרבות הקלטות ותמלול שיחות , עוד בטרם תניח המשיבה את ראיותיה, וגם אם הדבר אינו נח להם מבחינה טקטית, לעיונו של הצד שכנגד, הנדרש להתגונן. שאלת האמת היא זו העומדת למבחן ולא הזיכרון האנושי. על כך נאמר, כי אין להפוך את ההליך המשפטי לזירה למלחמת הזיכרון המכני בזיכרון האנושי, ובהתאם אין להפוך חקירה נגדית למבחן של זיכרון הדדי בו צד אחד מצויד בתמלילים והצד האחר נאלץ להישען על זכרונו.

לצד האמור, אין חולק כי בית המשפט העליון בפרשת סוויסה אפשר בנסיבות בהן העיון במסמכים עלול להביא לשיבוש ראיות, ולפגוע בחשיפת האמת, לדחות את העיון במסמכים למועד מאוחר יותר. היו אלה נסיבות בהן הנתבעת, חברת ביטוח, נדרשה להתמודד עם גרסה עובדתית של התובע, כאשר כל המידע העובדתי שבידה לוקט על ידי חוקרים פרטיים ובנסיבות בהן לא נפגע סדר הבאת הראיות וראיותיה של הנתבעת הוגשו לאחר חקירת התובע.

אמנם, מאז פרשת סויסה ניתנו החלטות רבות בנושא ויישומה של הלכה זו לא הצטמצם לתביעות נזקי גוף בלבד ונראה, כי בתי המשפט השונים יישמו את ההלכה בסכסוכים אזרחיים שונים. (ראו: רע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון תק-על 2004(1) 3260 (2004) ).
כך גם הורחבה ההלכה גם לעניין חשיפת ראיות התובע ולא צומצמה אך לראיות הנתבע . כיום, חזרו בתי המשפט ושנו כי אין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחות את מועד הגשת ראיות התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע, אולם ראו לנכון להותיר אפשרות זו רק למקרים חריגים ביותר, בהם יש הצדקה לחריגה מסדר הבאת הראיות. (רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (פורסם בנבו, 15.08.2010)).
נזכיר כי במימוש החריג, ישנו פוטנציאל לפגיעה מהותית ובלתי הפיכה בזכויות הדיוניות של נתבעים. (רע"א 6155/14 רשות שדות התעופה בישראל נ' דק איירפורט יזמות בע"מ (פורסם בנבו, 22.10.2014) וכן פרשת זיקה ).
לפיכך, רק במקרים חריגים ונדירים ביותר בהם יוכח, כי קיימת הצדקה מיוחדת לדחות את העיון במסמכי התובע ו/או בחלקם , ייעתר בית המשפט לבקשה חריגה זו. אין די בסיכון כללי ביחס לשאלת אמינות גרסת היריב כדי להוות נסיבה חריגה אשר תצדיק אי חשיפת הראיות בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.
גם בנסיבות של גרסאות סותרות, כפי שנטען על ידי המבקשים, אין הדבר יכול להוות הצדקה מיוחדת להיעתר לבקשה. על בית המשפט להשתכנע, כי קיים נתון קונקרטי בחומר, שגילויו המוקדם עלול לחבל ביכולת בית המשפט להגיע לחקר האמת. (ת.א (קריות) 39324-08-17‏ ‏יניב בן דוד נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ).

כפי שציינתי לעיל, הנטל על המבקשים להוכיח את טענת ם הוא כבד משקל, ונראה כי לא עמד ו בנטל זה.
כתב ההגנה שהוגש על ידי המשיבה פרוש על עמודים ארוכים ובהם גרסה עובדתית וכן טענות משפטיות מפורטות וארוכות, הנוגעות לתביעת המבקשים. חלק מהטענות העובדתיות אכן נטענו כטענות חלופיות אבל עדיין אין בנטען כדי להצדיק דחיית חשיפת התשתית הראייתית של המבקשים, הם התובעים, מפניה נדרשת המבקשת להתגונן.
בנוסף, המבקשים קיבלו לעיונם מענה, הנתמך בתצהיר, לשאלון שהפנו אל המשיבה ובו תשובות מפורטות למספר רב של שאלות הקשורות לגרסת ההגנה. בין היתר, שאלות הנוגעות לסוגית מיזוג מליסרון ובריטיש, וקיבלו על כך את תשובותיה של המשיבה באופן המגבש את גרסתה העובדתית של המשיבה .

גם לאחר שעיינתי בתמליל השיחות מושא המחלוקת דנן, לא מצאתי בתמלילים ובדגשים שהובאו בפניי, מסת ראיות המצדיקה סטייה מכלל חשיפת ראיות והתמודדות עמן בבית המשפט. באם ישנן סתירות ו/או אי דיוקים במסכת העובדתית שהוצגה על ידי המשיבה, ראוי כי אלה יתבררו בחקירות הנגדיות שיבוצעו לעדי המשיבה. כך יתממש במלוא הדרו עקרון חקר האמת, בשימוש בראיות בהתאם לסדרי הדין הרגילים והמקובלים.

לאור כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לחזור על עיקרי הדברים שנקבעו בפרשת זיקה ולקבוע, כי אין מדובר במקרה חריג שבו קיימת הצדקה מיוחד ת לשינוי בסדרי הדין ובסדר הבאת הראיות .
המבקשים יעבירו עותק מההקלטות ומהתמלילים לידי ב"כ המשיבה, וזאת תוך 14 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 2 באפריל 2019 , בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: אייל שמיר
נתבע: בריטיש
שופט :
עורכי דין: