ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוניות כלנית בכרמיאל בע"מ נגד ב.מ. מוניות דודי בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת מירב קלמפנר נבון

תובעת

מוניות כלנית בכרמיאל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אליהו סרור ואח'

נגד

נתבעת

ב.מ. מוניות דודי בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שאדי משעור

פסק דין

לפני תביעה כספית.
התובעת היא חברה המפעילה תחנת מוניות בעיר כרמיאל ומספקת שירותי מוניות והסעה. הנתבעת עוסקת גם היא במתן שירותי הסעה ונהגה מעת לעת לספק ללקוחותיה שירותי הסעה באמצעות התובעת.
לטענת התובעת, בגין שירותי הסעה אלו אותם צרכה הנתבעת, הייתה הנתבעת משלמת לתובעת את עלותם בהתאם לחשבונית אותה הייתה מפיקה התובעת. לכל חשבונית צורף דו"ח כל הנסיעות המרכיבות את אותה החשבונית. לטענת התובעת, שולמו החשבוניות כסדרן במשך שנים.
אחד משני בעלי המניות בנתבעת – מר דוד זר, הוא בעל מניות גם בתובעת.
לטענת התובעת, במהלך החודשים 1-5/17 הזמינה הנתבעת מהתובעת שירותי הסעה ללקוחותיה אשר בוצעו בידי נהגי התובעת לשביעות רצונה והופקו עבור הנתבעת חשבוניות מדי חודש בחודשו. לחשבוניות צורף דו"ח נסיעות המרכיבות את החשבו ניות. עוד טוענת התובעת כי החשבונית כוללת אף את מיסי התחנה, עבור שתי המוניות אותן מחזיק בעל המניות מר דוד זר, בתובעת.
התובעת טוענת כי הנתבעת לא פרעה את החשבוניות ונותרה חבה לתובעת סך של 60,163 ₪. על אף פניות לנתבעת, היא לא ניאותה לפרוע את חובה ומשהחוב לא נפרע, הפסיקה התובעת לספק לנתבעת שירותי הסעה. לטענת התובעת, פנתה אליה הנתבעת בבקשה ל תשלום עבור "שירותי מנהל מקצועי" אשר הוענקו לתובעת , לטענת הנתבעת, ברם כאלה לא נדרשו לתובעת ואף לא ניתנו בידי הנתבעת ולפיכך נדחתה דרישתה של הנתבעת.
לטענת התובעת התעשרה הנתבעת שלא כדין על חשבונה בכך שלא שילמה עבור שירותי ההסעה אותם ביצעה עבורה התובעת ומכאן תביעת התובעת אשר לפני.
הנתבעת טענה להעדר יריבות בינה לבין הנתבעת או העדר עילה כנגדה. לטענתה, בזמנים הרלבנטיים לתובענה שררו יחסי חברות בין מנהל התובעת ז"ל – מר יצחק צייג לבין מנהל הנתבעת – מר דודי זר. בשל אותם קשרי חברות סיפקה הנתבעת לתובעת עבודה בדמות הסעות אותן ביצעה התובעת בסך של 15,0000-20,000 ₪ לחודש.
לטענת הנתבעת, בשנת 2012 התובעת הגישה מועמדות למכרז לאספקת שרותי הסעה והייתה חייבת לעמוד בתנאי סף ולפיו עליה להפעיל את החברה באמצעות מנהל מקצועי אשר עבר הסמכה בידי משרד התחבורה. הנתבעת טוענת כי התובעת לא עמדה בתנאי סף זה ולאור הסכמה בין מר דודי זר ליצחק צייג ז"ל, הוסכם כי התובעת תגיש את מועמדותה למכרז באמצעות מר דודי זר אשר עבר הסמכה נדרשת כמנהל מקצועי. הנתבעת טוענת כי הוסכם בין הצדדים שמר זר יהיה זמין עבור התובעת בכל הנוגע לעבודתה בתחום אותו מכרז וכי חשבונית מס תונפק בידי הנתבעת עבור שירותיה, רק לאחר קבלת הכספים עבור עבודת התובעת. הנתבעת טוענת כי התובעת ניגשה למכרז, זכתה בו ועבדה במסגרתו כחמש שנים.
הנתבעת טוענת כי בינתיים נפטר מר צייג ז"ל, שכרו של מר זר לא שולם במשך השנים ומנהלה החדש של התובעת, על אף הבטחותיו, גם הוא לא שילם את שכרו של מר זר. לטענת הנתבעת, חייבת לה התובעת סך של 105,300 ₪ תמורת זכייתה במכרז וכספים אותם הרוויחה כתוצאה משיתוף הפעולה עם מר זר כמנהל מקצועי. לטענתה, היא רשאית לקזז סכום זה מהסכומים אותם טוענת התובעת כי הנתבעת חבה לה וכן קמה לה זכות לתבוע את יתרתם מהתובעת.
עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה וסיפקה שירות בלתי אמין ללקוחות הנתבעת , דבר שגרם לפגיעה בשמה הטוב של הנתבעת ולאובדן לקוחותיה. לטענתה, הופקו החשבוניות התומכות בתובענה שלא בזמן אמת, לצרכי התביעה בלבד ולא הגיעו מעולם לידיה.
הנתבעת טענה כי היא אינה חבה דבר לתובעת ומשכך יש לדחות את התביעה כנגדה.

דיון:
האם הוכח חוב של הנתבעת לתובעת ומהו גובה החוב ?
התובעת הציגה לבית המשפט באמצעות עדות מנהלה, מר יוסף קסטיאל, את החשבוניות הרלבנטיות לתובענה זו (ראה נספחים ג'1 – ג'8 לת/1). המדובר בחשבוניות אותן הנפיקה התובעת לנתבעת, בעקבות הסעות אותן ביצעה עבור לקוחות הנתבעת. מר קסטיאל העיד על כך ועדותו זו לא נסתרה אף בחקירתו הנגדית. יתרה מזו, במהלך חקירתו הודיע מר קסטיאל כי חשבונית אחת מתוך אלו אשר נתבעו תחילה מהנתבעת (חשבונית 101387) ע"ס 18,549 ₪ נפרעה בידי הנתבעת ומשכך תוקן כתב התביעה בהתאם.
מר קסטיאל הוסיף ופירט כי החשבוניות מורכבות מהסעות אשר ביצעה התובעת עבור הנתבעת והמפורטות בדו"חות אשר צורפו לכל חשבונית וחשבונית. ראה נספחים ד1-ד5 לת/1. עוד הוסיף מר קסטיאל ופירט כי נדרשו מעם הנתבעת מיסי תחנה עבור שתי מוניות אותן החזיק מר זר בתחנת המוניות של התובעת והציג מכתב התראה לנתבעת מיום 28/5/17 (נספח ה' לת/1). מר קסטיאל נשאל מדוע זה נמחקו סכומים במכתב ההתראה ונכתבו חדשים ועל כך הוא מסר את הסברו ולפיו משנכנסו הצדדים למחלוקת ביניהם, בוטלה הנחה בגין מיסי תחנה שהייתה לנתבעת ונרשם מחדש הסכום המלא.
מנהלה של הנתבעת מר דודי זר, לא הכחיש את חובה זה של הנתבעת בחקירתו הנגדית ואף הצהיר בפה מלא כי הנתבעת אכן לא פרעה את חובה זה.
הנה כי כן, הוכיחה התובעת כי הנתבעת חבה לה בגין הסעות אשר ביצעה עבורה ואשר פורטו בדו"חות שצירפה, את הסך הנקוב בחשבוניות אשר צורפו ובסה"כ 60,163 ₪.

האם הוכח קיומו של חוב תובעת לנתבעת ומה גובה החוב?
בחקירתו של מנהל הנתבעת, מר דודי זר, העיד מר זר כי התובעת חבה לנתבעת סך של 105,300 ₪. מר זר טען כי שימש מנהלה המקצועי של התובעת לצורך עמידתה בתנאי מכרז להסעת עובדי רפא"ל וכנגד תפקידו זו הוסכם עם מנהלה ז"ל של התובעת כי התובעת תשלם לו סך שנתי של 21,060 ₪. בהתאם לעדותו של מר זר, לא שולם לו שכרו במשך חמש שנים ומכאן חובה של התובעת לנתבעת. עדות זו מעבר להיותה עדות יחידה של בעל עניין בתובענה על כל המשתמע מכך, לא נתמכה בדבר.
לא הומצא מטעמה של הנתבעת ההסכם המעיד על ההסדר עם התובעת ו מר זר העיד כי לא הייתה כלל הסכמה כתובה. לא הומצאו עדים אשר יוכלו לתמוך בגרסתו של מר זר. הנתבעת עצמה אישרה כי שילמה את אחת החשבוניות נושא התביעה (כאמור חשבונית 101398) , אם כך מדוע , לאור טענותיה להסדר עם מר זר, שילמה אותה הנתבעת . מר זר לא צירף את מסמכי המכרז בו זכתה לטענתו התובעת, כך שיעידו על הדרישה למנהל מקצועי. מאידך, הן מר קסטיאל והן מר יגאל טיבי – חבר בתובעת, העידו כי כלל לא היה צורך במנהל מקצועי וכי זו כלל לא הייתה דרישה במכרז עליו התמודדה התובעת.
כאשר נשאל מר זר אם ידוע לו מה הייתה התמורה מאותו מכרז בו זכתה התובעת, הוא אישר כי כלל אינו יודע וכי שכרו סוכם מראש בסכום קבוע עם מר צייג. לטענתו, במשך חמש שנים לא שולם שכרו אך הוא לא עמד על כך שכן הדבר "נדחה ונדחה" . כאשר הוא נדרש להמציא אסמכתא לטענה תמוהה זו, לפיה משך חמש שנים לא עמד על תשלום שכרו, טען מר זר כי מדובר בהסכמות בע"פ. קשה לקבל טענה זו . אף אם הייתי מקבלת טיעונו של מר זר כי בינו לבין מר צייג שררו יחסי חברות אשר מנעו ממנו עמידה על שכרו, מר זר הוסיף לתת, כך לטענתו, את שירותיו כמנהל מקצועי, שנה לאחר פטירתו של מר צייג ז"ל. כלומר נעלמה המניעה מטעמו לדרישת שכרו ובכל זאת זה לא נדרש.
מר זר עומת עם השאלה, אם קיים חוב, מדוע זה לא תבע אותו עד כה והסבריו כי הוא חש קרבה לחברה התובעת ושומר לה "חסד נעורים", אינם מתיישבים עם ההיגיון הכלכלי. במיוחד לאור הצהרתו כי אמור היה לטפל בבעיה שנים לפני שהוגשה תביעה כנגדו , אם לא קיבל את שכרו ולפי דבריו, "לא שוברים ישר את הכלים, מטפלים בבעיה".
כלל אלו מובילים למסקנה כי לא הוכח כלל חוב של התובעת לנתבעת כנטען בידי מר זר ועדותו לעניין זה, לא זו בלבד שלא התיישבה עם ההיגיון הכלכלי, לא נתמכה בדבר ונוצר הרושם כי היא נולדה אך ורק כטענת מגן כנגד תביעת התובעת מהנתבעת.

האם ניתן לערוך קיזוז בין החובות ?
מר זר מטעמה של הנתבעת טען כי תחילה על התובעת לשלם לו את חובו הנטען, אשר כאמור לא הוכח כי אכן קיים חוב שכזה ולאחר מכן ישלם את המגיע מהנתבעת לתובעת. ס. 53 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי ניתן לקזז האחד כנגד השני חיובים אשר צדדים חבים זה לזה בהגיע מועד פירעונם, ככל שהם נובעים מעסקה אחת ואולם ככל שהם נובעים מעסקאות שונות, יש צורך בהיותם חיובים קצובים.
הנתבעת לא זו בלבד שלא הוכיחה כי המדובר בחיובים מאותה העסקה, אף אם אניח כי המדובר בחיובים קצובים, הרי שלא הוכח כלל חיוב של התובעת לנתבעת. משכך לא תוכל הנתבעת לערוך קיזוז של החוב הנטען (ואשר לא הוכח כקיים) כנגד חובה אשר הוכח לתובעת.
מכלל האמור עולה כי יש לקבל תביעת התובעת כנגד הנתבעת במלואה.
סוף דבר,
התביעה מתקבלת.
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 60,163 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 11/1/18) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 2500 ₪ ושכ"ט עו"'ד בסך 7,500 ₪ . הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוניות כלנית בכרמיאל בע"מ
נתבע: ב.מ. מוניות דודי בע"מ
שופט :
עורכי דין: