ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרח חלבי נגד בנק הפועלים דליית אל כרמל :

בפני כבוד ה שופט אהרון שדה

מערערים

פרח חלבי

נגד

משיבים

בנק הפועלים דליית אל כרמל 12742

פסק דין

לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א – 1981.

לגרסת המערער, קיבל הוא ביום 28.9.18 הודעה על הגבלת בחשבון הבנק שלו אצל המשיב בשל סירובן של 10 המחאות שהוחזרו באכ"מ.

הערעור, מבולבל משהו בניסוחו נוגע רק ל-6 מתוך אותם שיקים המפורטים בהודעה אך משום מה הוא טוען שיש לגרוע את כולם מרשימת השיקים המסורבים.

המערער טוען כי ביחס לששת השיקים, ניתנה למשיב הודעה שנגנבו ויש לבטלם, המשיב לא נעתר לבקשת העורר, בחר שלא לבטל שיקים אלו אלא לסרבם ומכאן הערעור.

יצוין שאין כל טענה גם לא שמץ טענה בדבר חובת המשיב לכבד את השיקים אילו משום שחוללו בניגוד למסגרת האשראי ולהסכמים עם המשיב.

מדובר בשיקים המסתיימים בספרות:
762,772,769 (פנקס אחד שנגנב או אבד ).
445,520,472 (פנקס אחר שנגנב או אבד ).

המשיב הגיש תגובה מפורטת, ציין כי מדובר ב"מערער סדרתי" אשר מנצל את הליכי בית המשפט כדי למנוע הגבלה בחשבון שאותו הוא מנהל שלא בהתאם למסגרת האשראי וכי במקרה דנן, לא בגניבה ולא בזיוף מדובר אלא בטענות בדיעבד שנועדו לדחות את הקץ קרי את ההגבלה.

התיק נקבע לדיון, העדים העידו וב"כ הצדדים הגישו סיכומים.
זה המקום לשבח ולומר כי סיכומי שני הצדדים (ללא נספחים) היו קצרים מאוד, ממוקדים וברורים.

דיון:
בפתח הדברים יש לומר כי אינני נותן אמון בגרסת המערער שלמרות הנסיבות התמוהות המתוארות בגרסתו שהיו מחייבות עדות מהימנה, יציבה וקוהרנטית , עדותו הייתה מבולבלת, מלאת סתירות שלא לומר מביכה ממש כפי שעולה מהפרוטוקול וכפי שיפורט בהמשך.

אך תחילה לעובדות שהוכחו:
ביחס לשיקים מס' 772,769 ו- 767 צורפה ראיה לפיה לגביהם (ולגבי הפנקס לו הם שייכים) הוגשה תלונה במשטרה ביום 23.7.18 ובו ביום הועברה למשיב לצד בקשה לביטולם.

לגבי 3 השיקים נשוא סעיף 6 לבקשה (445,520,472), לבקשה או לתצהיר המערער לא הוגשה שום ראיה, על מתן הודעה על ביטולם לפני מועד פירעונם ובכלל, מספרי שיקים אלו אינו נכלל במספרי השיקים נשוא הודעת המערער למשיב ואיננו נכלל במסמך הנקרא "עסקת ביטול סדרת שיקים" שצורף לבקשה. הגם שכבר עתה ניתן לדחות את הבקשה ביחס ל-3 שיקים אלו, ניתן לדח ותה גם אם היה מוכח שניתנה לגביהם הודעה ובקשת ביטול מחמת אובדן או גניבה.

הוכח ע"י המשיב כי המערער הוא "מערער סדרתי" ובמהלך השנתיים האחרונות הגיש לא פחות מ-5 ערעורים לפי סעיף 10 לחוק, בתחילה טען לביטול מחמת העילות "הקלאסיות" ואחר כך כשמיצה אותן וההסכמים ומסגרת האשראי היו כבר ברורים ומקובעים, עבר לבקשות לביטול הגבלת חשבון מחמת אובדן או גניבת פנקסי שיקים.

הוכח כי בשנתיים האחרונות סורבו בחשבון המערער 57 שיקים.

הוכח די הצורך מתוך מסמכי הבנק כי השיקים שגריעתם מבוקשת הם שיקים שהוצגו לפירעון כשהחשבון חורג ממסגרת האשראי.

הוכח די הצורך והדבר לא נסתר כי המערער ביטל כ- 100 שיקים במשך כשנתיים ודיווח על אובדן או גניבה של לא פחות מ-12 פנקסי שיקים בפרק זמן של כ-7 חודשים.

המערער אגב, בעדותו התמוהה, סבר כי איבד או שנגנבו ממנו כ-20 פנקסי שיקים, כל פעם בנסיבות אחרות, פעם בסיור ביפו, פעם מהרכב, פעם נפלו ופעם בחנות.

הוכח בחקירת המערער כי הוא עצמו מתקשה מאוד "לזהות" מהי חתימתו ומהו הזיוף, לא היו בפיו הסברים כיצד זה שיקים עוקבים שניתנו לאותו מוטב, האחד שעמד במסגרת האשראי וכובד "לא נגנב או זויף" וזה שחרג מהמסגרת הפך ל"גנוב או מזויף" (סעיף 16.3 לסיכומי המשיב, השיקים הוצגו למערער בחקירתו).

הגנת גניבת שיק או זיופו היא ההגנה הטובה ביותר לנתבע בדיני שטרות, קשה מאוד לאוחז הממוצע לס תור אותה וכאמור הנטל במקרה השטרי רובץ לפתחו של אותו אוחז ככל שיפתח בהליך משפטי.

כאן שונה הדבר, המערער הוא זה שצריך לעמוד בנטל, הוא טוען שהשיקים אבדו, נגנבו או זויפו והוא טוען שעל הבנק לכבד טענה זו שלו באופן אוטומטי כתורה מסיני. טענות אלו נוגעות האחת לפן העובדתי והשנין המשפטי.

בפן העובדתי ככל שהטענה בדבר גניבה ואובדן צריכה לעמוד למבחן הוכחה הנטל רובץ על הטוען לכך קרי על המערער והוא לא עמד בו. כאמור גרסתו איננה מעוררת אמון, כמות פנקסי השיקים שאבדה או נגנבה ממנו "בסיטונות" איננה סבירה, התזמון לפיו גל האבדות והגניבות מופיע אחרי מיצוי העילות "הקלאסיות" בערעורים קודמים תורם את שלו. כמות השיקים שבוטלה אדירה והמערער לא יכול היה להסביר בחקירתו מה באמת קרה, איך הגיע למצב תמוה שכזה ולא היו לו תשובות טובות כשעומת בקשר לשיקים שטען כי נגנבו מול שיקים עוקבים מאותו פנקס ושנרשמו לפקודת אותו מוטב שנפרעו כאשר נגדם לא עלתה כל טענה.
בפסקי הדין שצורפו ע"י ב"כ המשיב נקבע ובצדק רב כי אין די בתלונה במשטרה כדי להוכיח כי האמור בה נכון, למעשה המצב רחוק מכך.

שילוב הנסיבות, ריבוי ההליכים והסתבכויותיו של המערער מביאות למסקנה כי דין גרסתו להידחות.

בפן המשפטי, השאלה נוגעת לזכות המשיב שלא להיעתר לבקשת המערער לביטול השיקים וזכות ו לסרבם ולכלול אותם ברשימת השיקים המסורבים.

ההכרעה בשאלה המשפטית חשובה שכן אם לאמיתות גרסת המערער הלקוח אין משקל ואם הבנק אמור לפעול כ"אוטומט" קרי הלקוח טוען ומבקש ואילו הבנק רק מבצע, אזי המערער צודק, כלל אין זה חשוב אם השיקים אכן אבדו אם לאו ודינם ( ולפחות דין השלושה שלגביהם יש ראיה על בקשה לבטלם מבעוד מועד לבטלם) להיגרע מרשימת השיקים המסורבים.

מאידך גיסא, באם לבנק יש שיקול דעת והוא רשאי, בנסיבות המתאימות שלא להסתפק בבקשת והודעת הלקוח, אזי המערער מצוי בבעיה.

ב"כ המערער בחר שלא להתייחס בסיכומיו לנקודה זו, גם סיכומי תשובה לא הוגשו מטעמו למרות שנתנה לו זכות מפורשת לעשות כך (החלטה מיום 27.1.19) ונראה שלא בכדי.

ב"כ המשיב הפנה למספר פסקי דין העוסקים בערעורים לפי סעיף 10 לחוק בהם בית המשפט קבע שלא די בהצגת תלונה במשטרה ובעדר ראיה מספקת, ניתן לדחות טענת לקוח בדבר גניבה, אובדן או זיוף (סעיפים 28-29 לסיכומי ב"כ המשיב).

ב"כ המשיב צירף גם עותק מהדף הרלבנטי מנהלי המסלקה של בנק ישראל ממנו עולה כי עמדת בנק ישראל (והוראתו) היא שלבנק יש שיקול דעת בעת שהוא עוסק בבקשת לקוח לבטל שיק מחמת אובדן או גניבה וכי הבנק רשאי למנות את השיק כשיק שסורב ורק אם יביא הלקוח מסמכים מתאימים וישכנע את הבנק שיש דברים בגו, יגרע אותו שיק ממנין השיקים המסורבים.

משכך, לא די היה בהודעת המערער למשיב על גניבת/אובדן השיקים כדי למנוע את הוספתם לרשימת השיקים המסורבים ובנסיבות הענין בו מדובר בלקוח בעייתי ששיקים רבים שלו סורבו מסיבות שונות ולפתע הוא מאבד פנקסי שיקים רבים, מבטל עשרות רבות של המחאות ומתבלבל בין המחאות שטען שאבדו לבין כאלו שהוצאו כדין, עשה נכון המשיב כשפעל כפי שפעל במקרה כאן.

בנק ישראל מטיל על הבנק המנהל את חשבונו של הלקוח להיות שומר הסף, זה שמונע מהלקוח לנצל ולעשות שימוש לרעה בעילות הביטול השונות וכאן יש לומר כי גם בית המשפט, לא יכול לתת ידו לשיטה או התנהלות בה יש לקוח שעל פניו איננו מסוגל לשמור על השיקים שלו ואשר מבקש לחמוק באחריות תוך ניצול הליך הערעור לפי החוק.

מול המערער שאולי חש היום נפגע מהפרשה עומדים רבים רבים שהשיקים שלו הגיעו לידיהם, בוטלו או סורבו והם עומדים לפני שוקת שבורה.

הזכות לנהוג ברכב היא זכות יסודית ובכל זאת, זכות זו נשללת כאשר מוכח כי הנהג מסוכן ולא ראוי לנהוג.
הזכות לעסוק במקצוע מוסדר (רופא, עו"ד, רו"ח) היא זכות יסודית, זכות זו נשללת כאשר מוכח כי בעל המקצוע חרג מכללים מקצועיים או אתיים ופגע או עלול לפגוע באחרים.

הזכות לנהל חשבון בנק דביטורי ולהחזיק פנקסי שיקים היא זכות יסוד ית, יש להגבילה כשמתברר שהאדם איננו מסוגל, אולי אף לא כשיר לנהל חשבון כזה ולהחזיק ולשמור על פנקסי שיקים וזאת על מנת למנוע פגיעה באחרים ולמנוע פגיעה ביציבות הכלכלית ובמעמד השטרות.

די לקרוא את חקירת המערער כדי להבין שמעל כשירותו להחזיק פנקסי שיקים מרחף סימן שאלה גדול.

אשר על כן, פעל המשיב כדין, כאשר בנסיבות המיוחדות (והתמוהות) של הפרשה כאן, כלל את השיקים נשוא הבקשה ברשימת השיקים המסורבים ולא פעל כאוטומט או כחותמת גומי לכל בקשה או טענה של המערער.

בכל מקרה, קשה לי לראות כיצד הייתה נמנעת כניסת החשבון להגבלה נוכח ריבוי השיקים המסורבים האחרים ונוכח העובדה כי במקרה הטוב ביותר מבחינת המערער, היו נגרעים כאן רק שלושה.

המערער מצדו צריך לקחת כאמור אחראיות על רשלנותו, אדישותו וחוסר יכולתו לשמור על השיקים שנטל "בסיטונות" מן הבנק ואיבד "בסיטונות" לאחר מכן תוך כדי שהוא גורם נזק לצדדים שלישיים.

הערעור נדחה.

המזכירות תחלט ותעביר את הפיקדון שהפקיד המערער בתיק זה לב"כ המשיב לכיסוי חלקי של הוצאות המשפט בהן נשא מרשו.

ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, 01 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרח חלבי
נתבע: בנק הפועלים דליית אל כרמל
שופט :
עורכי דין: