ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוליטל הנדסה ויזום בע"מ נגד שמשון מרון רו"ח ועו"ד :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקשת - המערערת
אוליטל הנדסה ויזום בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלי חן ועו"ד שרגא צייגר

נגד

המשיבים

1. שמשון מרון רו"ח ועו"ד
בתפקידו ככונס נכסים על נכסי חברת צמנטכל הנדסה ויזום צפון בע"מ (בכינוס ובפירוק)

2. בנק הפועלים תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד שרון לובצקי הס, עו"ד שחר הרון ועו"ד שמאור גרינוולד

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כבוד השופט גיא הימן) מיום 17/1/19 בת.א. 1082-04-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת - התובעת לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת נתבע ועילות.

2. המבקשת הגישה בחודש אפריל 2017 תובענה לסעד הצהרתי וצו עשה נגד בנק הפועלים ונגד כונס הנכסים - בתפקידו ככונס נכסים על נכסי צמנטכל הנדסה ויזום צפון בע"מ (בכינוס ובפירוק) [להלן: "צמנטכל צפון"].

עניינו של ההליך קמא בעניין תוקפה של "המחאת זכות על דרך מכר" מיום 14/8/2003 לטובת המבקשת ובמסגרת הומחה לזכות המבקשת סך 1,390,000 ₪ מתוך כספים שיגיעו לצמנטכל צפון מחברת סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ (להלן: "סלע שולדר") בפרויקט הידוע בשם וילאן 2000 בע"מ (להלן: "הפרויקט").

התובענה הוגשה לאחר שבית המשפט המחוזי בתיק הפש"ר של צמנטכל צפון (פש"ר 1899/04) החליט ביום 12/1/17 למחוק בקשה למתן הוראות בתיק הפש"ר על מנת שניתן יהיה לבררה "במתכונת דיונית רגילה, מחוץ להליך הכינוס".

3. כתב הגנה הוגש על ידי הבנק עוד בחודש יוני 2017. ישיבת קדם משפט ראשונה ויחידה התקיימה ביום 26/3/18.

בהחלטה מיום 4/5/18 נקבע, כי ההליכים המקדמיים הסתיימו. נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית / חוות דעת וישיבת קדם משפט ליום 26/11/18. (מועדים שהוארכו בהחלטה מאוחרת יותר).

4. הבקשה לצירוף נתבעים:
א) ביום 15/11/18 הוגשה על ידי התובעת- המבקשת "בקשה לצירוף נתבעים ותיקון כתב התביעה".
התבקש צירופם של נתבעים נוספים: עו"ד עמיר מבור ז"ל (באמצעות מנהל עזבונו) ואיילון חברה לביטוח, כמבטחת שלו בביטוח מקצועי.
נטען, כי עו"ד מבור ז"ל היה היועץ המשפטי של צמנכל צפון בתקופה הרלוונטית. הוא נתן יעוץ בעניין המחאת הזכות ורישומה. הבטיח כי יעיד לטובת התובעת - המבקשת בעניין המחאת הזכות ולכן לא צורף כנתבע.
נטען, כי משנפטר עו"ד מבור אין מנוס מצירוף הנתבעים להליך מכוח תקנה 24 לתקסד"א על מנת שניתן יהיה לברר את השאלות האמיתיות שבמחלוקת.

ב) בנק הפועלים הותיר ההחלטה לשיקול דעת בית משפט וזאת מבלי לגרוע מטענותיו לגופו של עניין ומבלי שיהא בכך כדי לפתוח הליכים מקדמיים שהסתיימו כבר.

ג) כונס הנכסים הותיר ההחלטה לשיקול דעת בית משפט.

5. ההחלטה מיום 17/1/19:
הבקשה נדחתה.
נקבע כי ההליך מצוי בשלב מתקדם. ערב הגשת תצהירי עדות ראשית. גישת הפסיקה לתיקון כתבי טענות אמנם ליברלית ומקלה כאשר הדבר דרוש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, אך אין כך בעניינינו.
התיק ירחיב באופן ממשי את היריעה. יוסיף סוגיות נוספות על אלו שבכתב התביעה המקורי. אין בתיקון כדי לקדם או לסייע לבירור פלוגתאות לפי כתב התביעה המקורי. ההליכים המקדמיים כבר מוצו (החלטה מיום 14/6/17) והיה צורך להגיש תצהירי עדות ראשית. המועדים הוארכו לפנים משורת הדין.
נקבע כי דחיית הבקשה לתיקון אין פירושה סגירת דלתו של בית משפט בפני המבקשת אלא "שאת מה שהחמיץ כתב התביעה המקורי ניתן להשלים בהליך נפרד".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

6. בבקשת רשות הערעור נטען, כי ההחלטה שגויה. מתעלמת משינוי הנסיבות שנבע מפטירתו המפתיעה של עו"ד מבור ז"ל - דמות מפתח לבירור הסכסוך שבין הצדדים.
אין מדובר בתובענה המצויה בשלבים מתקדמים. הנתבעים כלל לא התנגדו לבקשה וההחלטה מתעלמת מהעיקרון הליברלי שבפסיקה ביחס לתיקון כתבי טענות.

7. ב"כ המשיב 2 - הבנק מותירים גם הפעם את ההכרעה לשיקול דעת בית משפט בכפוף לשמירת כל טענותיהם בבית משפט קמא, לרבות טענות סף וכי לא ניתן יהיה לפתוח מחדש את ההליכים המקדמיים שהסתיימו זה מכבר, ובכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות.

המשיב 1 מותיר אף הוא את ההחלטה לשיקול דעת בית משפט.
מציין כי עזבונו של עו"ד מבור ז"ל נמצא בפשיטת רגל (פש"ר 24727-06-17 בבית המשפט המחוזי חיפה).

8. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) כיוון שלהחלטה השפעה מכרעת על אופן ניהול ההליך, מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א.
דין הערעור להידחות לגופו.

החלטות בדבר תיקון כתב תביעה והוספת בעלי דין לתובענה הן החלטות הנוגעות לאופן ניהול הליך וסדרי דין, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות אלו, אלא במקרים חריגים, בהם ההחלטות חרגו ממתחם הסבירות או עשויות לגרום עיוות דין לאחד הצדדים.
ראה לעניין זה: רע"א 8861/18 ארמוזה אינטרנשיונל מדיה בע"מ נ' Creighton Online Media PTE LTD (1/1/19) בסעיף 6 ופסקי הדין המאוזכרים שם.

ב) ערכאת ערעור נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות לעיתים נדירות.
בעניין זה יפים הדברים שנפסקו ע"י כבוד הש' א' פרוקצ'יה ברע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (10/8/06) בסעיף 5 להחלטה:
"כלל הוא, כי תחום סדרי הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית משפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר".

עניינינו אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים התערבות.

ג) בסוגיית תיקונים של כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקסד"א, נקטה הפסיקה בשיטה ליברלית.
ההלכה הנוהגת בתיקון כתב תביעה הינה, כי על בית המשפט להיעתר למבוקש בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

ברם, גם לגישה זו הוצבו גבולות ולצד האינטרס של בעל הדין המבקש את תיקון כתב הטענות בוחן ביהמ"ש גם את עניינו של הצד שכנגד ואת הנזק הדיוני שנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. נסיבות ההליך נלקחות גם הן בחשבון ובכללן: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת, הוספת עילות תביעה חדשות שהראיות לגביהן שונות, התנהגות המבקש (כגון האם פעל בתום לב או בשיהוי), התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה ועוד (רע"א 4429/16 טרקס אחזקות נ' י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח (2003) בע"מ סעיף 15 להחלטתו של כבוד הש' נ' סולברג (6.9.2016)

ד) זה המקום לאזכר את השינוי הדרסטי שיחוללו תקנות סדרי הדין החדשות שאמורות להיכנס לתוקפן ביום 5/9/19.

תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט - 2018 קובעת:
"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

זאת בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקחים בחשבון גאינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי .כלומר - המגמה הליברלית הכללית בתקנה 92 לתקסד"א עומדת לעבור שינוי, תוך התחשבות בעקרונות יסוד שבחלק א' לתקנות החדשות. ניהול הליך משפטי מידתי ויעיל אשר במסגרתו צריך בית משפט לאזן בין אינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי (ראה תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות החדשות).

ה) ומן הכלל אל הפרט -
מחד, ההליכים המקדמיים הסתיימו בין בעלי הדין הקיימים אך טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וממילא לא נשמעו הוכחות.
מאידך - טענות נגד עו"ד מבור והמבטחת חורגות באופן מהותי מהפלוגתאות שבהליך הנוכחי.

העובדה שעו"ד מבור היה אמור להיות עד מטעם התובעת (ככל שהצלחתי להבין זאת מהבקשות )והוא נפטר, איננה מחייבת הגשת תביעה נגדו.
תביעה נגד חברת הביטוח תרחיב עד מאוד את ההליכים, לרבות זכותם הלגיטימית של נתבעים חדשים לנהל הליכים מקדמיים מתחילתם ועד סופם . "הלקוח" של חברת הביטוח נפטר וברי, כי המבטחת תתקשה להשיג מסמכים ולברר נתונים בהעדרו. (זאת גם מבלי להידרש ל"סרבול" המובנה בתביעה נגד נתבע שעזבונו נמצא בפשיטת רגל).
על כן, למרות שהבנק הותיר ההכרעה לשיקול דעת בית משפט, ברור ש"התנאים" להסכמה לא יוכלו להתמלא, צירוף נתבעים חדשים מקנה להם את הזכות "לפתוח" את ההליכים המקדמיים מתחילתם.
בית משפט לא קבע כי לא ניתן יהיה להגיש תביעה נגד עזבון המנוח והמבטחת אלא קבע כי תביעה שכזו לא תתברר במסגרת ההליך דנן.
ההחלטה מצויה בתחום הסבירות ואין מקום להתערב בה.

9 לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.

ב) לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ג) הערבון שהופקד יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אוליטל הנדסה ויזום בע"מ
נתבע: שמשון מרון רו"ח ועו"ד
שופט :
עורכי דין: