ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בלה בנדרסקי נגד המרכז הרפואי וולפסון :


בפני כבוד השופטת הבכירה – אירית מני- גור

מבקשת

בלה בנדרסקי

נגד

משיבה

המרכז הרפואי וולפסון

החלטה

1. התביעה שבפניי עניינה נזקי גוף שאירעו למבקשת עת החליקה על רצפת השירותים אצל הנתבעת במהלך אשפוזה. מאחר והתובעת לא צרפה חוות דעת רפואיות וביקשה שהנתבעת תישא בעלות ארבעה מומחים רפואיים, קבעתי בהחלטתי מיום 29.12.18 כי הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים עד ליום 15.2.19 וכי בימ"ש יפצל את שאלת החבות משאלת הנזק וישמע ראיות לעניין החבות ללא תצהירי עדות ראשית. כמו כן, הוריתי על הגשת תיק מוצגים מטעם התובעת עד ליום 17.1.19 ולנתבעת עד ליום 17.2.19.

2. ביום 13.3.19 התקיים דיון הוכחות בשאלת החבות, במסגרתו העידו שני עדי תביעה אשר טיפלו במבקשת מיד לאחר התאונה וכן שלושה עדים ממחלקה פנימית א' בבי"ח וולפסון אותם זימנה המבקשת. עדים אלו לא היו עדים לתאונה, אלא היו חתומים על דו"ח אירוע בלבד. לאור ריבוי העדים, לא התאפשר לשמוע את עדותו של האח נימר, עד מטעם המשיבה , מפאת קוצר הזמן, ועדותו נדחתה עשרה ימים לאחר מכן ליום 24.3.19.

3. ערב הדיון הנוסף הוגשה בקשה זו לפניי, ובה התבקש ביהמ"ש להיעתר לארבע בקשות שעניינן הוספת ראיות וזימון עדים נוספים. יש להדגיש, כי אלמלא נדחתה עדותו של העד נימר בגלל קוצר הזמן בעקבות חקירות ארוכות והעדת עדים שעדותם לא היתה נחוצה, לא היתה מתאפשרת הגשת הבקשה שבפניי.

4. אדון בארבעת הבקשות על פי סדרן:
א. המבקשת עותרת לצרף לתיק ביהמ"ש את נוהל מניעת נפילות מטופלים. לטענת ב"כ המבקשת, היא לא הגישה את הנוהל לביהמ"ש היות וקיבלה אותו לאחר הגשת תיק המוצגים וסברה כי אין להגישו היות ומדובר בנוהל בחזקת ובשליטת הנתבעת. צודקת המשיבה בטענתה, כי מן הראוי היה לצרף תצהיר שתומך בעובדות המפורטות בבקשה ולהבהיר מתי וכיצד התקבל הנוהל בידי ב"כ המבקשת. ביהמ"ש הורה על הגשת תיק מוצגים, וככל שהתקבל מוצג נוסף היה מקום להגיש בקשה בהתאם, במועד קבלת הנוהל ולבקש לתקן את תיק המוצגים.

יתרה מכך, במהלך חקירת העדים, ביקש ב"כ המבקשת להגיש את הנוהל כראיה, ביהמ"ש סירב לכך , ואולם התיר ל ב"כ המבקשת לחקור את העדים על הנוהל והתיר כל שאלה בנושא זה. אינני סבורה, כי יש להתיר כעת לב"כ המבקשת לבצע מקצה שיפורים ולהגיש נוהל שהיה עליו להגישו עוד בעת הגשת התביעה. המבקשת טוענת בכתב התביעה (סעיף 40 ו') כי המשיבה התרשלה בכך שלא הוציאה הנחיות ו/או נהלים ו/או הוראות ו/או לא דאגו לקיימם. הכיצד ניתן לטעון טענה זו מבלי שהנהלים כדוגמת הנוהל המבוקש היתה לפני הטוען?

במסגרת החלטתי מיום 29.12.18, הוריתי על השלמת הליכים מקדמיים עד ליום 15.2.19. היה די והותר זמן להשלים את ההליכים המקדמיים לבקש ולהגיש את הנוהל טרם הגשת תיק המוצגים, ולפי הצורך לבקש ארכה, דבר מהשניים לא נעשה. אינני מתירה את הגשת הנוהל בשלב זה.

ב. ביהמ"ש התבקש להורות למשיבה להגיש את מסמך הערכת הסיכון שנערך בעניינה של התובעת. לטענת ב"כ המבקשת, המשיבה בחרה שלא לחשוף דו"ח הערכת הסיכון על אף שנתבקשה לעשות זאת, מאחר ובדיון ההוכחות הועלה הנושא של הערכת הסיכון והאחות ז'אנה העידה כי ערכה מסמך כזה, ביהמ"ש התבקש להורות למשיבה להמציאו.

תמוה ביותר כי ב"כ המבקשת בחרה לבקש המצאת דו"ח המצוי במסמכיה שלה. מתגובת המשיבה, עולה כי המסמך הנדרש מצוי בנספחי כתב התביעה. דו"ח הערכת הסיכון מיום 30.1.18 צורף כנספח א' גם לתגובת המשיבה, לפיכך אין מקום להורות דבר למשיבה ואין מקום לברר עתה באיחור ולאחר תום שמיעת הראיות בשאלת החבות, האם דו"ח זה הינו הטופס הייעודי להערכת הסיכון או שמא קיים טופס או שאלון נוסף. בירור זה היה מן הסתם צריך להיערך לפני שלב הראיות ועוד בשלב ההליכים המקדמיים והכנת הראיות לצורך הגשת התביעה.

ג. ביהמ"ש התבקש ליתן צו לבדיקת רצפת השירותים ע"י מעבדה מוסמכת לבחינת מקדם ההתנגדות להחלקה והגשת חוו"ד מומחה בטיחות בהתאמה. נדמה כי הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה" נשכח מעיני ב"כ המבקשת. ככל שהמבקשת טוענת לפגם כלשהו במרצפות או בתכנון חדר השירותים, היה עליה לצרף חוו"ד בטיחותית, ו/או חוו"ד הנדסית לכתב התביעה, ולמצער לתיק המוצגים וכחלק מהראיות בשאלת החבות. לא ייתכן כי בעל דין יגיש תביעה מבלי שיברר את עילת התביעה טרם הגשתה, ודרישה זו לא באה אלא לאחר תום שמיעת הראיות ושאלת החבות, ולאחר שנוכחה ב"כ המבקשת בדלות הראיות שברשותה. כמובן שלא ניתן לבצע כל מקצה שיפורים בשלב זה.

ד. בימ"ש התבקש לזמן לעדות את מר דותן ומר דוידוביץ החתומים על חשבון עסקה שצורף לתיק מוצגי הנתבעת, וכן מתן צו להמצאת אישורים לבדיקות שנעשו בשנים 2014 – 2018 לעניין מניעת החלקה. ראשית, כלל לא ברור אם אכן נעשו בדיקות בשנים 2014 – 2018, ואין כל היגיון כי ביהמ"ש יתיר "מסע דיג" בשלב זה. נושא זה היה צריך לברר במסגרת הליכ ים מקדמיים בשליחת שאלונים כנדרש.

המשיבה צרפה לתיק המוצגים מטעמה חשבון עסקה, על פיה נעשה טיפול למניעת החלקה במחלקה פנימית א' ביום 9.6.14. ב"כ המבקשת טוענת, כי אין מדובר באישור אלא על חשבון עסקה בלבד אשר איננה ראיה קבילה לאמיתות תוכנה. טענות בדבר משקל הראיה יש לטעון בסיכומים. שלב זימון העדים תם ונשלם. חשבונית זו צורפה לתיק המוצגים ולא היתה כל מניעה שבבקשה לזימון עדים היתה מבקשת ב"כ התובעת לזמן את מי שחתום על אותה חשבונית או לזמן את מי שאחראי על הזמנת אותה עבודה. דבר מהשניים לא נעשה, ולא ניתן היום להיעתר לבקשת ב"כ המבקשת.

5. לאור האמור לעיל, הבקשה אפוא נדחית. זה המקום להפנות את ב"כ המבקשת לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018, אשר ייכנסו לתוקף בע"ה בתחילת שנת המשפט הבאה, רוח התקנות ועקרונות היסוד מופיעים בחלק א'. מקריאת תקנות 1-5 נקל להיווכח כי על ביהמ"ש להתחשב באינטרס הציבורי וביעילות הדיון ולא רק בחשיפת האמת, כפי שטוענת ב"כ המבקשת בסעיף 11 בבקשתה.

6. הבקשה נדחית.
אני מחייבת את המבקשת בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪, ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 02 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בלה בנדרסקי
נתבע: המרכז הרפואי וולפסון
שופט :
עורכי דין: