ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עטרה אוקנין נגד המוסד לביטוח לאומי :

02 אפריל 2019
בפני: כבוד השופט אסף הראל

התובעת:
עטרה אוקנין

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך לדיון מיום 2/4/19, ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום האורתופדי, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר רון בשוראי, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. תיקה הרפואי שת התובעת בקופת החולים "כללית": כללי, אורתופדי, נוירולוגי, כירורגי ותעסוקתי.
ב. חומר רפואי שצורף לכתב התביעה.

3. העובדות המוסכמות:
התובעת ילידת 1962.
התובעת עבדה כמבשלת במעון לילדים של עיריית טירת הכרמל החל מחודש 9/2008 ועד ליום 17/10/17.
מתכונת העבודה של התובעת היתה 6 ימים בשבוע. בימים א'-ה' בין השעות 08:00 עד 15:00; בימי ו' בין השעות 08:00 עד 13:00.
כל יום עסקה התובעת בהכנת מזון – ארוחות בוקר וצהריים, לפי אישור המעסיק לכ-80 ילדים במעון.
התובעת הועסקה כטבחית יחידה במטבח.
עבודתה של התובעת כללה שימוש בחומרים קפואים או מאוד קרים לשם טחינה ולישה לפני הבישול של דגים ובשר; שימוש בכלים תעשייתיים (סירים גדולים); התפקיד כלל הרמת סירים מלאים מהכיריים ומשטחי העבודה; אחריות על סידור המזון במזווה וכן על סידור מזון קר במקררים ובמקפיא. כמו כן היתה התובעת אחראית על סדר וניקיון הכלים והמטבח – שטיפה כלים של שתי ארוחות ביום; שטיפה וניקיון יומיים של המטבח; משטחי עבודה; ניקיון המקררים ומזווה בהתאם לצורך.
ידה הדומיננטית של התובעת היא יד ימין.
הפעולות הבאות שביצעה התובעת היו כרוכות בתחושה סובייקטיבית של התובעת, של מאמץ של כפות הידיים והפעלת עומס עליהן:

  1. חיתוך ירקות לסלט בבוקר. הפעולה נעשתה ביד ימין. פעולה זו בוצעה במשך שעה עד שעה וחצי ברצף, מדי יום, בבוקר.
  2. טריפת ביצים עם מטרפה, לשם הכנת חביתות. הפעולה בוצעה באמצעות יד ימין והיתה כרוכה בתנועות סיבוביות של כף יד ימין. הפעולה בוצעה שלוש פעמים בשבוע, כל פעם 30-45 דקות ברצף.
  3. לישת בשר ודגים טחונים. הפעולה בוצעה באמצעות יד ימין. הפעולה בוצעה שלוש פעמים בשבוע, כל פעם 10-15 דקות ברצף.
  4. גלגול קציצות באמצעות שתי הידיים. הפעולה בוצעה שלוש פעמים בשבוע, למשך 45 דקות ברצף כל פעם.
  5. קילוף ירקות למרק. הפעולה בוצעה באמצעות סכין, עם יד ימין. הפעולה בוצעה מדי יום, במשך חצי שעה ברצף.
  6. שטיפת כלים של ארוחת הבוקר והצהריים. הפעולה בוצעה בשתי הידיים. בבוקר נמשכה הפעולה כשעה עד שעה וחצי. בצהריים נמשכה הפעולה כשעתיים עד שעתיים וחצי.

4. השאלות:
לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בשתי כפות ידיה?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי ממנו היא סובלת או החמרתו של הליקוי? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובע ת בשתי כפות ידיה עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת בשתי כפות ידיה ? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם נתקיימו בתובעת התנאים להכיר במחלתה כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם למחלות המקצוע המפורטות בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954.

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 1.6.19 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא למומחה החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין.

ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, (02 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: עטרה אוקנין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: