ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי מלמד נגד חברת דואר ישראל בע"מ :

בפני כבוד השופט רון סוקול, סגן נשיא

המבקש בת"צ 53313-03-18

אלי מלמד
ע"י ב"כ עוה"ד ח' פינץ

נגד

המשיבות בת"צ 53313-03-18

  1. חברת דואר ישראל בע"מ
  2. חברת בנק הדואר בע"מ

שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד א' בליזובסקי ואח'
3. סילבר א.צ. ניהול (2012) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ס' רוזן-רכב

החלטה

1. בגדרה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית עותר המבקש, אלי מלמד, כי יינתן צו המורה למשיבות 1-2, חברת דואר ישראל בע"מ וחברת בנק הדואר בע"מ, לגלות מסמכים ולאפשר לו לעיין בהם. הבקשה המוקדמת שהוגשה ביום 31/12/2018 צומצמה בבקשה מיום 8/1/2019, ועל-כן החלטה זו מתייחסת רק לבקשה המצומצמת.

2. בקצרה נספר כי המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות בטענה כי המשיבות פועלות שלא כדין במתן שירות להסדרת חובות בתשלומים בסניפי בנק הדואר. מהבקשה עולה כי לקוח, המבקש לשלם חוב לצד שלישי באמצעות בנק הדואר . נדרש לשלם את חובו בתשלום אחד. בנק הדואר מציע ללקוחות גם אפשרות לשלם את החובות בהסדר תשלומים. הסדר התשלומים מבוצע באמצעות המשיבה מס' 3, סילבר א.צ. ניהול (2012) בע"מ, המעניקה אשראי לביצוע התשלומים. אשראי כזה ניתן בתמורה לתשלומי ריבית.

3. בבקשה לאישור התובענות הייצוגיות העלה המבקש טענות שונות. בין היתר נטען כי המשיבות 1-2 אינן רשאיות להעניק אשראי ללקוחות וכי מתן האשראי להסדרי התשלומים מנוגד להוראות חוק הדואר, התשמ"ו – 1986. עוד נטען כי המשיבות אינן עומדות בחובות הגילוי ללקוח המוטלות על מי שנותן הלוואה חוץ בנקאית, ולבסוף נטען כי הדואר נהנה, שלא כדין, משותפות ברווחי עסקאות האשראי.

4. בבקשה לגילוי ועיון במסמכים לאחר צמצומה, עותר המבקש לעיין ב-4 סוגי מסמכים:

(א) כל המסמכים בנוגע להתקשרות בין הדואר למשיבה 3 – סילב ר (סעיף 6.1 לבקשה) .
(ב) כל המסמכים שהוגשו למאסדר – משרד התקשורת – ושהתקבלו מהמאסדר לגבי שירות התשלומים (סעיף 6.4 לבקשה).
(ג) מסמכים הנוגעים למצגים הניתנים ללקוחות המבקשים לשלם חובות בתשלומים (סעיפים 6.6, 6.9 ו-6.12 לבקשה).
(ד) מסמכים המתייחסים לפריסת צגים או מסרים אלקטרוניים בעמדות הקבלה בסניפי הדואר.

5. המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן אין למבקש כל עילה כנגדן ולפיכך אין גם מקום לאפשר לו לעיין במסמכים שלא יכולים להועיל להליך. עוד נטען כי על פי תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010, זכות העיון במסמכים מצומצמת מאשר בהליך אזרחי. נטען כי המבקש עותר לקבלת מסמכים כדי לבסס טענות ועילות שזכרם לא בא בבקשת האישור.

הכרעה

6. תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 קובעת:

לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדר שנוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

בתי משפט דנו בתקנות והבהירו כי התנאים למתן צוום בגדרה של בקשה לאישור תובענה כייצוגית משמעם צמצום הליכי הגילוי והעיון בשלב הדיון בבקשת האישור. כך ברע"א 4632/18 volkswagen נ. גולן (26/12/2018) פסקה ד' נאמר:

כידוע, הלכה היא שהזכות לגילוי מסמכים ולעיון בהם בגדר דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מצומצמת ביחס להיקפה של זכות זו בהליכים אזרחיים "רגילים"; והיא מתוחמת לגבולות שנקבעו בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות). לפי תקנה זו שומה על המבקש צו לגילוי ועיון במסמכים (להלן גם: גילוי מסמכים) טרם שאושרה התובענה כייצוגית, להראות כי המידע המבוקש על ידו רלוונטי לזירת המחלוקת ולשלב הדיוני שבו מצוי ההליך (כפי שנקבע עוד טרם שהותקנו תקנות תובענות ייצוגיות, במסגרת רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003)); וככל שמבקש הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, עליו להוסיף ולהראות שהעמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית המנויים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (לדיון בנושא ראו: רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 20 (16.4.2018); להלן: עניין פרטנר). בצד תנאים אלה - רלוונטיות ותשתית ראייתית ראשונית - על המבקש צו לגילוי מסמכים לעמוד אף בתנאים ובמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים ובהם: כי המידע או המסמכים נמצאים בידי בעל הדין שצו הגילוי מופנה כלפיו; כי מתן הצו יביא לפישוט וייעול הליכים; וכי לא יהא בכך משום הטלת עול בלתי סביר על בעל הדין שכלפיו הצו יופנה [...].

7. בהליך הנוכחי הוגשה בקשה לאישור והדיון בה אוחד עם בקשות נוספות שעוסקות בעניינים זהים. לכל הבקשות הוגשו כבר תשובות ולמעשה מרבית המידע הרלבנטי כבר נפרש. בדיון מיום 6/1/2019 הבהירו המשיבים כולם כי הם מוכנים שבקשת האישור תוכרע על פי הראיות והמסמכים שהוצגו, ללא צורך בחקירות, והמבקש הודיע כי יוכל להתייחס להצעה לוותר על חקירות רק לאחר הכרעה בבקשה לגילוי המסמכים.

8. איני סבור שיש צורך לדון כעת בכל התנאים שנקבעו למתן צו גילוי ולפרט קיומה של תשתית לכאורית. ראינו לעיל מהן העילות העיקריות הנטענות על ידי המבקש. על-כן די לברר האם הגילוי עשוי לסייע לבירור העילות שנטענו לאור כלל התשובות ומסמכים שכבר הוגשו.

9. לאחר ששקלתי את הטענות הגעתי למסקנה כי יש לאשר למבקש לעיין רק במסמכי ההתקשרות עם חברת סילבר, אולם אין מקום להוראה כללית כפי שנוסחה. די בהמצאת הסכמי ההתקשרות.

אין מקום לעיון בכל ההתכתבות עם המאסדר שהרי חוות דעת המאסדר הוגשה. הבקשה לקבלת כל המסמכים לגבי הצגת המידע בסניפים היא כוללנית מידי. ככל שהמבקש טוען כי נמסר מידע מטעה, די בכך שיבקש לעיין במסמכי הנוגעים לאותו מידע שקיבל.

10. המשיבים ימסרו את מסמכי ההתקשרות תוך 10 ימים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

הצדדים יתייחסו לאפשרות של הגשת סיכומים ללא חקירות עד ליום 1/5/2019.

ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 02 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלי מלמד
נתבע: חברת דואר ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: