ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זכריה שפר נגד גז טכנולוגיות או.בי. בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת קרן מרגולין-פלדמן

התובע
זכריה שפר

נגד

הנתבעות
1.גז טכנולוגיות או.בי. בע"מ
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ
3.קשר רנט א קאר בע"מ

פסק דין

1. ביום 8/4/18 התרחשה תאונת דרכים במסגרתה צמיג שהשתחרר מהנגרר, השייך לנתבעת 3 ואשר נגרר באותה עת ע"י רכב השייך לנתבעת 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2, פגע ברכבו של התובע וגרם לו לנזק.

הנתבעת 2 שילמה חלק מהנזק, תוך שהיא טוענת כי משמדובר בתאונה בה היו מעורבים גורר ונגרר, הרי שיש לחלק את האחריות ואת חובת הפיצוי בין הגורר לבין הנגרר.

הנתבעות 1 ו-3 לא שילמו את יתרת הפיצוי, ומכאן התביעה.

2. במסגרת כתב ההגנה שהגישה הנתבעת 2, העלתה זו טענות לעניין תחולתה של הפוליסה והסייגים החלים בה לעניין משקל הרכב הגורר ביחס למשקל הנגרר.
הואיל וטענה זו עלתה לראשונה במסגרת כתב ההגנה ולא הועלתה במסגרת כתב הדחיה ששלחה הנתבעת 2, הרי שזו מנועה מלהעלות טענות אלה במסגרת ההליך שבפניי.

3. הנתבעת 3 טענה כי עפ"י ההסכם שבינה לבין הנתבעת 1 (שלא צורף), חלה עליה חובה לפצות את צדדי ג' בגין נזקים שייגרמו כתוצאה מרשלנות של הנהג, ואולם לא בכך מדובר.
לטענתה, משאירעה התאונה בנסיעה בכביש ישר ללא כל מפגעים בדרך, ושעה שהצמיג של הנגרר השתחרר לכאורה ללא כל סיבה נראית לעין, יש בכך כדי ללמד על תחזוקה לקויה של הנגרר, שממילא איננו מבוטח על ידה ואינו מצוי בחזקתה.
נסיבות אלה, יש בהן לשיטתה, כדי ללמד על כך שלא התנהגות הנהג במהלך נהיגתו היא שהביאה לנזק נשוא התביעה, ועל כן יש לדחות את התביעה נגדה.

4. לאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי לנכון לקבל את התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 ולדחות את התביעה כנגד הנתבעת 3, כמפורט להלן –

4.1 ראש וראשון יובהר כי אין מחלוקת בנוגע לכך שהתאונה התרחשה שעה שהנהג ברכב הגורר נסע בעליה בכביש ישר, ללא כל מפגע, בור או תלולית בדרך.
התובע נסע בכיוון הנגדי ב ירידה וכאשר ניתק הצמיג, המשיך הצמיג להתגלגל בכיוון הנסיעה המקורי של הנגרר, ובהתאמה התנגש ברכב התובע שבא ממול.

4.2 נציג הנתבעת 1, אשר התייצב לדיון, הוא קצין הרכב של הנתבעת 1 ומי שבידיו לכאורה מלוא המידע בנוגע לאופן תחזוקת הנגרר, לתנאי הרישיון של הגורר והנגרר המתייחסים ליחס המשקלים המותר בין שני אלו, ומי שלכאורה ריכז בידיו את חקירת המקרה.
נציג הנתבעת 1 התייצב לדיון ללא המסמכים המלמדים על אופן השימוש בנגרר, הבדיקות והדו"חות שנערכו מעת לעת, ואף ללא צילומים של הנגרר ושל המקום שבו התרחש האירוע.

4.3 הואיל ואין מחלוקת בין התובע לבין הנתבעת 1 בנוגע למצבו של הכביש שבו אירעה התאונה, לא ראיתי חשיבות לכך שתמונות של המקום לא הוצגו לפניי.

4.4 יחד עם זאת, בהעדר דו"חות המלמדים על תדירות השימוש בנגרר, הבדיקות שנערכו בעניין מצב הצמיגים בו מעת לעת ואסמכתאות נוספות אשר יהיה בהן כדי להעיד על המשקל שנהוג היה להעמיס על גבי הנגרר, אני קובעת כי הנתבעת 1 לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי עשתה שימוש בגורר בהתאם לתנאי הרישיון שבו, וכי החזיקה את הנגרר במצב תקין.

עיון ברישיונות הרכב נ/1, מלמד על כך שרישיונו של הנגרר חודש ביום 19/2/18 וכי הנגרר עבר טסט ביום 28/12/17. התאונה, כזכור, התרחשה ביום 8/4/18, קרי למעלה מ-3 חודשים לאחר שנערך טסט לנגרר.

בהעדר דו"חות לעניין בדיקות שגרתיות לנגרר, אינני סבורה כי ניתן ללמוד ממועד עריכת מבחן הרישוי כי הנגרר היה תקין במועד התאונה.

4.5 נסיבות האירוע, יש בהן לכאורה כדי ללמד על כך שקיימת סבירות גבוהה לכך שמצב הנגרר תרם תרומה משמעותית להתרחשות התאונה.

4.6 מאידך, בהעדר דו"חות בנוגע למשקל שנהוג היה להעמיס על גבי הנגרר מעת לעת, עולה החשש שמא משקל הנגרר היה לעיתים גבוה מזה שמותר לגרור עפ"י רישיון הגורר (ראה תקנה 91(ב) לתקנות התעבורה, התשכא-1961, הקובעת כי בסתירה בין רישיון הנגרר לרישיון הגורר, יש לפעול לפי התנאים שברישיון הגורר).
מצב זה שבו משקל הנגרר גבוה מהמשקל המותר לגרירה ע"י הגורר, עשוי להוביל לכך שתיווצר שחיקה מוגברת של המיסבים והצמיגים של הנגרר, וממילא לחוסר שליטה בנגרר ע"י נהג הגורר.

4.7 נציג הנתבעת 1 העיד בפניי כי במקרה הנוכחי, העגלה הועמסה ב-50 ק"ג בסה"כ, כך שמשקלה הכולל עמד על כ- 280 ק"ג, משקל שהוא נמוך מהמשקל המקסימלי המותר לגרירה ע"י הגורר.

4.8 שאלת אחריותה של הנתבעת 3 לנזקי התובע בקשר עם התאונה דנן, איננה נבחנת עפ"י ההתנהלות של הנתבעת 1 ככלל, אלא עפ"י התנהלות הנהג ברכב הגורר במועד התאונה.
כך, אינני נדרשת לשאלה האם עפ"י רוב נהגה הנתבעת 1 להעמיס את הנגרר במשקל העולה על 550 ק"ג (המשקל המקסימלי המותר לגרירת עגלה ללא בלמים כבמקרה דנן ע"י הגורר), כי אם האם במקרה הנוכחי נהג נהג הנתבעת 1 כשורה, שעה שנהג בגורר כשהוא מחובר לנגרר בסמוך לקרות התאונה.

4.9. אם נסע נהג הנתבעת 1 ברכב הגורר כשמשקל הנגרר גבוה מהמותר לגרירה ברכב שבו הוא נוהג בזמן אמת, ייתכן ויש מקום לקבוע כי אף אם במיקום המדויק שבו אירעה התאונה לא היה כל מכשול בדרך, הרי שנהיגתו זו נעשתה באופן רשלני בדרך שהובילה לכך שעוד קודם למקום שבו אירעה התאונה, נחלש חיבורו של הצמיג ועל כן השתחרר בסופו של דבר בעת נסיעה בעליה ופגע ברכב התובע.

4.10 מאידך, אם נסע נהג הנתבעת 1 ברכב הגורר, כשמשקל הנגרר באותה עת איננו גבוה מהמותר, הרי שלא התרשל בנהיגתו ואם נחלש חיבור הצמיג בשל התנהלות קודמת של הנתבעת 1, אין בכך כדי לקבוע כי נהג ברשלנות כלפי התובע ביום התאונה, בכל הנוגע לשימוש בגורר נשוא ההליך שלפנינו בגרירת הנגרר , ואין להשית חיוב כלשהו על מבטחת הגורר.

4.11 נציג הנתבעת 1 הסביר מה היה המטען בעגלה (בנגרר) ביום התאונה ואף תיאר כיצד הועמס מטען זה על גבי העגלה והותיר בתיאורו רושם מהימן על בית המשפט.
כך, הבהיר הנציג כי לא שקל את משקל המטען עובר להעמסתו על גבי הנגרר, אך זה הועמס ע"י שני עובדים שהרימו את המטען אל הנגרר, ותיאור זה די בו כדי לשכנע את בית המשפט שמשקלו של המטען אינו עולה על 320 קילו (אשר משלים את משקלו הכולל של הנגרר ל-550 קילו ביחד עם משקלו העצמי).

4.12. הנה כי כן, אני קובעת כי ביום האירוע נהג נהג הנתבעת 1 בגורר מבלי שהתרשל באופן נהיגתו, ואף על פי כן בנסיעה בכביש ישר ללא מהמורות, השתחרר צמיג שמאל של הנגרר ופגע ברכב התובע.
בנסיבות אלו, דומה כי סביר יהיה להניח שהצמיג השתחרר בשל תחזוקה לקויה של הנגרר ו/או שימוש לקוי בו בימים אחרים , באופן שיש בו כדי להפקיע את אחריות הנתבעת 3 לתאונה.

4.13 אציין כי לא נעלם מעיניי כי מדובר בתאונה שהתרחשה ע"י נגרר בשעה שהיה מחובר לגורר ואף לא נעלמה מעיני פסיקת בתי המשפט השונים ביחס לחלוקת האחריות בין הגורר לנגרר, בין בשל העובדה שהנגרר איננו מתנועע לבדו ואיננו "עצמאי" על פי רוב ב תנועותיו, והן בשל העובדה שהתרשלות של נהג הגורר היא גם התרשלות של נהג הנגרר.
יחד עם זאת, עניין לנו במקרה ייחודי, שבו אין לכאורה באופן נהיגתו של הנהג הגורר כדי לתרום להתרחשות התאונה, ואין באופן תנועת הנגרר כדי לגרום לנזק.

5. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות 1 ו-2 לשלם לתובע את מלוא יתרת סכום הנזק –
12,754 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (3/9/18) ועד יום התשלום בפועל.

בנוסף, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעות 1 ו-2 בהוצאות התובע בגין ההליך כאן, בסך של 1,000 ₪.
סכום זה נועד לפצות את התובע הן על ההוצאות שהוציא בעין בקשר עם ניהול ההליך, והן על הזמן שהוקדש על ידו לצורך ניהול ו של ההליך.
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

6. הואיל ודומה כי היה מקום לשמוע את העדויות לצורך הכרעה בשאלה האם יש לחלק את החבות בין הגורר לנגרר, אני קובעת כי התביעה כנגד הנתבעת 3 תידחה ללא צו להוצאות.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 02 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זכריה שפר
נתבע: גז טכנולוגיות או.בי. בע"מ
שופט :
עורכי דין: