ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י' פ ' נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד השופט שי משה מזרחי

התובע:
י' פ '
ע"י ב"כ עוה"ד פליישר

נגד

הנתבעים:

  1. שומרה חב' לביטוח בע"מ
  2. ציון ביטון

ע"י ב"כ עוה"ד סופר ועוה"ד גרנט

פסק דין

גדר המחלוקת:
מהי נכותו התפקודית של התובע?
מהי הפגיעה, אם בכלל, בכושר הכנסתו של התובע?
מהם נזקיו של התובע בגין התאונה מושא כתב התביעה?

אלה הן השאלות שפסק דין זה יעסוק בהן משלא הכחישו הנתבעים את חבותם בגין התאונה.

רקע כללי:
התובע- יליד 1966, נחבל ביום 12.8.14 בתאנ"ד כהולך רגל. הרכב אשר פגע בו היה מבוטח ע"י נתבעת 1 ונהוג ע"י נתבע 2. הצדדים אינם חלוקים על נסיבות התאונה.
אורתופד מטעם ביהמ"ש, ד"ר יחיאל אורן, קבע כי בגין התאונה מושא כתב התביעה, נותרה לתובע נכות בשיעור 10% בגין מצב לאחר שבר בקרסול ועוד 3% בגין צלקות מכאיבות.
בכתב התביעה ציין התובע כי עבד עובר לתאונה כטכנאי מחשבים.
בתצהירו ובסיכומיו ציין, עם זאת, כי בטרם התאונה עבד בשתי עבודות- הובלות וטכנאי מחשבים, על כן לדידו נכותו התפקודית מלאה מאחר ואינו יכול לשוב לעבודה הפיזית בה עבד לפני התאונה. בתצהירו ציין כי כיום עובד במחשבים ובמקביל בניקיון חדרי מדרגות.
עיקר טענתו מתמקדת, אם כן, בזכאותו לפיצוי בגין הפגיעה בשכרו בתחום ההובלות.
עוד טוען, בין היתר, לפיצוי בגין עזרה משמעותית בתקופה שלאחר התאונה (שלא בתשלום).
מנגד, הנתבעת טוענת להרחבת חזית ועומדת על כך שהטענה בדבר עיסוקו בהובלות לא נטענה קודם לכן וממילא אינה נתמכת בראיות כדבעי.
עוד טענה כי התגלו סתירות בעדותו של התובע וכי לתובע לא נותרה מגבלה תפקודית כלשהי בגין המגבלה נשוא התביעה.
בתיק התנהלו הוכחות ובמהלכן נשמעו: התובע בעצמו; גב' ארכיפוב- חברתו של התובע; מר בוגטקוב- שהשכיר לתובע, לטענתו, חדר בדירה בזמנים הרלוונטיים.

עדותו של התובע
ציין כי לפני התאונה לא פנה מעולם לביטוח לאומי לתביעת נכות אלא רק לאחר התאונה. אישר בעדותו כי בא כוחו הקודם פנה לביטוח לאומי אולם לא ידע לומר בגין אילו בעיות. לאחר מכן, שלל כי קיבל קצבה כלשהי מביטוח לאומי, למעט סכום של 2,250 ₪.
עומת אל מול תצהיר בריאות שחתם מול בא כוחו הקודם, אך הכחיש כי חתם שאין לו כל מחלה. ציין כי אינו יודע לקרוא עברית.
מעדותו עולה כי עבד בהובלות אצל מאה או מאתיים מעסיקים במשך 12 שנה, אולם לא ידע לנקוב בשמם של המעסיקים שהיו לו (אף על פי שציין כי עבד משך 5 שנים בחברת הובלות אחת), אלא רק ציין את הערים ששימשו כמקום מושבם של החברות הללו.
ציין כי אין לו חברים/ מכרים שעבדו א תו בהובלות ויכולים להעיד על כך. לא צירף אישורי מחלה/ היעדרות מעבודה מפני שלדבריו לא רצה לגרום בעיות לאנשים.
שלל כי היה בעבר מעורב באירוע אלימות, לאחר מכן משעומת עם מסמך- אישר כי אכן היה מעורב.

עדותה של גב' ארחיפוב:
ציינה כי היא חברה קרובה של התובע מזה 15 שנה. מכירה את האירוע המוחי שעבר התובע אבל חרף זאת המשיך לעבוד אף לפני התאונה.
יודעת שכיום אינו עובד, ניסה לעבוד בניקיון חדרי מדרגות לאחר התאונה אבל זה היה קשה עבורו.
עזרת צד ג'- העידה כי לתובע אין משפחה, והיא הייתה אתו ועזרה לו בית החולים וגם לאחר ששחררו אותו. אסרו עליו לדרוך על הרגל משך חודש וחצי והיא עזרה לו- מבחינת בישול, מקלחת, לנייד את התובע לרופאים, פיזיותרפיה. ציינה כי התובע לא היה מגובס, אלא היה עם פלטינות וקביים. לדבריה, גם לאחר שחדל מללכת עם קביים המשיכה לעזור לו- מפני שבקושי הלך. המשיכה לקחת אותו לרופאים.

עדותו של מר ולדימיר בוגטקוב:
הכיר את התובע דרך חבר משותף בשם איגור, אשר עובד אף הוא בהובלות.
אישר כי התובע שכר חדר בדירת 4 חדרים בדירה שהוא עצמו שכר ברמת גן (לא זכר את שם הרחוב). לא הייתה כניסה מסביב, אלא דירה רגילה, בה חיו כמו שותפים, מפני שלא היה לו די כסף לשלם שכ"ד בעצמו.
התובע שילם לו סך של 2,000 ₪ לחודש במשך כשנתיים לערך.
אישר כי ראה את התובע עולה על משאית בבוקר וחוזר עם משאית בלילה, והבין כי הוא עובד בהובלות מפני שעל המשאית היה כתוב "הובלות".
אישר כי בחדרו של התובע היו חלקי מחשב וכי התובע סיפר לו שהוא עובד במחשבים והיה לוקח חלקים ומחזיר.
לדבריו, התובע כל הזמן שילם לו במזומן, אין ברשותו חשבון בנק/ שיקים.
אישר כי הייתה אישה שבאה לעזור לו ונכנסה לחדרו.

דיון והכרעה:
המחלוקות בין הצדדים בעיקרן מתמקדות בשאלת נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה בראי עיסוקו -שאף הוא שנוי במחלוקת, וכן בשאלת הנזק, ובייחוד ברכיב הפסדי השתכרות.
ד"ר אורן קבע כאמור כי נכויותיו הצמיתות של התובע הן כדלקמן: 10% בגין ארטריטיס חבלתית של הקרסול, עם השפעה קלה על כושר הפעולה והתנועות לפי סע' 35(1) ב. נוסף על כך, 3% נכות צמיתה עקב צלקות מכאיבות במידה קלה לפי סע' 75(1).
עוד קבע המומחה כי לתובע מגבלה קלה של עומס על הקרסול, שאינה אמורה להפריע לו בתפקודו בחנות, אך צפויה להגבילו בעבודת סבלות קשה.
הנתבעים צרפו תיעוד רפואי מעברו של התובע לפיו סבל טרם התאונה משיתוקים ביד ורגל שמאל, יל"ד, ולכן לשיטתה יש לייחס את כל טענותיו של התובע לעניין הפגיעה התפקודית למצבו הרפואי עובר לתאונה. יצוין כי הנתבעים לא עתרו למינוי מומחה מטעם בית המשפט לקביעת נכותו הקונסטיציונאלית של התובע ו/או הפגישה בכושרו.
יובהר בכל הנוגע לנכותו של התובע, כי משעה שאף אחד מהצדדים לא ביקש לחקור את המומחה, נחה דעתי להסתמך על הממצאים שנקבעו בחוות הדעת ואיני רואה מניעה מלקבוע את שיעור הנכות הרפואית בגובה שצוין בחוות הדעת - כפי שהמומחה תיאר- לתובע אירעה פריקה סגורה של קרסול שמאל, עם שני שברים של הפטישונים וייתכן שגם שבר של פטישון אחורי, עבר שחזור ולאחר מס' ימים עבר ניתוח וקיבוע פנימי עם פלטה וברגים. גם הרצועה הקדמית נפגעה והיא שוחזרה ע"י בורג מיוחד שהוצא לאחר מס' חודשים בניתוח. התובע היה מוגבל ללא דריכה למשך כחודש ואז החל לדרוך בהדרגה, תוך טיפול פיזיקלי. חזר לעבוד לאחר מס' חודשים. כיום אינו מקבל טיפול רפואי, למעט קצת פיזיותרפיה. התלונן על כאבים בקרסול ובכף, במנוחה ובפעילות ומוגבל בעומס של הרגל. לא חזר לעשות ספורט. מתלונן על רגישות וכאב בצלקות הניתוחיות וכן הרגשת נימול בכף הרגל.
בבדיקת התובע מצא המומחה רגישות והגבלה קלה בקרסול ובמפרק הסובטלרי. הצלקות לא בולטות ולא דבוקות לעומק. המומחה ציין כי השברים חוברו עם סטייה קלה, אך התאחו בציר תקין. לא שולל מעט נזק במפרק הקרסול. לדידו, מצב הקרסול כיום מהווה נכות צמיתה קלה הנובעת מהתאונה.
הנתבעת בחרה שלא לעמת את המומחה עם השאלה הכיצד השיתוקים ברגל שמאל- שהופיעו גם לפני התאונה עשויים להשפיע על הנכות התפקודית של התובע, ולכן לא שוכנעתי לייחס את ההגבלות התפקודיות שתוארו בחוות הדעת לעברו הרפואי של התובע.
מנגד, גם ניסיונותיו של התובע לייחס את האירוע המוחי שעבר לאחר התאונה לתאונה עצמה- לא יצלחו, משעה שאף הוא לא עימת את המומחה עם ממצאיו.
בנסיבות העניין, שוכנעתי להעמיד נכותו התפקודית של התובע בשיעור 5%, ולא מעבר לכך, אולם הסיבה לכך נעוצה בעובדה שה מגבלה התפקודית אליה התייחס המומחה רלוונטית לעבודת סבלות קשה. אלא שישנו קושי של ממש לקבל גרסתו של התובע בנוגע לעבודתו בהובלות, כפי שיפורט להלן.
כאמור, טענתו העיקרית של התובע היא כי נגרמו לו הפסדי שכר בשל העובדה כי טרם התאונה עבד בהובלות, ואולם בעקבות פגיעתו בתאונה נבצר ממנו מלהמשיך בעבודה זו, ולכן נכותו התפקודית- מלאה.
לטענתו אין ברשותו תלושי שכר מעבודתו בהובלות, מפני שתמיד שולם לו במזומן. תלושי השכר שברשותו הם רק מעבודתו במחשבים.
למרבה הצער, אין די בהקשר זה בעדויות בעלמא, ובייחוד נוכח העובדה כי טענתו לעבודה בהובלות בטרם התאונה צצה לפתע רק במסגרת תצהירו ואין לה כל תימוכין במסגרת כתב התביעה ואף לא במסמכים אחרים שצורפו, לרבות מסמכי מל"ל.
נוסף על האמור, עדותו של התובע עצמו הייתה לא ברורה. לשיטתו עבד בהובלות אצל מאה או מאתיים מעסיקים שונים על פני תקופה של כ-12 שנה, אולם לא ידע לנקוב בשמו של אף מעסיק. התובע אף לא זימן לעדות אף אחד מהמכרים עימם עבד בהובלות לאורך השנים, ואשר יכלו להעיד כי התובע אכן עסק בכך. התובע העיד כי אין לו חברים/ מכרים שעבדו א תו בהובלות והוסיף כי לא צירף אישורי מחלה/ היעדרות מעבודה מפני שלדבריו לא רצה לגרום לאנשים בעיות.
עדותו של התובע מעוררת תהיות ותמיהות, מה גם שמעת לעת נגלו סדקים וסתירות בעדותו (כך למשל, בשאלה האם פנה למל"ל או האם היה מעורב בתקריות אלימות).
מטעם התובע העידו חברתו של התובע, הגב' ארחיפוב שציינה כי ידוע לה שהתובע עבד גם בהובלות. ברי כי לא ניתן להסתמך על דבריה על מנת לקבוע כי התובע אכן עבד בהובלות, שכן עדותה היא לכל היותר בהקשר זה עדות מכלי שני, על כל המשתמע מכך.
גם עדותו של מר בוגטקוב שציין כי ראה את המערער עולה על משאית הובלות בבוקר וחוזר עם משאית בלילה אינה מספקת על מנת להרים את הנטל המוטל על שכם התובע בהקשר זה.
ודוק, מאחר ולשיטת התובע עבד בתחום ההובלות משך 12 שנה, הרי שהימנעותו מהבאת עד שיכול לתמוך בגרסתו- נזקפת לחובתו.
אם כן, בהינתן עדות בעל דין יחידה ובהעדר תימוכין לעדותו של התובע- בדמות תלושי שכר/ תדפיסי עו"ש- אין מנוס מלדחות את גרסתו באשר לעיסוקו בהובלות לפני התאונה.
לא למותר לציין, שוב, כי בתביעה לקצבת נכות כללית שהגיש התובע למוסד לביטוח לאומי זמן קצר לאחר התאונה (2.11.2014) כתב כי עיסוקו הינו "טכנאי מחשבים" החל משנת 2007. דבר עיסוקו בהובלות לא הוזכר ולו ברמז. כך גם לפני הוועדות הרפואיות ידע התובע לומר כי בארץ מוצאו היה "מהנדס בניין ועו"ד" ואילו כיום הינו "טכנאי מחשבים".
משכך, מדובר בנכות תפקודית קלה של עומס על הקרסול, שאינה אמורה להפריע לעבודתו כטכנאי מחשבים, אלא לעבודתו בסבלות. יובהר כי מסקנתי באשר לשיעור הנכות התפקודית אינה משקללת את הנכות שהעניק המומחה בגין הצלקות (3%). המומחה ציין בהקשר זה כי הצלקות אמנם מכאיבות אך מהוות מטרד קטן ושלל צורך בהקשר זה בייעוץ פלסטיקאי. כפי העולה מחוות דעתו של ד"ר אורן, המגבלה התפקודית היא בגין עומס על הקרסול שאינו אמור להפריע לתפקודו כטכנאי מחשבים, ואין פגיעה תפקודית בגין הכאבים הנובעים מהצלקות.

הנזק:
הפסדי שכר לעבר:
צורפו תלושי שכר בודדים, ככל הנראה קשורים לעיסוקו כטכנאי מחשבים. ממוצע שכר- 725 ₪.
תלושי השכר הם מחודש מאי 2014 עד חודש אוג' 2014 (חודש התאונה). לא צורפו תלושי שכר לאחר מכן. קרי, לא הוכחו הפסדים בפועל. משכך, הנתונים הדרושים לחישוב אמדן מדוייק של הפסד שכרו של התובע בעבר אינם חד משמעיים. כל נסיון לחשב את הנזק באופן אריתמטי לא יכול להיות מבוסס דיו.
על כן, סבורני כי יש להעמיד פיצוי בגין ראש נזק זה ע"ס גלובלי של 4,000 ₪, בהתחשב בין היתר בנכות תפקודית מלאה ל-3.5 חודשים, כפי שנקבע ע"י ד"ר אורן.
קביעת פוטנציאל ההשתכרות של התובע בנסיבות העניין צריכה להיעשות מתוך הנחה כי לא הוכחו כדבעי מקורות הכנסתו של התובע, ומשכך גם לא ברור בסיס שכרו. כמו כן, אין המדובר באדם צעיר אשר עתיד להשביח שכרו בצורה משמעותית. כאמור, התובע טכנאי מחשבים בעיסוקו. לשיטתו, תלושי השכר שצורפו מלפני התאונה אינם משקפים את פוטנציאל ההשתכרות האמתי שכן בטרם התאונה עבד כטכנאי מחשבים שעות מעטות. ואכן עיון בתלושי השכר מעלה כי בטרם התאונה עבד בממוצע כ-1.74 שעות ביום כטכנאי מחשבים. מנגד, לא עשה התובע מאום להוכחת הכנסתו בפועל ולא צירף ולו ראשית ראיה לעניין זה (כמו למשל תדפיס חשבון בנק המעיד על הפקדת סכומי כסף לחשבון עו"ש או חיסכון וכיוב'). מעדותו של מר בוגטקוב עולה כי בגין שכ"ד שילם התובע סך של 2,000 ₪. מכאן ניתן להסיק כי ברמת סבירות גבוהה כי הכנסתו החודשית של התובע לא הי יתה גבוהה בהרבה משכ"ד ששילם.
בנסיבות העניין, נראה כי יש להעריך את פוטנציאל השתכרותו של התובע על סך השכר המינימום במשק וזאת גם נוכח העובדה כי לא הובאו לפני ראיות כלשהן לגבי כושר השתכרות של טכנאי מחשבים במשרה מלאה. על כן, שכרו יועמד בגובה של 5,300 ₪.
לתקופה שמתום אי הכושר ועד היום אני פוסק לתובע פיצוי בסך כולל (לרבות פנסיה) של 14,000 ₪.

אובדן השתכרות לעתיד:
החישוב לעתיד יערך בהינתן נכותו התפקודית ובהתחשב בגילו. 5,300 ₪* 139.006* 5%= 36,835 ₪ ובתוספת פנסיה: 4,604 ₪.

עזרת צד ג':
לעבר-
התובע ציין בתצהירו כי מאז התאונה נזקק לעזרת צד ג', שניתנה בעיקר על ידי בת זוגו, אלונה. המדובר לשיטתו בעזרה בהיקף ניכר ומוגבר של שעות בכל יום, הן במהלך אשפוזו בבית החולים והן לאחר מכן בבית- התהלך עם קביים ולא יכל לדרוך על הרגל משך חודש וחצי.
גב' אלונה ארחיפוב העידה כי לתובע אין משפחה, והיא הייתה עימו ועזרה לו בית החולים וגם לאחר ששוחרר, עת אסרו עליו לדרוך על הרגל משך חודש וחצי. ציינה כי עזרה לו- מבחינת בישול, מקלחת, ניוד התובע לרופאים, לפיזיותרפיה. ציינה כי התובע לא היה מגובס, אלא היה עם פלטינות וקביים. לדבריה, גם לאחר שחדל מלהתהלך עם קביים המשיכה לעזור לו- מפני שבקושי הלך והמשיכה לקחת אותו לרופאים.
בנסיבות העניין לא צורפו קבלות כלשהן, וחרף העובדה כי טיב הקשר בין התובע לגב' ארחיפוב לא הוברר לפני עד תום, שוכנעתי לפסוק פיצוי בגין רכיב זה ע"ס גלובלי של 2,000 ₪.
לעתיד- סכום הפיצוי בגין רכיב זה יועמד על סך כולל של 5,500 ₪, בשים לב לגילו ולנכותו התפקודית הקלה.

הוצאות רפואיות ונסיעות:
התובע ציין בתצהירו כי כתוצאה מהתאונה קיבל טיפולי פיזיותרפיה רבים- נלוו לכך הוצאות בגין נסיעות, חניות וכיוב'. כמו כן, נאלץ לשלם עבור טיפולים רפואיים שונים- תרופות ועזרי שיקום. ברור לו שיאלץ לשלם הוצאות בגין כך משך כל חייו.
צורפו קבלות בגין נסיעות בלבד, ע"ס כ-1,200 ₪.
בהתחשב בכך שטופל ויטופל במסגרת בית חולים וקופ"ח, ומשלא נראה כי יש מניעה מהמשך טיפול במסגרת הרפואה הציבורית- יועמד הפיצוי בגין רכיב זה ע"ס כולל של 5,500 ₪ לעבר ולעתיד.

כאב וסבל:
בהתחשב בנכות בשיעור 12.7%, בהעדר מחלוקת בין הצדדים- הפיצוי בגין רכיב זה יועמד ע"ס 18,290 ₪.

סך כל רכיבי הנזק: 90,729 ₪.

ניכויים:
התובע קיבל תשלום תכוף ע"ס 5,000 ₪ (הצמדה וריבית להיום- 5,108 ₪).
כמו כן, יש להתחשב בנכות הכללית שנקבעה בשיעור 43%. מתוכה 10% בגין הגבלה בקרסול שמאל אשר יוחסה מפורשות לתאונה. לכן, מסך 14,992 ₪ ששולמו לתובע כקצבאות נכות כללית יש לנכות באופן יחסי סך של 3,486 ₪ (הצמדה וריבית להיום- 3,577 ₪) .

סה"כ נזק: 90,729 ₪.
ניכוי מל"ל: 3,486 ₪ (-).
נזק כללי: 87,243 ₪.
שכ"ט: 13,269 ₪.
ניכוי ת"ת: 5,108 ₪(-).
אגרה: 720 ₪

לתשלום: 96,124 ₪.

הסך הנ"ל ישולם לתובע באמצעות בא כוחו , תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן- ישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים ממועד המצאת פסק-הדין

ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ט, 27 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: י' פ '
נתבע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: