ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נגד פיסל שחאדה :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעות

  1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
  2. אבישג מינס

ע"י ב"כ עוה"ד מעיין רגב

נגד

נתבעים

1.פיסל שחאדה
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
3. נתיב אקספרס תחבורה ציבורית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד קרן עמנואל חליפה

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחתה, ובגין הפסדים שנגרמו לאחרונה בשל הפעלת הפוליסה על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים נטענת.

תאונת הדרכים הנטענת ארעה ביום 24.02.2016, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 37-744-70 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 בביטוח נזקי רכוש, בבעלות התובעת 2 ונהוג בידיה (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 63-993-68 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 , מבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' ובבעלות הנתבעת 3 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2. המחלוקת בין הצדדים היא לעניין עצם מעורבותו של האוטובוס בתאונה, והן לעניין הנזק הנטען שנגרם לפרטית כתוצאה מהתאונה.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

אני מעדיף את גרסתה של נהגת הפרטית, שהייתה עקבית, קוהרנטית, נאמרה באינטואיטיביות רבה, על פני גרסתו של נהג האוטובוס שהתרשמתי כי ניסה בעדותו להתאים את גרסתו בהתאם להתפתחות העדות ולשאלות שנשאל.

אני מאמין לנהגת הפרטית כי האוטובוס הוסע בנתיב הימיני ביותר לפני צומת רעננה מרכז לכיוון צפון שבהמשכו פונה ימינה בלבד. האמנתי גם לנהגת הפרטית כי עם התחלפות האור ברמזור מאדום לירוק עם התקדמות התנועה לכיוון הכניסה לצומת סטה האוטובוס שמאלה לנתיב הנסיעה הימיני עליו הוסעה הפרטית, שממנו ניתן להמשיך בנסיעה ישרה בצומת, וזאת במטרה להשתלב בנתיב זה, זאת תוך קביעת עובדות בשטח ובחוסר זהירות של ממש.

הנתבעים לא הביאו כל ראיה המנתקת את האוטובוס מהתאונה. נהפוך הוא, הראיות שהובאו על ידי הנתבעים קושרים את האוטובוס לאירוע. כך למשל, אמירתו של נהג האוטובוס כלפי קצין הבטיחות בנתבעת 3 כאשר זה בירר עמו את תלונתה של נהגת הפרטית לפיה אוטובוס מטעמם היה מעורב בתאונה, כי מדובר בפרטית מסוג טויוטה אפורה. כך למשל, גרסתו של נהג האוטובוס כי הבחין בפרטית קרובה אל זנב האוטובוס אך רק משום שהוא עצמו "לא הרגיש כלום" המשיך בדרכו.

ככל שהנתבעים סברו כי לא היה כל מגע בין כלי הרכב הרי שהיה על נהג האוטובוס ומעסיקתו, מיד עם קבלת התלונה של נהגת הפרטית, לתעד את האוטובוס כדי להראות אם יש בכלל נזקים במועד הדיווח של נהגת הפרטית אליהם ואת מוקדי הנזק.

כמו כן, איני מקבל את טענתה של ב"כ הנתבעים, לפיה אם אכן הייתה תאונה בין כלי הרכב הרי שהיה מצופה מנהגת הפרטית לרדוף אחר האוטובוס שעזב את זירת התאונה מבלי להותיר פרטים. מדובר בטענה מרחיקת לכת. שהרי מרדף אחר כלי רכב שהיה מעורב בתאונה ולא הותיר אחריו פרטים אינו בגדר נורמה מחייבת. ייתכן ויש שפועלים כך אך היא אינה מחייבת. מה גם, שבנסיבות העניין נהגת הפרטית רשמה לעצמה את מספר הקו, את יצרן האוטובוס ואת שעת התאונה, כך שדי היה בפרטים אלו כדי לאתר את נהג האוטובוס, כפי שפעלה נהגת הפרטית בנסיבות העניין.

ניתן לומר אפוא כי לא היה בידי הנתבעים להציג כל ראיה המנתקת את האוטובוס מהתאונה.

די בכך, בין היתר, כדי לקבוע כי הוכח מעל למאזן ההסתברויות כי האוטובוס אכן היה מעורב בתאונה עם הפרטית, במועד ובאופן שתואר על ידי נהגת הפרטית.

באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעות על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

לפיכך, התביעה מתקבלת במלואה.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעות את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בסך של 5,546 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

6.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. הואיל והצדדים הקדימו להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה עובר לשמיעת הראיות, ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

9. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט אדר ב' תשע"ט, 26 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
נתבע: פיסל שחאדה
שופט :
עורכי דין: