ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין באמצעות עו"ד ראובן מלאך נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקש
באמצעות עו"ד ראובן מלאך

ירון מירקין

נגד

משיבה
מדינת ישראל

באמצעות עו"ד רפאלה שושו

החלטה

  1. לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 ל פקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.
  2. ביום 10.3.19, ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) ל פקודת התעבורה.

3. הצו ניתן בקשר לדוח 14-2-1170775-8, שניתן נגד המבקש, זאת לאחר שהמבקש נהג, ביום 7.3.19, בשעה 23:36 , ברכב, מ.ר. 50-246-79 , ברחוב חלוצי התעשייה, במפרץ חיפה, בהיותו שיכור, בכך שבדגימת אויר נשוף שלו נמצא שריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הוא 396 מ"ג, העולה על הריכוז הקבוע בחוק, 240 מ"ג.

4. לשיטת הסנגור יש להסתפק בתקופה בה היה פסול המבקש עד היום. צוין שאמנם המבקש הודה ששתה מעט בירה, אולם את בדיקת המאפיינים עבר בהצלחה ומכאן שלא היה שיכור עת עוכב. לעניין השימוע נטען שהנימוק היחיד שנכתב בו הוא "נהיגה בשכרות", ללא התייחסות לעברו של המבקש ולכך שהרכב לא הושבת, ואין בכך די כדי להעיד על המסוכנות הנשקפת מהנאשם. צוין שלמבקש אין עבירה דומה בעברו ושלילת רישיונו למשך 30 יום, תפגע בניידותו ובעבודתו במפעל, כאיש שיווק, הזקוק לרישיונו.
המשיבה מתנגדת לבקשה. צוין שמדובר בעבירה חמורה, שהעונש הקבוע לצידה הוא פסילת מינימום ל-24 חודשים. כפי שעולה מהשימוע שנערך לו , המבקש היה מודע לכך ש עלה לנהוג לאחר ששתה אלכוהול. אשר לשימוע צוין שהמסוכנות הנשקפת מעבירה של נהיגה בשכרות ברורה. צוין שהקצין התחשב בכך שמדובר ברכב חברה ולא השבית את הרכב. המבקש נוהג משנת 1987, ולחובתו 13 הרשעות קודמות.

הראיות לכאורה:

5. האזנתי לטענות הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שעמד לפני קצין המשטרה בשימוע ואני מוצאת שקיימות די ראיות לכאוריות, להוכחת החשד המיוחס למבקש.

אפנה בעניין זה לטופס השימוע, ממנו עולה שהמבקש מסר: "עשיתי טעות שעליתי לנהוג, הייתי בטוח שכמות האלכוהול ששתיתי לא תשפיע עלי ועל הבדיקה בצורה כזו".
כן אפנה לדוח פעולה של השוטר אליהו גרופר ממנו עולה שבעת שסימן לרכב המבקש לעצור, המבקש לא עצר, השוטר נסע אחריו, הבחין שהמבקש הגביר מהירותו עד שנעצר, וצוין שנשמר עמו קשר עין רציף. בבדיקת נשיפון נמצאה אינדיקציה לשכרות. צוין שהמבקש הכשיל מספר פעמים את הנשיפה, ועוכב לבדיקת ינשוף. בבדיקת ינשוף הכשיל שתי נשיפות עד שנמצאה תוצאה של 396 מ"ג.
דברים דומים עלו מדוח פעולה של השוטר סרגיי פטרושקה.
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות עולה שבשיחה ראשונית מסר המבקש ששתה בירה אחת. בתחקורו מסר ששתה בירה אחת בשעה 21:30 . צוין שהמבקש הסכים לבצע בדיקת נשיפה לאיתור אלכוהול.
מטופס דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף , ומפלט בדיקת ינשוף, עלה שבבדיקה נמצא ריכוז של 396 מ" ג.

אשר למסוכנות:

6. מסוכנותו של המבקש בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.

7. נהיגה בשכרות, נקבע בפסיקה, היא עילה עצמאית לפסילה גם בטרם הכרעת הדין. ראו לעניין זה דבריו של כבוד השופט א.א. לוי, בבש"פ 10865/06 אשר ישעיהו נ' מדינת ישראל:

"בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך."

8. נסיבות ביצוע העבירה הן חמורות. כעולה מדוח השוטר, השוטר סימן למבקש לעצור, אך זה , לכאורה, המשיך בנסיעה, ואף הגביר את מהירותו, כשהשוטר נוסע אחריו, עד שנעצר. זאת ועוד, בעת ביצוע בדיקת הנשיפון ובדיקת הנשיפה, צוין, ניסה להכשיל את הבדיקות.
נוסף על כך, המבקש הודה, בשימוע, בשיחה הראשונית ובתחקורו, ששתה בירה אחת, בשעה 21:30, טרם נהיגתו, ואף מסר בשימוע: "עשיתי טעות".

9. לעניין עברו התעבורתי, המבקש נוהג משנת 1987, וצבר לחובתו 13 הרשעות קודמות, האחרונה, משנת 2013, בגין חציית שטח הפרדה על ידי רכב. לחובתו עבירות נוספות של שימוש בטלפון, נהיגה במהירות מופרזת, ועוד. במב"דים רשום דוח מיום 5.2.19, בגין שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית.

10. נסיבות ביצוע העבירה ועברו התעבורתי, מלמדים על מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש .

11. לעניין טענתו של ב"כ הנאשם, שלפיה הקצין לא נימק את החלטתו לפסול את רישיונו של המבקש, כדבעי, והסתפק במילים "נהיגה בשכרות", ללא בחינת עברו התעבורתי של המבקש, וללא שהתייחס לבדיקת המאפיינים, הרי שדינה להידחות.
עסקינן בעבירה, לכאורה, של נהיגה בשכרות, שעל המסוכנות הנשקפת ממנה עמדה הפסיקה רבות. צוין שהשכרות מערפלת את הכרתו של האדם, ומונעת ממנו לנהוג באופן רציונלי בכביש, ויש לנקוט כלפיה בענישה מרתיעה והולמת, גם בטרם מתן הכרעת הדין. נוסף על כך, מחומר הראיות לכאורה שהוצג לפני, עולה תמונה של מבקש, שלא נשמע, לכאורה, להוראות שוטר שסימן לו לעצור, הגביר את מהירותו, ולאחר מכן, ניסה להכשיל את בדיקות הנשיפה שנערכו לו. המשיב אף הודה בשיחה עמו ובתחקורו ששתה בירה אחת, ובשימוע הודה שעשה טעות שנהג, לאחר ששתה. דבריו אלה מדברים בעד עצמם, ויש בהם, לצד תוצאות הבדיקה, כדי לתמוך בעמדת הקצין בהליך .

בנסיבות חמורות אלה אין מקום לקצר את משך הפסילה המנהלית שהושתה על המבקש.

סיכום והחלטה:

12. לאחר שעיינתי בחומר החקירה שעמד לפני קצין המשטרה, בזמן עריכת השימוע, בעניינו של המבקש, אני מוצאת שעמדו לפניו די והותר ראיות לכאוריות, להוכחת החשד המיוחס למבקש וקיימת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המבקש.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למאשימה.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: באמצעות עו"ד ראובן מלאך
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: