ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאווה הרשקוביץ נגד הדני נסיעות ותיירות בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

תובעים

1. נאווה הרשקוביץ

2. אליהו הרשקוביץ

נגד

נתבעת

הדני נסיעות ותיירות בע"מ

פסק דין

לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין התרשלות הנתבעת בביצוע הזמנת חופשה ליעד שונה מזה שהוזמן על ידי לקוחותיה.

רקע

1. בתאריך 2.5.18 פנתה התובעוכנות הנתבעת בחדרה והזמינה אצלה חבילת נופש זוגית לאי קוס ביו ון. החבילה כללה טיסות ושהייה במלון על בסיס חצי פנסיון והתובעים שלמו לנתבעת תמורתה סך של 1,391 דולר אמריקאי (להלן: "חבילת הנופש").

2. אין חולק על כך שהסוכנת מטעם הנתבעת שגתה בביצוע ההזמנה ועל אף שהזמינה עבור התובעים שהייה במלון באי קוס, אזי כרטיסי הטיסה הוזמנו על ידה בטעות לאי כרתים.

3. כך, ומבלי שבדקו את פרטי כרטיסי הטיסה קודם לכן, מצאו עצמם התובעים בטיסה לכרתים, בעוד שחבריהם עמם תכננו לבלות את החופש המתינו לבואם לשווא באי קוס.

4. התובעים עותרים לחיוב הנתבעת בהשבת הסכום ששולם לה על ידם בעבור חבילת הנופש בתוספת פיצוי בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו להם כתוצאה מהטעות.

5. הנתבעת מודה בטעות שנעשתה על ידי הסוכנת מטעמה, אך טוענת להגנתה כי החובה לוודא ולאמת את פרטי הטיסות היתה מוטלת על התובעים אשר קבלו ממנה את כרטיסי הטיסה כחודש וחצי לפני המועד בו היו אמורים לצאת לחופשתם וכי לו היו עושים כן, או לפחות מעיינים בכרטיסים בשלב של הבידוק הבטחוני בשדה התעופה בטרם עלו אל המטוס שהטיסם לכרתים, היה המצב שאליו הם נקלעו, נמנע. עוד טוענת הנתבעת כי מיד עם היוודע דבר הטעות, היא הזמינה עבור התובעים שהייה במלון בדרגת 5 כוכבים בכרתים על בסיס "הכל כלול", והם בילו בו את ימי החופשה המתוכננים עד תום.

טענות התובעים

6. בפתח עדותו בפני בקש התובע להבהיר כי ההחלטה שלו ושל רעייתו (התובעת) להיעזר בסוכנות הנסיעות ולשאת בתשלום עמלת סוכן לצורך הזמנת חבילת הנופש, נבעה מהקושי של שניהם בקריאת ובהבנת השפה האנגלית . את החוויה והתחושות הקשות שליוו אותם כתוצאה ממה שארע, תיאר התובע כך: "...אני לא הגעתי ליעד שלי. חיכו לי שם חברים. נעשה לי עוול. כשאני מגיע לשם וצריך להתעצבן על אשתי ולריב איתה כי היא רכשה את הכרטיסים. אמרתי לה את מטומטמת שאת לא יודעת לאיפה אנחנו נוסעים, כי הגענו לשם והיא אומרת לי "לא יכול להיות" והיא מוציאה את הכרטיסים ואני רואה את השובר... זה היה בדלפק לפני שהמראנו, רק אז הסתבר לנו שאנחנו טסים לכרתים ולא לקוס. זו היתה שעה מוקדמת מאוד.. . ניסינו להתקשר בטלפון, מי יענה לנו בשעה כזאת. היינו בדלפק בסביבות שש בבוקר. הצלחנו לתפוס אותה (את הסוכנת – ר.ס.מ) בשעה שבע ומשהו, עוד לפני שהיינו במטוס, ולא ידענו מה לעשות, אני אומר לה "לקחתי ימי חופש" כי הם טוענים מה פתאום עליתי על הטיסה, שהיו מסדרים לי טיסה. .. לשאלת ביהמ"ש, מתי דיברתי עם הנתבעת בפעם הראשונה, אני אומר שבשעה 7:24 ...אנחנו כבר עולים למטוס, והתכתבויות (ר' תכתובות הטקסט שצורפו לכתב התביעה) ... צריך לכבות את הטלפון כי עוד מעט המטוס ממריא ואנחנו טסים ולא יודעים לאיפה אנחנו טסים, אם יהיה לנו מלון או לא, הרגשה שאני לא מאחל אותה לאף אחד. מה עושים? ... חבר מחכה לי בקוס. אמרתי יצחקו עלינו, נשבע לך שהתקשרתי והוא אמר "אני לא מאמין לך". מגיעים לשם... היה מגיע לנו העברות, אמרו לנו לקחת מונית. אני שילמתי על המונית. הגענו למלון שהם סידרו לנו בכרתים, בכפר כמו בעזה. המלון היה יפה אבל הכפר לא. לא יצאנו מהמלון כל החופשה...".

7. גם התובעת תיארה את האכזבה והתסכול שהציפו אותה ואת התובע, באופן דומה: ".. בקוס היינו אמורים להגיע למלון שיושב על צוק ונוף מהמם ולהיות עם חברים. הם טסו לשם יום לפנינו. בסוף הגעתי למקום שלא רציתי אותו. המונית נוסעת ואני אומרת לו לאן הגענו. אני חלמתי להגיע ל "מיכאל אנג'לו" ואת הנוף והמלון המהמם הזה ותראי לאן הביאו אותי. אני הייתי מתה לחזור הביתה. שנינו יושבים מדוכאים בבריכה בלי מצב רוח כמו כלבים. שם מחכים לנו ואנחנו פה כמו כלבים ...".

טענות הנתבעת

8. נציגת הנתבעת חזרה וטענה כי לו רק היו התובעים פונים אליה ברגע שבו גילו את דבר הטעות ובטרם עלו אל המטוס לכרתים אזי ניתן עוד היה לסייע להם, ואולם משהם לא עשו כן והתקשרו אל הסוכנת רק בשלב בו כבר היו במטוס, אי אפשר היה עוד לסייע להם מלבד לדאוג לכך ששהייתם באי כרתים תהיה נעימה ככל האפשר (ר' הדירוג הגבוה של המלון בכרתים לעומת זה של המלון בקוס – נ/1 + נ/2 ), וכדבריה: "... גם אם הם לא בדקו את כרטיסי הטיסה, אזי בשדה התעופה עצמו הייתי יכולה לתת מענה ולא ניתנה לי האפשרות לעשות זאת. בקלות הייתי יכולה, הם היו מחכים שעתיים שלוש בתל אביב כי אני לא יודעת להגיד את מצב הטיסות באותו רגע, אני לא אומרת שבאותו רגע היתה כבר טיסה לקוס, אבל זה תחילת הקיץ, ויש טיסות ובקלות היינו יכולים להעביר אותם לקוס היעד המקורי...".

דיון והכרעה

9. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, לרבות תכתובות הטקסט שהתקיימו בין התובעים לסוכנת מטעם הנתבעת, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה הגדול.

ואלה הם נימוקי:

א. בת"א (ת"א) 29126/08 אוהבה אלי נ' וואלה טורס בע"מ אליו הפנתה הנתבעת בכתב הגנתה, דן בית המשפט בשאלת רשלנותו התורמת של נוסע שאינו מעיין בכרטיס הטיסה שהונפק עבורו ולא מוודא כי זה תואם את פרטי הזמנתו, וקבע (כפי שנקבע כבר בעבר במקרים דומים נוספים) כי: "מוטלת חובה על נוסע שרוכש כרטיס טיסה לעיין בכרטיס שהונפק לו ולוודא שהוא הונפק כראוי ולבקשתו (ר' תת"ק (רמלה) 1065-09 דרור ואח' נ' דיזנהויז תיירות; תת"ק 3100/08 אלקעדר נ' איסתא)...".

אופן התנהלות התובעים במקרה שלפהי אכן תרם למה שארע , ואולם לאחר שנטלתי בחשבון שיקולי את ההסבר ששמעתי מהם אודות הסיבה שהניעה אותם לפנות אל הנתבעת ולהיעזר בה ברכישת חבילת הנופש שכללה גם את כרטיסי הטיסה (קושי ממשי בשפה האנגלית) – דבר שהיה כרוך בתשלום גבוה יותר יחסית לזה אותו היו משלמים לו היו מבצעים את ההזמנה בעצמם, והתרשמתי כי בעשותם כן הם סמכו עליה "בעיניים עצומות", דעתי היא כי מידת תרומתם לתוצאה שארעה צריכה להיחשב קטנה וזניחה לעומת מידת התרשלות הנתבעת כלפיהם.

ב. בבחינת תכתובות הטקסט שהתקיימו בין התובעים לסוכנת מטעם הנתבעת מרגע עלייתם למטוס ואילך, שוכנעתי כי זו עשתה עבורם את כל שהיה ביכולתה לעשות החל מן השלב בו נודע לה מהם דבר הטעות, ואולם לטעמי אין בכך כדי לבטל או להקטין באופן משמעותי את החובה שהיתה מוטלת עליה לבדוק את עצמה שוב ושוב, מרגע ביצוע ההזמנה בשעתה ועד למימושה על ידי התובעים ואף לאחר מכן .

דעתי היא כי טוב ונכון יעשה כל ספק הע וסק במתן שירותים מעין אלה לציבור, אם יעקוב אחר אופן מימושם בדרך הנכונה בבוא העת ולא "יתפרק" מאחריותו מרגע מכירת השירותים והלאה כאילו עצם המכירה היא העניין החשוב ואין בלתו.
לטעמי, במקרים מן הסוג הזה, אך ראוי הדבר שסוכני נסיעות יזמו קשר עם לקוחותיהם ויוודאו כי אלה בדקו את פרטי כרטיסי הטיסה ו/או שוברי המלונות שנמכרו להם על ידם, ואף יתעניינו לאחר מכן במידת שביעות רצונם מאותם שירותים ו/או מוצרים.

10. סוף דבר, לנוכח עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה לתובעים כתוצאה מן הטעות הנדונה ומאחר שהשהייה במלון בכרתים – איכותית כשלעצמה ככל שתהיה, לא היוותה מבחינתם (ובצדק לטעמי) תחליף לחופשה שאליה התכוונו לצאת מלכתחילה, אני מחייבת את הנתבעת להשיב להם את התשלום ששולם לה על ידם בסך שווה ערך ל – 5,000 ₪ ולפצותם בסכום של 2,000 ₪ נוספים. הסך של 7,000 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות משפט ובסה"כ 7,500 ש"ח ישולם לתובעים בתוך 30 י מים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשה לרשות ערעור בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, י"ט אדר ב' תשע"ט, 26 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נאווה הרשקוביץ
נתבע: הדני נסיעות ותיירות בע"מ
שופט :
עורכי דין: