ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סיזאר סרוג'י נגד הרקולס רצפות פרקט בע"מ :

לפני כבוד השופטת הבכירה רים נדאף

התובע

סיזאר סרוג'י, ת.ז. XXXXXX121

נגד

הנתבעת

הרקולס רצפות פרקט בע"מ, ח.פ. 514607357

פסק דין

ענייננו בתביעה כספית חוזית/נזיקית ע"ס 184,461 ₪ בגין פגם במוצר שסופק לתובע והותקן בדירתו על ידי הנתבעת ו/או על ידי מי מטעמה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:
2. הנתבעת הינה חברה העוסקת בין היתר, במכירת, אספקת, והתקנת רצפות מעץ ופרקטים.

3. התובע בנה דירת מגורים מעל לדירת אביו הבנויה על חלקת אדמה הידועה כחלקה 2/C/D/7 בחלקה 7, בגוש 16561 מאדמות העיר נצרת (להלן: "הדירה" או "הבית").

4. ביום 23.2.2012 הזמין התובע מוצרים מהנתבעת בעלות כוללת של 100,038 ₪ כדלקמן: 170 מ"ר טיק בורמה, 17 מ"ר טיק רב שכבתי למדרגה, ו- 80 יח' פנל עץ. ההזמנה בוצעה לצורך התקנת פרקט בדירה ולוחות עץ במדרגות הדירה.

5. במהלך שנת 2012 ותחילת שנת 2013, הותקן הפרקט בדירה, ועם ביקור האדריכל לאחר סיום עבודות התקנת הפרקט, הוא גילה כי קיים פגם במשטח הפרקט שסופק ו/או הותקן על ידי הנתבעת. לטענת התובע, הוא פנה לנתבעת בע"פ ובכתב מספר פעמים, כאשר הראשונה ביניהם הייתה ביום 9.1.2014, וביקש כי בודק מטעמה יבקר בדירה ויעמוד מקרוב על הפגם שבפרקט והסחורה שסופקה ו/או הותקנה על ידה.

6. משפניות התובע לא טופלו על ידי הנתבעת, פנה התובע לשמאי מר ח'אלד סלאמה אשר בדק ביום 22.7.2014 את הכשלים והפגמים בהתקנה ו/או במוצרים שסופקו על ידי הנתבעת. השמאי גם הזמין בשם התובע בדיקה בדירה לצורך בדיקת הלחות או הפרשי לחות בסביבה התוך מבנית של הדירה. התובע טען כי ביום 23.2.2015 ביקרו בדירה בודקים ודוגמים של חברת ECOCHECK שביצעו בדיקות בכל אגפי הדירה, המרפסות ומחוץ לדירה. בהתאם לממצאי דו"ח הבדיקה הנ"ל, נשללה סיבת הלחות כגורמת לפגם נשוא הדו"ח.

7. התובע טען כי השמאי מטעמו קבע בחוות דעתו כי הפגם שנתגלה במשטח הפרקט מקורו בפרקט עצמו ו/או בהתקנה, ואינו קשור לגורם חיצוני ו/או לרמת הלחות היחסית בדירה.

8. התובע הוסיף וטען כי לצורך תיקון הפגם שבמשטח, קיים צורך בהחלפת המשטח עצמו, ובהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, הדבר יהיה כרוך בעבודות פירוק ופינוי ארונות מטבח, דלפק, דלתות וכו', דבר אשר ייאלץ אותו לשאת בסכומים נוספים מעבר למחיר הפרקט עצמו. לטענת התובע, בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, סה"כ הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפגמים שנתגלו בסחורה שסופקה ו/או הותקנה על ידי הנתבעת הוערכו בסך של 134,461 ₪. עוד עתר התובע לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך של 50,000 ₪.

9. הנתבעת טענה כי מקור הליקויים הינו בלחות מוגברת או רטיבות של המשטח עליו הותקן הפרקט, או בשפיכה או שטיפה במים של הפרקט, שאין לו כל קשר להתקנה בלתי תקינה ו/או למוצר פגום. בשל החשיפה המוגברת ללחות או לרטיבות, אירעה "התנפחות" קלה וזניחה של הפרקט במספר נקודות בדירה. לטענתה, אין לה כל אחריות להתהוות הליקויים הנטענים בפרקט, שהינו מוצר העשוי מעץ טבעי ולגביו ישנו איסור מוחלט לכל מגע עם מים ו/או סביבה רטובה או לחה. הפרקט שסופק לתובע הינו מאיכות מעולה, וגם פעולת התקנת הפרקט בוצעה באופן מקצועי ומעולה. עוד טענה הנתבעת כי פרט לפרקט, היא סיפקה לתובע לוחות עץ נוספים אשר הותקנו במדרגות, ושם לא נמצא כל ליקוי, על אף שמדובר באותו חומר.

10. הנתבעת הוסיפה כי בביקור נציגים מטעמה בדירת התובע, התגלו סימנים המעידים על חדירת מים לסביבת הפרקט, במספר נקודות. לפיכך, האחריות לקרות הליקויים בפרקט הינה אחריותו של התובע בלבד, אשר לא דאג למנוע חדירת מים או לחות לפרקט, ולפיכך, אין לו כל עילת תביעה נגדה.

11. לטענת הנתבעת, נציגים מטעמה ביקרו בדירת התובע והתרשמו בעצמם מהליקויים הנטענים שהינם מינוריים וזניחים וכמעט בלתי נראים בעין, עד כי התובע בעצמו כלל לא שם ליבו אליהם. הליקויים הנטענים הינם התרוממות קלה ביותר (של פחת ממילימטר) במספר נקודות קטן ולא משמעותי, בנקודות החיבור של קורות הפרקט, בחלק הצר שלהן, עובדה שהליקוי התגלה כשנה לאחר ההתקנה, ורק עם ביקור האדריכל מטעם התובע. הנתבעת טענה כי הוצע לתובע לבצע ליטוש הפרקט (בתשלום נוסף), אולם התובע סירב. בעניין זה, הדגישה הנתבעת כי הפרקט אשר הוזמן על ידי התובע הינו חומר טבעי וליטושו הינו תהליך טבעי ופשוט שאינו פוגע במוצר וניתן להיעשות בכל עת. בנוסף, סוג הפרקט הינו פרקט עשוי מעץ רב שכבתי, ושכבת העץ ניתנת לליטוש מספר רב של פעמים, במהלך חייו של הפרקט, ובאמצעות פעולה זו ניתן להעלים את הליקויים בפרקט ולחדש את מראהו, כל אימת שהלקוח מעוניין בכך.

12. עוד טענה הנתבעת כי התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת מומחה בעל מומחיות בתחום הפרקט או העץ. באשר לעניין בדיקת הלחות והדו"ח בדבר "ניטור סביבתי" מיום 23.2.15, טענה הנתבעת שאין לבדיקה זו כל רלוונטיות, שכן ממצאיה תקפים למועד ביצוע הבדיקה בלבד.

13. הנתבעת גם טענה כי מדובר בסעד דראסטי ומופרך של החלפת כל הפרקט בדירה, פירוק ארונות מטבח וכו', וכן כי סכום התביעה הינו סכום מנופח, מוגזם ואינו עומד בכל פרופורציה לנזקיו האמיתיים של התובע. לטענת הנתבעת, אין כל צורך בהחלפת הפרקט כולו או חלקו, באשר ניתן לתקן את הליקויים על ידי ביצוע פעולת ליטוש פשוטה, על חשבון התובע, שמבוצעת על הפרקט בדירה ומריחת שכבת לכה חדשה.

14. כאמור, התובע הגיש חוות דעתו של מר ח'אלד סלאמה, כחוות דעת מומחה מטעמו אשר נערכה בחודש 3/2015, והנתבעת הגישה חוות דעתו של מר עקיבא אהרונוב, כחוות דעת מומחה מטעמה אשר נערכה בחודש 3/2016.

15. לאור הפערים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים בעניין בחינת העבודות והפגם הנטען ברצפת הפרקט בדירת התובע, מיניתי ביום 16.5.16 את המהנדס נחום הנדלסמן כמומחה מטעם בית המשפט, ולאחר שהודיע מומחה זה כי המחלוקת אינה בתחום מומחיותו, ביטלתי את מינויו, ומיניתי במקומו ביום 8.8.16 את מר מאיר סגל, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

16. ביום 21.3.17 נתקבלה חוות דעת המומחה לתיק בית המשפט לאחר סיור שנערך בבית התובע ביום 13.3.17. המומחה מצא כי לוחות הפרקט שסופקו לתובע הן באיכות טובה, הביצוע סביר והמראה הכללי טוב. המומחה כתב כי עץ באשר הוא עץ עם כל הטוב ביוקרתו ובמראה, תמיד קיימת בו פעילות טבעית. הוא לא מצא כל מרווח במפגש לאורך הלוח אלא רק בחיבורי אורך, שם מצא בליטות קלות המעידות על פעילות טבעית מזערית או שימוש חיצון אחר. המומחה הוסיף כי הסיבה לפגם הנטען בפרקט היא אחת משתי אפשרויות: 1. מבנה התשתית קרי רצפת בטון-מדע, ריצוף ספוגי לחות בעת ההתקנה אשר באחריות קבלן הבניין או הלקוח, וצוות המתקינים לא התריע על כך. מצב של לחות במבנה שואף להיפלט החוצה (ולא לחות סביבתית) ודוחה ריאקציה של דבקים בחיבור בין הבטון והפרקט, ובעיקר תוקפת קצוות הלוחות. 2. לאחר התקנת הפרקט בוצעו ככל הנראה עבודות נוספות, ומאוד יתכן לדעתו שנעשה שימוש במטלית לחה תוך חדירה מזערית באזור חיבורי אורך הפרקט, מה שגרם לנפיחות. המומחה עוד הציע לערוך בדיקה נוספת בתום תקופה של כחצי שנה, ובמידה והמצב יגרע בביקור הנוסף, יהיה צורך לפרק קטע מפרקט עד לעומק מפגשי – בליטות הפרקט.

17. לאחר קבלת חוות דעת המומחה, התרתי לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה. התובע הפנה למומחה שאלות הבהרה המתייחסות לשאלת היקף הנזק, טיב התיקון הנדרש ועלות ביצוע התיקונים, במנותק משאלת האחריות.
ביום 24.7.17 השיב המומחה לשאלות ההבהרה וכתב כי היות ולא נמצאו (או לא ביצעו הצדדים פעולות בדיקה ומעקב) ממצאים לעניין לחות בשלד המבנה, קביעתו היום מחוזקת ביתר כי הקפיצות הזעירות שנראות בקושי נגרמו באחזקה לא נכונה, קרי שימוש במים או רטיבות אחרת, והאחריות לכך חלה על התובע. המומחה הציע לא לגעת בפרקטים אם הלוחות יציבים, ואם התובע בכל זאת ידרוש תיקונים, יחליטו הצדדים באלו מקומות רצוי לפרק הפרקטים ולהתקין מחדש. המומחה כתב כי יש להחיל את עלות התיקון על התובע כאשר התגלו כ- 30% מסך 170 מ"ר, קרי כ- 50 מ"ר, לפי 500 ₪ לכל מ"ר, דהיינו עלות התיקון הינה בסך של 25,000 ₪. הערות לתיקונים נוספים ואחרים תחול החובה לתיקון על ידי הנתבעת כ- יום עבודה, סך של 2,500 ₪.

18. משלא ביצעו הצדדים בדיקה נוספת לבחינת מצב הפרקט כאמור בחוות דעת המומחה, ביקש המומחה לבצע סיור נוסף בדירת התובע ועקירת מספר קורות כדי לבחון את המצב מתחת לפרקט, טרם המועד הקבוע לחקירתו.
ביום 18.12.17 ערך המומחה את הסיור הנוסף כאמור, וב"כ התובע חקר את המומחה באותו יום. בפתח אותו דיון, העיד המומחה אודות ממצאי הביקור השני בדירת התובע. המומחה סיפר כי לא חל שינוי כלשהו במצב הפרקט מאז הסיור הראשון שערך בחודש מרץ 2017, ושהוא עומד על קביעותיו בחוות דעתו, וכי לא הייתה שום החמרה במצב מאז בדיקתו בחודש מרץ 2017.

19. מטעם התובע הוגש תצהירו, תצהיר אשתו- הגב' רים זהר סרוג'י, ותצהיר האדריכל מר מנסור חסן (להלן: "האדריכל"). ביום 15.10.18 נשמעה עדותם של כל עדי התביעה יחד עם עדותו של המומחה מטעם התובע, השמאי מר ח'אלד סלאמה. התובע צירף לתצהירי העדות הראשית מטעמו נספח לחוות דעת המומחה מטעמו אשר נערך ביום 4.4.18, לאחר שביצע ביקור שני בדירה ביום 16.3.18 לשם צילום מצב קיים לסיומת מפגש של משטח הפרקט עם הקיר.

20. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מנהלה מר חיים אברבוך (להלן: "מנהל הנתבעת"), ותצהירו של אלכסנדר טנן – מתקין הפרקט (להלן: "המתקין"). כן צירפה הנתבעת לתצהירי העדות הראשית את חוות דעת המומחה מטעמה, מר קובי אהרונוב והשלמה לחוות הדעת, ונשמעו עדותיהם של המצהירים והמומחה מטעם הנתבעת.
ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה:
21. השאלה הראשונה העומדת להכרעה היא בנוגע לסיבה או למקור של הפגם אשר נתגלה במשטח הפרקט בדירת התובע. האם מקור הפגם הינו בפרקט עצמו ו/או בהתקנה ו/או במבנה התשתית; או שהינו קשור לגורם חיצוני ו/או לרמת הלחות היחסית בדירה.

22. אין מחלוקת כי קיים פגם במשטח הפרקט בדירת התובע. על פי חוות דעת המומחה, המדובר בלוחות פרקט מעץ לבוד רב שכבתי ברוחב 90 מ"מ, עובי כולל 14-15 מ"מ כאשר שכבה עליונה עץ גושני טיק בורמזי בעובי 6 מ"מ בגימור לכה. המדובר בטובין אשר מיוצר במותג "מזונטו" הידוע כאיכותי במבנה לפי רזי המקצוע. התובע שילם לנתבעת עבור הפרקט סך של 105,888 ₪.

23. התקנת הפרקט בדירת התובע התבצעה בסוף שנת 2012 ותחילת שנת 2013 על ידי מתקין מטעם הנתבעת, ובתחילת שנת 2014 פנה התובע לראשונה לנתבעת בגין תלונותיו על פגם בפרקט. אמנם הפגם בפרקט הדירה נתגלה כעבור כשנה לאחר ההתקנה, אולם ההסבר שנתן התובע לכך הוא בשל העובדה שהתובע ואשתו לא התגוררו בדירה מאז שנת 2012.

24. עיון בתמונות אשר הוצגו לפניי, מעלה תמונה של מראה כללי טוב ויפה של משטח הפרקט בדירת התובע. יחד עם זאת, נראו סימנים או בליטות קלות במפגשי האורך בלוחות הפרקט בדירה, הפרדה וניתוק במפגש חיבור רוחב הלוח בפרוזדור חדר ילדים וחלק משלבי הפרקט נוגע צמוד לקיר.

25. המומחה כאמור ציין בחוות דעתו כי הסיבה לפגם הנטען בפרקט היא אחת משתי אפשרויות: הראשונה היא לחות במבנה התשתית, קרי רצפת בטון-מדע בעת ההתקנה (לחות מעל 6% לפי תקן פרקט) אשר דוחה ריאקציה של דבקים בחיבור בין הבטון והפרקט ובעיקר תוקפת קצוות הלוחות. והשנייה היא ביצוע עבודות נוספות לאחר התקנת הפרקט, לרבות שימוש במטלית לחה וחדירת מים מזערית באזור חיבורי אורך הפרקט. המומחה לא קבע באופן חד משמעי מהי הסיבה לפגם בפרקט והציע לפרק קטע מפרקט עד לעומק מפגשי בליטות הפרקט על מנת לאמת ממצאים ולהימנע מספקות.

26. המומחה מטעם בית המשפט משמש כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט אשר מספק לו את "המטריה המקצועית" של התחום בו עוסק התיק המונח בפניו, ונותן לו כלי עזר בבואו לפסוק את הדין בתיק. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, ואין לסטות ממנה אלא אם היא לוקה בטעות בולטת.

27. עוד נקבע בפסיקה כי בדרך כלל, יאמץ בית המשפט את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה שמינה, אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן (בר"מ 5171/07 ‏ ‏ אלי מנשה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון ( 31.12.2007). יחד עם זאת נקבע כי ההכרעה הסופית אם לקבל את חוות דעת המומחה כולה או חלקה, נתונה להכרעתו ולשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט (ראו: ע"א 558/96 וע"א 1240/96 ‏ חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל אח';‏, פ''ד נב(4) 563 (1998)).

28. יפים לענייננו הדברים שנקבעו ברע"א 7301/12 שמעון בן סימון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (9.4.13), שם נקבע כי: "חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט, שהוא הפוסק האחרון. ברם, הכלל אשר נקבע בדין הוא, כי בית המשפט לא יסטה ממסקנותיו של המומחה הרפואי אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות" (ע"א 9598/05 פלוני נ' חברת ביטוח " המגן" בע"מ, פסקה 6 (28.3.2007)). ראו גם את ע"א 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ, פ''ד מז(5) 170 (28.9.1993) שם נקבע בין היתר, כי: "חוות-דעת של מומחה רפואי אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות לפני בית המשפט, ובית המשפט רשאי להסתמך עליה אך גם לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, בהתאם לשיקול-דעתו".

29. ביום 18.12.17 ערך המומחה כאמור ביקור נוסף בדירה ולא ראה כל החמרה במצב הפרקט. המומחה העיד בפניי כי אין בעיה בחומר או בביצוע, ומצד אחר אישר כי לא לקח דגימה של לוחות הפרקט ולא בדק אותם במעבדה.

30. לטעמי, לא די באמירות כלליות לגבי איכות מוצר מסוים בכדי לייתר את הצורך בבדיקה ספציפית של אותו מוצר שסופק. כאשר עיקר המחלוקת הוא בדבר המקור לפגם בפרקט, היה מן הראוי לבצע כל בדיקה נדרשת או אפשרית על מנת לשלול גורמים אחרים לפגם, ובכך ניתן היה להגיע לתוצאה יותר מושכלת ולבטח יותר מדויקת.

31. זאת ועוד, המומחה לא זכר את סוג הדבק בו השתמש המתקין מטעם הנתבעת בעת התקנת הפרקט, ולא נעשתה בדיקה ליעילות הדבק, סוגו וטיבו. כאשר נשאל המומחה אודות האפשרות לפיה הדבק הינו הגורם לפגם, הוא לא שלל אפשרות זו והשיב כי "יכול להיות שביום ההתקנה היתה לחות במבנה שפגעה ביעילות בדבק וזה הותיר את המצב היום". משכך, לא נשללה האפשרות לפיה, שימוש בדבק פגום אשר גורם לאי חיבור בין הבטון לפרקט, היא הסיבה לפגם בפרקט.

32. המומחה העיד כי מסקנותיו בחוות דעתו מסתמכות על "תופעה חוזרת", השערה שלו לאחר בדיקת כל האפשרויות. עוד הוסיף כי אם יוכח עובדתית שלא נעשתה בדירה כל עבודת ניקיון עם רטיבות, אזי לא יהא לו הסבר מדוע נגרם הפגם.

33. הן המומחה מטעם בית המשפט והן המומחה מטעם התובע העידו כי בהתקנה תקינה ומקצועית משאירים מרווח בין הקיר לשלבי הפרקט לצורך התמודדות עם תופעת ההתפשטות. המומחה מטעם בית המשפט העיד כי מאחר ויש פעילות טבעית לעץ, חשוב להקפיד על פעולת התקנה תקינה, ואם אין מרווחים בצדדים, נוצר לחץ אטמוספרי, ואז נוצרת התרוממות. המומחה העיד כי על מנת לשלול עניין אי השארת רווחים בהתקנה בין הפרקטים לקיר הוא בדק את הקצוות על ידי הרמה נקודתית של 2- 4 מ"ר. המומחה לא פירק את הפנלים ולא חשף את הקירות שגובלים עם הפרקט. רק במסגרת הביקור הנוסף שערך המומחה בדירה ביום 18.12.17 הוא פירק כאמור חלק מהפנלים שבצמידות לסף הדלת של המרפסת, לאורך כשני מטר במקום נקודתי בלבד בקטע דלת היציאה למרפסת.

34. ההתרשמות מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וכן מחקירתו היא כי לא בוצעו על ידו בדיקות מעמיקות דין לאימות ממצאיו או מסקנותיו בנוגע למקור הפגם בפרקט. בביקור הראשון (מיום 13.3.17), הסתמך המומחה בחוות דעתו על התרשמות חזותית מבלי לבצע בדיקה לתשתית המבנה או לטיב הדבק בו השתמש המתקין מטעם הנתבעת בעת ההתקנה. המומחה גם לא ביצע או לא תיעד בדיקת שמירת מרווח בין הפרקט לקיר על אף שהעיד כי מדובר בבדיקה חשובה ורלוונטית במצב של התרוממות פרקטים, דוגמת המקרה דנן. כמו כן, בביקור השני (מיום 18.12.17) מצא המומחה לנכון לבצע בדיקה נקודתית ומינורית על ידי חשיפת קטע אחד של שני מטר, מבלי להרים פנלים. המומחה העיד כי לא מצא לנכון לפתוח לאורך הקירות, והסתפק בפתיחת קצוות היכן שהפרקט מתחיל והיכן שהוא מסתיים.

35. לעומת זאת, בביקור שערך מומחה התובע בדירה ביום 16.3.18 הוא בדק את הסיומת של שלבי הפרקט על ידי פירוק חלק מהפנלים המותקנים בדירה. אז קבע הוא שהמתקין מטעם הנתבעת לא דאג לשמור מרווח בין סף הפרקט לקירות. בעדותו בפניי, העיד מומחה התובע כי הוא בדעה כי הפגם הוא בהתקנה ולא בפרקט. המומחה מטעם התובע הוסיף כי התובע פירק חלק מהפנלים בדירה על מנת שיבדוק את מידת הצמידות של הפרקטים לקיר, והוא נדהם לראות שהמתקין הצמיד את הפרקט לקירות, כשידוע כי בהפרשי טמפרטורות הפרקט יכול להתכווץ ולהתפשט. המומחה מטעם התובע מצא כי חלק משלבי הפרקט נוגע צמוד לקיר וחלק רחוק, והסיבה להתרוממות הפרקט היא אי שמירת מרחק, קרי היצמדות חלק מהקורות לקיר.

36. כאן המקום לציין כי אין לקבל את טענת מנהל הנתבעת בתצהירו כי טענת התובע בדבר אי שמירת מרחק מהקיר מהווה הרחבת חזית, שכן בהמשך לממצאי חוות דעתו הראשונה של מומחה התובע, מטרתו בבדיקה השנייה מיום 16.3.18 היתה לבצע בדיקות נוספות הנוגעות דווקא להתקנת הפרקט. מה גם שהנתבעת ביצעה בדיקה נוספת בדירה ביום 27.6.18, ובחוות הדעת המשלימה התייחסה לממצאי חוות דעת התובע וחזרה על מסקנותיה כי אין כל בעיה בהתקנת הפרקט ואין כל בעיה במרווחים.

37. לאור כל הנתונים שהוצגו לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיימים בנסיבות המקרה נימוקים מיוחדים המצדיקים סטייה מקביעות המומחה מטעם בית המשפט בעניין סיבת הפגם . בדיקת המומחה מטעם התובע מיום 16.3.18 מהווה בדיקה יסודית, מעמיקה ושוללת כל ספק באשר לאיתור המקור או הסיבה לפגם בפרקט הדירה. מבדיקה זו עלה כי הנתבעת לא ביצעה התקנה תקינה לפרקט בדירת התובע ולא שמרה מרווח בין סף הפרקט לקיר. היצמדות חלק משלבי הפרקט לקיר מנעה ממנו להתפשט, וכפי שעולה מדברי המומחים בעניין התקנה תקינה ובהתאם למקובל ודרוש בהתקנת פרקטים, הרי שזוהי סיבה שיכולה לגרום לתופעת התרוממות בפרקט. תימוכין בעניין אי שמירת מרווח ניתן למצוא בתמונות אשר צורפו לחוות הדעת הנוספת מטעם מומחה התובע אשר מלמדות כי בחלקים מסוימים, משטח הפרקט צמוד לקיר.

38. כאן המקום לציין כי הנתבעת העידה מטעמה מר אלכסנדר טנן, המתקין שלכאורה ביצע את עבודות ההתקנה בבית התובע, אלא שהתובע חלק על טענה זו, והראה תמונה של המתקין בביתו בזמן ביצוע ההתקנה, תמונה של אדם אחר. המתקין הנטען אלכסנדר טנן, נחקר על תצהירו, ומעדותו עולה ספק רב אם הוא זה שביצע את ההתקנה בבית התובע, וספק רב אם הוא בכלל יודע היכן נמצא ביתו של התובע. הנתבעת לא הצליחה להוכיח מי התקין בפועל את הפרקט בדירת התובע, ולא הציגה בפניי כל חשבונית או קבלה המעידה על ביצוע ההתקנה של הפרקט בדירת התובע ע"י אותו אלכסנדר, או ראיה על תשלום למתקין בגין ביצוע ההתקנה בבית התובע. בנסיבות אלו, זהות מתקין הפרקט בדירת התובע נותרה בסימן שאלה, וכפועל יוצא מכך, לא ניתן לשמוע עדות המתקין בפועל אודות אופן ותקינות התקנת הפרקט בדירה.

39. לצד כל האמור, לא הצליחה הנתבעת להרים את הנטל להוכיח כי התובע ו/או מי מטעמו שפך מים על הפרקט או גרם לרטיבות בדירה. אשתו של התובע העידה כי ניקתה את משטח הפרקט בעצמה באמצעות סמרטוט רטוב וחומר מיוחד של פרקט. לא הוכח בפניי כי מישהו אחר מלבדה נכנס לדירה כדי לנקות אותה או כי הניקיון נעשה על ידי שפיכת מים או שטיפת הפרקט במים. מעדות מנהל הנתבעת והמומחה מטעמה עולה כי שיטת הניקיון המקובלת והמותרת למשטח הפרקט הינה באמצעות מטלית לחה. עולה מכך כי ניקיון משטח הפרקט נעשה בדרך המקובלת, וכי לא נעשתה בפרקט כל פעולת תחזוקה שוטפת חריגה או שימוש רשלני מצד התובע ו/או אשתו. בנסיבות אלו, הטענה של הנתבעת בענין זה, כמו גם ההשערה של המומחה מטעם בית המשפט לגבי פעולת שטיפה של הפרקט, נותרו בגדר טענות לא מוכחות.

40. נוסף לאמור, המומחה מטעם הנתבעת לא סיפק מענה מספק לשאלות בעניין אי גילוי הרטיבות בפרקט עצמו נוכח העובדה שמסקנתו היתה כי הפרקט נשטף במים, וכן לעניין אחידות תופעת ההתרוממות. מומחה הנתבעת עשה בדיקה באמצעות מכשיר מד הלחות שמטרתו הייתה לבדוק אם הפרקט עצמו הגיע רטוב או פגום מהנתבעת, וטען כי במידה והמוצר היה מגיע עם לחות גבוהה ניתן היה לבדוק זאת כיוון שנשארות פטריות ועובש גם אחרי ההתייבשות. לטענתו המדובר במכשיר רגיש שיכול לאתר עובש גם אחרי שנים. בנסיבות המקרה, המכשיר לא איתר עובש או פטריות אפילו בשכבות התחתונות של הפרקט. ממצא זה תומך בטענות התובע לפיהן לא נשפכו מים על הפרקט כטענת הנתבעת, וכי אילו אכן נעשה שימוש במים, היו נשארים סימני עובש ופטריות.

41. כשנשאל מומחה הנתבעת בעניין זה, ומדוע לא רואים סימני רטיבות, עובש או פטריות, הוא השיב כי המדובר בפרקט איכותי וככל הנראה בכמות קטנה של מים אשר הספיקו להתייבש ומה שנשאר זו רק ההתרוממות של השכבות. אין בידי לקבל תשובה זו, הרי הנתבעת טענה מחד להרטבת הפרקט ע"י התובע, ולכך שמדובר במכשיר מד הלחות רגיש ומדויק המיועד לאתר סימני רטיבות ולחות בעקבות שטיפה אחרי ההתקנה גם אחרי שנים, מאידך לא נמצאו כל סממנים של לחות או רטיבות בפרקט. משמע, המים לא היו גורם לנזק בפרקט.

42. יתרה מכך, המומחה מטעם בית המשפט העיד כי יש לעשות בדיקת לחות לפני ההתקנה כדי לוודא שאין לחות שתפגע בעניין של ההדבקה בין הפרקט לבטון. עם זאת, הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא המעידה על ביצוע בדיקת לחות טרם התקנת הפרקט בדירת התובע. בעדות המומחה לפניי, הוסיף כי בדיעבד, בנסיבות המקרה, הבדיקה של לחות הבטון כבר לא רלוונטית לאור העובדה כי מדובר בפרקט מעובד וסטטי, ולכך שכעבור 9 חודשים לא חל בו שינוי בדירה (לאחר ביקורו בדירה ביום 18.12.17). כמו כן, גם המומחים מטעם הצדדים שללו בהמשך קיומה של לחות בדירה ו/או במבנה ערב התקנת הפרקט, ובכך נשללת האפשרות לפיה הלחות היתה הגורם לפגם שהופיע בפרקט.

43. אשר על כן, ובשים לב לעובדה כי התובע ואשתו לא התגוררו בדירה מאז שנת 2012 ועד היום, אני מקבלת את טענת התובע באשר לסיבה שגרמה לפגם בפרקט. התובע עמד בנטל להוכיח כי אינו חב באחריות לנזק שנגרם, לעומת הנתבעת שלא הצליחה להוכיח כי המקור לפגם נבע מגורם חיצוני או תחזוקה לקויה של הפרקט על ידי התובע. הוכח בפניי ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט אזרחי כי הפגם בפרקט נגרם כתוצאה מהתקנה לקויה של הנתבעת ו/או שימוש בדבק פגום ו/או פגם בלוחות הפרקט עצמן, ומשכך האחריות לפצות את התובע על נזקיו רובצת לפתחה של הנתבעת.

הנזק:
44. התובע טען כי בחר להתקין משטח פרקט מעץ איכותי ומשובח חרף עלותו הגבוהה יחסית. ציפיית התובע היתה כי יקבל מוצר באיכות גבוהה, משטח פרקט יפה, ללא כל בליטות וללא כל פגם אסתטי או אחר. לעומת זאת, טען התובע כי נשאר עם משטח מאכזב עם התרוממות ובליטות מקניטות שדוקרות את העין. התובע הוסיף כי הפגם שנותר בדירה אינו מתאים למחיר הגבוה ששילם עבורו והינו בניגוד לציפיותיו.

45. התובע טען לאי התאמה ולהפרת הוראות חוק המכר, תשכ"ח- 1968 , ועתר לביטול העסקה והשבת התמורה על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), השתל"א- 1970.

46. התובע ביקש לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו לגבי דרך התיקון ו/או עלויות התיקון. בין היתר נדרש לפנות את הדירה, לפרק חלק מהריהוט הקבוע, לפרק את הפנל המותקן ולהתקין חדש במקומו. בחוות דעת המומחה מטעם התובע, נקבע כי יש להחליף את משטח הפרקט באחד זהה תקין. סה"כ הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות הפגם שנתגלה בדירה מסתכמים כדלקמן: עבודות של פירוק ופינוי מטבח, דלפק ודלתות וכו' כולל התקנה- 13,500 ₪, עבודות פירוק ופינוי משטח הפרקט ומשלוח לנתבעת- 4,250 ₪, עבודות גבס וצבע- 4,000 ₪, מחיר פרקט כולל עבודות התקנה כ-170 מ"ר- 85,000 ₪, ונזקים נלווים של שכ"ט שמאי ובדיקות מעבדה- 7,200 ₪. סה"כ נזקים 134,461 ₪ כולל מע"מ.

התובע גם עתר לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪ בגין התנהגות הנתבעת, היחס המזלזל שהיא הפגינה כלפיו, חוסר האכפתיות והמענה לרבות, עצם העובדה כי לצורך תיקון המצב נדרש לעבור עוד מסכת מייגעת של עבודות התאמה ופירוק מוצרים וכלים אחרים בדירה.

47. הנתבעת טענה כי יש לדחות את טענות התובע מכל וכל, ואף טענתו בדבר "אי התאמה" הוא מעלה אותה לראשונה רק במסגרת הסיכומים מטעמו ולא בא זכרה במסגרת כתבי הטענות. הנתבעת הציעה לתקן את הפגם על ידי שיוף קל ומריחת שכבת לכה מחדש. בהמשך, הציעה הנתבעת אפשרות נוספת לתיקון הפגם והוא על ידי החלפת קורות ספציפיות.
48. כאמור לעיל, בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, הוא הציע לא לגעת בפרקטים אם הלוחות יציבים, ואם התובע בכל זאת ידרוש תיקונים, יחליטו הצדדים באלו מקומות רצוי לפרק הפרקים ולהתקין מחדש. המומחה כתב כי התגלו פגמים בכ- 30% מסך 170 מ"ר ממשטח הפרקט, קרי כ- 50 מ"ר, לפי 500 ₪ לכל מ"ר, דהיינו עלות התיקון הינה בסך של 25,000 ₪. עוד כתב המומחה כי הערות לתיקונים נוספים ואחרים כיום עבודה, סך של 2,500 ₪.
המומחה מטעם בית המשפט לא קיבל את הצעת הנתבעת לתיקון הפגם מהנימוק כי מניסיונו בתחום מוצרי העץ והגימור, פעולת השיוף פוגעת במשטח ומסירה שכבת הלכה המקורית מהמפעל. המומחה הוסיף כי גם אם יבוצע ליטוש בכל שטח הפרקט, גמר הלכה לא יהיה אחיד בשל ספיגה שונה ועוד בעיות מקצועיות במוצרי העץ.
בעדותו לפניי, העיד המומחה כי במידה ורוצים להחליף את הפרקט הפגום בדירה, אזי ניתן להזיז תאים שלמים לכל האורך, לפחות מתחילת הקיר. קרי, אין צורך לפרק את כל משטח הפרקט אלא רק פס לכל האורך, למעט במקרים בהם לא נותרת ברירה אחרת.

49. בנסיבות המקרה דנן, ובשים לב למראהו הכללי של משטח הפרקט, משטח יפה ואסתטי, ולעובדה כי התובע לא ביצע כל פעולה לתיקון הפרקט בדירה, שוכנעתי כי יש לאמץ את עמדת המומחה מטעם בית המשפט באשר להיקף התיקון הנדרש ועלויותיו. התיקון הכולל והנרחב לו עותר התובע אינו מוצדק בנסיבות העניין, ושמור אך למקרים קיצוניים, בהם משטח הפרקט נראה על פניו פגום כולו או רובו, לא אסתטי ודוחה, ואין זה המקרה שלנו.

50. משכך הדבר, יש להטיל על הנתבעת את החובה לפצות את התובע בעלות התיקון של הפגם בפרקט המסתכם בהחלפת קורות ספציפיות בהן נתגלה פגם, ואשר מהוות כאמור בחוות דעת המומחה כ- 30% מסך 170 מ"ר ממשטח הפרקט, קרי כ- 50 מ"ר, לפי 500 ₪ לכל מ"ר.

נזק לא ממוני ועוגמת נפש:
51. הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני נמצא בשיקול דעתו של בית המשפט, ונקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. בהתחשב בהשקעה הגבוהה של התובע בעבודות הפרקט, במהות והיקף הנזק שהתגלה בפרקט, ובהתנהלות הנתבעת לאחר גילוי הנזק, אני קובעת כי יש בפיצוי בסך 15,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש נזק זה.

52. כאן המקום לציין כי טענות התובע לאי התאמה לפי הוראות חוק המכר, תשכ"ח- 1968, ולביטול העסקה ודרישת השבה לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), השתל"א- 1970 הם סעדים אשר הועלו לראשונה רק במסגרת הסיכומים מטעם התובע ומהווים הרחבת חזית. משכך, לא ראיתי מקום לדון בהם.

53. בשולי הדברים אציין כי לא ראיתי מקום להתייחס לטענת התובע באשר להיכרות הקודמת בין הנתבעת למומחה שמונה מטעם בית המשפט. לאחר שב"כ הנתבעת הודיע בהגינותו כי יש לנתבעת היכרות קודמת עם המומחה שמונה מטעם בית המשפט בכך שנתן חוות דעת לחברת האם של הנתבעת, ניתנה לתובע אפשרות להתייחס לאמור, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. בהעדר כל תגובה מטעם התובע באשר להודעת הנתבעת, מינוי המומחה מטעם בית המשפט נותר על כנו ואין מקום לשמוע בשלב זה כל טענה מפי התובע בעניין זה.

54. לסיכום, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין התיקונים הנדרשים בסך של 27,500 ₪, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪, הוצאות משפט לרבות החזר שכ"ט המומחה בסך של 4,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.
הסכומים ישולמו לתובע באמצעות בא כוחו תוך 30 ימים, אחרת יישאו בהפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא פסק דין זה לב"כ הצדדים, ותסגור את התיק.

ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ט, 10 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.
חתימה


מעורבים
תובע: סיזאר סרוג'י
נתבע: הרקולס רצפות פרקט בע"מ
שופט :
עורכי דין: