ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם שטרן נגד בנק דיסקונט סניף :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקש - המערער

אברהם שטרן

נגד

המשיב
בנק דיסקונט סניף 139
ע"י ב"כ עו"ד שרה אביבי

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט הבכיר אהוד שוורץ) מיום 10/2/19 בעש"א 41005-11-18 ו- 47611-07-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לעכב ביצועו של פסק הדין שניתן ביום 6/2/19.
ערעור על פסק הדין הוגש בע"א 43773-02-19 והוא אינו נשוא ההליך שבפני.

2. במסגרת ההליך בבית משפט קמא נדונו שני ערעורים במאוחד שהוגשו על ידי המבקש לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981, בעניין 36 שיקים שסורבו.
בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא (עמ' 4 שורה 26) נכון למועד הדיון היה מדובר ב- 48 צ'קים שסורבו בין התאריכים 6/9/17 ועד ליום 22/1/19. זאת כיוון שעיכוב ביצוע הגבלת החשבון הגדיל את מספר הצ'קים , שהוצגו לפרעון ולא היה להם כיסוי מספיק.
נבחנו טענות המבקש וביניהן טענה להתנכלות אישית כלפיו מצד סגנית הסניף הנוכחית וכן העובדה שבמשך עשרות שנים נוהל חשבונו כשורה, עד אשר "בחודשים האחרונים, ולא בשל המשיב התקשה המבקש לנהל את החשבון בצורה ראויה".

נקבע בין היתר:
"העובדה שהמשיב לא הושיט יד למבקש לסברתו, בעת סגריר, שהיא ציפיה סובייקטיבית, אינה יכולה להוות אי מילוי חובה אובייקטיבית, וכאשר לאורך זמן, ותקופה של חודשים ולאחר התראות בעניין, החשבון אינו מתנהל באופן ראוי, וכאשר למועד הדיון מדובר על סה"כ 48 שיקים שסורבו בתקופה שמ-6.9.17 ועד ליום 22.1.19. יצוין שלפי הפסיקה בעניין, כמות שיקים חריגה שכזו, ומעבר למניין עשרה שיקים בכל הגבלה נשוא הדיון, הופכת ממילא את הדיון לתאורטי, מה שמהווה נימוק נוסף לדחיית הערעורים".

נקבע כי לא עלה בידי המבקש לשכנע שיש לגרוע צ'ק זה או אחר מן הצ'קים נשוא הודעות ההגבלה ולכן יש לדחות הערעורים.

3. בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט השלום לאחר מתן פסק הדין, לא נכתב כל נימוק שהוא לעיכוב ביצוע מעבר לרצון המבקש להגיש ערעור על פסק הדין.

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 10/2/19.
נקבע:
"הבקשה נדחית.
דיונית אין בכוונה לממש זכות ערעור להצדיק בפני עצמה, עיכוב ביצוע.
מהותית ולגופו, וכפי שנקבע בסוף פסה"ד, עמ' 4 שורה 30 ואילך, לטעמי אין מקום לעיכוב ביצוע בנסיבות כאן".

4. בבקשה רשות הערעור טוען המבקש, כי סיכויי ערעורו להתקבל גבוהים וכן ביטול הגבלתו לא פגע ולא יפגע באינטרס הציבורי.
מדובר בצ'קים שניתנו לגמחים ולאנשים פרטיים בגין הלוואות. הבנק מסרב להנפיק פנקסי צ'קים חדשים למבקש ולכן נותרו רק הצ'קים שיש לשלם לגמחים שמועד פרעונם עתידי, כך שהאינטרס הציבורי לא ייפגע, וגם מכירת הקוטג' שלו ברמות ים לא תועיהגבלה לא ת וסר מידיית.

5. המשיב בתשובתו לבקשת רשות הערעור אינו מתנגד לכך שבקשת הערעור תידון כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א אך מבקש לדחות את בקשת רשות הערעור.
מדגיש, כי עד למועד הדיון בבית משפט קמא ובמשך כ- 16 חודשים סורבו 48 צ'קים של המבקש. זאת בשל התנהלות שיטתית של היעדר כיסוי מספיק בחשבון המבקש. לא היו די מזומנים בחשבון בעת הצגת הצ'קים לפרעון.
מספר הצ'קים שסורב גדל בשל כך, שכל עוד היה הערעור בבית משפט קמא תלוי ועומד בעניין הגבלת החשבון, עוכבה ההגבלה במשך כחצי שנה.
לאחר מתן פסק דינו של בית משפט קמא כבר הוגבל החשבון.
נטען כי לא מתקיימים התנאים לעיכוב ביצוע: סיכויי הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא הם אפסיים . מאזן הנוחות הוא שאלה שבעובדה, ובעניינינו, כלל לא נתמכה הבקשה בתצהיר.
ממועד פרסום פסק דינו של בית משפט קמא (6/2/19) החשבון הוגבל. המבקש יכול לפעול בחשבון במסגרת האשראי המוסכמת אך לא זכאי להציג צ'קים לפרעון. ככל שבערעור פסק דינו של בית משפט קמא בכל זאת " יתהפך" - המצב יהיה ניתן להשבה וההגבלה תבוטל.
במקרה דנן אינטרס כלל הציבור, לצד הבנק, מוביל לכך שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב ולא לטובת המבקש.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור, כיוון שהמבקש אינו יכול להגיש בקשת ו לעיכוב ביצוע במסגרת הערעור על פסק הדין, ולפיכך, עסקינן בהחלטה שניתנה לאחר פסק הדין, שניתן לתקוף אותה רק במסגרת הליך של רשות הערעור ואין תאריך עתידי להשיג על החלטה זו בזכות.
יחד עם זאת, לא מצאתי כי יש להתערב התערבות חריגה בשיקול דעת בית משפט קמא בנוגע לעיכוב הביצוע.
ראה לעניין זה: רע"א 8284/14 קורקוס נ' בנק איגוד לישראל בע"מ – סעיף 10 (29/12/14) (להלן: " עניין קורקוס").

ב) ככלל, מתערבת ערכאת ערעור בהחלטות בנוגע לעיכוב ביצוע רק במצבים שבהם מתעורר צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין. ראה: רע"א 6072/13 סגל נ' מסעי בני ישראל בע"מ, פסקה ח' (8.9.2013) וכן רע"א 5096/16 עדינה שושנה רוזנשיין נ' מלי רוזנבלום פסקה 14 (4.1.2017).

המקרה שלפני אינו נופל לגדר החריגים.

ג) שיקולי מאזן הנוחות וסיכויי ערעור הם בגדר "מקבילית הכוחות", אשר חוזקו של אחד משפיע על האחר , ומקבילית כוחות זו מכריעה את הכף בעניין עיכוב ביצועו של פסק דין. ראה עניין קורקוס בסעיף 11.

בנוגע לסיכויי הערעור:
אין מקום שאקבע מסמרות בעניין, אך על פני הדברים אין מדובר בסיכויים גבוהים.
המבקש אינו טוען, ומכל מקום לא הוכיח , כי לא חרג מהמסגרת המאושרת ובכל זאת לא כובדו הצ'קים מחשבונו , אלא טענותיו מתמקדות בטענות אישיות נגד גורם זה או אחר בסניף הבנק אשר עמד על כך שהוא לא יחרוג מהמסגרת המאושרת.

בנוגע למאזן הנוחות:
אמנם ברור שכניסת ההגבלה לתוקף פוגעת במבקש מעצם טיבה וטבעה אך בשל "מקבילית הכוחות" ובשים לב לכך שבבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט השלום לא נאמר דבר וחצי דבר בנוגע למאזן הנוחות, אזי הכף נוטה לטובת המשיב, ולטובת אנשים נוספים שהיו יכולים לקבל מהמבקש צ'קים מעותדים, ככל שההגבלה לא היתה נכנסת לתוקף, ואז היו מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה בהעדר כיסוי מספיק לאותם צ'קים.

7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.

ב) המבקש ישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.
הערבון יחולט ויועבר למשיב באמצעות בא כוחו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אדר ב' תשע"ט, 11 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם שטרן
נתבע: בנק דיסקונט סניף
שופט :
עורכי דין: