ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין aburai mohamed muawy נגד כ.ת.ר מהנדסים לבניין ופיתוח בע"מ :

לפני:

כבוד השופטת יפית מזרחי-לוי
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר דניאל הרפז

המערער
1. aburai mohamed muawy
ע"י ב"כ: עו"ד שטינוביץ
-
המשיבים

  1. כ.ת.ר מהנדסים לבניין ופיתוח בע"מ
  2. אל-הר הנדסה ובנין בע"מ
  3. חאלד חסן גבן

ע"י ב"כ: עו"ד בן דיין

פסק דין

1. לפנינו ערעור על החלטת כבוד הרשמת רעות שמר בגס מיום 23.12.18 (במסגרת סע"ש 71122-07-18), אשר קיבלה בקשת המשיבה 2 לחייב את המערער בהפקדת ערובה בסך 1,500 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה, וזאת בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

2. המערער הוא נתין סודן, תבע את המשיבות 1 ו-2 כמשתמשות בפועל, משהמערער עבד לטענתו בחצרותיהן באמצעות המשיב 3.

3. במסגרת החלטתה נשוא הערעור עמדה הרשמת על פסיקת בית המשפט העליון בה נדחתה עתירה לביטול התקנה (בג"צ 7016/06 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת המשפטים, 17.9.18, להלן – בג"צ עדאלה). על יסוד ה נבחנו טיעוני הצדדים ו התקבלה החלטתה לקבל את הבקשה. נקבע שהמערער לא הציג ראשית ראיה להוכחות תביעתו כנגד המשיבה, וכל שהוצג מצביע על מעסיק אחר - המשיב 3.

4. לאחר שעיינו בהחלטת הרשמת, בכתבי הטענות שבערעור ואף בתיק העיקרי, הגענו למסקנה לפיה דין הערעור להידחות.

5. ככלל, ערכאת ערעור לא תמהר להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה קמא (דב"ע 97 /3-398 ג'י. טי. אי. בי. תקשורת (1991) בע"מ - קרוגליאק, פד"ע לא 269, 277 (1998)). כך נפסק אף בהקשר של החלטות בנושא ערובה (בר"ע (ארצי) 25084-12-18 חזקי – אלסטר, 20.1.19), שהיא "החלטה בסדרי דין הנתונה לשיקול דעתה של הערכה המבררת, אשר ערכאת הערעור ככלל תימנע מלהתערב בה".

6. לגופם של דברים, החלטת הרשמת מבוססת על הדין ומיישמת אותו היטב על נסיבות הבקשה, כעולה מכתבי הטענות שעמדו בפניה.
הדין החל

7. תקנה 116א:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

בדברי ההסבר לתקנה, שפורסמו באתר משרד המשפטים (https://www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Documents/LaborCourtRegulations.doc), נכתבו הדברים הבאים:

"התיקון המוצע מחייב אומנם כברירת מחדל לקבוע ערובה לבקשת תובע מקום שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל. ואולם, לצד החובה ההסדר המוצע כולל מספר רכיבים כלהלן: ראשית, הטלת ערובה אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לבקשתו של נתבע בלבד. באופן זה, מוטל על הנתבע לעשות מעשה אקטיבי על מנת לחייב את התובע, וכן בית הדין מחויב לקיים הליך שיפוטי לפני הטלת ערובה (זאת, להבדיל מהליך אוטומטי שאינו מצריך הליך שיפוטי וחוסם את התובע עוד בשלב הגשת התביעה אצל מזכירות בית הדין). שנית, על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא "ראשית ראיה" להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו. בנוסף על כך, יכול התובע להיפטר מהפקדת ערובה על ידי כך שיראה לבית המשפט כי ניתן יהיה להיפרע ממנו אם התביעה תידחה, בין באמצעות נכסים הקיימים בישראל ובין באמצעות הצגת ראיות המעידות על איתנות כלכלית ויכולת גבייה. שלישית, לבית הדין שיקול דעת שלא להטיל ערובה "מטעמים מיוחדים שירשמו", כגון במקרים בהם מתרשם בית המשפט כי בנסיבות העניין אין זה מן הצדק ומן ההגינות להטיל על התובע הפקדת ערובה. במסגרת זו, יוכל בית הדין לשקול את אופי הזכות הנתבעת והאם היותה זכות קוגנטית של העובד, את החלופות האפשריות לערובה, וכן את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, וזאת בהסתמך על הפסיקה אשר התוותה את שיקול הדעת עד כה. "

כאמור לעיל, בבג"צ עדאלה בית המשפט העליון דחה עתירה לביטול התקנה וקבע כי:

"אכן, התקנה משנה את ברירת המחדל ביחס להטלת ערובה על תובעים שאינם תושבי ישראל, ובמובן זה – כפי שמודה גם המדינה – טומנת בחובה פגיעה מסוימת בזכות הגישה לערכאות. אלא שפגיעה זו הריהי מידתית וסבירה: ראשית, התקנה אינה חוסמת את דרכם של תובעים שאינם תושבי ישראל מלהגיש את תביעתם מלכתחילה; הטלת ערובה אינה נעשית באופן מוּכְני (אוטומטי), אלא רק לאחר שהנתבע הגיש בקשה מתאימה. שנית, גם לאחר הגשת הבקשה נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב, ובידו לפטור תובע מהפקדת ערובה באחד משלושה מצבים: אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו; אם הראה התובע כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם תידחה התביעה; או אם ראה בית הדין לעשות כן 'מטעמים מיוחדים שירשמו'. שלישית, החלטת בית הדין האזורי להורות על הפקדת ערובה איננה סופית, והיא ניתנת להשגה לפני בית הדין הארצי לעבודה. "

8. פסק דין שניתן בעניין דומה בימים האחרונים, על ידי חברתי, כבוד השופטת דגית ויסמן בע"ר 10398-11-18, נדחה ערעורו של המערער שם אשר מיוצג על ידי ב"כ המערער. במסגרת הערעור בתיק זה הועלה טענות דומות (ואף זהות) לאלו שהועלו במסגרת הערעור בתיק בע"ר 10398-11-18. לאחר ששקלנו טענות הצדדים ועיינו בכלל החומר שבתיק, לאמץ אחת לאחת את קביעות בית הדין בע"ר 10398-11-18 לענייננו אנו, שכן אף אנו לא מצאנו כל עילה להתערב בהחלטת הרשמת, אשר יישמה את נסיבות עניינו של המערער ובהתאם לדין.

9. אין חולק כי המערער, נתין סודן, אינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969. משהוגשה בקשת המשיבה, הכלל הוא כי יש לחייב את המערער להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיה, אלא אם התקיימו החריגים הקבועים בתקנה.

10. הרשמת בחנה את החריגים המפורטים בתקנה והגיעה למסקנה לפיה המערער לא הציג ראשית ראיה להוכחת תביעתו כנגד המשיבה ולא הראה שהמשיבה תוכל להיפרע את הוצאותיה ממנו, אם התביעה תדחה. גם לא התקיימו טעמים מיוחדים אחרים לדחיית הבקשה.

11. הסכום שנקבע כי על המערער להפקיד הוא מידתי ומאזן בין האינטרסים המנוגדים במסגרת בחינת בקשה בנושא ערובה להוצאות הנתבע. הרשמת בהחלטתה הפעילה את שיקול דעתה על פי הדין ובהתאם לעולה מכתבי הטענות שבפניה, ולכן לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת ה.

13. סוף דבר, הערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, (03 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור, עובדים
מר אמיר אופיר

יפית מזרחי-לוי, שופטת

נציג ציבור, מעסיקים
מר דניאל הרפז

6#>


מעורבים
תובע: aburai mohamed muawy
נתבע: כ.ת.ר מהנדסים לבניין ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: