ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורי כליף נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ

המערער
אורי כליף
ע"י ב"כ עו"ד עמוס כהן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים מיום 12.7.17 אשר קבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור 40% לפי סעיף 5(1)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן – התקנות) כששיעור ההשפעה הנובע מהפגיעה הוא 50% ו-50% השפעה הנובעת מעישון ; סה"כ נכות לצמיתות בשיעור 20% מ יום 29.7.15. הוועדה אף החליטה שאין להגדיל את שיעור הנכות לפי תקנה 15 לתקנות.

2. רקע עובדתי

המערער, יליד 1950, סובל ממחלת ריאות ומחלתו הוכרה כפגיעה בעבודה. ועדה רפואית (דרג ראשון) קבעה למערער נכות בשיעור 20%. על החלטה זו הגיש המערער ערר. המשיב לא הגיש ערר על אותה החלטה.
הוועדה הרפואית לעררים קיבלה את ערר המערער בעניין גובה הנכות (שהועלה ל-40%) אך ביקשה לנכות 20% בגין עישון, זאת בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין במסגרת ההליכים להכרה במחלה כפגיעה בעבודה. הוועדה לעררים התייעצה עם ועדת רשות והחליטה שלא להפעיל את תקנה 15 לתקנות.

3. להלן עיקר טענות ב"כ המערער

הוועדה כלל לא דנה בטענות המערער ולא בחנה את המקרה לאור פסיקת בית הדין לעבודה.
הוועדה התייחסה אך ורק לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, בגינה התקבלה התביעה.
הוועדה לא הצביעה על נתונים מוכחים שלפיהם ניתן לבודד גורם סיכון מסוים, ואף לא נתנה את המשקל הראוי לעובדה כי המערער כלל לא היה מעשן כבד אלא עישן סיגריות בודדות בלבד.
על אף שהמערער הופיע לפני פקיד שיקום בנוגע להפעלת תקנה 15, הוא לא קיבל לידיו את המלצותיו. חרף בקשת המערער להופיע לפני ועדת הרשות, היא התכנסה ללא נוכחותו ובכך נפגעה זכות הטיעון שלו. המערער טוען כי עקב הפגיעה בריאות הוא אינו יכול להמשיך לעבוד כמסגר, והפגיעה גרמה לאיבוד מקצועו של המערער.
הרכב הוועדה לא כלל רופא ריאות ועל כן, יש להפנות את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

4. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב

הוועדה פעלה לפי סמכותה על פי תקנה 30 לתקנות. הוועדה לא הפחיתה את הנכות היציבה, ואף הזהירה את המערער אשר להפחתה של הנכות הזמנית.
המערער עישן בעבר וזה נתון מוכח. מחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין עולה כי הסיבה העיקרית למחלת המערער היא עישון.
המערער לא הציג כל חוות דעת בתחום הריאות. לכן, לא הייתה על הוועדה כל חובה למנות רופא ריאות. בוועדה ישב פנימאי אשר תחום התמחותו הוא הרלוונטי לפגימת המערער. הרופא אשר הכיר בתביעת המיקרוטראומה הוא רופא מומחה בתחום הריאות והוא גם קבע ניכוי ממחצית הנכות בשל עישון.
לעניין הפעלת תקנה 15, המערער הוזמן לוועדת רשות ואף התבקש להמציא מסמכים ולא פעל כך. החלטת ועדת הרשות מנומקת וברורה.
5. דיון והכרעה

הוועדה הרפואית לעררים הייתה מורכבת מרופא עיניים, פנימאי ואורטופד.
הוועדה התכנסה ביום 25.1.16, שמעה את טענות המערער, סברה שיש לקבל את ערר המערער ולהעלות את אחוזי הנכות אך כי יש לנכות 50% עקב העישון. זאת בהסתמך על חוות הדעת של מומחה ריאות מטעם בית הדין , ד"ר יואל גרייף, שאישר את חשיפתו של המערער לחומרים. הוועדה ביקשה להתריע בפני המערער כי בכוונתה להקטין את אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה מדרג ראשון ביום 19.8.15.
הוועדה התכנסה שוב ביום 9.5.16 וביקשה לדון בתיק של המערער כתיק בודד. מועד ההתכנסות הבא של הוועדה היה ביום 12.7.16, אז החליטה על שיעור הנכות והפחתה עקב עישון, בהסתמך על קביעת המומחה מטעם בית הדין, ד"ר גרייף. הוועדה ביקשה להתייעץ עם ועדת רשות לעניין תקנה 15 והתכנסה שוב ביום 20.2.17, אימצה את המלצות ועדת הרשות שלפיהן הנכות שנקבעה בגין מחלת הריאות לא הייתה הסיבה להפסקת העבודה של המערער בשנת 2012 (הוא פרש לפנסיה מוקדמת). על כן, החליטה הוועדה כי אין להפעיל את תקנה 15 לתקנות.
בדיון אשר התקיים בערעור לפניי ביום 26.11.18 המלצתי להחזיר את עניינו של המערער לוועדה כדי שהיא תתייעץ עם רופא ריאות. ב"כ המשיב לא קיבל את ההמלצה, תוך הסתמכות על עב"ל 425/99‏ המוסד לביטוח לאומי –סעדיה יהודה, פ''ד לו(2001) 186) [להלן – פסק דין סעדיה].
בפסק דין סעדיה נאמר:
"יש ליתן בידי הוועדה כלים טובים וראויים יותר כדי שתיטיב לעשות את מלאכתה ולקבוע אם הנכות נובעת מהפגיעה ובאיזו מידה.
כיום מונה מדע הרפואה תחומים רבים אשר אף הם נחלקים לתחומים צרים וספציפיים, ועל הוועדות הרפואיות להביא בחשבון התפתחות זו ולפעול על-פיה.
יש לפרש את תחום סמכותה של הוועדה הרפואית ודרך פעולתה כנובע מסעיף 118 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] פרשנות ליברלית יותר.
...
עם זאת יש לאזן בין הצורך לכלול בהרכב הוועדה הרפואית מומחה בתחום צר וספציפי של הפגימה הנדונה לבין היכולת המעשית והתקציבית לכלול בוועדה רפואית מומחים של תת-התמחות בכל תחום שהוא.

האיזון המתאים והנכון בין שני האינטרסים הוא זה:
כאשר מוגשת לוועדה חוות-דעת אשר ניתנה על-ידי מומחה בתחום הספציפי (כמו – מומחה לכף היד), על הוועדה להתייעץ עם יועץ רפואי המומחה באותו תחום צר, נוסף על החובה לכלול בהרכבה אורתופד מהתחום הרחב.
גם כאשר לא הגיש הנפגע חוות-דעת של מומחה מטעמו, רשאית הוועדה לפי שיקול-דעתה, להתייעץ עם מומחה ספציפי בתחום צר יותר, אם מצאה לנכון לעשות כן ותלונות הנפגע מצדיקות זאת – הכול מכוח סמכותה לפי תקנה 3 ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). שיקול-דעתה של הוועדה הרפואית בנושא זה יהיה כפוף לביקורת שיפוטית".

במקרה שלפנינו, על אף שלא הוגשה חוות דעת מטעם המערער, הסתמכה הוועדה, באופן מוחלט, על חוות דעת של מומחה ריאות שמונה על ידי בית הדין. כדי לעשות זאת בצורה מאוזנת, על הוועדה היה, לכל הפחות, להתייעץ עם רופא ריאות, אך היא לא עשתה כן. יצוין שלפי פסק דין סעדיה, גם כאשר לא הוגשה חוות דעת "בתחום הצר" רשאית הוועדה להפעיל את שיקול הדעת ולהתייעץ עם מומחה בתחום.
ספק אם אפשר לראות במומחיות במחלות ריאות כ"תחום הצר" בתוך הרפואה הפנימית.
על מנת להפעיל שיקול דעת מלא ועצמאי, הוועדה הייתה צריכה לכלול בהרכבה מומחה בתחום הריאות, או לכל הפחות, להתייעץ עם מומחה בתחום. משלא כך היה, מדובר בפגם משפטי אשר מצדיק את התערבות בית הדין.
מאחר שאני מוצאת פגם בהרכב הוועדה, ויש להעביר את העניין לוועדה בהרכב אחר, מתייתר הצורך לדון ביתר טענות המערער.

6. לסיכום
נוכח האמור לעיל, אני מורה על העברת העניין לוועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר אשר יכלול מומחה למחלות ריאות, שתדון בערר המערער.
פרוטוקול של ועדה לעררים ופסק דין זה, למעט הסעיף הנוכחי, לא יהיו לפני הוועדה בהרכבה החדש.
החלטת הוועדה תהיה מנומקת, ותדון בהפעלת תקנה 15 לאחר שמיעת טיעוני המערער.

על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

7. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏05 מרץ 2019, ‏כ"ח אדר א תשע"ט, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

חתימה


מעורבים
תובע: אורי כליף
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: