ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הדס ויסמן נגד בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ :

בפני כבוד השופט סאמר ח'טיב

המערערת:

הדס ויסמן ת.ז. XXXXXX214

נגד

המשיב:

בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

פסק דין

לפניי ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן: החוק).
רקע
המערערת, בעלת מכון טיפוח בשם " יפיופה", מנהלת חשבון בנק בסניף טבריה של המשיב שמספרו 246-054409 ( להלן: החשבון). בחשבון לא הועמדה מסגרת אשראי כלשהי.
בחשבונה של המערערת סורבו 11 שיקים שפרטיהם כדלקמן ( להלן: השיקים):
שיק שמספרו 50008 בסך של 4,600 ₪.
הוצג בחשבון ביום 15.12.17 והוחזר ביום 17.12.17 ( להלן: שיק מס' 1)
שיק שמספרו 50035 בסך של 1,317.8 ₪.
הוצג בחשבון ביום 19.1.18 והוחזר ביום 21.1.18 ( להלן: שיק מס' 2)
שיק שמספרו 5064 בסך של 1,404 ₪.
הוצג בחשבון ביום 1.2.18 והוחזר ביום 2.2.18 ( להלן: שיק מס' 3)
שיק שמספרו 5056 בסך של 2,118 ₪.
הוצג בחשבון ביום 2.4.18 והוחזר ביום 3.4.18 ( להלן: שיק מס' 4)
שיק שמספרו 50090 בסך של 4,000 ₪.
הוצג בחשבון ביום 30.4.18 והוחזר ביום 1.5.18 ( להלן: שיק מס' 5)
שיק שמספרו 50096 בסך של 2,500 ₪.
הוצג בחשבון ביום 30.4.18 והוחזר ביום 1.5.18 ( להלן: שיק מס' 6)
שיק שמספרו 50139 בסך של 2,265 ₪.
הוצג בחשבון ביום 3.6.18 והוחזר ביום 4.6.18 ( להלן: שיק מס' 7)
שיק שמספרו 50141 בסך של 2,600 ₪.
הוצג בחשבון ביום 3.6.18 והוחזר ביום 4.6.18 ( להלן: שיק מס' 8)
שיק שמספרו 50157 בסך של 1,206 ₪.
הוצג בחשבון ביום 16.7.18 והוחזר ביום 17.7.18 ( להלן: שיק מס' 9)
שיק שמספרו 50159 בסך של 2,036 ₪.
הוצג בחשבון ביום 16.7.18 והוחזר ביום 17.7.18 ( להלן: שיק מס' 10)
שיק שמספרו 50031 בסך של 1,964 ₪.
הוצג בחשבון ביום 16.7.18 והוחזר ביום 17.7.18 ( להלן: שיק מס' 11)
משכך, הודיע המשיב למערערת על הגבלת החשבון. מכאן הערעור שלפניי, בו מתבקש בית המשפט לגרוע ממניין השיקים המסורבים את כל השיקים אשר סורבו בחשבון וכפועל יוצא מכך להורות על ביטול ההגבלה שהוטלה על החשבון.
צו זמני לעיכוב כניסתה של ההגבלה לתוקף ניתן ביום 30.7.18.
טענות הצדדים בתמצית
נימוקי המערערת הובאו בתצהיר המערערת ויפורטו במסגרת הדיון וההכרעה, ביחס לכל שיק ושיק. טענתה העיקרית היא, כי במועדים שבהם טופלו השיקים על ידי פקידי המשיב, היו בחשבון כספים שאפשרו את כיבודם. החזרת השיקים בוצעה על סמך מצב מדומה של חריגה בחשבון, באופן רטרואקטיבי.
המשיב כופר בטענות המערערת וטוען כי השיקים נשוא הערעור סורבו כדין על ידו וזאת כיוון שבמועד הצגת השיקים לפירעון לא הייתה יתרה מספקת בחשבון המערערת לכיסוי החיוב. כמו כן, טוען המשיב, כי בעניינה של המערערת לא מתקיימות אילו מבין העילות המנויות בסעיף 10( א) לחוק.
ביום 6.12.18 התקיים לפניי דיון בערעור, במסגרתו העידו המערערת ומנהל הסניף – מר איציק מזרחי ( להלן: מנהל הסניף).

דיון והכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים ובכל חומר הראיות ולאחר שמיעת העדויות ועיון בסיכומי הצדדים, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שיפורטו להלן.
על המבקש לגרוע שיקים מרשימת שיקים מסורבים מוטל הנטל להוכיח כי התקיימו בעניינו איזו מבין העילות המנויות בסעיף 10( א) לחוק, אשר קובע כדלקמן:
"(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו; ... ..."
המערערת לא טוענת באופן מפורש על איזו עילה ספציפית היא מבססת את ערעורה, אך הואיל ובפיה טענה כי בעת סירובם של השיקים נשוא הערעור הייתה יתרה מספקת בחשבון, הרי שלענייננו, רלבנטית העילה הקבועה בסעיף 10( א)(3) רישא.
למעשה, השאלה העיקרית העומדת להכרעה בענייננו היא מהו המועד הקובע לבחינת השאלה האם יש כיסוי לשיק שנמשך מהחשבון אם לאו – לטענת המערערת המועד הקובע הוא מועד הטיפול בשיק על ידי פקידי המשיב ואילו לטענת המשיב המועד הקובע הוא יום סליקת השיק, דהיינו היום בו הוצג השיק לפירעון.
אקדים ואציין, כי המועד הקובע ליתרה מספקת בחשבון על מנת שלא יסורב שיק, הוא מועד הצגתו של השיק לפירעון ( ראו בעשא ( חי') 8554-09-17 חדשות דתי בע"מ נ' בנק יהב חיפה (25.2.18); עשא ( רח') 38555-06-13 אורנה לוי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט-סניף הרצל רחובות (25.2.14); עשא ( חד') 52795-05-17 שירין מחאג'נה נ' בנק מסד בע"מ סניף 517 כפר קרע (3.3.18); עשא ( טב') 537-04-13 הסעות וטיולי דיר חנא בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ-סניף 970 (28.12.13)); עשא ( ראשל"צ) 48735-06-17 חאלד אבו סיאם נ' בנק לאומי בע"מ-סניף 936 (11.12.17); עשא ( קריות) 32522-01-13 אחמש טכנולוגיות מיחזור בע"מ נ' בנק הפועלים סניף הקריון (15.7.13); תא ( ת"א) 67038-04 תמר ליכט נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (12.11.09)).
מנהל הסניף העיד כי המועד הקובע לבחינת יתרה מספקת בחשבון הוא מועד ההצגה של השיק בחשבון, גם אם הוא מטופל על ידי פקידי המשיב ביום למחרת וגם אם הוא הוצג בחשבון ביום שישי אך טופל ועלה לדיון ביום ראשון ( עמוד 6 שורות 4-5, 12-16; עמוד 7 שורות 6-14 לפרוטוקול).
הדבר עולה באופן ברור מהגדרת " שיק שסורב" המצויה בסעיף 1 לחוק ( ההדגשה אינה במקור – ס.ח'.):
"שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול;"
יפים לענייננו הדברים שנפסקו בעשא ( חי') 8554-09-17 חדשות דתי בע"מ נ' בנק יהב חיפה (25.2.18, ההדגשות אינן במקור – ס.ח'.):
"...כדי שסירוב שיק על ידי הבנק יהא כדין נדרש שיתקיימו במצטבר גם חריגה ממסגרת האשראי לעת הצגת השיק לפירעון ( מתקיים), וגם אי קיום הסכם בתוקף בין הבנק ללקוח ( נכון למועד הצגת השיק לפירעון) המחייב את הבנק לפרוע השיק חרף החריגה. ... ... היום הקובע הינו מועד הצגת השיק לפרעון, דהיינו יום הערך. העובדה שהבנק מתעדכן לעניין זה רק ליום למחרת אינה משנה את המועד הקובע, בו על המבקשת היה לדאוג, כי בחשבונה קיימת יתרה מספקת בהתאם למסגרות המאושרות ועל דרך של ניהול חשבון בנק תקין".
וכן ראו עשא ( עכו) 15295-05-11 אבראהים נור נ' בנק לאומי כרמיאל 10961 (22.12.12) שם נפסק כדלקמן:
"סע' 4 (א) להוראות הנ"ל ( הכוונה להוראות הבנקאות ( שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992, הערה שלי – ס.ח'.) קובע בזו הלשון:" הוצג לבנק שיק שנמשך עליו באמצעות המסלקה, יהא רשאי לחייב את לקוחו ביום הסליקה". המשיב רשאי לחייב את חשבונה של המערערת ביום הסליקה, ועפ"י היתרה המופיעה ביום זה להחליט באם לכבד או להחזיר שיק זה. יתרה מכך, חובתו של המושך לפרעון השיק הינה: "חובה מתמשכת לדאוג לכך, שבכל זמן מרגע מועד הפרעון בשיק ועד לפרעונו בפועל יהיה כיסוי לשיק" ( יצחק עמית, עמ' 468). לנוכח חובתה זו של המערערת יהיה מרחיק לכת לקבוע כי המשיב הפעיל שיקול הדעת המוקנה לו בחוסר סבירות או בטעות, באופן שיצדיק גריעת המחאות אלו מרשימת השיקים שהובאו במניין. המשיב רשאי, ואילו המערערת חייבת לדאוג לכיסוי החל ממועד הפרעון הנקוב על השיקים, למקרה והשיק הופקד באיחור גם לפני מועד ההצגה והסליקה, ועד לפרעונו בפועל. ... ... על-כן, היום הקובע לבדיקת קיומה של יתרה הינו יום הסליקה. גם אם המערערת הפקידה בחשבונה כספים עובר למתן הוראת הסירוב, אין הדבר מצדיק קבלת גישתה".
בענייננו, היה על המערערת לדאוג מראש כי במועד הצגת השיקים לפירעון תהיה בחשבונה יתרה מספקת לכיסויים, שכן האחריות לניהול החשבון וחובת הזהירות לדאוג ליתרה מספקת בעת הצגת השיק חלה על המערערת בלבד. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי המערערת הייתה בעבר לקוחה מוגבלת ואף ניהלה הליך של פשיטת רגל ( עמוד 3 שורות 5-13 לפרוטוקול).
עוד יצוין, כי השיקים נשוא הערעור סורבו בחשבון המערערת החל מחודש דצמבר 2017 ועד לחודש יולי 2018. המערערת לא סתרה את טענת המשיב ולפיה היא לא פנתה אליו בטרוניה כלשהי לאחר סירוב השיקים בזמן אמת. מרגע שהחזיר המשיב את השיק הראשון מסיבת א.כ.מ. לפי מועד הצגת השיק, הרי שכבר הייתה למערערת אינדיקציה כי מועד הצגת השיק הוא המועד הקובע לבחינת יתרה מספקת בחשבון ולפיכך היה מצופה מצידה להתנהל ביתר זהירות בחשבונה. העלאת טענה זו רק בהליך זה ולא בזמן אמת, מעוררת ספק בדבר אמינות המערערת.
להלן אתייחס לכל אחד מן השיקים באופן פרטני:
שיק מס' 1: מעיון בדפי החשבון אשר צורפו הן על ידי המערערת והן על ידי המשיב, עולה כי במועד שבו הוצג השיק על סך של 4,600 ₪ (15.12.17) הייתה בחשבון, בטרם הצגת השיק, יתרת חובה בסך של 481.77- ₪. משכך, שיק זה סורב כדין על ידי המשיב מסיבת א.כ.מ.. ויוער, למעלה מן הצורך, כי בניגוד לטענת המערערת, אף במועד סירוב השיק (17.12.17) לא הייתה יתרה מספקת בחשבון לפירעונו.
שיק מס' 2: עיון בדפי החשבון מלמד כי ביום 19.1.18, בטרם הוצג השיק על סך של 1,317.80 ₪ בחשבון, עמדה היתרה בו על סך של 365.39 ₪. לאחר הצגת השיק, הייתה בחשבון יתרת חובה בסך של 952.41- ₪. הפקדת כספים בחשבון ביום 21.1.18 ( המועד בו סורב השיק) שהיה בהם די לפירעונו של השיק, אינה משנה מכך ואינה יכולה לשנות למפרע את היתרה בחשבון במועד הצגת השיק בו לפירעון, שהינו המועד הקובע כפי שנקבע לעיל. משמע, גם שיק זה סורב כדין מסיבת א.כ.מ..
טענת המערערת ולפיה חשבונה באתר הבנק לא מתעדכן בזמן אמת ומשכך לא היה באפשרותה לעקוב בזמן אמת אחר פעילות החשבון ומצבו האמיתי, נטענה באופן סתמי, בעלמא ובלא ביסוס כדבעי. העדפתי את עדותו של מנהל הסניף, שלא נסתרה, לפיה ניתן להתעדכן ולצפות בנתונים ON LINE באתר הבנק ( עמוד 4 שורות 14-16 לפרוטוקול). מכל מקום, על המערערת החובה לעקוב אחר חשבונה ולדאוג לכך כי בעת הצגת השיק לפרעון, יהא כיסוי לשיק.
שיק מס' 3: המערערת לא התייחסה לשיק זה באופן פרטני. גם כאן, בטרם הוצג השיק על סך של 1,404 ₪ בחשבון ביום 1.2.18, עמדה היתרה בו על סך של 960.46 ₪. לאחר הצגת השיק, נוצרה בחשבון יתרת חובה בסך של 443.54- ₪. על כן, שיק זה סורב כדין מסיבת א.כ.מ..
שיק מס' 4: עיון בדף החשבון מלמד כי ביום 2.4.18, בטרם הוצג השיק על סך של 2,118 ₪ בחשבון, עמדה היתרה בו על סך של 270.98 ₪. לאחר הצגת השיק, עמד החשבון ביתרת חובה בסך של 1847.02- ₪. נוכח קביעתי לעיל לפיה המועד הקובע הוא מועד הצגת השיק, אין בטענת המערערת כי במועד סירוב השיק (3.4.18) הייתה בחשבון יתרה מספקת לכיבוד השיק כדי להועיל לה. אף שיק זה סורב כדין מסיבת א.כ.מ..
שיקים מס' 5 ו-6: ביום 30.4.18, בטרם הוצגו השיקים בסך של 4000 ₪ ו-2,500 ₪ בחשבון, עמדה היתרה בו על סך של 768.10 ₪. לאחר הצגת השיקים, עמד החשבון ביתרת חובה בסך של 5,731.90- ₪. על כן, בהעדר כיסוי לשיקים נכון למועד הצגתם בחשבון, הם סורבו כדין על ידי המשיב, וזאת חרף העובדה כי במועד הסירוב (1.5.18) הייתה יתרה מספקת לצורך כיבודם.
שיקים מס' 7 ו-8: לטענת המשיב, במועד הצגת השיקים לפירעון (3.6.18), עמדה היתרה בחשבון על סך של 2,023 ₪ ומכיוון שכיבוד אחד מהשיקים או שניהם, היה מכניס את החשבון לחריגה, סורבו השיקים. ואולם, מעיון בדפי החשבון עולה כי בטרם הוצגו השיקים לפירעון, עמדה היתרה בחשבון על סך של 4,288.07 ₪. לאחר הצגת שיק מס' 7 על סך של 2,265 ₪ בחשבון, עמדה היתרה בחשבון על סך של 2,023.07 ₪, יתרה שלא הייתה מספקת לכיבוד שיק מס' 8 על סך של 2,600 ₪. כלומר, במועד הצגת שיקים מס' 7- ו-8 בחשבון, הייתה בחשבון יתרה מספקת לכיבוד שיק מס' 7 בלבד. על כן, שיק מס' 7 סורב על ידי המשיב שלא כדין ואילו שיק מס' 8 סורב כדין מסיבת א.כ.מ.. בנסיבות אלה, הריני מורה על גריעתו של שיק מס' 7 מרשימת השיקים המסורבים.
יש לדחות את טענת המערערת ולפיה שיק מס' 8 הופקד בשוגג על ידי מוטב השיק, מר תומר ארביטי שהינו, על פי הנטען, בנקאי בכיר בבנק אוצר החייל וכי ניתנה על ידו הוראה למשוך את השיק למנהל צוות של המשיב, מר יחיאל כהן ומשכך יש לגרוע אותו מרשימת השיקים שסורבו. ראשית, ככל שהמערערת טוענת למחדל של צד ג', הרי שהיה עליה לזמנו לעדות אך היא לא עשתה כן. לא הוכח בפני כי הפנייה הנטענת מטעם צד ג' ובנק אוצר החייל לנציג המשיב לצורך ביטול השיק, נעשתה בטרם סורב השיק כדין בהעדר כיסוי מספיק.
יתרה וחשוב מכך – סעיף 1 לחוק מגדיר שיק שסורב, כאמור לעיל, כ"שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול;". משכך, אף אם אלך לקראת המערערת ואקבל טענתה כי ניתנה הודעת ביטול על ידי צד ג', הרי שמאחר שבמועד הצגת השיק לא הייתה יתרה מספקת בחשבון לכיבודו, היה זכאי הבנק לסרב לפורעו מהטעם של אין כיסוי מספיק.
ראה, בהקשר זה, דבריו של כבוד השופט י' עמית במאמרו " חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד, חוברת ג', בעמוד 454:
"... המחוקק ביקש למנוע עקיפת החוק באמצעות ' תרגילים' שונים, כמו ביטול שיק, שממילא היה מסורב על-ידי הבנק בהעדר יתרה מספקת בחשבון. לכן נקבע בהגדרה, כי ביטול שיק – או סיבה נוספת לסירוב – אינו מעלה ואינו מוריד בהעדר יתרה מספקת בחשבון. לאור ההגדרה הרחבה גם ביטול שיק בתום לב, כדי למנוע כניסה למצב של העדר יתרה מספקת, לא יועיל לבעל החשבון. לדוגמה, לקוח משך בתום לב שיק, כיוון שסבר בטעות, כי הפקיד כסף בחשבונו, ויש יתרה מספקת לפרעון השיק. כאשר גילה הלקוח את הטעות, הוא נתן הוראת ביטול ושילם לאוחז השיק בדרכים אחרות. למרות זאת ייכלל השיק במניין השיקים המסורבים".
זאת ועוד, מכיוון שהמועד הקובע הוא מועד הצגת השיקים (3.6.18), טענת המערערת בעניין אישור העברה אלקטרונית ביום 4.6.18 בסך של 2,600 ₪ לפקודת מר תומר ארביטי, אינה רלבנטית לענייננו ואינה משנה את התוצאה האמורה. למעלה מן הצורך אציין שוב, כי החובה לעקוב אחר החשבון ולדאוג לכיסוי מספיק לשיק, חלה על המערערת ולא על הבנק.
שיקים מס' 9-11: מעיון בדף החשבון עולה כי ביום 16.7.18, הוצגו בחשבון ארבעה שיקים: שיקים מס' 9-11 בסך של 1,206 ₪, 2,036 ₪ ו-1,964 ₪ וכן שיק נוסף שמספרו 50129 בסך של 890 ₪ שכובד על ידי המשיב. בטרם הצגת השיקים, עמדה היתרה בחשבון על סך של 1,957.40 ₪. כלומר, בחשבון לא הייתה יתרה מספקת לפירעונם כל השיקים ומשכך, לאחר שכובד השיק בסך של 890 ₪, כדין סירב המשיב את יתר השיקים.
מן המקובץ לעיל עולה, כי השיקים בחשבונה של המערערת סורבו כדין, כאשר המערערת לא דאגה לקיומה של יתרה מספקת בחשבון במועד הצגתם. זאת, למעט שיק מס' 7 שסורב שלא כדין, מן הטעמים שפורטו לעיל.
לאחר גריעת שיק מס' 7, עדיין נותרים ברשימת השיקים שסורבו 10 שיקים ומשכך, דין הערעור – להידחות.
לסיום, יש לדחות את טענת המערערת בסיכומיה ולפיה המשיב נוהג איפה ואיפה בין לקוחותיו שכן על פי הפרקטיקה הנהוגה, כל הבנקים בישראל ובכללם המשיב, נוהגים לכבד שיקים אם ביום הטיפול בהם ישנה יתרה מספקת בחשבון. כך, גם את הטענה לפיה כל הבנקים לרבות המשיב, נוהגים להתקשר אל לקוחותיהם ולבקש מהם לדאוג להפקיד כספים לכיסוי השיקים לפני תום יום העסקים. ראשית, טענות אלה הינן בגדר הרחבת חזית אסורה שאין להידרש אליהן. שנית, לגופו של עניין, טענות אלה לא הוכחו על ידי המערערת בראיות.
יתרה מכך, העובדה כי הבנק רשאי, בהתאם לשיקול דעתו, לפרוע שיקים מחשבון לקוח שחרג ממסגרת האשראי איננה מבססת אצל הלקוח הספציפי ( לא כל שכן אצל לקוחות אחרים), לפי המבחן המשולב, האובייקטיבי והסובייקטיבי, יסוד סביר להניח כי ישנה חובה על הבנק לפרוע השיקים בזמן שחשבונו נמצא בחריגה מעבר למסגרת האשראי המותרת ולא כל שכן חובה מכוח הסכם עמו ( ע"א 4305/98 מ.צ.י.ג.ה. בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (27.12.98); עשא ( י-ם) 46569-04-14 יחזקאל השלי-לוי נ' בנק מזרחי טפחות (29.3.15); עשא ( רח') 47294-06-13 אורי קסנטיני נ' בנק הפועלים סניף 646 (12.5.14)).
באשר להודעת המערערת מיום 7.1.19, אשר הוגשה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים לתיק בית המשפט – סעי ף 14 לתקנות שיקים ללא כיסוי ( סדרי דין), תשמ"ב-1981 קובע כי:
"בדונו בבקשה לא ייזקק בית המשפט לנימוק או לראיה שלא הוזכרו בבקשה, בתשובת המשיב או בכתב התשובה של המבקש או של המבקש-השותף אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם הועלו הנימוק או הראיה לראשונה בכתב התשובה של המבקש או של המבקש-השותף".
המערערת לא טענה וממילא לא הוכיחה קיומם של טעמים מיוחדים ומשכך, לא אזקק לטענות שהעלתה המערערת בהודעתה ( ראה עא ( מחוזי חי') 4456/97 אחים שמואלי הנדסה אזרחית 1985 בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף נהריה (31.8.98)). למעלה מן הצורך ועל קצה המזלג, אציין כי לא מצאתי בטענות המערערת בהודעתה, כדי לשנות את קביעותיי לעיל. נהפוך הוא, מעיון במסמכים שצורפו להודעה עולה כי בחשבונה של המערערת סורבו שיקים נוספים על ידי המשיב, בין היתר, בהעדר כיסוי מספיק, כאשר גם באותם מקרים, המועד הקובע הוא מועד הצגת השיקים לפירעון.

סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
הצו הזמני שניתן למניעתה של תחילת ההגבלה בחשבון – מבוטל.
המערערת תישא בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד המשיב בסך כולל של 3,000 ₪. הפיקדון יועבר למשיב על חשבון ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו. היתרה (עד ל 3,000 ₪) תשולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום שלא שולם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הדס ויסמן
נתבע: בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
שופט :
עורכי דין: