ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דב הכט נגד המוסד לביטוח לאומי :

04 מרץ 2019
בפני: כבוד השופטת דניה דרורי

התובע:
דב הכט
ע"י ב"כ: עו"ד אושרה קידר
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה

החלטה

(בקשת התובע להציג שאלות הבהרה למומחה)

1. עניינו של הליך זה בטענת התובע כי יש להכיר בפגימות בברכיו כתולדה של פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, וזאת בשל תנאי עבודתו בביצוע עבודות חשמל ומיזוג אוויר במוסך שבבעלותו.

2. בהחלטה מיום 15.8.18 מונה מומחה-יועץ רפואי בתחום האורטופדי, ד"ר דב אורי אופנהיים (להלן – המומחה).
התשתית העובדתית שהונחה בפני המומחה היא כמפורט להלן:
א. התובע עובד במוסך שבבעלותו לחשמלאות רכב ומיזוג אויר וזאת מאז חודש 4/1978. עד לחודש 11/00 העסיק המוסך עובדים נוספים. החל מחודש 11/10 ואילך ועד סגירת פעילות המוסך בחודש 3/15 – התובע הוא העובד היחיד במקום.
ב. שעות הפעילות של המוסך הן 8 שעות מדי יום בימים א' עד ה'. בימי ו' פועל המוסך עד השעה 13:00. במוסך מטופלים בתקופה שבין השנים 2000 – 2015 כ- 7 עד 10 כלי רכב ביום.
ג. במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע תיקונים וטיפולים שונים במערכות החשמל ומיזוג האוויר שברכב. חלק ניכר מהעבודה מבוצע כשהתובע נמצא מתחת לכלי הרכב המורם באמצעות רמפה הידראולית, והפעולות השונות מבוצעות כשידיו של התובע מורמות למעלה אל חלקי הרכב הדורשים את טיפולו.
ד. בנוסף, מבצע התובע משימות שונות של תיקון וטיפול במערכות הממוקמות מתחת להגה או מאחורי לוח המחוונים (כדוגמת מערכות חשמליות או ממוחשבות, מערכות מיזוג ומערכות מכאניות שונות) אשר לצורך טיפול בהן הוא נמצא בתוך הרכב, כשהוא כורע על ברכיו או על אחת מהברכיים באיזור כסא הנהג כשכסא הנהג מוסט לאחור.
ה. המשימות אותן ביצע התובע כשהוא כורע על ברכיו או על ברך ימין כשרגל שמאל מונחת על הרצפה מחוץ לרכב הן:

  1. החלפת דשבורד/ לוח המחוונים– משימה המבוצעת כפעם בשבוע עד פעם בשבועיים. משימה זו אורכת כיומיים, שרק בחלק קטן מהם מבוצעת העבודה תוך כריעה על הברכיים והיתר מוקדש לטיפול ביתר כלי הרכב במוסך.
  2. החלפת אביזר, החלפת נורה או תיקון לוח השעונים – משימה המבוצעת בתדירות של כפעם ביומיים, שעה בכל פעם.
  3. תיקון מערכת היגוי חשמלית הממוקמת מתחת ללוח המחוונים – משימה המבוצעת כפעם בשבוע במשך כשעה בכל פעם.
  4. תיקון מערכת אוורור – משימה המבוצעת פעם ביומיים-שלושה, למשך כשעה בממוצע בכל פעם.
  5. טיפול בחיישנים של כריות האוויר הממוקמים מתחת לכסאות הקדמיים ברכב – משימה המבוצעת כפעם בשבועיים-שלושה. אורך התיקון – כשעה בכל פעם.
  6. מדי יום נדרש התובע לעלות כ- 10 פעמים בכל יום למשרדי המוסך הממוקמים בקומה השניה. מדובר בעליה של כ- 20 מדרגות בכל פעם ופרק הזמן הנדרש לטיפוס במדרגות הוא מספר דקות בכל פעם.

ו. פעולות הכריעה על הברכיים כמתואר לעיל לא נעשות ברצף, אלא בהפסקות, אם לצורך נטילת מכשיר, טיפול בכלי רכב אחר או טיפול בלקוח. הפעולות שתוארו לעיל מבוצעות בכריעה על הברכיים לסירוגין ולעתים על שתיהן יחד.
ז. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בכתפיו ובברכיו כפגיעות בעבודה על דרך המיקרוטראומה. הנתבע הכיר בפגיעות בכתפיים כפגיעות בעבודה ודחה את התביעות בנוגע לברכיים.

3. בחוות דעתו מיום 12.10.18 קבע המומחה ש התובע סובל משינויים ניווניים (דרגה 2-3) בברכו השמאלית, על-פי רישומים החל משנת 2010. עוד צוין בחוות הדעת כי באחד הרישומים הרפואיים צוין כי מדובר בפגיעה פוסט-טראומטית אלא שבתיק הרפואי אין כל עדות לפגיעה טראומטית בברך.
המומחה קבע כי אין מדובר בפגיעה על דרך המיקרוטראומה, וזאת הן משום שמדובר בפגיעה חד צדדית (בברך שמאל) והדבר אינו שכיח אלא במקרה של טראומה בעבר , והן משום שעל-פי תיאור העבודה, תנאי העבודה, מישכה ותדירותה לא מתקיימים "התנאים ומצבים של מיקרוטראומה הגורמת לנזקים זעירים בלתי חוזרים, אשר במצטבר גרמו לליקוי שאובחן" וזאת בהתייחס לעבודה שבוצעה בכלי הרכב ובהתייחס לעלייה במדרגות.
המומחה קבע עוד כי לא מתקיימים בתובע התנאים להכיר בליקוי כמחלת מקצוע.
4. בבקשה עותר התובע כי יועברו למומחה 25 שאלות הבהרה.
נדון בכל אחת מהשאלות בהמשך החלטתנו, בין השאר בהתייחס לעמדת הנתבע.

בפתח החלטתנו נזכיר כי בית הדין מונחה להתיר הצגת שאלות למומחה "כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז' 368). על בית הדין "לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).
עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות תיאורטיות המכוונות לבחון את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה. אין גם מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (בר"ע (ארצי) 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי (16.9.07)). עוד יוזכר כי על-פי הפסיקה אין המומחה מחויב להצביע "באותות ובמופתים" על הגורמים המוכחים לליקוי של המבוטח, ו"די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (עב"ל (ארצי) 215/05 מגירה – המוסד לביטוח לאומי (5.11.06)).
על יסוד הכללים כמפורט לעיל, נבחן להלן האם יש בשאלות שהתובע מבקש להציג למומחה כדי לתרום לבירור השאלות העומדות לדיון כאמור בהחלטה בדבר מינוי המומחה.

5. השאלות שהתובע עתר שיועברו למומחה הן:
"1. ברישא, יישאל המומחה האם הוא מודע לכך כי התובע עבד כ- 41 שנים תמימות כחשמלאי רכב?
2. האם המומחה מודע לכך שהתובע עבד, עפ"י תצהירו, כמעט מידי יום, לפחות בין שעה ל-3 שעות ב יום על ברכיו?
3. האם המומחה מודע לכך כי במהלך 5 השנים, טרם הפסקת עבודתו עבד התובע כעובד יחיד במוסך ללא עזרת עובדים?
4. האם המומחה מודע לכך כי כל מערכות הפיקוד, כחשמל, המיזוג, ההיגוי, הבלמים והדוושות, כמו גם האורות וכריות האוויר, ממוקמות מתחת ללוח המחוונים של הרכב, דהיינו, מתחת להגה המכונית?
5. האם המומחה מודע לכך כי לצורך איתור, טיפול ותיקון לוח השעונים, הסוויצ'ים, ומערכות הקירור ומיזוג האוויר היה על התובע לכרוע על ברכיו ולעיתים אף לפרק ולהרכיב מחדש את לוח הדש בורד, מטלה שאורכת מס' שעות, תוך כריעה על הרגליים?
6. האם המומחה מודע לכך, כי לצורך ביצוע עבודה זו היה על התובע לכרוע בתנוחת פיתול בלתי נוחה בעליל, קרי, כאשר רגל שמאל מונחת ותומכת על רצפת המוסך בעוד שרגל ימין מקופלת בתוך הרכב על מנת להגיע למערכות שמתחת להגה? ו/או ששתי הברכיים מקופלות כשהתובע כורע ברך מתחת להגה בתנוחת פיתול לוליינית?
7. האם המומחה סבור שניתן להישאר זמן רב בתנוחות בלתי נוחות אלו?
8. האם המומחה יסכים שגם אם התובע כרע על ברכיו בתנוחות לא נוחות, כמתואר לעיל, שעה אחת – 3 שעות ביום, הרי שלאורך 41 שנות עבודתו, והשעות המצטברות הרבות שהקדיש לתיקונים שדרשו כריעה על הרגליים, נוצר נזק מצטבר לברכיו שיכול להתאים למיקרוטראומה המשולה לטיפות מים המזרזפות ונופלות על אבן הסלע לאיטן ומחוררות אותה אט אט כשטיפה מצטרפת לטיפה והחור הולך גדול ומתרחב?
9. האם המומחה מודע לכך שהתובע קם וחזר לאותה תנוחת כריעה מס' פעמים ביום, שעה שעסוק היה בתיקון המערכות הרבות והשונות מתחת ללוח המחוונים?
10. האם המומחה מסכים כי בתנועת כריעה קיים לחץ בכל המדורים של הברכיים?
11. האם המומחה יסכים לכך, כי מן המפורסמות היא כי הפתולוגיה הניוונית בברכיים מתפתחת בעיקר במדור הפנימי ולא החיצוני?
12. האם המומחה יסכים לכך, כי עבודתו של התובע בכריעה על הברכיים, כשברך שמאל תומכת ונתמכת על הקרקע, בעוד ברך ימין כורעת בתוך הרכב, נוצר עומס גדול יותר על רגל שמאל התומכת, נוכח הפרשי הגובה של הכריכה בכל אחת מהרגליים?
13. האם המומחה יסכים כי לחץ מעין זה יכול לגרום לפגיעה הרסנית בברכיים, כאשר מדובר בעבודה לאורך 41 שנים, גם אם תנוחות הכריעה בוצעו בין שעה ל-3 שעות ביום או שבוצעו לסירוגין? (כריעה ועמידה, עמידה וחזרה לכריעה).
14. האם המומחה יסכים כי הלחץ על המפרק והשינויים תכופים מכריעה לעמידה יש בהם כדי לגרום פתולוגיה ניוונית בברכיים?
15. האם המומחה מודע לכך כי ד"ר סוהיל כרכבי, המטפל בתובע, אבחן אצלו שינויים ארטרוטיים קשים מאוד עם היצרות הסדק המפרקי ועם אוסטאופיטים?
16. ומכאן, האם המומחה יסכים כי עצם העובדה כי ברך שמאל – הברך התומכת בכריעה פגועה הרבה יותר מברך ימין מעידה על הקשר הסיבתי שבין טיבה וטבעה של עבודת התובע לליקוי ממנו סובל?
17. האם המומחה יסכים כי קיימת אפשרות שנוכח עבודת התובע רבת השנים והצורך בכריעה על ברכיו בין שעה ל-3 שעות ביום, בין אם כריעה ממושכת ובין אם כריעה ועמידה לסירוגין, עלולה היתה לפגוע בכל חלקי המפרק, (הסחוס, העצם התת סחוסית, נוזל סינובאלי, קופסית המפרק והרצועות המייצבות אותו)?
18. האם המומחה יסכים, כי כתוצאה מניסיון הגוף לתקן את נזקי היום יום הנגרמים למפרק, עקב השימוש בו, בתהליך התיקון מופרשים חומרים שונים הגורמים לגירוי דלקתי של חלקי המפרק וכי כחלק מהגירוי הדלקתי יורד ריכוז החומצה ההיאלרונית, המשמשת כחומר סיכה במפרק והנמצאת באופן טבעי בנוזל הסינובאלי והנוזל מאבד את יעילותו כמסכך של חלקי המפרק?
19. האם המומחה יסכים, כי כריעת ברך ממושכת וכן כריעה וקימה לסירוגין, פעמים רבות ביום, יוצרים עומסים חוזרים ונשנים על מפרק הברך ועלולים להוות גורם סיכון להתפתחות אוסטאואטריטיס בברכיים, מה שבהחלט יכול להיות שאירע אצל התובע הסובל משינויים ארטרוטיים קשים בעיקר בברך שמאל בדרגה 2-3, עד שהומלץ לו לעבור ניתוחל של החלפת ברך שמאל – אותה ברך שספגה את כובד משקל הגוף בכריעה וגם במעבר מכריעה לעמידה?
20. באמרת אגב יוער, כי המומחה מציין כי יתכן כי בשנת 2000 עבר התובע טראומה בברך שמאל, אולם המומחה בוודאי יסכים, כי אין כל מידע על טראומה משמעותית ומתועדת וכי הדבר מוזכר כלאחר יד פעם אחת בלבד ברישומים הרפואיים, מה גם שהתובע עצמו אינו זוכר כל מקרה של טראומה ואילו היתה פגיעה משמעותית כזו בברכו, הרי שללא ספק, היה זוכר אותה והיא אף היתה מפורטת ומתועדת בפירוט יתר ברישומים הרפואיים.
21. המומחה מתבקש לעיין שוב במסמך הרפואי מיום 14.10.11, בו מציין ד"ר אורן בן לולו כי התובע מתלונן מזה כחודש (דהיינו מ- 9/11 על כאבים בברך שמאל, ללא חבלה).
22. כן מתבקש המומחה, לעיין שוב ברישומי ד"ר סוהיל כרכבי משנת 2017, כמציין כי התובע אף סובל מכאבים בברך ימין וכי בוצעה הזרקה עם סינביסק ONE לברך ימין.
23. המומחה מתבקש, אפוא, להעמיק בתשתית העובדתית שהועברה אליו ע"י בית הדין הנכבד ולשקול מחדש את חוות דעתו, נוכח השנים הרבות בהן עבד התובע כחשמלאי רכב ונזקק לתנועות פיתול מאוד לא נוחות בכריעה על ברכיו, וכן פעולות של כריעה וקימה לסירוגין, בחלק משעות עבודתו, שהשתרעו על פני יותר מ-40 שנה (סה"כ כ- 88,560 שעות לאורך השנים בחישוב של 8 שעות עבודה ביום, 45 שעות בשבוע X 4 בחודש X 12 חודשים בשנה X 41 שנות עבודה).
24. כן מתבקש המומחה לתת דעתו על העובדה, כי הליקוי החמור והמשמעותי ממנו סובל התובע מתרכז בברכו השמאלית, אותה ברך שנותרה בכריעה מחוץ לרכב ומשמשת כתמיכה למשקל גופו, בעוד ברכו הימנית מקופלת בתוך הרכב, במטרה להגיע למערכות הרכב הרבות הממוקמות מתחת להגה ואשר עבודת חשמלאי הרכב דורשת הגעה אליהן באופן רוטיני, לוליאני חוזר ונשנה.
25. אף שלכאורה נראה גיוון מה בעבודתו של התובע, הרי שבפועל היתה עבודתו מאוד לא מגוונת, או שעמד על ידיו למעלה כשהרכב המצוי בתיקון מועלה על רמפה וכלים רוטטים בידיו, דבר שהביא לפגיעה המוכרת בכתפיו, או שכרע על ברכיו בין לאורך זמן ובין לסירוגין, תוך כריעה וקימה, ומעת לעת אף טיפס וירד במסרגות העסק לפחות 10 פעמים ביום. (ניתן לכמת כל פעולה ולבודד אותה)."

6. הנתבע הסכים שיועברו למומחה שאלות 10 ו- 18.
אשר ליתר השאלות – טען הנתבע שאין מקום להעבירן למומחה, בין משום שאינן מתבססות על התשתית העובדתית או אינן עולות בקנה אחד עם העובדות, בין משום שמסמכים רפואיים שנזכרו בשאלות לא הוצגו, ובין בשל ניסוחן.

7. בתגובתו מיום 11.2.18 לתשובת הנתבע, צרף התובע מסמכים רפואיים אליהם הפנה בשאלות ההבהרה. בנוסף, צרף התובע מסמכים רפואיים נוספים לבקשתו מיום 20.2.19.

דיון והכרעה

8. שאלה 1 - המומחה ציין בחוות דעתו ( ס' 1) שהעובד הועסק במוסך לחשמלאות רכב ומיזוג אוויר בין השנים 1978 – 2015 (כ- 37 שנה), זאת בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפני המומחה. לאור האמור, השאלה המבוקשת אנה ברורה וטענת התובע בשאלה כאילו התובע הועסק 41 שנים –אינה תואמת את העובדות כפי שנקבעו בהחלטת בית הדין. לאור האמור – אין מקום להפנות למומחה את השאלה.

9. שאלות 2 ו- 3 - גם במסגרת שאלה זו מעלה התובע עובדות שונות מאלו שנקבעו בתשתית העובדתית אודות משך הזמן בו עבד התובע כשהוא נשען או רוכן על ברכיו. בתשתית העובדתית פורטו הפעולות שבוצעו על ידי העובד, תדירות ביצוען ומשך הזמן בהתאם לכל פעולה ופעולה ( סעיף ה' לתשתית העובדתית), ולא נקבע שם כי התובע עבד מדי יום בין שעה – ל-3 שעות על ברכיו. לאור האמור – אין מקום להציג למומחה שאלה זו.
אין גם מקום לדרוש מהמומחה הבהרות בהתייחס לעובדה כי התובע עובד לבדו במוסך (שאלה 3). בתשתית העובדתית נקבע שהתובע עבד כעובד יחיד במוסך במהלך התקופה שבין החודשים 11/2010 עד 3/2015. לא זו בלבד שבשאלה שהתובע מבקש להציג העובדות הוצגו באופן שאינו מדויק, אלא שלא ברור מהשאלה כיצד יהיה בה כדי להבהיר את האמור בחוות-הדעת. דין הבקשה בהתייחס לשאלה זו להידחות.

10. שאלות 4 – 9 – גם בשאלות אלה מוצגות עובדות החורגות מהתשתית העובדתית כפי שהונחה בפני המומחה, לגבי משך ביצוע הפעולות או התנוחות הכרוכות בביצוען. בתשתית העבודתית לא נקבע שמשימה כזו או אחרת בוצעה בתנועת פיתול בניגוד לאמור בשאלה 6. גם ביתר השאלות הונחו הנחות או הוצגו עובדות לעניין תדירות ומשך הזמן של ביצוע משימות כאלה או אחרות, תוך סטיה מהתשתית העובדתית. לאור האמור – דין הבקשה להפניית שאלות אלה להידחות.

11. שאלה 11 –בחוות-דעתו של המומחה נקבע שהתובע סובל משינוי ניווני בבדרך שמאל. בשלב זה טרם הובהר אם מדובר בפגיעה במדור הפנימי או החיצוני והאם יש לעובדה זו משמעות לעניין קביעת הקשר הסיבתי. לאור האמור מצאתי לנכון להפנות למומחה את השאלה הבאה: נא הבהר את קביעתך ביחס לשינוי הניווני ממנו סובל התובע בברך שמאל, האם מדובר בשינוי ניווני במדור הפנימי או החיצוני של הברך? ככל שתשובתך כי מדובר בשינוי ניווני חיצוני, האם יש בכך כדי לשנות את קביעתך לעניין הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לפגימה בברכו השמאלית.

12. שאלות 12 – 13 - בשאלות אלה מבקש התובע לברר האם התנוחה בה עבד התובע בכריעה על ברך ימין, כשרגל שמאל מונחת על הרצפה מחוץ לרכב ( כפי שנקבע בסע' ה' לתשתית העובדתית) יצרה עומס גדול על ברך שמאל שגרם לפגיעה.
אלא שבמסגרת השאלות המבוקשות נוספו עובדות החורגות מהתשתית העובדתית – דבר שאין להתירו . על כן יועברו למומחה השאלות הבאות:
האם לדעת המומחה בתנוחה בה עבד התובע, כמפורט בסעיף ה' לתשתית העובדתית, בה התובע ביצע המשימות בעבודתו שהוא כורע ברך ימין כשרגל שמאל מונחת על הרצפה, יש כדי ליצור עומס על ברך שמאל, והאם אין בעומס זה על פני שנות עבודתו ובהתייחס לתדירותו ביצוע המשימות, כדי לגרום לפגימה בברך או בכדי לתרום להחמרתה.

14. שאלה 14 – דין הבקשה להפניית שאלה זו להידחות שכן היא אינה מתיישבת עם האמור בתשתית העובדתית. בניגוד לאמור בשאלה, לא נקבע בתשתית העובדתית שהתובע ביצע את עבודתו תוך שינויים תכופים מכריעה לעמידה.

15. שאלות 15 – 16 – לא מצאתי שיש מקום להפנות למומחה שאלות נוספות בנוגע לאבחנתו של ד"ר סוהיל כרכבי מיום 6.6.17. מחוות הדעת עולה שהמומחה עיין ברישומיו הרפואיים של ד"ר כרכבי משנת , המופיעים ב רשימת המסמכים והתעודות שעמדו בפניו בעת כתיבת חוות-הדעת. זאת ועוד, המומחה אינו חולק על האבחנה של ד"ר כרכבי לפיה התובע סובל משינויים ניווניים קשים בברך שמאל, ועל כן אין בשאלה המבוקשת כדי לתרום או להשלים את האמור בחוות-הדעת.

16. שאלה 17 – דין הבקשה בהקשר לשאלה זו להידחות, שכן ניסוח השאלה חורג מהשתית העובדתית כפי שהונחה בפני המומחה הן לעניין תדירות ומשך הפעולה המבוצעת והם לעניין עצם הפעולה.

17. שאלה 19 – השאלה חוזרת על האמור בשאלות 15 ו- 16, לגביהן קבענו שאין מקום להעבירה למומחה.

18. שאלות 20 – 22 – מדובר בהערות ולא בשאלות. מנוסח ההערות עולה שהתובע מבקש להבהיר את קביעת המומחה לפיה לא מצא שקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי משום שמדובר בליקוי חד-צדדי וברגל שמאל בלבד – דבר שלדעת המומחה אופייני לחבלה טראומטית.
בהקשר זה מצאתי לנכון להפנות למומחה שאלת הבהרה בנוסח הבא:
המומחה מופנה למסמך רפואי מיום 14.10.2011, בו מציין ד"ר אורן בן לולו כי התובע מתלונן מזה כחודש על כאבים בברך שמאל ללא חבלה, וכן לאישור הרפואי של ד"ר סוהיל כרכבי מיום 6.6.17 בו מצוין שהתובע סובל מכאבים בברך ימין וכי בוצעה לנ"ל הזרקה לברך ימין. האם יש באמור במסמכים הרפואיים הנ"ל כדי לשנות ממסקנתך לעניין העדר קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובל התובע בברכו השמאלית לבין תנאי עבודתו, לרבות בנוגע למסקנה כי מדובר בממצא חד צדדי שאינו שכיח אלא במקרה של טראומה בעבר.

19. שאלות 23 - 25 - אין מקום להעביר למומחה את השאלות, בהן הועלו עובדות החורגות מאלה שנקבעו בתשתית העובדתית, ואשר אינן מנוסחות כשאלות.

20. סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה. השאלות שיוצגו למומחה הן:
א. האם המומחה מסכים שבתנועת כריעה קיים לחץ בכל המדורים של הברכיים?
ב. נא הבהר את קביעתך ביחס לשינוי הניווני ממנו סובל התובע בברך שמאל, האם מדובר בשינוי ניווני במדור הפנימי או החיצוני של הברך? ככל שתשובתך כי מדובר בשינוי ניווני חיצוני, האם יש בכך כדי לשנות את קביעתך לעניין הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לפגימה בברכו השמאלית.
ג. האם לדעת המומחה בתנוחה בה עבד התובע, כמפורט בסעיף ה' לתשתית העובדתית, בה התובע ביצע המשימות בעבודתו שהוא כורע ברך ימין כשרגל שמאל מונחת על הרצפה, יש כדי ליצור עומס על ברך שמאל, והאם אין בעומס זה על פני שנות עבודתו ובהתייחס לתדירותו ביצוע המשימות, כדי לגרום לפגימה בברך או בכדי לתרום להחמרתה.
ד. המומחה מופנה למסמך רפואי מיום 14.10.2011, בו מציין ד"ר אורן בן לולו כי התובע מתלונן מזה כחודש על כאבים בברך שמאל ללא חבלה, וכן לאישור הרפואי של ד"ר סוהיל כרכבי מיום 6.6.17 בו מצוין שהתובע סובל מכאבים בברך ימין וכי בוצעה לנ"ל הזרקה לברך ימין. האם יש באמור במסמכים הרפואיים הנ"ל כדי לשנות ממסקנתך לעניין העדר קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובל התובע בברכו השמאלית לבין תנאי עבודתו, לרבות בנוגע למסקנה כי מדובר בממצא חד צדדי שאינו שכיח אלא במקרה של טראומה בעבר.
ה. האם המומחה מסכים שכתוצאה מניסיון הגוף לתקן את הנזקים הנגרמים למפרק מופרשים בתהליך התיקון חומרים שונים הגורמים לגירוי דלקתי של חלקי המפרק וכי כתוצאה מהגירוי הדלקתי יורד ריכוז החומצה ההיאלרונית המשמשת כחומר סיכה במפרק והנמצאת באופן טבעי בנוזל הסינובאלי, כך שהנוזל מאבד מיעילותו כמסכך של חלקי המפרק? האם יש באמור כדי לשנות מקביעתך בשאלת הקשר הסיבתי במקרה של התובע?

21. החלטה המופנית למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשע"ט, (04 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דב הכט
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: