ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאורה קדוש נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן

המערערת
ליאורה קדוש
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול

-

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1. ביום 19/4/13, אירעה למערערת תאונה דרכים אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה .

2. ביום 20/2/18, הגישה המערערת הגישה תביעה להחמרת מצב. וועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 29/4/18, קבעה כי לא חלה החמרה במצבה. כנגד החלטה זו הגישה המערערת ערר.

3. וועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 16/8/18 (להלן: "הוועדה"), החליטה לדחות את הערר.
כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.

4. עיקר טענות המערערת –
א. המערערת סובלת מכאבים בצוואר ולאורך יד שמאל, נימול ביד שמאל, סובלת מהגבלה בתנועה, קשיים תפקודיים, קושי בהרמת חפצים, עצבנות וחוסר שקט.
ב. הוועדה התייחסה באופן לקוני לחוות הדעת מיום 11/2/18 מטעם ד"ר חביבאללה גאזי, אשר העריך את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור 25%: 15% בגין הגבלה קלה עד בינונית בתנועות הצוואר ו – 10% בג ין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מותני.
ג. הוועדה התעלמה מהליקוי המצוין בחוות דעת ד"ר חביבאללה גאזי בעמ "ש מותני וכלל לא בדקה את המערערת בגין ליקוי זה. וועדת עררים בהליך הראשון בדקה את המערערת בגב ולא שללה באופן פוזיטיבי קשר סיבתי בין ליקוי זה לתאונה.
ד. אישור ההחמרה ניתן על בסיס מסמך רפואי של ד"ר אפשטיין מיום 20/11/17, בו קיימת התייחסות ל – CT עמ"ש מותני המראה בלט דיסק משמאל בין חוליות 4-5, תחושה ירושה לאורך רגל שמאל ו - SLR חיובי משמאל.
ה. עב"ל 49891-07-18 המל"ל – ירמי זוגייר (7 /2/19) (להלן: "עב"ל ירמי זוגייר"), אינו חל על המקרה. במועד הרלוונטי חלה הלכת חדד ( בר"ע 62490-03-17 המל"ל – אליהו חדד (23 /10/17), להלן: "בר"ע אליהו חדד"), לפיה אישור ההחמרה מהווה "כרטיס כניסה" לוועדה.
ו. החלטת הוועדה אינה תואמת מסמכים רפואיים אשר הומצאו לוועדה, כגון טיפולים פיזיותרפים, המעידים על החמרה במצבה, אינה מנומקת ואינה מבוססת

5. עיקר טענות המשיב –

א. הוועדה פעלה כנדרש. עיינה בחומר הרפואי, שמעה את המערערת ואת בא כ וחה, ערכה דיון וביצעה בדיקה קלינית אשר ממצאיה היו תקינים.
ב. הוועדה ציינה כי היא לא מצאה קיפוח או גירוי עצבים וקבעה כי לאור הממצאים הקליניים וטווחי התנועה, לא חלה החמרה.
ג. הוועדה דנה בחוות דעת ד"ר חביבאללה גאזי וציינה כי לא מצאה את ההגבלות שציין בחוות דעתו, ולכן היא אינה מקבלת את מסקנתו כאשר בהתאם לפסיקה, די בשוני בממצאים כדי להוות נימוק לסטייה מחוות הדעת.
ד. מדובר בקביעה מקצועית רפואית של הוועדה ובית הדין אינו נוהג להתערב בממצאים הקליניים או בשיקול הדעת הרפואי והמקצועי של הוועדה.
ה. אשר לעמ"ש מותני, בהתאם להלכה החדשה אשר נפסקה בעב"ל ירמי זוגייר, אליה הוועדה מחויבת, כאשר אישור ההחמרה אינו כולל פגימה באיבר מסוים אזי הוועדה לא מחויבת להתייחס אליו. אמנם תביעת ההחמרה מסתמכת על מסמך רפואי של ד"ר אפשטיין מיום 10.11.2017 אשר מציין "גב" (ולא ליקויים), אולם אישור ההחמרה בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "תקנה 36"), מציין רק את הפגימה בצוואר כעניין שהחומר. הרופא המוסמך הוא אשר בוחן את המסמך הרפואי ומשווה אותו לפרוטוקול הוועדה האחרון ומחליט האם לאשר באופן עקרוני. ההלכה החדשה לא צמצמה את תחולתה לטענת פגימה חדשה והיא חלה על כל המקרים אשר טרם הוכרעו .

6. החלטת הוועדה – המערערת הופיעה בפני הוועדה, בליווי בא כוחה, ומסרה את התלונות הבאות:
"כאבים בצוואר שיורדים לעמ"ש כל יד שמאל מרגישה נימולים ביד קשה לי לשחות, יד שמאל דומיננטית. לא יכולה להזיז את הצוואר לא יכולה לתפקד שורף לי מאוד. מרגישה את הצוואר ואת היד. אני מורה הורדתי משרה כי קשה לי לתקתק במחשב, מצב בלתי נסבל. התפקוד לא מלא בבית מתקשה בפעילות יומיומית."

ואילו בא כוחה מסר: "מבקש לקבוע כי חלה החמרה ובשים לב לממצאים הקליניים שנמצאו במכתבו הרפואי של ד"ר גזי חביב אללה וכן במכתבים הרפואים של הרופאים המטפלים. טוענים תקנה 15 ".

בפרק "ממצאים בבדיקת הוועדה", הוועדה רשמה:
"בדיקה אורתופדית – כח גס תחושה שמורים בגפיים עילונים צבע עור וחום תקין, לורדוזיס צווארית שמורה ללא כיווץ שרירים הפעלת עמ"ש צווארי ללא הגבלה כולל כיפוך יישור הטיה לצדדים ותנועה סיבובית. אין סימנים פגיעה עצבים קרניאליים".

הוועדה קבעה כי המערערת סובלת מ- "כאבי צוואר לאחר חבלה", וסיכמה את מסקנותיה כדלקמן:

"לנוכח תוצאות של הבדיקה הגופנית ללא קיפוח או גירוי עצבים טווחי תנועות ורישום בדיקות הדימות הוועדה דוחה את הערר וקובעת שאין החמרה. הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר חביב אללה ולא מקבלת את מסקנותיו בבדיקה שהייתה בוועדה אין עדות להגבלה בתנועות כפי שמצוין בחוות דעתו.".

7. הכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

8. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה ( ראו בין היתר עב"ל ( ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999) , כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה ( דב"ע שם/01-X318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

9. אשר לטענות המערערת לגבי החמרת המצב בצוואר בהתאם לחוות הדעת מטעמה – לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה. הוועדה קיבלה את החלטתה על בסיס תלונותיה של המערערת, רישומי בדיקות הדימות ותוצאות הבדיקה הגופנית שהיא עצמה ערכה. הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר גאזי חביבאללה , כפי שצוין בפרוטוקול, וקבעה כי אינה מקבלת את מסקנותיו תוך הנמקה לפיה בבדיקה שערכה אין עדות להגבלה בתנועות כפי שמציין ד"ר חביבאללה בחוות דעתו. מאחר והוועדה מחויבת אך ורק לממצאיה שלה, ומשאל ו לא עלו בקנה אחד עם ממצאי חוות הדעת מטעם המערערת, הרי שבנסיבות העניין יצאה הוועדה ידי חובתה במידת פירוט הנמקתה, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה לפיה שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה וועדה שונים מאלה ששימשו את המומחה מטעם המבוטח, מובן מאליו שאף המסקנות שנובעות מאותם ממצאים יהיו שונים, ומכאן קביעה בדבר השוני בממצאים מספקת כדי לצאת חובת ההנמקה (דב"ע נא/99-122 חיים קלייר – המל"ל פד"עכג 169, דב"ע נד/01-21,22 המל"ל – דוד כהן פד"עכז 474).

10. אשר לטענות המערערת לגבי החמרת מצבה בעמ"ש מו תני בהתאם לחוות הדעת מטעמה – אישור ההחמרה מיום 28/12/17 ניתן בגין הממצאים המפורטים בו , ובגינם בלבד . במקרה ספציפי זה, אין לראות את אישור ההחמרה ככולל גם ממצאים הקשורים בע"ש מותני, כיוון שהם מפורטים במסמך הרפואי של ד"ר אפשטיין, ואסביר: אין מחלוקת כי מנגנון הפגיעה שהוכר הינו "חבלת צליפת שוט". ראו פרק "פרטי הפגיעה", בסעיף 3 לפרוטוקול הוועדה וכן פרק "פתח דבר" בערר המערערת על החלטת הוועדה מדרג ראשון. ו ועדת העררים בהליך הראשון לא הוגשה לתיק, אולם מדברי ב"כ ה מערערת לפרוטוקול עולה כי הוועדה דנה בהגבלות בתנועות בעמ"ש מתני אולם לא הקנתה נכות בתחום זה .
באישור ההחמרה, צוין כך: "בדקתי את הנ"ל ועיינתי במסמכיו(ה) הרפואיים ולדעתי, בהשוואה לממצאים הרפואיים המתוארים בדו"ח הוועדה הרפואית מיום 3.7.2016, אשר קבעה את דרגת נכותו(ה) עקב תאונת עבודה מיום 19/4/2013 חלה המרה במצבו(ה) כמפורט לפי מכתב אורתופד ד"ר אפשטיין מ – 20/11/2013: כאבים ורגישות במישוש ע"ש צווארי ושכם שמאל, כאבים והגבלה בתנועות הצוואר".
(ההדגשה אינה במקור).
מעיון במכתב ד"ר אפשטיין מיום 20/11/17, אליו הפנה אישור ההחמרה, עולה כי מדובר בשתי הפניות - לפיזיותרפיה ולמרפאת כאב. ההפניות מפרטות את תלונות המערערת וממצאי בדיקתה בשני ביקורים: בתאריך 16/10/16 הממצאים מהביקור בתאריך 20.11.2017, הם אלו המפורטים באישור ההחמרה מיום 23/ 12/17 והם אינם כוללים תלונות או ממצאים בע"ש מותני. רק ברישום הביקור מתאריך 16/10/16 צוין בין השאר: תלונות על כאבים לאורך רגל שמאל, ממצאי CT ע"ש מתני – בלט דיסק יותר ל שמאל בגובה L4-5, תחושה ירודה לאורך רגל שמאל ו – SLR חיובי משמאל. לא צוינה במסמך זה הגבלה בתנועה בעמוד שדרה מותני, כפי שמופיעה בחוות הדעת מטעם המערערת .
בשים לב לכך כי אישור ההחמרה הסתמך על מכתב ד"ר אפשטיין מיום 20 /11/17, כי בערר מטעמה טענה המערערת כי היא הופנתה לאחרונה לפיזיותרפיה ולמרפאת כאב בשל כאבים שהתגברו, וכי ממצאי הבדיקה אשר מתייחסים לע"ש מתני הינם מביקור שנערך שנה קודם להפניות והם אינם נזכרים שוב בבדיקה העדכנית, הרי שיש לראות באישור ההחמרה כמתייחס אך ורק לממצאים המצוינים בו, והנוגעים לצוואר בלבד. העובדה כי המערערת נבדקה בהליך הראשון גם לגבי ע"ש מתני כפי שטען בא כחה ובשים לב לכך כי הרופא המוסמך עיין בפרוטוקול זה כמפורט באישור, דווקא מחזקת את העובדה כי פגימה זו לא הושמטה בטעות מאישור ההכרה.

11. בפסק הדין אשר ניתן לאחרונה בעב"ל ירמי זוגייר, נפסק:
"בבואה לדון בבדיקה מחדש בהתאם לתקנה 36, צריכים להיות אלו:
בראש ובראשונה ועל דרך הכלל, הוועדה תידרש רק לפגימות אשר פורטו במסגרת אישור ההחמרה הניתן על ידי הרופא המוסמך.
עם זאת, על הוועדה ליתן "פרשנות מרחיבה" לאישור ההחמרה ולא להיצמד באופן דווקני ללשונו, אם היא מוצאת כי לפגימה שנכתבה באישור ההחמרה יש השלכה ישירה על פגימה נוספת.
במקרים שבהם הוועדה כבר דנה וקבעה ממצאים מעבר לקבוע באישור ההחמרה, אין לראות בכך בהכרח פגם משפטי המביא לביטול החלטתה, ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו".

12. לטענת הצדדים, מדובר בהלכה חדשה והם חלוקים בשאלה האם יש להחילה על מקרה זה. בית הדין הארצי דן ב עב"ל ירמי זוגייר בטענה אשר עלתה במסגרתו, כי ההלכה אשר היתה קיימת היא זו שנקבעה בבר"ע אליהו חדד, ולפיה האישור הרפואי על החמרת מצב הוא "כרטיס כניסה" לבדיקת הוועדה הרפואית, ופסק כי אמרת דן יחיד בבר"ע אליהו חדד, לא היוותה את ההלכה הפסוקה ומכאן שאין בקביעות בפסק הדין בעניין עב"ל ירמי זוגייר כדי לשנות הלכה קיימת. מכאן, שאת פעולות הוועדה בענייננו, יש לבחון בהתאם לעב"ל ירמי זוגייר.

13. נותרה לדיון השאלה, אם הוועדה אכן פעלה בהתאם לאמור ב עב"ל ירמי זוגייר והאם היה מקום לתת פרשנות מרחיבה לאישור ההחמרה, ככולל גם הגבלה בע"ש מותני. לטעמי, התשובה לכך שלילית וזאת לאור לשון אישור ההחמרה הברורה ואשר לפיה יש לראות בו כמי שניתן אך ורק לגבי הפגימות והממצאים המצוינים בו, כמפורט לעיל.

14. סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הועדה מושא הערעור או במסקנותיה, ומכאן דין הערעור להידחות.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

15. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, (05 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת


מעורבים
תובע: ליאורה קדוש
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: