ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפי בלה נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אהוד קפלן

המבקש
אפי בלה

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

כנגד המבקש - הנאשם בתיק 16999/01/19 - הוגש כתב אישום המייחס לו חבלה במזיד ברכב ושלוש עבירות איומים.

כתב האישום הוגש ביום 8/1/19 ביחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים, ועל פי הנטען בכתב האישום, ביום 5/1/19 פגע הנאשם ברכבו של המתלונן בכך שהשליך עליו לבנים וגרם לנזק לרכב, ובהמשך הוא איים על המתלונן בפני אחרים באומרו "אם אין לי סמים, אני אדקור אנשים. אני צמא לדם".

הוא נעצר, נשלח לבדיקה פסיכיאטרית, שוחרר מאוחר יותר, ובעודו מלווה מבית החולים שער מנשה לבית המעצר, הוא איים על השוטרים שאם הוא לא ישתחרר ולא יקבל אדולן, הוא לא ישלוט במה שהוא יעשה והוא יתחיל לשבור מכוניות והוא יפגע באנשים, וכאשר נחקר במשטרה על כך, הוא אמר "אם לא אקבל טיפול... אם אשתה אדולן אני אהיה בשקט היום. זה רכב, מחר זה בן אדם".

בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 28/1/19 הוא הודה בעבירת ההיזק לרכב, אך כפר בכך שהדברים המיוחסים לו מהווים איומים.

בנוסף העלה הסניגור טענה של אכיפה בררנית, כי נגד המתלונן בתיק, שהוא אחיו של המבקש, לא הוגש כתב אישום, למרות שבשיחה למוקד 100 ניתן לשמוע בבירור את המתלונן מאיים איומים הנוגעים לנאשם, באומרו: "תבואו עכשיו לפני שאני שובר לו את הפרצוף והורג אותו, ואביא לו אנשים מאור עקיבא".
עוד קודם לכן, כך נטען, אמר המתלונן בשיחה למשל"ט: "אבל דחוף, אם לא אני דוקר את אמ אמא שלו".

הבקשה שבפני היא בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על גילוי הרישום הפלילי של המתלונן, על מנת לעמוד על אמינות גרסתו.

עיינתי ברישום הפלילי של המתלונן ולא מצאתי שום דבר שיכול לסייע לנאשם בהגנתו, ועל כן, חלק זה של הבקשה נדחה.

עיקר הבקשה נוגע לנתונים סטטיסטיים לגבי כתבי אישום שהוגשו ב- 10 השנים האחרונות נגד אנשים דוגמת המתלונן, ואת אותם מקרים בהם נסגרו התיקים ללא הגשת כתבי אישום, וזאת כדי שהנאשם יוכל להוכיח טענת אכיפה בררנית.

המשיבה מתנגדת לכך שינתן צו כמבוקש בעניין זה, והיא מסבירה שבעניינו של המתלונן עדיין לא נפלה החלטה באשר להעמדתו או אי העמדתו לדין. אחרי הכל מדובר באירוע שהתרחש לפני כחודשיים, כאשר המתלונן אינו עצור, ולכן לא צפוי היה שהחלטה בעניינו תינתן בסד זמנים כפי שניתנה החלטה בעניינו של המבקש שהיה נתון במעצר והיה צריך להחליט האם להעמידו לדין.

למעשה, במהלך הדיון הודה הסניגור כי החומר דרוש לו כדי להוכיח אפליה בין מרשו לבין המתלונן (שלא הועמד לדין) , ולו היה המתלונן מועמד לדין, הבקשה היתה מתייתרת.

כלומר לא מדובר במקרה שבו אדם אומר: "תראו לי את הקריטריונים להעמדה לדין" כי ברצונו להראות שהעמדתו ילדין הייתה נגועה בפגם כלשהו, אלא ברצונו להראות שאי העמדתו לדין של המתלונן הייתה נגועה בפגם, ושלמעשה היה צריך להעמיד לדין את המתלונן כפי שהנאשם עצמו הועמד לדין.

כדי להראות זאת, יכול ב"כ הנאשם לעשות חיפוש מתאים במאגרי מידע של פסיקה, דוגמת "נבו" או "דינים" ולהתחקות אחר מקרים שיועילו לו.

ספק אם בידי המאשימה נתונים כאלה, והכנתם לצורך המקרה שבפני, איננה הגיונית ודורשת השקעת משאבים מרובים.

אני ער לכך שבמקרה אחד (ע"פ 29798/10/11) הורה בית הדין הארצי לעבודה למאשימה לגלות נהלים להגשת כתב אישום בעבירת איומים, ואם אינה יכולה לעשות זאת, למסור את כל המידע הרלוונטי ליישום מדיניות האכיפה, אבל צריך להבחין בין מקרה שבו נאשם עותר לכך שכתב האישום נגדו יבוטל כי לא היה צריך להעמידו לדין משום שהעבירה שהוא עבר היא פעוטה, כלומר עבירת איומים בודדת, לבין מקרה שבו מדובר במספר עבירות איומים ועבירה נלווית של חבלה במזיד ברכב, והוא טוען שהיה צריך להעמיד אדם נוסף, ולכך כאמור ניתן מענה באפשרות החיפוש במאגרי המידע.

גם לו היה מדובר במידע שמתבקש כדי לתקוף את עצם העמדתו של הנאשם לדין ולא את אי העמדתו של המתלונן לדין, לא הייתה דעתי משתנה כלל ועיקר.
אני מסכים שבמקרים ראויים צריך לדרוש מהמאשימה הסברים לגבי העמדה לדין בעבירת איומים בודדת של איום שאיננו במדרג הגבוה.
ככל שהאיומים הם במדרג גבוה יותר, ככל שישנן יותר עבירות איומים וככל שיש להן עבירות נלוות, ברור מאליו שהמאשימה אינה צריכה לתרץ את עצם הגשת כתב האישום.

ובחזרה לענייננו: אין בכל האמור לעיל כדי למנוע מהנאשם להעלות את טענת ההגנה מן הצדק, המבוססת על אכיפה בררנית ולהראות מקרים שבהם הועמד לדין אדם דוגמת המתלונן, אותם הוא יכול בקלות לאתר באמצעים העומדים לרשותו, וכך הוא יוכל לטעון לאפליה, והדבר יעביר את הנטל למאשימה להראות שאין כאן אפליה.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפי בלה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: