ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סיגלית עזר נגד נתנאל גרופ בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים - המערערים

1.סיגלית עזר
2.אלי עזר
ע"י ב"כ עו"ד נופר טל

נגד

המשיבה

נתנאל גרופ בע"מ
ע"י עו"ד גיל בריצמן

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כבוד הרשם הבכיר צחי אלמוג) מיום 6/12/18 בת.ק. 56956-06-18.

2. התביעה הקטנה הוגשה בסך 33,400 ₪ על ידי המבקשים, שרכשו דירה מהמשיבה וזאת בגין רכיבי תביעה כדלקמן:
(א) פיצוי בגין איחור במסירת הדירה לפי סעיף 5 א' לחוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 (להלן: " חוק המכר דירות"): 36,000 ₪.

(ב) סך 3,634 ₪ עבור אחסנת חפצים עקב איחור במסירת הדירה.

(ג) פיצוי לא ממוני בסך 5,000 ₪.

(ד) סך 2,925 ₪ עבור יעוץ משפטי להכנת תביעה.
לצורך הגשת תביעה קטנה הופחת הסכום לסכום המקסימלי הניתן לתביעה בבית משפט לתביעות קטנות.

3. בפסק הדין מיום 6/12/18 נקבעו הממצאים הבאים:
(א) לפי הסכם המכר, הדירה היתה צריכה להימסר ביום 23/9/17.

(ב) החזקה בדירה נמסרה ביום 21/1/17.

(ג) לאור טפסי שינויים עליהם חתמו התובעים, ניתן היה למסור הדירה בעיכוב של עד 3 חודשים.
כלומר – עד ליום 23/12/17.

(ד) נקבע, כי לפי סעיף 5 א' (א) לחוק המכר דירות קיימת תקופת גרייס של 60 יום שבהם הקבלן יכול לאחר במסירה מבלי שעליו לשלם פיצוי. לכן כאשר מחשבים את אותם 60 יום מתאריך 23/12/17 יוצא שעד ליום 23/2/18 יכלה הנתבעת להעמיד את הדירה לרשות התובעת ללא פיצוי בכלל.

(ה) לאור הלכת שמש (רע"א 6605/15 שמש נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ. 21/2/16) נבדקו השינוי ים שהתבקשו על ידי התובעים ונקבע, כי בנסיבות העניין, פרק זמן של 45 יום הוא סביר לביצוע שינויים ולכן יש לקבל טענת הנתבעת חלקית ולפיה מועד המסירה החוזי נדחה , אך רק לתקופה של 45 יום ולא מעבר לכך.

על כן, מאחר ומועד המסירה החוזי הוא: 23/9/17, תוספת של 45 יום מובילה לתאריך: 7/11/17 .
נקבע:
"אם נוסיף את תקופת החסד (הגרייס) של 60 ימים נגיע לתאריך 7.1.18".
לכן נקבע שמסירת חזקה ב- 21/1/17 היא באיחור של 14 יום בלבד ויש לחייב בפיצוי רק עבור 14 יום.

נקבע כי פיצוי זה יעמוד על סך 4,200 ₪.

נדחו רכיבי התביעה הנוספים.

4. בבקשת רשות הערעור נטען, כי יש מקום להתערבות בפסק הדין שכן נפלה בו טעות ברורה.
לפי הוראות הדין, כאשר הקבלן מאחר מעבר לתקופת ה- 60 יום, עליו לפצות בגין האיחור החל מהיום הראשון לאיחור ולא החל מהיום ה- 61.
כמו כן, המבקשים היו זכאים לפיצוי בגין רכיבי התביעה הנוספים.

5. בתשובה לבקשת רשות הערעור נטען, כי דין הבקשה להידחות.
בית משפט קמא קבע כי המבקשים זכאים לפיצוי רק בגין 14 יום לאחר שביצע הערכות שונות ואומדנה ביחס לשינויים שהיה צריך לבצע בדירה.
נטען כי כאשר חל סעיף 5 א' (ג) לחוק המכר דירות, אין תחולה לסעיפים 5 א' (א) ו- 5 א' (ב) לחוק המכר דירות.
ההסכמה החוזית לביצוע שינויים בדירה גרמה להחלת סעיף 5 א' (ג) (איחור שנגרם מנסיבות שאינן בשליטת המוכר) ולכן סעיף זה גובר על סעיף 5 א' (א).
נטען כי אם שגה בית משפט קמא, הרי שגה בכך שהתערב בהסכמה החוזית המחייבת שבין הצדדים ולפיה התאפשרה דחייה במסירה של עד 3 חודשים מהמועד החוזי.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולקבל הערעור בחלקו מהנימוקים כדלקמן:
א) בית משפט מחוזי מתערב בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים.
התערבות בפסק הדין אינה נעשית רק כשמתעוררת שאלה עקרונית משפטית, ויכולה להיעשות גם במקרים שבהם "נפלה טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין או כשחלה פגיעה בכלל הצדק הטבעי" (ראה גם רע"א 2816/17 דהרי נ' לוי – סעיף ט' להחלטת כבוד המשנה לנשיאה הש' א' רובינשטיין (10/5/17)).

אני סבורה, כי במקרה דנן נפלה טעות בולטת ביישום הדין ולכן מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.

ב) אין צורך להתערב בקביעות עובדתיות שנקבעו על ידי קביעת בית משפט קמא.
בית משפט קמא קבע קביעות בנוגע למועד המסירה החוזי, מועד המסירה בפועל וכן המועד שנדרש לביצוע השינויים באופן שהצדיק איחור מסוים במועד המסירה החוזי.
המשיבה לא הגישה ערעור על פסק הדין ואיננה יכולה להעלות טענות ולפיהן בית משפט קמא שגה כאשר התערב בהסכמה החוזית.
ג) הסעיפים הרלוונטיים בעניינינו בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 ה ם הסעיפים הבאים:

5א. (א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:
(1) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד;
(2) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.
(ב) הפיצויים הקבועים בסעיף זה ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש; הפיצויים בעד שישים הימים שתחילתם במועד החוזי ישולמו בתום שישים הימים האמורים.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה המכר רשאים להסכים כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו".

ד) כאשר חולפים 60 הימים מתום המועד החוזי "זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו...".
כל עוד לא חלפה הארכה החוקית הקבלן אינו חייב בפיצוי כלשהו, אך משנחצה גבול ששים הימים חייב הקבלן בפיצוי גם בגין אותם חודשיים שחלפו.
לעניין זה ראה פסק דינו של כבוד השופט ג'ובראן בע"א 7991/07 רפאלי נ' רזין (12/4/11) בסעיף 27. כך גם נקבע בעניין שמש נ' ספייס, לעיל; ו בע"א 4337/02 ירמיהו עייני נ' קו-אופ, פ"ד נח(1) 799 (2003).

ה) לפיכך, לו היתה המשיבה מוסרת את הדירה, טרם חלפו 45 הימים שבית משפט קמא מצא כי נדרשו לצורך ביצוע התיקונים, כי אז היתה פטורה המשיבה מחובת פיצוי בגין איחור.
משלא עמדה בפרק הזמן של 45 הימים הללו, אזי עליה לפצות בגין איחור ממועד המסירה החוזי - 23/9/17.
אציין, כי כך קבעתי גם בפסק דין שבו דחיתי בקשת רשות ערעור שהגישה נתנאל גרופ על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות. רת"ק 45790-08-18 נתנאל גרופ בע"מנ ' מנצור. (10/10/18), שם חייב בית משפט לתביעות קטנות בפיצוי החל מיום האיחור הראשון וזאת משנחצו אותם 60 ימים.

ו) על כן הפיצוי בגין האיחור בעניינינו צריך להיות עבור 74 ימי איחור ולא בגין 14 כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא.
פיצוי בסך 6,000 ₪ לחודש כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא מוביל לחיוב המשיבה בסך 22,200 ₪. (74/30 X 1.5 X6,000).

ז) לגבי יתר הרכיבים לא מצאתי לנכון להתערב בקביעות שנקבעו. פיצוי בגין איחור בשווי דמי שכירות אמור "לכסות" ולו חלקית גם הוצאה עבור איחסון, שכן עקרונית ניתן להעביר החפצים גם לדירה השכורה. מה גם שהקבלות התייחסו גם לתקופה טרם המועד החוזי למסירה. זאת נוסף לכך ש פיצוי לא ממוני מצוי בשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית ולא מצאתי לנכון להתערב בו.

משבחרו התובעים לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות, הגם שסכום תביעתם "האריתמטי" עלה על הסכום המירבי הניתן לתביעה בבית משפט לתביעות קטנות, היו צריכים לקחת בחשבון גם את העובדה שערכאת ערעור מתערבת פחות בפסיקת בית משפט לתביעות קטנות מאשר בפסק דין של בית משפט שלום, הניתן לערעור בזכות.

7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל באופן חלקי.

ב) במקום הסכום הפסוק בבית משפט לתביעות קטנות, תשלם המשיבה למבקשים סך 22,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (25/6/18) ועד התשלום בפועל.
כמו כן תישא בהוצאות בסך 834 ₪ (אגרות בשתי הערכאות) ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪.
סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ג) ערבון שהופקד על ידי המבקשים יוחזר להם באמצעות בא כוחם.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סיגלית עזר
נתבע: נתנאל גרופ בע"מ
שופט :
עורכי דין: